"כשאני מסתכל היום לאחור אני לא מבין איך חיינו ככה בעיקר מההיבט הביטחוני. המשמעות היא לחיות כל הזמן בשגרת חרום, כוננות מתמדת" – כך מסכם איציק וזאנה, תושב נצרים שבגוש קטיף לשעבר, את החיים שחווה על בשרו ביישוב שהיה מובלעת בתוך השטח הפלסטיני.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב

– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"

– בית משפט פדרלי בארה"ב: אין דבר כזה "מפגע בודד"

על פי עסקת המאה שפרסם הבית הלבן בחודש ינואר השנה, ישראל תוכל להחיל את ריבונותה על 30% משטחי יו"ש. לפי המפה שפורסמה יחד עם התוכנית, הודגש כי יהיו 15 יישובים שיוגדרו כמובלעות, כשמסביבם שטח המיועד למדינה הפלסטינית – אם תקום. היישובים שיישארו לכאורה כמובלעות, הם חרמש, מבוא דותן, אלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר, עטרת, מעלה עמוס, מיצד, כרמי צור, תלם, אדורה, נגוהות, בית חגי, עתניאל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0616151414029-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בשלב הראשון, מרגע החלת הריבונות, תוקפא הבנייה ביישובים הללו, והם יוכלו לבנות רק לגובה ולא להתרחב לשטחים נוספים. בשלב השני, אם יחליטו הפלסטינים לקבל עליהם את רשימת התנאים הכוללת הפסקת ההסתה והאלימות ויתור על זכות השיבה ועוד, עלולה להיות ליישובים המבודדים הרעת תנאים משמעותית, למשל באפשרות לנסוע על צירים שנסעו עליהם עד היום.

וזאנה חי במשך כ-12 שנים את המציאות הזו. החיים ברצועת עזה לא היו קלים אף פעם, אבל מבחינתו, ההרעה המשמעותית החלה מרגע שהחלו ליישם את הסכמי אוסלו. "מעשית חווינו את הבידוד הזה החל מהיום הראשון של הסכמי אוסלו, 'עזה ויריחו תחילה', ובנצרים הרגישו את זה במיוחד. בגוש קטיף היה מקבץ גדול של יישובים יחסית, שגם הוא היה סוג של מובלעת, אבל בנצרים זה היה יותר מורגש".

– האיש שבחר לשאת את זכרון גוש קטיף בשמו

לפני אוסלו, הוא מספר, "יכולנו ללכת לים או לטייל בדיונות מדרום שהיו אז עתודת הבנייה של היישוב, נכנסים ויוצאים מתי שנוח. החיים האזרחיים היו חיים של בני חורין. מרגע שאוסלו פרץ, קלטנו שהערוץ שמחבר אותנו למרכז החיים בגוש קטיף; מוסדות החינוך, המועצה האזורית, קופת חולים מקומות עבודה ועוד עומד להיסגר. כנ"ל לגבי הציר לכיוון צפון למחסום ארז ואשקלון. זה אומר שנשאר לנו רק ציר אחד לכוון מזרח לנחל עוז/קרני. המשמעות היא שהמקומות שאתה מחובר אליהם ברמה יום יומית, הופכים להיות רחוקים. כלומר, כדי להגיע למרכז גוש קטיף צריך לצאת לנחל עוז, משם לעלומים ולכיסופים".

בזמנו גם להם הובטחו הבטחות ששגרת החיים שלהם לא תיפגע. "בהסכמי אוסלו הוצהר שהתנועה תהיה חופשית לכל מקום, אבל כבר אז אף אחד לא האמין לזה. בהתחלה הייתה איזו התעקשות להמשיך כרגיל, אחרי שצה"ל יצא מהרצועה, שלחו כמה פעמים לניסיון אוטובוסים בצירים הרגילים שבהם נסענו עד אוסלו, אבל לא הייתה פעם אחת שהאוטובוסים האלה לא חטפו ומהר מאוד זה נפסק. כל הכניסה והיציאה מהיישוב הייתה דרך ציר אחד בלבד שהפך למאוים מאוד".

"אף אחד לא ידע בהתחלה איך זה ייראה", ממשיך וזאנה, שמתגורר כיום באריאל ומנהל את בית המדרש 'עוז רועי' באוניברסיטת אריאל. "המח"ט של הגזרה שהיה אז ונדרש לתת תשובות ברורות התחמק ועזב את הפגישה בזעם. גם ביום של העזיבה של צה"ל היה שם בלאגן, שהזכיר קצת את הבריחה מלבנון. מסביב המון משולהב עם בקת"בים ואבנים וצה"ל יצא. לנו לא היה שום מידע מה בדיוק הולך לקרות".

שגרה של מובלעת

"כשהפכנו להיות מובלעת זה אומר שאתה תלוי מאוד מאוד בציר היציאה היחיד שלך", מתאר וזאנה את שגרת החיים במובלעת הסובבת יישובים ערביים. "אם אני רוצה לנסוע לחתונה באשקלון, זה אומר שבמקום לצאת חצי שעה קודם אני יוצא שעה קודם. בשלבים הבאים הציר הפך להיות מותקף בצורה בלתי רגילה בבקת"בים, ירי, מטענים וכל היצירתיות האכזרית. התגובה הראשונה של פיקוד דרום הייתה הפקודה שאין נסיעה של רכב אזרחי לבד והוא מחויב בליווי של ג'יפ מקדימה ומאחורה. זה גרם  להפרעה משמעותית מאוד לשגרה. שנים אחר כך נכנסו גם הרכבים ממוגני הירי ואחרי האינתיפאדה השנייה הנסיעה הייתה ברכבי ספארי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0809171710006-750x431.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"זה אומר שספקים לאט לאט סירבו להיכנס. זה אומר שהכביש פתאום יכול להיות סגור וכדי לפתוח אותו זה יכול לקחת שעות כי צריך תיאום מול המשטרה הפלסטינית. אחרי האינתיפאדה השנייה היה גדוד שלם סדיר שהיה אחראי על האבטחה שלנו. כל שירות או אספקת לחם למכולת היה מצריך תיאומים וסידורים. היה לנו עורף לוגיסטי בקיבוץ סעד ששימש כסוג של תחנת ממסר. הספקים היו מביאים לשם את הסחורה ואנחנו היינו לוקחים משם. הסרבול היה קשה מאוד והיישוב רוצה להתפתח ולהתבסס ולא רוצה להיות צוללת".

אם שמים מצד אחד את מציאות החיים שלכם בנצרים ומצד שני החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הקשיים שווים את זה?

"אני לא בקיא בפרטים. בימין אני שומע קולות לכאן ולכאן, שמי שמברך על כך בונה על זה שהערבים בכל מקרה לא יבואו. אין לי הערכת מצב לגבי תוכנית טראמפ, אבל לגבי מציאות המובלעות אני יכול להגיד שהיא מציאות רעה – לא רק ברמה הקיומית, אלא גם ברמה העקרונית. זה משהו שחונק ומגביל וזה משהו שהוא נגד הד.נ.א של ההתיישבות. אני מקווה שזה לא מה שיקרה".

במבט לאחור, מציין וזאנה, כי דווקא הקשיים המאוד גדולים האלה יצרו גם סוג של התפתחות שלא היה מצוי ביישוב כל כך קטן. "היישוב התפתח וגדל, אבל היה צריך מאמץ גדול מאוד ורצון מאוד חזק. כשהגענו לפני  אוסלו היינו בערך 20 משפחות בקרוואנים. בזמן הגירוש היינו בערך 70. היישוב גדל אומנם, אבל צורת ההתמודדות חייבה אותנו להיערך לכל דבר אחרת. אין טכנאי מזגנים, אז שני חבר'ה מהיישוב למדו את המקצוע והיה להם מונופול ביישוב. אין כניסה ויציאה נוחות, אז מישהו ביישוב פתח מכולת שהפכה לסופרמרקט כי צריך אספקה זמינה. הייתה בעיה עם ההסעות לבתי הספר אז במאמץ גדול נבנה גם בי"ס ביישוב. המצב המסובך ייצר אצלנו סוג של פתרונות שבסוף נתנו לוקסוס".

"בתוך היישוב, הושקע מאמץ אדיר כדי שהחיים יהיו נורמליים", מסיים וזאנה, "זו הייתה החלטה של אנשים להיאחז והלכידות הפנימית מאוד תרמה לזה. סדרי העדיפויות של מה עיקר ומה טפל נבנים בתקופה

The post "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת appeared first on מקור ראשון.

שלוש אופציות לבלות עם כל המשפחה במתחמי קמפינג שווים:

קמפינג בגולן

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/קמפינג_בחברותא_צילום_ליאור_לדרר__2-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בגולן ניתן למצוא מגוון אפשרויות לינה במתחמי קמפינג מכל הרמות – מאוהל שמביאים מהבית, דרך אוהלים ‏משותפים ועד לאוהלים פרטיים וזוגיים. ‏

קמפינג בחברותא ‏ממוקם בקלע אלון, מצוק עורבים, בצפון הגולן‏.

במקום מתחם מאובזר הבנוי סביב 2 יורטים בהם ניתן להלין עד 11 נפשות בכל אחד מהאוהלים. בתוך היורטים ישנם ‏מטבחון מסודר, מקלחת ושירותים, ובחוץ פינות מדורה ושולחנות פיקניק בתוך גן פורח ויפה.  ‏

עלויות:

140 שקלים למבוגר ללילה

110 שקלים לילד (גילים 2-17)

עלות מינימום באמצע שבוע 700 שקלים, עלות מינימום ‏בסופ"ש 900 שקלים‏

פרטי התקשרות: ליאור 052-6022287‏

הקמפינג העירוני הראשון בלב ירושלים ‏

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/קמפינג-יער-השלום-צילום-אליהו-ינאי-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

סמוך למתחם התחנה הראשונה בירושלים ישנה חווית קמפינג מושלמת בשילוב היתרונות של העיר. אפשר להזמין אוכל ‏מהמסעדות הסמוכות במגוון הנחות, לבלות באטרקציות השונות בעיר ולחזור ללינה באוהל – ממש ‏כמו בכל חניון לילה מסודר – והכול באוויר הצח של ירושלים.

הלנים במתחם יתעוררו בבוקר לקול ציוץ הציפורים וייהנו מהשקט של היער עם הנוחות של העיר.

המתחם מציע: אוהלים מוכנים, יחידות אירוח, מקלחות, שירותים ומטבח. כמו כן ישנה אפשרות להגיע עם אוהל באופן עצמאי.

הכול נעשה תוך הקפדה כל כללי התו הסגול.‏

20 אחוזי הנחה יינתנו למגוון הפעילויות של עיר דוד ללנים בקמפינג.

מחיר: 55-120 שקלים

לפרטים והזמנות:‏ 6033*,‏ https://www.cityofdavid.org.il/citycamp

אוהלי גלאמפינג מפנקים בעין זיוון, צפון רמת גולן

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/אוהלי-גלאמפינג-בתיירות-עין-זיוון-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בלב מטעי הפרי והטבע הפראי, במרחבים הפתוחים סמוך לקיבוץ עין זיוון, הוקם מתחם ‏אוהלי גלאמפינג, עם אוהלים מפנקים וממוזגים, לצד החאן.‏

הלינה באוהלי גלאמפינג חדשים ומפוארים כוללת: מיטות מוצעות, ‏מיזוג, חשמל, פינת ישיבה פרטית ועוד‎.‎

בחאן ניתן ללון בלינה משותפת – משפחות או קבוצות קטנות המעוניינות בכך – בחדרים הגדולים ‏והמרווחים.

במתחם‎ ‎‏ המשותף מוצעים גם מתקנים למנגל, פוייקה, טאבון לאפיית פיתות, פינות ישיבה, מועדון ‏מקורה, מטבח מאובזר, שירותי גברים ונשים ומקלחות בנויות‎.‎

האורחים מוזמנים ליהנות מרחצה בבריכת הקיבוץ.‏

מחיר לאדם בחדר משותף או אוהל גלאמפינג: 150 שקלים

המחיר כולל: לינה בחדרים עם מיטות עם מוצעות ,2 מגבות לאדם, סבון ושמפו ‏

לפרטים ומידע: תיירות עין זיוון – 04-6993610/12, ‏http://www.enzivan.co.il/‎

The post המחירים במלונות מרקיעים שחקים? צאו לקמפינג! appeared first on מקור ראשון.

על רקע העלייה החדה במספר החולים בישראל, הודיע ראש הממשלה נתניהו על שובן של חלק מהגבלות הקורונה: אירועים באולמות ומועדונים, וכן תפילות בבתי כנסת יוגבלו ל־50 איש, התקהלויות בבתים פרטיים – ל־20 איש. התקנות התקבלו בתום כינוס חירום של קבינט הקורונה, ולאחר שהסתמן כי מערך המעקב האפידימיולוגי נוטה  לקרוס.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "לולא הושמד הכור הסורי, העולם היה נראה אחרת לגמרי"

– הצצה מיוחדת לטייסת הרחפנים החדשה של יחידה 9900

– "אני כפול מפרוש, תשאלי כל אחד. אני לא מפחד"

לאחר שמתחילת השבוע דחו השרים את דרישת משרד הבריאות להגביל שוב התקהלויות במסעדות, פאבים ובתי כנסת, ניסה שר הבריאות יולי אדלשטיין לשכנע את עמיתיו כי המצב הנוכחי מחייב לנקוט שוב צעדי חירום כדי לבלום את התפשטות הנגיף. ראש הממשלה נזף בשרי כחול לבן ואיים כי אם ימשיכו בהתנהלותם, יובילו לבחירות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... antz-020720-5-750x447.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אדלשטיין מתח ביקורת על התנהלותם של שרי הממשלה החדשה, שרבים מהם נחשפים רק כעת למורכבות ניהול המגפה. לדבריו הם עומדים מולה בשאננות, בלי להבין את המחיר הכבד שאנו עלולים לשלם בגין התמהמהות בקבלת החלטות.

אדלשטיין מעריך כי גל התחלואה יחולל בכל מקרה פגיעה בלתי נמנעת במשק, בשל כניסתם של אזרחים רבים לבידוד לאחר שנחשפו למאות החולים החדשים בכל יממה. לפיכך יש לעשות הכול כדי לעצור את התפרצות המחלה כעת, ולהבטיח את המשך הפעילות ההכרחית במשק. אחד ממוקדי המחלוקת הוא הצעת החוק להעלאת גובה הקנס על אי־עטיית מסכה.

על פי גורם במשרד הבריאות, הביקורת העיקרית של המשרד נוגעת להיעדר אכיפה מספקת של תקנות הריחוק החברתי והמסכות; הדוגמה האישית הנמוכה שמפגינים נבחרי הציבור וידוענים נוכח העלייה בתחלואה; המאבקים "הפופוליסטיים" כלשונו בזירה הפוליטית סביב הניסיונות להיאבק בהתפשטותה; ודרישת שר הביטחון גנץ להעביר את ניהול האירוע אליו. לדברי הגורם, עד כה גנץ לא גילה עניין בקורונה ואינו מצוי בה.

מנגד, במערכת הבריאות מאשימים את בכירי משרד הבריאות שלא נערכו כיאות לגל השני בהקמת מערך מהיר לזיהוי, איתור ובידוד חולים חדשים ומגעי משנה. השבוע היקף בדיקות הקורונה הגיע לשיאו עד כה ביותר מ־20 אלף בדיקות ביממה, אך אלפי המקרים החדשים נותרו בלי מענה בידי כוח אדם מיומן לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, ובלא מערך פיקוח על חובת בידוד למי שבאו במגע עם החולים.

במשרד הבריאות דורשים שגם פקחי הרשויות המקומיות יתמקדו באכיפת חובת מסכות, במקום לחלק דו"חות חנייה. לדברי בן שיחנו במשרד הבריאות, "ברשויות המקומיות לא ממהרים לשתף פעולה, ונראה שכולם מפחדים מהאפשרות שיואשמו כמי שמנסים 'להכביד' על הציבור".

בעוד שבתקופת הקורונה הראשונה הייתה הממשלה רשאית לקבוע תקנות לשעת חירום בלי התערבות הכנסת, ולהשית צעדי סגר קיצוניים, כעת הייעוץ המשפטי מונע זאת, ועל הממשלה להביא כל הגבלה והחמרה לחקיקה בכנסת. המשמעות היא סחבת בקבלת ההחלטות וביישומן בפועל, וזאת בעוד מספר החולים החדשים עומד לחצות את רף האלף ליממה.

במהלך יום רביעי אומתו 966 מקרים חדשים של נדבקים בקורונה, ובימים הקודמים אותרו כ־760 חולים חדשים בממוצע בכל יממה. הנתון המדאיג שעומד לעיני מקבלי ההחלטות הוא מספר החולים הקשים, שעולה בחדות. בכל חודש יוני היו בישראל כ־100 חולים במצב קשה, ואילו חודש יולי נפתח עם עלייה של כעשרה חולים קשה נוספים בתוך שתי יממות. המספר הזה צפוי לעלות באופן ניכר בימים הקרובים.

בתוך כך, נמשכת מגמת העלייה בתחלואה ביישובי המגזר החרדי, ובמוקד עומדות השכונות החרדיות באשדוד והערים בני־ברק וביתר־עילית. נכון לאתמול שיעור הבדיקות החיוביות בקרב האוכלוסייה החרדית בשישה יישובים שנבחנו גבוה פי שניים מכלל האוכלוסייה, יחס שנשמר בשבועיים האחרונים. על פי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, בששת הריכוזים החרדיים האלו זוהו השבוע 20 אחוזים מכלל החולים החדשים בארץ. היישוב היחיד שבמגמת שיפור הוא אלעד. התשובה הממשלתית לעליית התחלואה היא הטלת הגבלות על היישובים והאזורים החרדיים ובהן סגירת בתי ספר, איסור התקהלות והטלת סגרים מקומיים.

ראש עיריית ביתר־עילית מאיר רובינשטיין זעם אתמול על החלטת הממשלה לסגור את מוסדות החינוך בעירו ולאסור התקהלות של יותר מ־11 בני אדם. זאת בשל הגידול בתחלואה המקומית – יותר מ־84 חולים חדשים בתוך פחות משבוע. "מפקירים אותנו לגורלנו", האשים. לדבריו, הרשויות אינן עושות דבר כדי לסייע בפינוי החולים – המשימה הראשונה בעיניו למניעת התפשטות התחלואה.

"אני רודף במשך שבוע ויותר אחרי משרד הבריאות, קופות החולים ושאר הגורמים, אך ללא הועיל. אין מענה, מעבירים אותנו מגורם אחד לגורם אחר", קובל רובינשטיין. "אוזלת היד הממשלתית, שכמותה לא ראיתי, מתעצמת עוד יותר כאשר במקום לסייע, משגרים אל העיר שוטרים ממחוזות אחרים לרדוף אחרי תושבים שהולכים במסכות על הסנטר, ומטילים עליהם קנסות עצומים. איזו מין התנהלות זו? אין די בזה שאתם לא מסייעים לנו בשום תחום, לא בפינוי החולים, לא בחלוקת מזון לחולים ולקשישים – אתם שולחים לעיר תגבורת משטרתית שמעצימה עוד יותר את הקושי על התושבים? זו התנהלות שערורייתית".

במשרד הביטחון נערכים להחזרת מלונות הקורונה לאירוח ובידוד חולים קלים. בשיא התפרצות המגפה פעלו בישראל 24 מלוניות אירוח. הן נסגרו עם הירידה הניכרת בתחלואה, וכעת נערכים בפיקוד העורף להפעלת 11 מלוניות כבר בשבוע הבא, ובשבועות הקרובים עשויים להיפתח עוד בהתאם לצורך. בד בבד הורה שר הביטחון בני גנץ לגייס 500 אנשי מילואים נוספים, רובם למערך הפעלת המלוניות ופעילות פיקוד העורף בערים השונות.

"כשהעסק היה בדעיכה וירדנו מהפעלת 24 מלוניות אשפוז ובידוד לארבע בלבד, האמנו שזה מאחורינו ושהחברה הישראלית יודעת להישמר מפני הקורונה", אומר לנו אל"מ במיל' ניר בר־און, מפקד מרכז השליטה במערך המלונות של פיקוד העורף. "אירחנו בשיא 5,100 אזרחים באותו זמן. כעת אנחנו רואים שהחברה הישראלית חוזרת לשגרה ופחות מקפידה על הכללים, והמשמעות היא התפרצות מחודשת. אנחנו לא עסוקים בלשפוט אלא בלהעמיד פתרונות כדי שלא נגיע לממדים גדולים יותר".

בראשית השבוע הבא ייפתחו מלונות נוספים ברחבי הארץ, בהם קרלטון בנהריה, בית ספר שדה תבור, שערי העיר בירושלים ועוד. ביום ראשון ייפתחו מחדש גם מלון ניר עציון שישרת את הקהל החרדי, ומלון נוסף במרחב תל־אביב. "כשבאנו לפתוח את מערך המלונות מחדש, חלק מהמלונות שעבדנו איתם בגל הראשון התחייבו כבר להזמנות קודמות ולא יכלו לסייע הפעם. יצרנו קשר עם מלונות חדשים שהצטרפו למאמץ הלאומי", מציין בר־און.

The post בעקבות הנסיקה בתחלואה: הגבלה על אירועים באולמות ובבתי הכנסת appeared first on מקור ראשון.

זו השנה השלישית שמיזם "משדכים באהבה" פועם בתשעה באב ומוסיף אהבה בעולם. ביום בו נחרב הבית ועלה בלהבות שנאת החינם אנחנו מבקשים לנסות ולבנות בתים, להצית אהבה בלבבות של מי שמחפש אחריה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מהתגשמות החורבן להתגשמות הנבואה: נטילת חלק בבניינה של ירושלים

– בעקבות המחאה ברשת – מחלקת קורונה ליולדות באיכילוב

– על הרחבת גבולות האמון ההדדי וצמצום החשדות

אבלה של ירושלים מסופר בין השאר דרך עיניהם של הבחורים והנערות "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ", הם העתיד והתקווה שנגנזו עם לכתם לגלות "וּרְאוּ מַכְאֹבִי–בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי, הָלְכוּ בַשֶּׁבִי". גם תיאורי הגאולה עמוסים במצהלות חתנים, נחמת ירושלים שזורה בהם. לא סתם הגמרא בברכות אומרת, "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים", החיבור בין העניינים האלו טבעי ומובן, מה היא עיר בלי עתיד, ומשפחות, מה היא עיר בלי אהבה?

לפני שלוש שנים, חתן שיצא מחופתו נכנס בשערי המחלקה האונקולוגית. הוא רצה מאוד לצום אבל במצבו לא היה על מה לדבר. יחד חשבנו על דרך להתחבר לכאב של היום הזה – ההבנה הייתה שאין מנחם ליושבים בדד, אין מנחם למתגעגעים. ואם צריך לשאול מישהו על החיסרון הולכים לבני ירושלים שיושבים יום יום לבד, כואבים דרך כאבם את חסרון הגלות, מבינים את השכינה הנודדת, מבינים ללב ירושלים "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". באותה שנה "משדכים באהבה" הוקדש לרפואתו ובניסים גלויים הוא הבריא.

במשך השנים ראינו גם הצלחות של ממש, זוגות שבנו את ביתם בזכות אנשים שישבו ב-ט' באב וחשבו את מי לחבר, איך אפשר לתת יד ולעזור לגאולה הזאת לקרות. אבל מדד ההצלחה הוא לא רק במספר החופות שיעמדו, המסע של הרווקים למצוא את שאהבה נפשם עמוס ברגעי משבר ובדידות, הידיעה שמישהו צועד איתם את הדרך היא אהבת חינם גדולה.

על פי מחקר שערכה שירת מלאך, 80 אחוז מהזוגות מכירים דרך אנשים שזהו השידוך היחיד שהם עשו בחיים. גם אם אין לכם את זה, סיכוי סביר שתצליחו. תעשו רשימות, התייעצו עם חברים, שלחו הודעות מתעניינות והעזו לנסות. במקרה הגרוע ביותר, תקבלו בסוף שליש גן עדן.

The post שדכנים ליום אחד: ב-ט' באב מוסיפים אהבה בעולם appeared first on מקור ראשון.

רק לאחר שבעה שבועות במלון דן פנורמה בתל־אביב, שזכה לכינוי 'מלון הקורונה', קיבלה אורית צעירי (32) תשובה שלילית להימצאות הנגיף, והותר לה ביום שני שעבר לצאת לביתה עם האישור הרפואי המיוחל המעיד על החלמתה. "אחות הקורונה" הראשית של המלון – הצעירה שהייתה מראשוני החולים שאושפזו בו – הייתה גם מהאחרונים שיצאו ממנו. בבוקר שלמחרת עזיבתה סגר פיקוד העורף את המלון ופיזר את אחרוני החולים לבתי מלון בערים אחרות. בתקופה הקרובה יתארחו בדן פנורמה כ־300 אנשים ששבו מחו"ל ונדרשו לבידוד. בקרוב הוא ייסגר, וייפתח מחדש לאירוח נופשים לאחר חיטוי וניקוי יסודי.

כל חולה שהחלים במלון נפרד מחבריו במעין טקס, שהפך לאירוע חובה. בטקס הפרידה מאורית, כמעט לא נותר מי שילווה אותה. "צברתי אינספור תמונות סלפי מאותו טקס מרגש שבו מלווים את החולה שהחלים במעבר מהאזור ה'צהוב' של חולי הקורונה לאזור ה'ירוק', הנקי", היא מספרת לנו השבוע מביתה שבירושלים. "זו הייתה הבדיחה של המלון. כל החולים שהגיעו ועזבו צחקו שאני עוד אסגור את המלון, כי כל בדיקה שעשיתי יצאה חיובית. אבל לקחתי את זה בהומור. הייתה לי ברירה אחרת?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02020_14_48-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

היא אמנם החלימה, אבל נותרה חלשה. בדיעבד ברור לה שלא לשווא נגזרה עליה תקופת מחלה ארוכה כל־כך. יעידו על כך אינספור הודעות התודה שהשאירו לה החולים ברשתות החברתיות, ובהן היללו את המלאכית שהייתה לצידם ברגעי המחלה המורכבים.

אורית, אחות חדר מיון בבית החולים הדסה עין כרם ופרמדיקית, מצאה עצמה עמוק בתוך המגפה עוד לפני ימי הריחוק החברתי, חובת המסכות ואיסור המפגשים עם סבא וסבתא. "הרגשתי לא טוב ומדדתי לעצמי חום", היא מתארת. "מיד כשראיתי שיש לי חום גבוה נכנסתי לבידוד בבית החולים, וערכו לי בדיקת קורונה". בתוך זמן קצר הגיעה התשובה החיובית, ובן רגע הפכה ממטפלת למטופלת ואושפזה במחלקת הקורונה שנפתחה בבית החולים ימים ספורים קודם לכן. לאחר חקירה אפידמיולוגית מהירה שנערכה לה, הונחו כל מי שהיו בקרבתה להיכנס לבידוד.

"זו הייתה חוויה מטלטלת", היא משתפת. "למצוא את עצמך פתאום חולה, ועוד בקורונה, שהייתה אז ממש בשלבי ההתפרצות הראשונים. בימים הראשונים של המחלה הרגשתי כאבי שרירים והיה לי חום גבוה. ידעתי שזו לא אשמתי, אבל ברור שהייתי עצובה כשהבנתי שחברים ומכרים ובני משפחה שהיו בקרבתי נדרשים להיכנס לבידוד. היה לי ברור שיש סיכון מקצועי בעבודה שלי, ממחלות מידבקות בכלל, אבל זה לעולם לא עמד לנגד עיניי. אני כאן כדי לרוץ קדימה ולעשות הכול למען המטופלים שזקוקים לי, תוך דאגה למיגון, כמובן".

באותו שלב של התפרצות המגפה, כמה ימים לאחר חג הפורים, עוד הייתה משמעות למספר החולה שהוענק לכל מצטרף חדש למועדון. אורית נשאה את המספר 414. "כשחליתי כמעט לא היה ידוע דבר על המחלה, למדו על הסימפטומים שלה מהדיווחים שלנו".

לאחר ארבעה ימי אשפוז הועברה אורית למלון דן פנורמה, ביום השלישי לפעילותו המחודשת. בתוך כמה יממות הפכה לדמות משמעותית ומצאה עצמה מעודדת חולים שניצבו בסכנת חיים ומסייעת להם במגוון דרכים. "הגעתי למלון ביום שישי, ואני זוכרת את ההלם. פחדתי לעזוב את המוכר לי בהדסה ואת הצוות שטיפל בי כל־כך יפה, אבל לא יכולתי לחזור הביתה כי הייתי עלולה להדביק אחרים. זו הייתה הברירה היחידה שלי", היא מסבירה.

במקום שאין אנשים

אף שבכלי התקשורת דיווחו על ביקורת ותלונות של חולים שאושפזו במלון, אורית טוענת כי חשה שמתייחסים אליהם כמו לאורחים ולא כאל חולים. לדבריה צוות עובדי המלון וחיילי גדוד 944 של פיקוד העורף, שקיבלו את הפיקוד על ניהול המלון, השתדלו להנעים את זמנם של האורחים המבודדים. "רובנו הערכנו מאוד את העובדים במלון, שהסכימו לעבוד במקום שאף אחד אחר לא היה מסכים לעבוד בו".

כשהגיעה למלון הבינה כי אין בכוונת קופות החולים ומשרד הבריאות להעמיד בו אנשי רפואה, מכיוון שסברו כי שוהים בו רק חולים קלים ודי בקשר טלפוני שלהם עם קופות החולים שעוקבות אחר מצבם. אורית הפכה לנציגת החולים בשיח עם פיקוד העורף והנהלת המלון. היא האמינה כי רק בשיתוף פעולה יוכלו החולים הנופשים בעל כורחם לצלוח את התקופה המאתגרת עד להחלמה.

הכתבה המלאה תתפרסם במוסף 'יומן' של מקור ראשון

The post האחות הראשית של מלונית הקורונה בת"א חוזרת הביתה appeared first on מקור ראשון.

משרד הבריאות מעדכן הבוקר (יום ג') את ספירת החולים ממגפת הקורונה בישראל: 1,057 בני אדם נדבקו ב-24 שעות האחרונות, ובכך עולה מספר החולים הרשמי בישראל ל-31,186. אחוז החיוביים הנוכחי לנגיף הוא 4.6%.

בשבוע האחרון, ירושלים ממשיכה להוביל עם מספר החולים החדשים הגדול ביותר: 896. לאחריה תל אביב עם 493 ובני ברק עם 427.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1UQ1JZ-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מספר החולים הפעילים עומד כיום על 12,717. 358 חולים מאושפזים בבתי חולים, מתוכן 85 חולים קשה ו-35 מונשמים. 338 מתו מקורונה בישראל עד היום, על פי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות.https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.22.48-750x244.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post הקורונה בישראל: 1,057 חולים נוספו ביממה האחרונה appeared first on מקור ראשון.

ברוב הרשויות שבהן החלו בתי הספר ללמוד הגיעו מרבית התלמידים. עם זאת, לא מעט הורים העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים. נכון לעכשיו, הלימודים בבתי הספר אינם חובה אלא רשות ולהורים יש את הבחירה אם לשלוח את ילדיהם או לא.

הורים שלא שלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים לנו כי במצב של אי ודאות הם מעדיפים עדיין לשמור את הילדים בבתים. לא מעט הורים חוששים מהדבקות והם מעדיפים לראות אם החזרה ללימודים תצליח או תחזיר את המצב לאחור.

מאיר דנא פיקאר מבית חג"י לא שלח את ילדיו לבית הספר. "אנחנו לא ממהרים לשלוח", הסביר. "ממתינים לראות איך הדברים עובדים ושיש הסעות מסודרות. מכיוון ששנינו בבית לא מפריע לנו שיישארו איתנו עוד כמה ימים עד שנראה שהבלאגן נרגע".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/F140827NS04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נטליה שמואל פיטוסי, אם לארבעה ילדים במערכת החינוך, לא מתכוונת לשלוח את ילדיה לבתי הספר. "אני לא רואה שהמגיפה עברה", היא אומרת, "אני רואה שיש ירידה בגלל הסגר. ועכשיו כולם יוצאים כאילו הכל נגמר. אני דוקטוראנטית במעבדת ביולוגיה. וגם כאן קשה לשמור על שני מטר אחד מהשני, על אף שאנחנו מבוגרים ומבינים. אי אפשר באמת לוודא שילדים ישמרו על ההנחיות. אני יודעת שביפן פתחו בתי הספר והחל גל שני. אני מבינה שכדי שהכלכלה לא תקרוס צריך שאנשים יכלו לעבוד וזה בלתי אפשרי כשיש ילדים בבית, אבל אני חושבת שנכון לא לשלוח".

לילך ילדברג פעילה בהנהגת הורים בנהריה ויש לה שני ילדים בכיתות י"א וי"ב. היא אומרת שמערכת החינוך איננה ערוכה לקלוט כרגע את התלמידים. "אני הודעתי לבית הספר שילדיי לא יגיעו ללימודים לפחות בשבועיים שלושה הבאים. אני יושבת בהנהגת ההורים הארצית ורואה מקרוב את חוסר המוכנות של המערכת, את העובדה שלא באמת נערכו להחזרת התלמידים, את הסיכון שבו מעמידים את ילדינו, אני מסרבת להפוך את הבנים שלי לשפני ניסיון, שיישארו בינתיים ללמוד בבית. אני מבינה שהבנים שלי גדולים וממש לא זקוקים להשגחה צמודה, אבל המחיר שהם ישלמו על הפגיעה בציוני הבגרות שלהם הוא משמעותי".

"כשאני שוקלת עלות-תועלת", אומרת ידלברג, "בעיניי זה עדיף. וגם אם היו לי ילדים קטנים והייתי חייבת לצאת לעבוד, הרי שבבחירה בין להיות רעבים ללהיות חולים. ברור לי מה עדיף. וזה עוד לפני שאמרתי חצי מילה על הנתונים המטרידים של הדבקת ילדים".

אבל ברוב רחבי הארץ נפתחו הלימודים ורוב ההורים, כך נראה, שלחו את ילדיהם לבתי הספר. בחולון אומרים בעירייה כי בין 60% ל-70% מהתלמידים הגיעו היום לבית הספר וגם 90% מהצוות החינוכי. "כל 29 בתי הספר היסודיים בחולון נפתחו הבוקר כסדרם", נמסר מטעם עיריית חולון, "בין 70%-60% מתלמידי כיתות א'-ג' וכ-90% מהצוותים החינוכיים הגיעו בהתרגשות רבה ללימודים, מצוידים בהצהרת בריאות ובאמצעי מיגון כנדרש. צוותי ההוראה תוגברו בבני מכינות ושנת שירות שפועלים בעיר".

גם בעיריית גבעתיים דיווחו על 70 אחוז של הגעה מצד התלמידים. מדיווח שמוסר מנהל החינוך בעיריית גבעתיים עולה כי נכון להבוקר הגיעו כ- 70% מהתלמידים ל- 9 בתי ספר יסודיים בעיר. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסר כי הוא "מברך על החזרה ללימודים. מרגע שעלתה האפשרות לחזרה מדורגת ללימודים, נערכנו באופן מלא הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה פיזית.  בשבועות האחרונים פעלנו נמרצות לחיטוי בתי הספר, תוספת חומרי ניקיון ועובדי תברואה, התארגנו על מצבת מורים מלאה נוכח פיצול הכיתות ואני שמח שהבוקר נוכחנו שפתיחת היום עברה לא פחות ממצוין. אני מודה להורים שבחרו לשלוח את הילדים היום על  הבעת אמון במערכת החינוך שלנו. יחד עם זאת אני מבין ומכבד גם את ההורים שחוששים ובחרו שלא לשלוח עדיין את הילדים. אנו כמוהן נמשיך לפקח ולעשות ככל יכולתנו, על מנת שהעיר תחזור לשגרה בטוחה גם בצל נגיף הקורונה".

בדימונה, אמר ראש העיר בני ביטון, כי בימים הקרובים בתי הספר כבר יהיו מלאים. במועצה אזורית תמר הגיעו 100% מהילדים לבתי הספר ובמועצת אפרת הגיעו 90% מהתלמידים.

הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים כי החזרה לשגרה היא מה שילדיהם צריכים כרגע והם סומכים על מערכות החינוך והבריאות. גלעד אוחיון שלח את בנו הלומד בכיתה א' במועצה אזורית מטה בנימין. "המדינה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולותיה להתמודד עם המגיפה הזו, והשגרה והחוסן החאומי שלנו מחייב חזרה לשגרה במגבלות הנדרשות. סומך על מערכת החינוך שידאגו לבריאות ולהגבלות הנדרשות".

"שלחתי גם שלחתי", אומרת אם מאזור השרון, "לא בשביל הלימודים ולא בשביל השכמה מוקדמת (השעון מכוון לתשע בימי קורונה). שלחתי בשביל חברים, הילדה לא ראתה בני גילה זמן ארוך והיא מתגעגעת."

"שלחנו את הבן שהולך לכיתה ב'", אומר כרמי יוגב שבנו לומד בצור הדסה, "על אף החששות, נכון שיחזור לפגוש חברים, לסדר יום וללמוד. הוא פחות אהב את העובדה שאחותו בכיתה ד' נשארה בבית אבל שמח מההזדמנות שוב לפגוש אפילו חלק מהכיתה".

שי אלון ראש מועצת בית אל ליוה את בנו יאיר לכיתה א'. "חינוך מבחינתי זה קשר עין ומתן חום ואהבה גם אם ממרחק, מה שחסר בלמידה דרך הזום", הסביר אלון, "ברגע שזה התאפשר עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשי החינוך שלנו, ראיתי את האור בעיניים שלהם. ננקטו כל האמצעים כדי לדאוג לבריאות הילדים והנהלים נשמרים. כראש מועצה אני נערך עם העובדים בכל הכוח להחזיר גם את המעונות וגני הילדים".

The post לימודים בצל קורונה: חוששים ושולחים את הילדים appeared first on מקור ראשון.

הפרופ' הקמרוני אשיל ממבה הוא פילוסוף שנחשב מבקר גדול של מדינת ישראל. לדבריו, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד הדרום אפריקאי. נטען גם שממבה תומך בחרם על ישראל. בקיץ הקרוב הוא  היה אמור להשתתף ולהרצות בפסטיבל תרבות בגרמניה, אלא שאז התערב הממונה למאבק באנטישמיות במדינה, ד"ר פליקס קליין. הוא ביקש למנוע את הופעתו של ממבה בפסטיבל שמתקיים במימון משלם כספי המיסים הגרמני. אמנם לבסוף הפסטיבל בוטל בשל הקורונה, אך המחלוקת סביב ממבה עוררה ביקורת בקרב מרצים ישראלים שמזוהים עם השמאל הרדיקלי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01916_30_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעקבות פעולתו של ד"ר קליין, נשלח מכתב מטעם עשרות מרצים וחוקרים, רבים מהם ישראלים, לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שדרשו את פיטוריו לאלתר של ד"ר קליין. החותמים טענו כי ההקבלה בין תמיכה ב-BDS לאנטישמיות אינה נכונה ומשתיקה ביקורת נגד מדינת ישראל. כותבי המכתב טענו כי ד"ר קליין מנהל ציד-מכשפות נגד מבקרי ישראל, וכי הוא מתנהל ב"אובססיביות" נגד תומכי החרם על ישראל. במכתב קבעו החותמים כי "BDS אינה אנטישמיות".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בכירה בשמאל מתנערת ממכתב החרם על ההתנחלויות: "זו תמיכה ב-BDS"

– גרמניה: ניאו נאצים התפרצו לשידורי תפילות ושיעורי יום השואה

– המשרד לנושאים אסטרטגיים פרסם דו"ח שחושף את האנטישמיות ב-BDS

עם זאת, קולות רבים בישראל גינו את מכתב המרצים, בהם גם מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו". "תשעה מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שמונה מן העברית בירושלים, שלושה מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, יחד עם שני גאונים נוספים, אחד ממכון וויצמן והשני מבצלאל, באים ללמד את הגרמנים מהי אנטישמיות", אומר פלג, "והם לא באים רק ללמד, אלא גם לדרוש את פיטורי האחראי הממשלתי בגרמניה למאבק באנטישמיות, מפני שדעתו לא תואמת את דעתם. מזל טוב, משטרת המחשבות של האקדמיה הישראלית פתחה עכשיו סניף באינטרפול.

"מדינת ישראל היא המדינה החופשית, הבטוחה, האנושית והמוסרית ביותר לכלל אזרחיה ותושביה, יותר מרובן המוחלט של מדינות העולם, אך היא סובלת יותר מכל מדינה אחרת בכדור הארץ, מחתרנות פנימית וקריאות להחרמתה וחיסולה מבפנים", טען פלג, וקרא לחוקק חוקים נגד תומכי BDS בישראל.

פרופ' נורית פלד-אלחנן היא אחת מהחתומים על המכתב. לדבריה, אשיל ממבה אינו תומך BDS, אך גם אם כן – זו זכותו, והדבר אינו הופך אותו לאנטשימי. "חתמתי על המכתב כי הם מתנהלים כמו פסיכים", אומרת פלד-אלחנן, "פרופ' אשיל ממבה הוא אחד הפילוספים הכי חשובים היום בעולם בסוגיות של קולוניאליזם ופוסט קולוניאליזם, ויש לו ביקורת על הכיבוש הישראלי. אך מפה ועד אנטישמיות המרחק רב מאוד. ממבה לא תומך BDS הוא אף פעם לא אמר את זה, וגם אם הוא תומך, זה לא רע בעיני".

לדברי פלד-אלחנן, גרמניה מגלה "תמיכה בלתי מסויגת בכיבוש" ולכן ביקורתו של ממבה מוצדקת. לדבריה, ישראל גרועה מהמשטר האפרטהייד שבדרום אפריקה. "באפרטהייד הדרום אפריקאי היתה לשחורים עבודה, והם היו חלק מהכלכלה. פה הוציאו את הפלסטינים מהכל. לכן צודק ממבה שהכיבוש הישראלי יותר גרוע מהאפרטהייד".

The post מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... gosh-katif-ve-750x234.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

15 שנה אחרי "תפילת הנערות" בבית הכנסת בנווה דקלים שהפכה לפס הקול של הגירוש מגוש קטיף, פגשה כתבת מקור ראשון בתאל קולמן, שהייתה גם היא באותו מעמד, ארבע חברות שהיו אז נערות והשתתפו באירוע המכונן. בכתבת דוקו מיוחדת לאתר מקור ראשון הן סיפרו לה על המקום של התפילה ההיא בחייהן, על הביקורת שהתפתחה עם השנים ועל הקושי לדבר על כך גם 15 שנים אחרי.

צפו: הנשים מ"תפילת הנערות" נפגשות אחרי 15 שנה

בנוסף לפרויקט יתפרסם מחר (ו') ראיון עם הנשים בגיליון מוצש של מקור ראשון 

The post צפו: הנשים מ"תפילת הנערות" נפגשות אחרי 15 שנה appeared first on מקור ראשון.

בג"ץ דן היום פעם נוספת בעתירות בעניין תוכנית המועצה להשכלה גבוהה לשילוב חרדים באקדמיה. מדובר למעשה בארבע עתירות נגד המל"ג, שהוגשו עוד ב-2016 ומבקשות לבטל את התוכנית או להסיר ממנה מגבלות שמונעות מאוכלוסיות מסויימות להיכלל בה. בפתח הדיון שנערך היום בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאה חנן מלצר, הודיעו השופטים מלצר והשופט פוגלמן למשיבים מטעם הממשלה, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, כי ניהול התיק מוגבל לעוד 30 יום ול-15 ימים נוספים שינתנו לצדדים להגיב, "ובזה נגמר העניין. התיק הזה כבר בשל לסיום" אמר השופט מלצר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בין הקורונה לחוסר התיאום הביטחוני, הרש"פ מאבדת שליטה

– חוזרים הביתה: מנהיגי ימינה מחזרים אחרי הציבור הדתי

– תגבור מערכת הבריאות: צעד חיוני, אם ייושם כראוי

בדיון טענה עו"ד שמואלי כי הממשלה רואה יעד חשוב בשילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה וכן בשילובם בתעסוקה. הטענה שהעלו הצדדים והזכירו השופטים הייתה של פעולה מחוסר סמכות של המל"ג. במהלך הדיון נידונה השאלה האם המל"ג היא רשות מנהלית הפועלת מתוקף חוק המל"ג או שמא מתוקף סעיף 4ב לחוק זכויות הסטודנט משנת 2007. החוק קובע כי "לא יראו הפליה…. בקיומם של מוסדות נפרדים או של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, של מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל תנאי קבלה מקלים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0921202457001-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 921202457001-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 2048px) 100vw, 2048px" />

עו"ד שמואלי טענה שהמל"ג הוא הרגולטור של ההשכלה הגבוהה, ומתוקף כך מופקדת על המדיניות שלה ולכן המל"ג למעשה פועלת בסמכות בהיותה הרגולטור שמביא לידי ביטוי את סעיף 4ב' לחוק זכויות הסטודנט, ומכאן סמכותו לפעול בהפרדה מגדרית. מטרת התכנית לדבריה, היא קידום האכולוסייה ברובה, אך גם מטעמי דת.

בדיון חודדו הבעיות המרכזיות על ידי השופטים והצדדים. הראשונה היא בעיית ההגדרה מיהו חרדי. בעוד המל"ג טוען כי חרדי הוא מי שלמד במוסד על יסודי חרדי ואינו בעל תעודת בגרות, הוא מונע מחלקים נרחבים באוכלוסייה, לאו דווקא חרדים, להתקבל לתכניות המתקיימות בהפרדה. בין אם מדובר בחרדים נושאי תעודת בגרות, חוזרים בתשובה, או בוגרי החמ"ד. אותם מועמדים  יכולים להתקבל לתכניות בהפרדה רק תחת ההגדרה של "חריגים" שמוגבלת ל15% מהמתקבלים לתכנית.

בעיה נוספת שהועלתה שוב ושוב על ידי השופט פוגלמן היא בעיית חוסר שיוויון ההזדמנויות בחוק. בעוד מרצים גברים יכולים ללמד בכיתות הנשים, ישנן אפס מרצות שמלמדות בכיתות של גברים. בנוסף, כפי שטוענת אחת העותרות, המרחב הציבורי בקמפוסים מופרדים גם הוא מופרד. על בעיה זו ניסתה להתגבר המשיבה מטעם הממשלה, עו"ד שמואלי בציינה שישנם מספרים דומים של מרצים ומרצות בתכנית, יותר מאשר בלימודים באכולוסייה הכללית, וכן ש70- אחוז מ-12 אלף הסטודנטים החרדים הן נשים.

בנוגע לשאלת מיהו חרדי, טען עו"ד אריאל ארליך מטעם פורום קהלת, שהוא אחד העותרים, כי אסור למל"ג לומר למוסד שיוזם מסלול עם הפרדה את מי הוא יכול לקבל לתכנית ואת מי לא. מלצר דחה את הטענה, ואמר כי אם המל"ג שלמעשה אישר את התכניות הללו ועשה זאת מכוח סעיף 4ב לחוק, קבע את הגדרות לאותה תכנית, ברגע שאומרים שלמל"ג אין סמכות להכריע מי יתקבל לתכנית לכאורה כל הקרקע מתחת לאפשרות החוקית של המל"ג לאפשר את התכנית נשמטת.

למרות שאלות השופטים וטענות בא כוחה של ד"ר תירוש, העותרת הראשונה, כי לנשים לא ניתנת למעשה בחירה או שניתנת בחירה מצומצמת מאד לגבי המסלול האקדמאי שלהן, המציאות לדבריו של ארליך היא שהמסלולים הללו בסופו של דבר מקדמים נשים ולא פוגעים בהן כפי שמנסים להציג.

העתירות נגד התוכנית הוגשו כאמור ב-2016 ע"י ארבעה גופים שונים. העתירה הראשונה היא של ד"ר יופי תירוש , מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ואקדמאים נוספים שעתרו נגד המל"ג ונגד המוסדות בהם מופעלות התכניות לשילוב חרדים בקמפוסים השונים במסגרת מח"ר. העותרים טוענים כי התכניות מבצעות למעשה הפרדה מגדרית ומביאות לאפליה וחוסר שיוויון הזדמנויות בין גברים לנשים. בעתירתה מבקשת תירוש לבטל את ההפרדה בתכנית לחלוטין.

עתירות אחרות מבקשות למעשה להסיר את המגבלות של התוכנית: עתירה אחת היא של כמה סטודנטיות חרדיות מחב"ד, צאנז וכן בוגרות סמינר בית שולמית בירושלים, שעתרו נגד הגדרת המל"ג למיהו חרדי לצורך קבלה לתכנית. עותרות אלו, כולן בעלות תעודת בגרות, ועל כן אינן נכללות בהגדרת המועצה להשכלה גבוהה. על פי המל"ג, חרדי הוא מי שמוסד הלימודים העל יסודי שלו אינו תחת פיקוח משרד החינוך או פיקוח אחר, ומשמע מכך שאין לו תעודת בגרות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_09-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עתירה נוספת היא של פורום קהלת, שהגיש את העתירה בשם קבוצה של סטודנטיות וסטודנטים חרדים ודתיים אחרים, שהחלטת המל"ג מונעת מהם להירשם למסלולים אקדמיים בהפרדה משום שאינם נכללים תחת ההגדרה "חרדים". העתירה הנוספת היא של ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים שהצטרפו לעתירה

לאחר הדיון מסרו בפורום קהלת כי "על המל"ג להתמקד בתפקידו לפי חוק – לפקח על הרמה האקדמית של המוסדות והתארים. מסלולים בהפרדה אינם מהווים אפליה וכלשון בית המשפט – לטעון כי כל הפרדה היא אפליה היא גישה קיצונית. המחוקק בישראל קבע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי הפרדה מטעמי דת לא תחשב הפליה בהשכלה גבוהה. המגבלות שקבע המל"ג נובעות מתפיסה פטרנליסטית המבקשת לחנך את הציבור ולקבוע עבורו מהם אורחות החיים הנכונים".

The post מתקרבים להכרעה: האם תוכנית המל"ג לשילוב חרדים תיפסל? appeared first on מקור ראשון.