‏לצאת לדיג

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/סדרת-משחקי-דגים-דגים-89.90-המשפחה-החדשים-להשיג-באתר-אמיגו-4-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

סדרה מורחבת וחדשה שיצאה בימים אלו משלבת שלל משחקים משפחתיים רלוונטיים מאוד ‏לתקופה. המשחקים מניעים לפעולה, מעודדים אינטראקציות חברתיות בין ‏בני המשפחה ותורמים לאווירה נעימה בבית ובין החברים. שימו לב למשחק הבא: דגים דגים.

כשאתם משחקים ‏דגים דגים אתם חניכי הישרדות והאגם הוא מקור האוכל היחיד שלכם. כולם ‏גוועים ברעב, כך שאין זמן לבזבז. הרכיבו את חניתות הדייג שלכם כמה שיותר מהר וגלגלו כמה ‏שיותר דגים. האם תצילו את היום ותהפכו לאלופי ההישרדות? הדיג מעולם לא היה כל כך פרוע ‏ומרגש! גלו כיצד להרכיב את החנית שלכם בצורה המהירה ביותר וזכו במירב הנקודות על ידי ‏תפיסת הכי הרבה דגים. ‏

המשחק מתאים לגיל ארבע ומעלה

ניתן להשיג באתר אמיגו

‏חשיבה ממגנטת

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/מגנט-בריבוע-קודקוד-750x702.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אוהבים אתגרי חשיבה? קבלו את המשחק הבא: מגנט בריבוע. משחק מהנה ‏המפתח את החשיבה הלוגית וההתמצאות במרחב באמצעות אתגרים תלת ממדיים.‏

‏איך משחקים? בוחרים חידה מתוך למעלה מ-130 החידות הקיימות בחוברת החידות המחולקות לשלוש דרגות ‏קושי: מתחילים, מתקדמים ומצטיינים. ‏בוחרים את הבלוקים המתאימים ובונים את המבנה התלת ממדי המשורטט בחידה. ‏הצלחתם? בדקו את הפתרון המופיע בסוף החוברת.‏

‏המשחק מיועד לשחקן אחד מגיל שש ומעלה

מחיר: 59 שקלים

ניתן להשיג בחנויות הצעצועים וברשתות הנבחרות או באתר קודקוד

משחק משוגע

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... POP-BOT.jpg-2-750x513.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

‏הולך ומסתמן שזה יהיה הטרנד הגדול של הקיץ: בובות ‏POP BOT (פופ בוט).

המשחק מכיל 12 דמויות של יצורים שברחו מהמעבדה של המדען המשוגע.

היצורים מאירים בחושך וניתן לשחק איתם במגוון אתגרים: מי שמצליח להצמיד את הפופבוט ‏מספר רב של פעמים במשך דקה – מנצח. מי שמצליח להצמיד את הפופבוט שלו ותוך כדי להפיל ‏את הפופבוט של היריב גם הוא המנצח ועוד.

מותאם לגיל חמש ומעלה‏

מחיר: 39 שקלים ‏

ניתן להשיג בחנויות הצעצועים וברשתות הנבחרות או באתר קודקוד

The post משחקים בכיף: שלוש המלצות לבילוי בבית appeared first on מקור ראשון.

במשכן הכנסת כבר נערכו אתמול ליום חג – השבעת הממשלה החדשה, לאחר שנה וחצי של מערכות בחירות, חמש שנים בדיוק לאחר השבעת הממשלה הקודמת. אלא שהעניינים הסתבכו במהרה.

סבב המינויים בליכוד, שהיה אמור להגיע לסיומו לקראת סוף הערב, נתקע – תחילה בשל סירובו של הרב רפי פרץ (הבית היהודי) לוותר על תיק ירושלים שהוצע לו, ולאחר מכן בשל התקוממות חברי הכנסת בליכוד על המינויים שלא הגיעו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון

– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה

– הציונות הדתית הקטנה שנתניהו אהב כבר לא קיימת

תחילה היה זה אבי דיכטר, שנפגע משום שלא קיבל זימון לשיחת מינוי. "זלזול כזה אינו רק כלפיי, אלא הוא יריקה בפניהם של 130 אלף מתפקדי ליכוד שבחרו בי בעשירייה הראשונה בליכוד", אמר דיכטר. צחי הנגבי הודיע בעקבותיו שיחרים את ההצבעה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת". חוסר שביעות רצון הביעו גם השרים שנתניהו זימן אליו לפגישות היום, כמו השרה גילה גמליאל שקיבלה הצעה לתיק חדש – "השרה לענייני השכלה גבוהה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 200514_201408-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באופן מוזר, נתניהו משך אתמול את ההצעה לתיק לענייני ירושלים שהניח לפתחה של ציפי חוטובלי, וגם השר זאב אלקין לא קיבל הודעת מינוי מנתניהו. בשל היעדרו של כל משא ומתן עם ימינה, ציפו שרי הליכוד הסרוגים שנתניהו יביע את הערכתו לציונות הדתית דרכם – אך זה לא קרה. וכך נולדה שכבת מאוכזבים רחבה בליכוד, נוכח התיקים הקטנים שנותרו והמשרדים שעוד לא נולדו. נתניהו לא הצליח להשלים את סבב המינויים, ולפיכך ביקש לדחות את ההשבעה ליום ראשון.

השר יריב לוין עזב אתמול את בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בשלב מוקדם של ההליכים, ונתניהו נותר להשלים את סבב המינויים בעצמו. ללא יועצים פוליטיים סביבו הפכה המלאכה למסורבלת, ונוצרה דינמיקה של חוסר שביעות רצון. אחד הפתרונות היצירתיים שהעלה נתניהו היה חידוש המו"מ מול ימינה: ככל שיש פחות שרים לחלק בבית – שכבת המינויים קטנה ובהתאם גם שכבת המאוכזבים שכבר אין להם למה לצפות.

יו"ר כחול לבן בני גנץ הסכים לבקשת נתניהו, אולם בשל החשדנות הרבה משך מיד את מכתב ההתפטרות שלו מתפקיד יו"ר הכנסת. בזמן שהוועדה המסדרת בכנסת אישרה את הדחייה אמר מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה המיועד, ש"ראש הממשלה משוחח עם חברי הליכוד בשעות אלו, יש לנו סיעה גדולה מאוד והוא מחויב לשבת ולדבר עם האנשים. ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. זה תהליך. אני מצהיר פה בצורה ברורה – הזמן נועד כדי לדבר עם האנשים בצורה יפה".

בד בבד עם המהומה בליכוד הצליח אמש בני גנץ להשלים את סבב המינויים בכחול לבן. אשכנזי יקבל את תיק החוץ, ניסנקורן את המשפטים, ומיכאל ביטון מיועד לתפקיד שר במשרד הביטחון. עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, אורית פרקש־הכהן תהיה השרה לעניינים אסטרטגיים, חילי טרופר ימונה לשר התרבות, פנינה תמנו־שטה לשרת העלייה, מירב כהן לשרה לשוויון חברתי, יזהר שי לשר המדע והחלל ואסף זמיר לשר התיירות. יועז הנדל מיועד לתפקיד שר התקשורת. גם המינויים בכחול לבן התעכבו עד לשעות הערב בשל קשיים פנימיים.

בליכוד מונו נכון לליל אמש השר יריב לוין ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין לשר הבריאות ויואב קיש לסגנו, אוחנה לשר לביטחון הפנים וגדי יברקן לסגן שר במשרד, ישראל כ"ץ לשר האוצר, מירי רגב לתחבורה ולחוץ לסירוגין, ואופיר אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי. עוד מונה השר דרעי להמשיך לעמוד בראש משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל, והרב יעקב אביטן מאשקלון מונה לשר הדתות. ליצמן יכהן כשר השיכון.הכיסאות הערוכים בטרקלין שאגאל בכנסת, אתמול, לקראת הרמת הכוסית המסורתית לרגל הקמת הממשלה

The post השבעת הממשלה נדחתה בגלל תסיסה בסיעת הליכוד appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מערכת החינוך חזרה היום (יום א') לפעול באופן חלקי, אבל הקשיים והאתגרים ניצבים על כל צעד ושעל. אחת הבעיות שכרגע נותרו ללא מענה היא הטיפול בילדים חולי סרטן וילדים הנמצאים בסיכון רפואי. במשפחות שבהן יש ילד בסיכון, קיים חשש טבעי של ההורים לשלוח אותו לבית הספר מהחשש שמא יידבק בנגיף. גם לפי הנחיות משרד החינוך, ילדים החולים במחלה המסכנת אותם אינם יכולים לחזור למוסדות החינוך. המצב מסתבך כאשר לילד יש אחים או אחיות וההורים חוששים לשלוח אותם לבית הספר מהחשש שיידבקו ויעבירו את הנגיף לאח המצוי בסיכון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון

– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים

– "ברני סנדרס היה יכול להיות נשיא מדהים"

– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים

כך למשל משפחת דהן מהיישוב הקהילתי מורשת שבגליל התחתון, שבנם איתמר-רפאל חולה בסרטן מזה שש שנים. ההורים חוששים מאוד לשלומו והם אינם מתכוונים לשלוח אותו לבית הספר וגם לא את אחותו. "לפי ההנחיות של משרד הבריאות אני לא יכולה לשלוח את הבן שלי למערכת החינוך", אומרת הדס דהן אמו של איתמר רפאל. "מספיק שילד אחד מחליט לתת לו כיף או שהוא ייצור מגע במשטח שנגוע בנגיף והוא עלול להידבק. אף אחד לא יכול להיות ערב לנו שבננו לא יתקרב למישהו שנושא את הנגיף".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 4/AFP_1PV1ZM--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

איתמר-רפאל סובל שנים רבות ממחלת הסרטן, שגרמה לו לעיוורון כמעט מוחלט ולאירוע מוחי קשה שפגע בתפקודו הפיזי. הוא אינו יכול להתנהל בלא אדם מבוגר שיתלווה אליו בכל שעות היממה. תפקודו הקוגניטיבי לא נפגע, ולכן הוא משולב במסגרת רגילה עם סייעת צמודה. איתמר-רפאל מטופל היום בתרופה ביולוגית ניסיונית שמחלישה מאוד את גופו. במציאות הנוכחית אין שום אפשרות לשלוח אותו לבית הספר. במשפחת דהן מבינים שגם את אחותו הגדולה הלומדת בכיתה ג' איננה יכולה לחזור ללימודים.

ההורים סבורים שיש פתרונות למצב, אך משרד החינוך לא נערך לתת מענה לילדים הנמצאים בסיכון. משרד החינוך אינו מאפשר להביא מורים לביתם של הילדים שיעבירו תכנים ושיעורים. הפתרון כרגע מבחינת המערכת הוא למידה מרחוק, אך אין כרגע מספק צוותים שיעבירו את הלמידה הזו לאיתמר-רפאל. רעיונות אחרים שהועלו לא התאפשרו מבחינה לוגיסטית. הדס אומרת שמשרד החינוך חייב לתגבר את נושא הלמידה מרחוק.

לדבריה, היא בקשר שוטף עם שר החינוך הרב רפי פרץ שהיה קשוב מאוד לצרכים של המשפחה. "אני חייבת לומר שנדהמתי לראות כמה שר החינוך היה קשוב אלינו ויש לי מלוא הכרת הטוב כלפיו. הוא מצא זמן לענות לנו ולהקשיב אבל עד לרגע זה לא קבלנו תשובות ממשרד החינוך. אני לא מאשימה אותו, הוא לא צריך לטפל בזה אלא מערכת החינוך, מנהלי מחוזות וכיוצא בזה, ובינתיים לא קבלנו מענה".

בשיחה עם אתר מקור ראשון היא מוסיפה כי בעקבות התפרצות הנגיף הפסיקו להגיע לבנה כל אנשי הצוות הפארא-רפואי שהיו מטפלים בו ומסייעים לו בימים רגילים. מדובר על צוות שלם של מרפאה בעיסוק ובאומנות, מדריכה סביבתית, פיזיותרפיסט ועוד. הסיבה לכך, שהביטוחים לא מאפשרים לאותם אנשי צוות לבוא לבתים. "החלת ביטוח אנשי הצוות גם על בתי המטופלים במציאות הנוכחית היא חובה וכלי משמעותי מאוד בהתמודדות של בננו עם המחלה".

משפחת דהן אינה לבד במצוקתה. כמוה יש אלפי משפחות שאחד הילדים מצוי בסיכון רפואי והמערכת החינוכית מתקשה במצב הנוכחי לספק להם פתרונות. לעמותת "גדולים מהחיים" התומכת במשפחות לילדים חולי סרטן, מגיעות פניות רבות ממשפחות לילדים חולי סרטן שמתקשים מאוד להכיל את מציאות הקורונה.

למעשה, מאז התפרצות הנגיף, משפחת דהן ממעטת לצאת מביתה. החשש שמא מישהו מבני המשפחה יידבק בנגיף ועלול חלילה להדביק את איתמר-רפאל מפחידה אותם מאוד. החיים כמעט נעצרו. אבל משפחת דהן איננה מתכוונת לוותר על ימי הלימודים והם פועלים להחזיר את בנם למסלול הלימודים. למרות הקושי, הם בטוחים שאפשר למצוא פתרונות שגם ילדיהם ילמדו במסגרת מסודרת בלי חשש להידבק מנגיף הקורונה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: ככל שתלמיד חולה בביתו קיבל בעבר שירותי חינוך לתלמידים חולים בביתם, הרי שהוא ימשיך לקבל אותם. במקרה שהטיפול אינו ניתן בשגרה, המשרד התיר לצוותים החינוכיים להגיע אל ביתו, בכפוף להנחיות משרד הבריאות או לתת לו על ידי בית הספר מענה חינוכי פרטני. בנוסף, יכול להינתן לו מענים באמצעות למידה מרחוק.

The post נשארו בבית: ילדים בסיכון רפואי לא חזרו לביה"ס appeared first on מקור ראשון.

אבן גבירול, חמישי 07:34

רבע לשמונה היא לא שעה טריוויאלית לחנויות פתוחות ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. חוץ מרשתות המזון שפתוחות סביב השעון ומבחר פיצוציות, השעה הזו נתונה בשגרה למטיילים עם הכלבים, למתעמלים ולאנשים בדרכם אל העבודה. לא רק המספרות, חנויות כלי הבית והפלאפליות לא נוהגות לפתוח בשעות הללו. גם בתי הקפה עוד בתנועה ראשונית ביותר. היה משונה מאוד לעבור ברחוב הזה אתמול ולראות כמעט את כל החנויות פתוחות לרווחה. בפנים היו הבעלים הפעילים: מסירים אבק שהצטבר, מסדרים מחדש את הסחורה, מזיזים את הרהיטים, הכול לקראת ניסיון החזרה לשגרה לאחר חודש של סגירה. את כמה מבעלי החנויות אפשר היה לראות אפילו עומדים במפתן דלת הכניסה ומחכים בכיליון עיניים ללקוחות הראשונים שיגיעו, כמו אמא דואגת הממתינה ליד החלון או הדלת לילדים שישובו הביתה. כשכבר נכנסו הלקוחות ניכרו בעיקר הססנות וחשש בכל צעד. לחיצת מרפק לשלום הפכה לתנועה הנפוצה ביותר בסביבה. השמש הנעימה והתנועה הגוברת הוסיפו את הצבע הנכון, שהכניס רוח אופטימית אל תוך המצב הלא פשוט שכולו סימני שאלה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות

– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים

– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים

שי ניסימיאן, 45, ספר, נתניה

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5604-750x475.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על המפה: הייתי בקטע של ליכוד כל החיים, ועברתי לקטע של גנץ בסבבים האחרונים.

ממשלה: בעיניי הטיפול בקורונה חובבני מאוד. חוסר ביטחון, ויכוחים בין כל המשרדים. שר הבריאות הפגין חוסר ביטחון ובר־סימן־טוב דיבר בטון לא ייצוגי. והכול יהיה עכשיו אותו הדבר, גם עם ממשלת האחדות. אני לא מאמין בשינוי, זה לא שפתאום נגיד "איזה כיף לחיות פה". מרגישים שהמצב לא טוב בארץ, הכסף מדבר כל הזמן. הכול מתייקר.

החודש שהיה: פעם ראשונה שסגרתי את המספרה, אחרי 22 שנים כאן. ברור שכיף לחזור ולפתוח. כל הלקוחות חיכו לי, זאת הרגשה טובה. אבל זה היה חודש וחצי של סיוט לראות אותה סגורה, ועוד לראות שיש חנויות אחרות שכן היו פתוחות. זה היה קצת מעצבן. לקוחות היו חמודים וביקשו שאבוא בכל זאת, אבל הסברתי להם שאסור. כואב הלב. האמת, הייתי בטוח שינסו לקרוע אותנו בדו"חות מהעירייה, אבל הרגשתי שהם דווקא נתנו שקט לאנשים. נראה איך יהיה עכשיו, ייכנסו שניים־שניים למספרה, אני אספר עם כפפות והשאר יחכו בחוץ.

גילי נמר, 51, בעל פיצוציה, בת־ים

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5670-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על המפה: פוליטיקה לא מעניינת אותי בכלל.

ממשלה: אני חושב שההנחיות הממשלתיות היו בסדר גמור, אבל טוב שפתחו עכשיו כי אנשים יקרסו בלי זה. יש בעלי משפחות. טוב שמשחררים לאט. אני חייב להגיד שלא ממש הרגשתי את העזרה של הממשלה לעסקים, אבל האמת שלא הייתי בסגר מלא אז לא היו לי העצבים והמלחמות שחברים שלי פה מנהלים. בטח בעלי המשפחות.

החודש שהיה: זה העסק שלי, 17 שנה אני פה, אני לא זוכר סיטואציה כזאת. אני אמנם לא סגרתי, אבל הייתה ירידה בהיקף העבודה, חד־משמעית. חמש־שש שעות פחות ביום. לא להכניס אנשים לחנות כמו שלי – זו ירידה ודאית. אם הוא קונה בחוץ הוא לא רואה מול העין את מה שיש לי להציע וקונה חצי ממה שהיה קונה קודם. קונה רק סיגריות ושתייה. אלכוהול קנו משמעותית יותר בתקופה הזאת, וגם סיגריות. אנשים לא חיו בריא. היום חשבתי אולי להכניס לפה אחד־אחד אבל החלטתי שאני לא עושה את זה, עדיין מפחד גם עליהם וגם עליי. נראה שהלקוחות מעדיפים ככה, כולם מפחדים. אני מאמין שזה ייעלם בקיץ בגלל החום, אבל גם יחזור בשנה הבאה.

אלה קריניצי, 42, קוסמטיקאית, בת־ים

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5630-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על המפה: הצבעתי לגנץ אבל אני לא תולה בזה תקוות. ביבי שולט על כולנו, וביבי בסוף יאכל אותו.

ממשלה: הרגשתי שמוציאים אותנו לעבוד לא בגלל שיקולי בריאות אלא כי לא רוצים לשלם לנו כסף מהמדינה. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל צריך פה שינוי ממש גדול. טוב שהרכיבו ממשלה סוף־סוף, אבל זה לא יעזור, כולם שם מושחתים ויחשבו רק על עצמם.

החודש שהיה: חודש וחצי, לא חודש. היה קשה מאוד. גם בן הזוג שלי לא עובד. הוא עובד במסעדה כשף, והיינו שנינו בבית, בלי משכורת. לסגור עסק לתקופה כזאת זה לחתוך ידיים של אנשים. השכירות, ההוצאות – הכול על הראש שלנו, הכול קשה, ועוד צריך עכשיו לחזור לעבוד, וזה לא פשוט. מפחיד. לך תדע אם הלקוחות יחזרו, ותוסיף לזה גם שאנחנו קצת חוששים. גם אנחנו רוצים לחזור בריאים ושלמים הביתה לילדים. אבל מחוסר ברירה אנחנו יוצאים לעבוד, כי צריך לפרנס, והמדינה לא ממש עוזרת. טיפוח תמיד נדרש לנשים, זה מאוד חשוב. היה עכשיו גל של פניות ל"מתוקתקות של אלה", זה השם של העסק שלי, אבל לצערי זה יירגע. אני גם לא יכולה לנצל את כל העמדות פה, אחרת יהיה צפוף.

יחיאל טאובר, 69, ממסגר תמונות, תל־אביב

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5699-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על המפה: אני מצביע למפלגת העבודה. אני מאוד מעורב פוליטית, אני גם חבר המפלגה ומהמאוכזבים הגדולים עכשיו בגלל הכניסה לממשלה.

הממשלה: אני לא רואה תקווה בממשלה החדשה הזאת. מסרתי את קולי למפלגת העבודה ולא העליתי בדעתי שפרץ ומה שמו, הצעיר, שמולי, יצטרפו לממשלת נתניהו. אני לא ילד, אני יודע שיש שיקולים, אבל עדיין זאת בגידה נוראית בעיניי. בעניין הטיפול בקורונה אני עדיין מחכה למענק או לאיזו התייחסות אליי כפרט. ואני אחד ממאות אלפי עצמאים שעד כה לא קיבלו פרוטה אחת על חודש שהכול היה סגור. אני לא בונה על תמיכה, לקחתי מהחסכונות שלי כדי לשלם לספקים ולהמשיך להעסיק את העובד שלי במשכורת מלאה. אני חושב שזה לא הוגן שהוא ילך הביתה. הוא צריך לפרנס ארבעה ילדים, אישה ואמא. זאת החלטה אישית שלי, אין לי דרישות, אבל אני כן מצפה לעזרה כלשהי. המשבר הזה הומני וכלכלי יותר ממה שהוא בריאותי כרגע.

החודש שהיה: אני 38 שנה בעסק, וכמובן זו הפעם הראשונה שהעסק נסגר. התחושה שאתה לא בשליטה היא הדבר הכי גרוע. לא לשלוט על סדר היום ועל החיים. אני גר לא רחוק מכאן אז ראיתי בכל יום את החנות ואת הטינופת שהצטברה סביב, וזה לא פשוט, אבל התאפקתי. אימון טוב בדחיית סיפוקים. אני בסך הכול חנות בוטיק קטנה של מסגור תמונות. אבל אני מרגיש שאני ממש מארח פה אנשים ומכניס חיים אל תוך תמונות של אנשים. אני לא מפחד עכשיו, תהיה פה קבלת קהל לפי ההנחיות. אבל אני מאמין גדול שנלך להתאוששות. בתחושה שלי אנשים ימשיכו לחפש לעצמם דברים שהם גם מעבר לאוכל וביגוד.

The post "אני מאמין גדול שנלך להתאוששות": פוליטיקה ושגרה באבן גבירול appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא באמת רצה את התפקיד הזה. עד לרגעים האחרונים הוא עוד התחבט האם ייקח את תיק החינוך הממלכתי, המלווה בהשקות פרויקטים מחויכים עם ילדים וטקסי פתיחת שנה וגם לא הרבה סיבות לביקורת והתנגשויות. תראו את השר היוצא רפי פרץ, מה היה חסר לו בתפקיד הנוח שלא באמת נדרש בו להותיר חותם. אבל אדלשטיין עשה בחירה אחרת. בחר להתאמץ ולהסתכן.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מערכת הבריאות הורעבה בכוונה

– מכתב פתוח לסגן השר ליצמן: נדרש טיפול יסודי במערכת הבריאות

– "עקרון הפרדת הרשויות נמחק, תבינו את גודל האירוע"

בקרוב מאוד יצטרך שר הבריאות אדלשטיין להפשיל שרוולים ולהיכנס עמוק עמוק לבוץ לנוכח האתגר של חייו שעלול להותיר אותו עם רישומים בוועדת החקירה של דברי הימים במגפת הקורונה ככזה שכשל בניהולה או לחלופין יזכה לכבוד לעולמים. גל התחלואה הראשון כנראה מאחורינו אבל בשלב זה, בשיאו של חודש מאי, ניתן לומר די בבירור שאנחנו לא יודעים שום דבר על הקורונה וכיצד היא תתנהג בגל הבא. אם בחודשים פברואר ומרץ תמונת הקרב הייתה ברורה. הנגיף המרושע הסתער בחזית- כעת הוא עמוק בעורף. מובס ומותש אבל אין אחד בעולם שיודע אם התהדיאה (הפסקת אש) הזאת היא לצורכי התארגנות מוטציונית חדשה ובעוד שבועות אחדים, ואולי בפתח הסתיו או עם תחילת החורף הקוביד 19 יחזור אלינו ושא-לוהים יעזור לנו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.20.46-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במערכת הפוליטית כמעט ולא ניתן היה למצוא נבחרים שהסכימו לקחת על עצמם את תפוח האדמה הלוהט הזה שדורש המון הבנה, בגרות, אחריות וסיכונים. חיי אדם, חיי עשרות אלפים עומדים על הכף. היה אחד שביקש את התפקיד והראה את התכונות הללו אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. אל תתבלבלו. נפתלי בנט, מהשורה השלישית יעשה לו חיים לא קלים, הוא אחד שמבין וירשה לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר ולבקר את החלטות הממשלה בהתמודדות מול המגיפה.

אבל בבוקר שאחרי המגיפה, כשכולנו נתעורר אחרי המלחמה הגדולה ונבקש לחזור לשגרה. לשר הבריאות האדמה עדיין תהיה בוערת. אינספור אתגרים עומדים בפניו מול מערכת בריאות שאמנם הושקעו בה תקציבים למכביר בשנים האחרונות בזכותו של השר ליצמן היוצא אבל העבודה בה עוד רבה. מפקדי הפיקודים שלה, מנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, לא באמת סרים למרותה ולא יחששו מלהשמיע ביקורת נגדו ולהיכנס בו חזיתית. הרופאים הפנימאים המותשים, הסטאז'רים המובטלים ושולה הזקנה ששוכבת במסדרון במחלקה, לא הלכו לשום מקום והם ידרשו את מלוא הקשב של השר הנכנס.

היה אחד שכן ביקש את התפקיד אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. בתור אחד שבקיא במערכה, נפתלי בנט יעשה לו חיים לא קלים מהשורה השלישית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_46_45-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיקום והבראה

מעמדה של מערכת הבריאות הישראלית עומד במקום טוב יחסית לעולם והיא נחשבת למפותחת, חכמה ומסורה. אבל הסוד שלה הוא כח האדם ולא בהכרח התקציבים ותשומת הלב הממשלתית שמוקדשת לה. היא סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה. בכל המדדים הרפואיים כמעט, גורלו של תושב הצפון או הדרום נגזר לחיים קצרים יותר וחולים יותר מאשר שכנו שגר בין חדרה לגדרה. על פי הערכות התקציב הנדרש כדי להבריא ולשקם את מערכת הבריאות, עוד טרם פגשה בקורונה מוערך בכ-13 מיליארד ש"ח. שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה וכיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.

המשבר חסר התקדים שעליו הכריזו בכירי ההסתדרות הרפואית בישראל בפברואר האחרון לא נעלם, אלא רק ממתין לחזור לכותרות. כשכמה מכלי התקשורת ופוליטיקאים ביקרו את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא והמוצלח למדיי, הם טענו בין השאר כי הוא מנסה לנצל את המגיפה כדי להשיג עוד תקציבים למערכת הבריאות. נפלא. הוא צודק במאה אחוזים.

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_18_49-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית ולא יידרשו לו מאת הימים כדי להתרגל וללמוד את תפקידו. אין זמן לזה.

שר הבריאות הוא תפקיד הנוגע לחיים של כולנו. לרגעים היפים שבהם בלידה ועד לכואבים בפטירה. בדרך הם מזמנים לנו אינספור מהמורות שנפגוש בהם רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי ומנהלתי שמלאים במסירות למקצוע אבל גם עייפים מהקשיים שעומדים מולם. חדרי המיון העמוסים, שיעור הרופאים שמצוי בירידה עקבית ומורכב בעיקר מרופאים בכירים מבוגרים שכשליש מהם עתידים בעשור הקרוב לפרוש לגמלאות ואין להם די מחליפים. הצעירים שנכנסים למערכת נשחקים מהר מאוד בשל העומס המוטל עליהם ושעות המשמרות הארוכות. ישראל נמוכה אמנם במגוון היבטים בהשקעות שלה בבריאות בהשוואה למדינות הOECD אבל זה לא בכדי. האוכלוסייה כאן צעירה יותר משמעותית מאירופה אבל זו לא ערובה לעתיד. עם העלייה בתוחלת החיים הצרכים רק גדלים ואנחנו עלולים למצוא עצמנו מאחור עם מערכת שכבר לא מסוגלת לעבוד מבלי שדואגים למחסורה. יולי, בהצלחה.

The post גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש appeared first on מקור ראשון.

"החי והצומח בלגונה לא השתנו במהלך העוצר, מה שהשתנה הוא היכולת שלנו לצפות בהם", אומר הזואולוג אנדראה מנג'וני, וטובל את המצלמה שלו בתעלות העכורות בדרך כלל של ונציה כדי לצפות בחיים המתחוללים מתחת לפני המים. סרטן מנסה לתפוס את העדשה, מדוזות מניעות את עצמן מעלה אל פני המים, להקות דגים חולפות בשלווה, סרטנאים נאחזים במזחים המפורסמים של העיר, ואצות ים במגוון צבעים מרחפות בעדינות בזרם הימי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– כשאין אנשים ברחובות: הטבע פולש גם למרכזי הערים

– דווקא בימי ההסגר: הטבע הוא התרופה הטובה ביותר

– מול הטבע: האם נכון לשאוף להחזרת השגרה?

נגיף הקורונה רוקן את ונציה בתחילת חודש מארס ממיליוני התיירים שהיא רגילה אליהם. מימיה כבר אינם נבחשים ללא הרף באלפי ספינות, סירות מונית, סירות מנוע וגונדולות שבדרך כלל חוצות את העיר. בשביל מנג'וני זו הזדמנות לגלות מחדש את המערכת האקולוגית המורכבת שמאכלסת את הלגונה הוונציאנית. סרטון שצילם, שמציג מדוזות שוחות לאיטן במימי התעלות השקופים, הופץ כמגפה ברשתות החברתיות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QU03Y-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"כעת אנחנו יכולים לראות בין 50 ל־60 סנטימטרים, ולפעמים אפילו עד מטר, מתחת לפני הים", מסביר מנג'וני. "כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות בעלי חיים שהיו חבויים מתחת למים העכורים". לדבריו, בעשרים השנים שהוא עובד בוונציה הוא מעולם לא ראה את המים נקיים כל כך. "ההבדל היחיד הוא שחלק מבעלי החיים, שלפני כן היו יכולים לחיות רק בתעלות הגדולות והרחבות יותר של הלגונה, יכולים כעת להגיע עד מרכז העיר, מכיוון שתנועת הגונדולות, והסירות האחרות נפסקה".

מרקו סיג'וביני, חוקר במוסד למדעי הים בוונציה, אומר שהוא רואה בפעם הראשונה בחייו זני דגים מסוימים במרכז עיר המדינה לשעבר. "החי והצומח בלגונה של ונציה מגוונים ומעניינים הרבה יותר ממה שהייתם חושבים", מכריז סיג'וביני. "בעיר פחתו לא רק התנועה והזיהום של הסירות, אלא גם הרעש, שהוא סוג אחר של זיהום שפוגע באורגניזמים רבים שחיים בלגונה".

הוא לא מופתע מכמויות המדוזות שנצפות בעיר. "בעשרים או שלושים השנים האחרונות, כמות המדוזות גדלה באופן כללי. הן נכנסות ללגונה לעיתים קרובות יותר, במיוחד בזמנים מסוימים של השנה, כנראה כי הן נסחפות עם הזרם", אומר סיג'וביני. "בדרך כלל יש הרבה יותר תנועה, וסביר להניח שרבות מהן פשוט מתות".

מנג'וני מצלם תמונות וסרטונים בדרכו לעבודה ואומר שהחיים בוונציה בימים אלו הם "כמו בשונית אלמוגים. כמות הצבעים ובעלי החיים היא יוצאת דופן, וזה הופך את הלגונה למיוחדת", אומר המדען.

אולם סיג'וביני אינו חושב שתהיה השפעה גדולה על החי בוונציה בטווח הרחוק. "ככל הנראה, חודשי הסגר האלו לא יספיקו כדי לשנות באמת את איכות המערכת האקולוגית שלנו".

תרגום: אלחנן שפייזר

The post דממת הקורונה חושפת מערכת אקולוגית פורחת בלגונה של ונציה appeared first on מקור ראשון.

הבוסתן של רפי

בקצה מושב נס הרים נמצא המשק של רפאל אברהם, בו הוא מגדל פירות יער מסוגים שונים ומטעים אקזוטיים. רפי עורך למבקרים סיור במשק שלו, בו הם מקבלים הסבר על הגידולים השונים – פירות יער, פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות – איזה פירות כדאי לקטוף ואיך. לאחר מכן ניתן לערוך קטיף עצמי.

קטיף עצמי בבוסתן של רפי, מושב נס הרים

 שעות פעילות:

ימים א'-ה' 10:00-18:00,

שישי 10:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת,

שבת – סגור

מחיר לכניסה ואכילה במתחם הקטיף ללא הגבלה:

10 שקלים לילדים עד גיל 8

20 שקלים למבוגר

תוספת סלסילה: 20 שקלים

פרטים נוספים ותיאום מראש: רפאל אברהם 055-6636556

איזי ריידר עמק האלה

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/באדיבות-איזי-ריידר-עמק-האלה-4-750x442.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

חברת "איזי ריידר עמק האלה" מזמינה את המטיילים ליהנות מחוויית אקסטרים ראשונה מסוגה באזור מטה יהודה, ולהיחשף לטבע בדרך לא שגרתית, ברכיבה על איזי ריידר, בליווי מדריך צמוד. האזור הררי, עם שפע של מטעים, שדות ועמקים, עליהם ניתן להשקיף מנקודות תצפית מרהיבות ביופיין. ישנם עשרות מסלולי טיול עם תנאים מותאמים במיוחד לפעילויות אקסטרים וחוויות שטח מיוחדות.

בין שבילי עמק האלה, במהלך הרכיבה, ייהנו המטיילים מסיור חקלאי מרתק שנכנס ללב הטבע. בסיור הם יעברו בתוך חממות גידול ויטעמו ממגוון גידולי האזור בהתאם לעונה, עגבניות טריות, פלפלים מתוקים וחריפים מסוגים שונים ועוד. הם ייחשפו לטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות וטכניקות גידול שונות ומתוחכמות כמו למשל עגבניות שגדלות במצע מנותק מהקרקע. לאחר מכן הם ירכבו על האיזי ריידר לפארק בריטניה, המלא בנקודות תצפית מרהיבות ונופים מרשימים במיוחד.

הסיורים מותאמים לקהל הרוכבים ולעונה.

ניתן לבחור בין מסלולים רגועים  לבין סיורי אקסטרים.

איזי ריידר עמק האלה, מושב זכריה

שעות פעילות:

א'-ו' 7:00-19:00,

שבת – סגור

מחיר: 190 שקלים

משך הסיור: שעה וחצי

פרטים נוספים ותיאום מראש: 050-9919932

גלריית קקאדו

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/באדיבות-גלריית-קקאדו-1-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בגלריית קקאדו, במושב צפרירים, עורכים סדנאות בהן יהפכו המשתתפים כיסאות, שולחנות, מדפים או כל רהיט ישן אחר אשר יביאו איתם, למחודשים ומעוצבים. הם ילמדו ששחזור רהיטים יכול להיות לא רק יעיל וחסכוני, אלא גם כיף גדול. באמצעות צביעה, חיתוך, שיוף וליטוש, תוך כדי למידה על הכלים המקצועיים לחידוש רהיטים, יגלו המשתתפים את האמן שבהם ויהפכו כל רהיט ישן – ממתכת, עץ או טקסטיל – לפריט משוחזר בעיצוב אישי.

הגלריה הוקמה מתוך רצון לייצר שמורת אמנות בתוך שמורת הטבע "חרבת מדרס", ובמטרה ללמד וליצור. המבקרים בגלריה יוכלו ליהנות מתצוגה רחבה של מוצרים, תערוכות מתחלפות, מפגשי אמן ועוד.

גלריית קקאדו, מושב צפרירים

מחיר: החל מ500 שקלים למשפחה, משתנה לפי הרהיט.

גיל: מגיל 3

משך הסדנא: שעה וחצי – שעתיים

פרטים נוספים ותיאום מראש: רעות: 052-8625271, אהרון: 052-3477476 או במייל: kakadu@netvision.net.il

The post ימים של קיץ: פעילויות משפחתיות בעמק האלה appeared first on מקור ראשון.

חי,  מת או צמח? תשעה-עשר יום לאחר היעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התעלומה באה על פתרונה. קים ג'ונג און, האיש שמחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של קוריאה הצפונית, שאיים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם והתגרה בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ, נראה בריא ושלם. קים ג'ונג און, המכונה "התינוק השמן", לא רק בריא ושלם. שום שירות ביון, שום לוויין ואפילו לא חברו, כדורסלן העל דניס רודמן, לא פיצחו עדיין את התעלומה: מה קרה לקים והיכן היה כל אותם ימים.

בדיעבד, יש אולי בזה משהו מנחם שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, עדיין אפשר להיעלם כך. ובכל זאת, קשה לעשות כאן הנחות. כי לא רק שהוא הוופיע כמו שנעלם, אלא מישהו היה צריך לצפות, איכשהו, שהשליט הדיקטטור יעשה קאמבק בתאריך כה סמלי שמתכתב עם דמותו – אחד במאי.

אין פלא שכאשר התבקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיב על שובו של קים, אמר שאינו מעוניין לדבר על כך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08396925-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במבט לאחור, היתה סיבה טובה לתהות לאן נעלם קים, למרות שזו בהחלט לא היתה הפעם הראשונה. הוא נעלם בעבר לפרקי זמן דומים, אבל הפעם הזו היתה שונה. טרם היעלמו נראה קים בציבור ב-11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, לאחר שקים לא הגיע לכנס לציון יום הולדתו של סבו ב-15 באפריל. אם יש תאריך בשנה שקים לא יכול להרשות לעצמו לפספס, או כך לפחות חשבו עד כה, הרי זה ה-15 באפריל, יום הולדתו של קים איל סונג, מייסד השושלת לבית קים. הוא מקור הלגיטימציה לשלטון של שושלת קים, וכבכל שנה, גם השנה היתה ציפייה ברורה שקים הצעיר יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, בו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–בלי לדבר או לשיר: בתי הכנסת בגרמניה נפתחים מחדש

–בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים

–ארכיון הוותיקן מוכיח: פיוס ה־12 ידע על טבח הגרמנים ביהודים

הראשון לדווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית השכנה. העיתון דיווח כי קים בן ה-36 מחלים מניתוח לב שנערך ב-12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שנראה בציבור. לשמועה הזו היו כמה וריאציות. הנפוצה יותר – השמועה שקים עבר צינתור, שמועה שנראתה סבירה. דיקטטורים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה. למרות גילו הצעיר, לקים ג'ונג און היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו מאי-ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי אחר כל קבוצות הסיכון האפשריות. הוא סובל מעודף משקל וידוע כמעשן כבד וחולה סכרת. השמועות על מצב בריאותו של קים קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת מסין, הכוללת רופאים מומחים, הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, שהם פטרוניו הפוליטיים של קים,  לא הצליחו לספק לעולם את התשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.

התעלומה תפסה תאוצה, לאחר שהמשטר בצפון קוריאה לא סיפק שום רמז שיש בכוחו להזים את השמועות. שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם ידיעה באחד העיתונים היומיים, לפיהם קים שלח ברכות לנשיא קובה.

וכך, בשבועיים האחרונים ניזון העולם בעיקר משמועות ומניסיונות לפצח את התעלומה בעזרת הוכחות נסיבתיות. האחרונה שבהן: צילום לווין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן. לכאורה, הצילום חיזק את ההערכה של ארגוני הביון לפיה קים נמצא באיזור, אולי אף נופש באחת מהווילות היותר חביבות עליו. אלא  שצילום הלוויין הוא תלוי פרשנות ואינו מהווה הוכחה לשום דבר.

אחת הפרשנויות הסתמכה על כך שבפעמים הקודמות הגיע קים לאיזור דווקא בטיסה. מה שלכאורה חיזק את הטענה לפיה קים הגיע ככל הנראה ברכבת מכיוון שהוא מחלים מצינתור או הליך רפואי ולכן אינו יכול לטוס. אבל, כאמור זו היתה רק פרשנות. בשורה התחתונה, צילום הלוויין יכול להיות אפילו סוג של הטעייה מכוונת של המשטר הצפון קוריאני. ובשורה התחתונה, הצילום רק הדגיש את מגבלות הטכנולוגיה.

והיתה השמועה השנייה לפיה קים הכניס את עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. זו הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף את עצמו להידבקות בקהל המונים. היה גם דיווח לפיו קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה, אלא שלידיעה זו אין סימוכין כלשהם. המדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיע אליה.

בדיעבד,  ההתנהלות שהוכיחה את עצמה יותר מכולם, היתה זו המדיניות של קוריאה הדרומית, זו שיש לה הכי הרבה להפסיד. ממשלת קוריאה הדרומית התנהלה באופן זהיר מאד, כזה שלא יתפרש כעלבון או כעילה למשהו מצד המשטר בפיונג ינג. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכל כרגיל וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה.

שלושה ימים לפני שקים שב והפציע בטקס גזירת סרט במפעל לדשנים באחד במאי,  אמר השר הממונה על היחסים עם קוריאה הצפונית כי קים אינו חולה וכי הסיבה בגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא בגלל החשש מנגיף הקורונה. כמה פשוט כך הגיוני. הסבר שעל פי עקרון התער של אוקהם, אינו מערב מודיעין מתוחכם ובעיקר לא הנחות מיותרות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אף המיליארדים המושקעים במערך הביון האמריקאי, לא יכול היה לומר הרבה יותר. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר לשאלות עיתונאים. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".

באותו שלב  לא נותר אלא לעסוק בספקולציות. אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? ההנחה היתה כי אחותו הצעירה, קים יו ג'ונג בת ה-31 היא האפשרות המובילה. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד והיא  גם מקורבת לו ביותר.  לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה במהלך אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.

בדיוק לפני היעלמו של קים חזרה האחות הקטנה לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית, מה שחיזק את ההערכות לפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה בצמרת המשפחה בעת היעדרותו של קים, בין אם בגלל הליך רפואי או בידוד קורונה. ואכן, עם הופעתו מחדש של קים, נראתה אחותו לצידו.

השאלה הגדולה היא אם מיצובה כיורשת פוטנציאלית של קים לא מסכן אותה. האם היא תשרוד, או שהיא עלולה ללכת בדרכם של אחיו של קים ושאר דודיו, שמצאו את מותם בדרכים שונות ומשונות. מה שאולי יכול להציל אותה מגורל דומה היא העובדה שהסיכוי שהאפרצ'יקים של קוריאה הצפונית יקבלו עליהם אי פעם אישה כמנהיגה, נראה קלוש למדי.

The post התעלומה נפתרה: קים ג'ונג און בריא ושלם appeared first on מקור ראשון.

לדף הוועידה ולשידורים המלאים לחצו כאן

ללוח זמנים מלא של הוועידה לחצו כאן

For English – Click Here

12:00 – עכשיו בוועידה – סנטנד-אפ: קומיקאים מספרים על חוויות בארץ הקודשhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.02.00-750x423.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

11:40 – עכשיו בוועידה – עם אחד: חמישה ערכים משותפים

מנחה: סיון אלוני, מנהלת פרויקט "הייעוד המשותף שלנו", ניו-יורק

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון

עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ישראלhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -afe7c9ad425c-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

11:05 – עכשיו בוועידה – אחד על אחד: מנכ"ל OFJCC פאלו-אלטו ומייסד Z3, עם ניר ברוידא, סמנכ"ל בינהhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-110738-750x422.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

10:15 – עכשיו בוועידה – מקשרים את אומת הסטארט-אפ: חיבור בין קצוות בעסקים

מנחה: ריקי ממן, פרשנית כלכלית במקור ראשון ועמיתת מחקר בפורום קהלת

יסמין לוקץ', מייסדת ומנכ"לית ICON

מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן ההון-סיכון אלף (Aleph)

אודי ענתבי, מנהל ארגונים בפייסבוק

***

09:30 – עכשיו בוועידה – כאן זה בית, כאן זה לב: עלייה לישראל בעקבות הקורונה

דברי פתיחה: פרנק מלול, מנכ"ל ומייסד I24NEWS

מנחה: צביקה קליין, כתב התפוצות של מקור ראשון

אריאל קנדל, מנכ"ל קעליטה

שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית ומנהל היחידה לעלייה וקליטה

דברי סיכום: מאוריסיו בלטר, מנכ"ל "מסורתי עולמי"https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-101350-750x421.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

09:02 – עכשיו בוועידה – אחד על אחד: צביקה קליין מראיין את שרת הקליטה והעלייה פנינה תמנו-שטהhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-090649-750x422.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

הוועידה הבינלאומית הראשונה של מקור ראשון "עם עולם" בנושא העולם היהודי אחרי משבר הקורונה ממשיכה הבוקר (ד'). כתבנו צביקה קליין יראיין את שרת הקליטה והעלייה פנינה תמנו-שטה, ריקי ממן תנהל פאנל בנושא אומת הסטארט-אפ, ועוד!

אתם מוזמנים לעקוב אחרי הועידה באתר ובעמוד הפייסבוק של מקור ראשון.

The post צפו: ועידת התפוצות הבינלאומית של מקור ראשון, יום ד' appeared first on מקור ראשון.

כשאלנתן שלום היה בכיתה ח', אף ישיבה תיכונית לא רצתה שתלמיד בינוני כמוהו ילמד אצלה. "עברתי בעשר ישיבות ולא התקבלתי. באתי למוסדות עם אמא שלי, והייתה אפילו ישיבה אחת שאמרו לה שם: 'תשמעי, גברת, בואי נעצור את זה כבר עכשיו, כי זה יהיה כישלון גדול לשני הצדדים וחבל שככה יהיה צער, אז אין טעם בכלל לקבל את הילד'", הוא מספר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מצוקת ענף התיירות: העובדים מעדיפים דמי אבטלה על חצי משרה

– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל

– דניאלה ספקטור מרשה לעצמה להיות חשופה מתמיד

מה זה עשה לך בתור נער צעיר, כשקיבלת דחייה פעם אחר פעם?

"בכיתי, לא אשקר לך. מיררתי בבכי לכרית אחרי הישיבה העשירית שלא קיבלה אותי. ריאיון אחרי ריאיון נסחבתי, עד שהבנתי שזה לא קורה, ושחררתי.

"בתחילת כיתה ט' עבדתי במכולת, לא עניין אותי כלום. אמרתי: יאללה, אעבוד במכולת כל החיים, ארוויח כסף וזהו. מוזיקה לא עניינה אותי, הייתי אפילו קצת זייפן. ראיתי שגיטרה במדורות עם החברים עושה אותך מגניב, אז למדתי לנגן כמה אקורדים. בסביבות חנוכה בכיתה ט' חבר שלי אמר לי: מה קורה, אין לך בית ספר? אמרתי לו: לא, אני עובד במכולת. הוא אמר לי: בוא ל'כינור דוד' – ישיבה חדשה, קיימת שלוש שנים".

"כינור דוד" הייתה אז שם חדש בעולם החינוך הדתי – ישיבה תיכונית המשלבת לימודי מוזיקה בתוכנית הלימודים. "הלכתי לשם, באתי לראש הישיבה ואמרתי לו: 'תשמע, אני לא מופרע, אני ילד טוב, פשוט קשה לי קצת בלימודים. תן לי מיטה, תן לי מקום בכיתה, ואני מבטיח לך שאני אעשה פה רק טוב'. הוא אמר לי: אתה יודע מה, אנחנו צריכים קונטרבסיסט. אמרתי 'יאללה'".

הייתה רק בעיה אחת: לא היה לו מושג איך נראה קונטרבס בכלל. "חזרתי הביתה למחשב, ראיתי מה זה והייתי בהלם. זה כלי ענק. לקחתי על עצמי את המשימה הזו, נסעתי בכל שבוע לאקדמיה למוזיקה בירושלים כדי ללמוד קונטרבס אצל מורה פרטית. מהר מאוד הבנתי שאין עבודה בקונטרבס, ואחרי שנתיים עברתי לגיטרה בס". הישיבה התיכונית היא שחיברה אותו לעולם המוזיקה. בין השאר לימדו אותו מורים כמו יונתן רזאל, אהרן רזאל, דניאל זמיר ונאור כרמי.

אפשר לומר שישיבת "כינור דוד" הצילה אותך?

"כן. אני חייב עד היום לרב חגי כהן, שהיה אז ראש הישיבה וקיבל אותי. ב'כינור דוד' נהייתי אובססיבי למוזיקה בצורה שאין לתאר. כשאנשים היו הולכים לחדר האוכל הייתי הולך לנגן. בדרך לבית המדרש הייתי בודק בכל פעם שהפסנתר מכוון. הייתי אובססיבי למוזיקה, וזו אובססיה טובה. עדיף להתמכר לזה מאשר לדברים אחרים. פחות עניין אותי להיות נגן־על, ויותר עניינו אותי הרוחב, הלחנים והמלודיות. הלחנתי את המנגינה הראשונה שלי בכיתה ט'".

כל עכבה לטובה, מעז יצא מתוק – המשפטים האלה אינם רק קלישאות חלולות כשמדובר בסיפור חייו של אלנתן שלום. כך גם בכל הקשור אליו כמוזיקאי. כעת, אחרי שנים שבהן הלחין שירים מצליחים לזמרים מהשורה הראשונה כמו חנן בן־ארי, שירי מימון, מירי מסיקה, ריטה, דוד ד'אור ובניה ברבי, הגיע תורו לפרוץ. הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלו, "נושם", מתקבל בחום וכבר הספיק להיכנס לפלייליסט של גלגלצ.

"לפני עשור הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי"

על הסינגל הוא חתום כאלנתן, בשמו הפרטי, ללא שם המשפחה. חוץ מהפקה מהוקצעת ומיוחדת, קצב טוב וסאונד עדכני, ל"נושם" יש טקסט שיכול להתאים היטב לתקופת הקורונה. "שלח סימן קטן מדי פעם שלא אשתגע, שלא אתפקע", נכתב בבית, ובפזמון הוא שר: "נושם בסוף הכול יהיה בסדר / מכוון ת'אור שייכנס לחדר / עושה בנשמה שלי, עושה בה סדר / כמה הרגלים אספתי". "כתבתי את זה לפני שנה", הוא מודה, "פתאום אנשים שולחים לי הודעות: וואו, זה ממש מדבר את התקופה הזו, לנשום עמוק ויהיה בסדר, רק לעבור את זה עם הילדים".

ואתה מרגיש שהתקופה הזו עשתה בנשמה שלך סדר?

"הקורונה עשתה לי סדר. באופן כואב, אפשר לומר, אבל עשתה את זה. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג, לנקות את הראש ולקחת חופשה מהחיים, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב־200 קמ"ש, ולעשות שם סדר".

את הטקסט הוא כתב יחד עם שחר הדר, שכתבה גם את מילות השיר "בין קודש לחול", הלהיט של אמיר דדון ושולי רנד. "את שחר הכרתי הרבה לפני 'בין קודש לחול'. אני כתבתי רק את הבית של 'נושם', והיא החזירה לי אותו משופץ ומחודד יותר, והביאה גם את המילים לפזמון".

"התפללתי לעוף מהר מ'דה וויס'"

כמו במערכת החינוך, גם בקריירה המוזיקלית שלו נאלץ אלנתן לעבור דרך חתחתים בניסיון לזכות בהכרה. "יש אנשי צללים שעוברים לפרונט – ויש אנשים שמנסים בפרונט ולא הולך להם, הולכים לצללים כדי לעשות בירור פנימי, ואז חוזרים. אני חושב שאני מהקבוצה השנייה. ניסיתי הרבה זמן, הוצאתי לפני יותר מעשור שיר שקראו לו 'אמונה' וחשבתי שהנה זה קורה, התחלתי לסגור הופעות. להופעה הראשונה שלי בצוללת הצהובה הגיעו 200 איש, ואמרתי לעצמי שזהו, אפשר לסגור אולמות של 500 איש… הייתי חי בסרט עמוק מאוד. הייתי בן 22, חייתי על 200 קמ"ש וחשבתי שזה הולך לקרות".

מתי חטפת את הכאפה?

"הופעתי בבית אבי חי בירושלים, סגרתי אולם של 500 איש, והגיעו תשעים. לא אשכח את מי שבא, חנן בן־ארי היה שם בתור חבר שלי, בא בגשם עם התינוקת שלו. יום למחרת הוא כתב לי, והיו הודעות שניסו לחזק אותי, אבל הייתי מרוסק. אמרתי: אני עם הבמה סיימתי. אבל זה ג'וק שלא עוזב אותך, זו מפלצת שאוכלת אותך מבפנים. אחרי שנה חזרתי להופיע בסלונים, חשבתי שוב שהנה זה קורה. סלון אחרי סלון, 39 סלונים, וזה פשוט לא קרה. אז אמרתי: אני הולך אחורה, חוזר לעצמי".

יום אחד עלתה בראשו מנגינה ששינתה את חייו. "שלחתי את המנגינה לחנן, שבדיוק הוציא את 'ממך עד אליי', הסינגל הראשון שלו. למדנו יחד בישיבת ההסדר במצפה־רמון; הייתי שם רק חודש, אחרי זה המשכתי בדרכי. הוא השתגע על המנגינה ואמר לי שהוא ישלח את הטקסט מיד. זה היה בשלוש בלילה. בוקר למחרת נפגשנו, שבועיים אחרי זה הוקלטה סקיצה, ובתוך חודש וחצי זה כבר היה ברדיו. זה היה פשוט טיל בליסטי".

השיר המדובר הוא "אמא אם הייתי". הטקסט שבן־ארי חיבר ללחן נכתב על העקירה מגוש קטיף, והשיר הפך להצלחה גדולה. "רצו לקרוא לשיר הזה בכלל 'שיר ערש', עד שבוע לפני שהוא יצא", הוא מגלה, "חנן אמר שאפשר לשים את המנגינה הזו בתיבת נגינה. אם תשמע רק את המלודיה, תוכל ממש לדמיין אמא מחזיקה את התינוק שלה. לפני שהשיר יצא חנן אמר לי: מתוקי – ככה הוא קרא לי – אנחנו נעשה את זה 'אמא אם הייתי'. אמרתי לו: אני איתך".

"כש'אמא אם הייתי' פרץ עוד האמנתי שאני יכול להמשיך להופיע כאלנתן, ניסיתי שוב, ועוד פעם טעיתי. רק אחרי זה ממש החלטתי לסגת. הבנתי שזה המקום שלי כרגע, והתחלתי לתת שירים לאחרים", הוא מספר.

מאותה נקודה העניינים התחילו להתגלגל, ודבר הוביל לדבר. "אחרי 'אמא אם הייתי' שירי מימון פנתה לחנן ואמרה לו: אני רוצה שיר עם כזו עוצמה של בלדה. הוא אמר לה: 'זה לא אני, זה אלנתן', והיא אמרה בתמיהה: מי זה אלנתן? הוא הפנה אותה אליי, היא שלחה לי מייל וכתבה שהיא תשמח שנעבוד ביחד. היא צירפה באותה הודעה טקסט של נעם חורב (פזמונאי, ש"מ). אגב, לנעם חורב שלחתי את הלחן של 'אמא אם הייתי' שנתיים לפני כן, והוא לא הגיב על המייל בכלל. זו בדיחה שאנחנו מספרים בסדנאות אחד על השני. הוא אומר על זה משהו מדהים: לכל דבר יש את הזמן שלו, ולפעמים אתה לא רואה משהו כדי שהוא יקרה".

הוא הלחין לשירי מימון שני שירים, "אחותי" ו"יש לי הכול". כשניגש לאודישנים של התוכנית "דה וויס", נוצרה לו הזדמנות חדשה. "הייתי בעונה הרביעית, מירי מסיקה הייתה שם מנטורית. מיד אחרי האודישן היא אמרה לי: 'אני רוצה ממך שיר, לא משנה לי איזה'. למחרת דיברנו בטלפון, ודברים קרו מהר מאוד".

"כשהשיר 'נושם' נכנס לפלייליסט, מירי מסיקה כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה הייתי אמור להיפגע ממנו, אבל באמת לא הייתי מדויק עד עכשיו"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201721_07_22-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בתוכנית עצמה הוא הגיע עד לשלב הדו־קרב. הוא התחרה מול בניה ברבי, והם שומרים על קשר ביניהם עד היום. שלום אף הלחין בהמשך את השיר "אחרי שייגמר", שברבי מבצע. "התפללתי לעוף מהר. רציתי לקבל חשיפה כמלחין, לא באתי כדי להיות מגה סטאר. באתי מכוון מאוד. אגב, מי שבא לתוכנית ריאליטי כשהוא לא מכוון משלם מחיר כבד מאוד".

באיזה מובן?

"אם אתה מגיע לתוכנית ריאליטי עם ציפיות ענק, זה קצת כמו מישהו שממלא לוטו ובטוח שהוא הולך לזכות. חייבים להיות עם הרגליים על הקרקע ומכווני מטרה. חשבתי שהפורמט יכול להניע את הקריירה שלי כמלחין. באתי בידיעה שאני רוצה רק לעבור את שלב הכיסאות המסתובבים, לקבל את ההכרה כמלחין וללכת. וממש כך היה".

עד היום הוא הלחין למירי מסיקה ארבעה שירים (האחרון שבהם, "חוה", יצא השנה). "עם מירי אני ממש בקשר חברי, אני מתייעץ איתה ולומד ממנה המון. אנחנו עובדים הרבה, יש פינג־פונג שכל הזמן קורה בינינו, לאו דווקא על דברים שיוצאים בסוף. זה כמו שחקן כדורסל שמתאמן הרבה ופעם בכמה זמן יוצא למשחק ומראה את הביצועים".

ולא מדברים על פוליטיקה.

"משתדלים שלא".

אתם באים מתפיסות שונות מאוד.

"אנחנו משתדלים לא להיכנס לזה. לא שהיא שמאלנית קיצונית או שאני ימני קיצוני, אבל יש הרבה חילוקי דעות. קלישאתי ככל שזה יישמע, המוזיקה באמת מגשרת על המון דברים. גם ממי שנכנס אליי לאולפן אני אומר: בוא נעשה מוזיקה, עזוב אותך מפוליטיקה. אנחנו מייצרים שפה שאמורה לגשר על כל הפערים האלה".

להדליק נר

לאמנים יש כל מיני דרכים לזמן את המוזה. לאלנתן שלום יש דרך משלו לבקש סיעתא דשמיא. "לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. מבקש להיות חלק ממשהו שצריך לרדת לעולם".

מה, ברכה בנוסח אישי?

"תפילה. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת. אני לא מאמין ב'כוחי ועוצם ידי' כל כך. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא הרבה לבבות".

גם הרצון להעניק שיר לריטה התחבר אצלו לתפילה אישית. "כשאני מלחין שיר טוב והוא לא מוצא בית זה מצער אותי, אבל אני יודע שבסוף הוא ימצא בית. הייתה שנה שבה ריטה הופיעה בפסטיבל חוצות היוצר, והלכתי לראות אותה עם אשתי. עמדתי בהופעה וממש התפללתי. אמרתי בלב: אני לא רוצה לעבוד עם ריטה או להלחין לה אלבום, אני רוצה רק לתת לה שיר אחד".

"קיבלתי שיחת טלפון ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… חשבתי שזו בטח אחת השכנות. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, ואני אומר לעצמי: יואו, זו ריטה, א־לוהים ישמור!"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0715140038001-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לפעמים חלומות מתגשמים, ובמקרה הזה, הרגע הגדול הגיע כעבור שנה. "קיבלתי שיחת טלפון, ושמעתי מעבר לקו 'היי, מה נשמע, מדברת איטה' – לא שמעתי טוב, כי תוך כדי השיחה חתכתי ירקות בשביל הבנות שלי לארוחת ערב… שמעתי 'איטה', חשבתי שזו בטח אחת השכנות שרוצה לבקש משהו בשביל הנכד שלה או משהו בסגנון. פתאום זיהיתי את חיתוך הדיבור, כשהיא אמרה לי 'נורא התרגשתי מהשיר', ואני אומר לעצמי: יואו, זו לא איטה, זו ריטה, א־לוהים ישמור! ממש ככה. סימנתי לאשתי בעיניים פעורות, והיא אמרה 'מה קרה, זה מס הכנסה?' בתמיהה. אמרתי לה: לא לא, זו ריטה!"

איך היא הגיעה אליך?

"שאלה נהדרת. באותה תקופה עבדתי עם נעם חורב על שירים למירי. עבדנו על שיר שהוא כתב, 'ביני ובינך', ונעם פשוט שלח לה את השיר ואת מספר הטלפון שלי אפילו בלי להגיד לי. היא התקשרה וסיפרה שהיא נרגשת מהשיר הזה, והציעה שנקליט סקיצה. הגענו לאולפן, הקלטנו, אבל היא הרגישה שזה לא מתאים לה. היא אמרה: 'אני מרגישה שאני לא עושה מספיק כבוד לשיר. אבל אני רוצה לשלוח לך משהו אחר, טקסט שכתבתי'. היא הקריאה לי את גרסת הטיוטה הראשונה של 'קחי לך', זה היה עמוד וחצי של מכתב שהיא כתבה לבת שלה. היא שלחה לי את הטקסט, ולא ידעתי איך אלחין טקסט ארוך כל כך. שאלתי אם אוכל לגעת במילים ולסדר את זה, וריטה אמרה: אני סומכת עליך, תעשה מה שאתה רוצה.

"חזרתי הביתה ואשתי אמרה לי: לא משנה מה, אתה מצליח להלחין את זה. עשיתי את הטקס הקבוע, הדלקתי נר וניגשתי לטקסט. ניסיתי להיכנס לדמות של אמא, לחשוב מה הדברים שכל אמא הייתה יכולה לומר לבת שלה. התחלתי ללקט מילים מתוך המלל, זה היה טקסט ארוך ויפה. סידרתי את הטקסט לכדי שיר והלחנתי אותו. שלחתי את ההקלטה לריטה. בדרך כלל לוקח לאמנים זמן להגיב, אבל היא חזרה אליי אחרי שלוש דקות וחצי בדיוק. היא אמרה לי: 'אין לי מה לומר, רק אומר שאני ממש נרגשת'".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201811_02_17-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

איך "קחי לך" התגלגל והפך לדואט של ריטה עם הבת שלה, משי קליינשטיין?

"שבוע אחרי זה ריטה התקשרה אליי ואמרה לי: השמעתי את זה למשי, היא התרגשה מאוד, והציעה שאולי נוסיף עוד בית והיא תשיר אותו. אמרתי שזה נשמע נהדר, ונפגשנו שלושתנו. היה מעמד מרגש. משי כתבה בית והוא היה כל כך טהור, לאף אחד מאיתנו לא היו הערות עליו. גלעד שמואלי הפיק את השיר ויצאנו לדרך מהר מאוד".

השיר הושמע הרבה ברדיו, צעד במצעדים ועל הדרך הזניק את הקריירה הצעירה של משי קליינשטיין כזמרת. "בכל פעם בחיים שלי, ברגע ששחררתי קרו דברים מדהימים", אומר אלנתן. "כשרציתי נורא – שום דבר לא קרה. שלחתי לריטה המון הודעות וניסיתי להגיע אליה גם דרך המנהלת שלה, ובסוף היא התקשרה אליי. משהו בהרפיה גורם למציאות לזוז".

הפריחה של נרקיס

הוא בן 33, נשוי לרבקה ואב לארבע בנות. חובש כיפה סרוגה ומתגורר ביישוב כוכב־השחר בבנימין. מלבד היותו מוזיקאי ויוצר, הוא גם מפיק מוזיקלי. אנחנו יושבים לשיחה באולפן בתל־אביב. "אני לא מגדיר את עצמי כזמר. אני מוזיקאי, יוצר. פחות מנסה לומר לאנשים 'תראו את היכולות הווקאליות שלי', ויותר מנסה לשים את הנשמה שלי על הבמה ולגעת בלבבות", הוא מסביר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201822_49_00-750x565.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באולפן הוא גילה יום אחד את הזמרת נרקיס, לפני שהתפרסמה וזכתה להצלחה. "נרקיס באה אליי לפני ארבע שנים לאולפן והתחלנו להקליט סקיצות. היא אמרה לי: אני רוצה לעשות מוזיקה. היא השמיעה לי 18 שירים, סקיצות שהקליטה. הצבעתי על השיר 'שדות' ואמרתי לה: 'זה יצליח, זה לרדיו, וזה מרגש. אני אומר לך, זה יצליח'. הייתי ממש נחרץ. באותה תקופה פנו אליי מ'דה וויס' והזמינו אותי לאודישנים, והתלבטתי אם להמשיך בעבודת ההפקה עם נרקיס. התחלנו להפיק EP (מיני־אלבום, ש"מ). היא התקשרה אליי ואמרה שהמפיק צח דרורי ממש התעניין בעשייה שלה, ונראה לה שהיא תמשיך איתו. אמרתי לה שאני שמח שהיא הולכת לידיים טובות. חששתי שלא אהיה שם בשבילה, כי היא באמת אמן בסדר גודל משמעותי. היא שלחה לי עדכונים לאורך הדרך בהכנת האלבום הראשון, והתרגשתי מזה. בהחלט, דריכת הרגל הראשונה שלה הייתה אצלי באולפן".

כאמור, למרות כל התהפוכות, הדחף להופיע ולשיר בעצמו לא עזב את אלנתן וכעת הוא עובד על אלבום הבכורה שלו. הקורונה עיכבה את תהליך הכנת האלבום, אבל כבר נקבעה הופעת בכורה בזאפה הרצליה ב־6 בספטמבר.

כמה זמן כבר לא הופעת בצורה מסודרת?

"התארחתי המון בהופעות של אחרים בשנה האחרונה, אצל בניה, אצל חנן ואצל מירי, עם שירים שכתבתי לאחרים. אבל במה היא לא משהו שחדש לי".

מה המדינה צריכה לדעתך לעשות כדי לסייע לאמנים עכשיו, בעקבות הקורונה?

"זה כואב לי נורא. אני לא מאמין בלקטר ולרטון, כל החיים הייתי על הרגליים האחוריות כדי להשיג את מה שאני רוצה להשיג בעולם, אני לא יושב ומתבכיין – אבל במקרה הזה הייתי מצפה מהמדינה להיות יצירתית, לתת מקום להמון אנשים שעוסקים בעולם הבמה. מסביב לכל אמן יש קרוב למאה איש שעובדים ללא הפסקה, יח"צ, תאורה, סאונד, נגנים, חדרי חזרות ועוד. הייתי מצפה להתייחסות מסוימת. התעלמות זה הדבר הכי מעליב שיכול לקרות מבחינתי".

בכוכב־השחר הוא גר קרוב לתשע שנים. באודישן שלו ב"דה וויס" לפני מספר שנים הוא אפילו נקלע לעימות קצר עם אביב גפן, אחד המנטורים בתוכנית, בנוגע לבחירת מקום מגוריו והסיכון שלכאורה טמון בה.

"הקורונה עשתה לי סדר. יש כל מיני דרכים לעשות בנשמה סדר: אפשר לנסוע לשבועיים באירופה עם בת הזוג ולנקות את הראש, או כמו במקרה הזה – להכניס את החיים לבית ב-200 קמ"ש, ולעשות שם סדר"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02011_38_54-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יש אנשים רבים בתעשייה שרואים את המקום שאתה גר בו בצורה שונה ממקומות אחרים – ואתה לא.

"אנשים קוראים לזה התנחלות, ואני פשוט קורא לזה התיישבות. אני לא גונב ולא עושה שום דבר שהוא לא בסדר. אני במקום שהיה היאחזות נח"ל, המדינה אמרה לנו לגור שם. דברים השתנו בפוליטיקה ופתאום זה נהיה מוקצה, אבל זה לא באמת מוקצה בעיניי. זה יישוב מקסים ומהמם, אני אפילו נבוך מזה שאני צריך להצדיק את היישוב שלי".

הרגשת לפעמים שזה גובה מחירים מסוימים?

"לא, אני גר שם מבחירה, ואני ממש מאמין שזה שומר עליי. המקום הזה עוטף אותי. לא בטוח שהעיר הייתה עושה לי טוב. אני מרגיש שם הכי בטוח שיש. כשאני מגיע לעיר אני לוקח אוויר, כמו בכניסה מתחת למים, ואז חוזר הביתה".

אתה מרגיש לפעמים שאתה נאלץ להיכנס לעמדה של מנפץ סטריאוטיפים בנוגע למקום שבו אתה חי?

"זה מתיש אותי נורא, ובגלל זה אני גם מתחמק מזה. אני בא לעשות מוזיקה. קורה שאני יושב עם אמנים ואנחנו מדברים על זה שהשמאל מבקר אותנו על כך שאנחנו כביכול לא הומניים כלפי ערבים, ואני אומר בשיחות האלה בפשטות: חבר'ה, אני עושה איתם קניות, אני עומד איתם בתור בקופת חולים, אני חי איתם באהבה ובשלום ובאחווה. נכון, יש כל מיני פיקים מורכבים ויש טרור. אבל אני תמיד בורח מהשאלות האלה. אם אנשים שואלים איפה אני גר, אני עונה שזה מעל ים המלח. בשביל מה להיכנס לפינות האלה?"

כשהכול מדויק

הוריו נולדו בתוניס ועברו לצרפת בשנות נעוריהם. הם עלו לארץ בשנות השמונים, כשהם קרובים לסוף העשור הרביעי לחייהם. אלנתן הוא בן הזקונים, הקטן מבין שלושה אחים, ונולד כבר בארץ. בבית דיברו צרפתית, אבל הוא ענה בעברית.

"אני מושפע מהבי ג'יז, ממריה קרי, מהביטלס… ההורים שלי חוזרים בתשובה, והם לא הכירו שיר אחד בעברית", הוא מספר, "שבוע אחרי שהתחתנתי היה לי יום הולדת ואשתי נתנה לי במתנה אוסף של שירי 'ארבע אחרי הצהריים', שאכיר שירים עבריים קלאסיים. הכרתי בעיקר מוזיקה לועזית, ומעט להיטים שהיו פה בשנות התשעים, כמו של אתניקס".

"לפני שאני ניגש להלחנה, אני תמיד מדליק נר ומתפלל. אם זה לא קורה, אז כנראה אני לא הכתובת ללחן שצריך לרדת לעולם. הבנתי ש'אמא אם הייתי' בכלל לא קשור אליי, זה משהו שהיה צריך לרדת לעולם ולרפא לבבות"

הוא גדל בשדמות־מחולה שבבקעת הירדן, משם עברה המשפחה ליישוב פסגות. במשך שנה היה עם משפחתו בשליחות בצרפת, שם אביו עבד בבית ספר יהודי. "הייתי שם בכיתה ו'. בשעות הבוקר, משמונה עד עשר, אבא שלי שם אותי בכיתה א' כדי שאלמד את השפה", הוא נזכר. זה השתלם, והיום הוא דובר צרפתית. כשהוא נשאל האם הוא מתכנן לשיר בשלב מסוים בצרפתית הוא עונה שהאפשרות בהחלט עומדת על הפרק.

לאחר השליחות בצרפת עברה המשפחה לירושלים, ובתום שלוש שנים בבירה הם חזרו לפסגות. אחרי הלימודים בישיבת "כינור דוד" הוא שירת כלוחם בצנחנים, והכיר את אשתו לקראת סוף השירות. "היא עשתה שירות בקריית־שמונה, אני הייתי בחרמון. הכרנו באוטובוס".

בקיץ 2018, לאחר תקופה ארוכה שבה היה עסוק בעיקר בכתיבת שירים לאחרים, הוציא את השיר "אחד ועוד אחת". "הוא היה פיילוט. לא סגרתי שום הופעה ולא רצתי לשום מקום, רק רציתי לעשות טסט. בדקתי את השטח וראיתי שזה נגע בהרבה אנשים", הוא מגלה.

אתה מרגיש שמשהו בך השתנה?

"אני מאמין שהמציאות משתנה על פי מה שמתחולל אצלך בלב. יש משהו בהרפיה שמזמן הרבה טוב. מירי (מסיקה, ש"מ) ואני קרובים מאוד, וכש'נושם' נכנס לפלייליסט של גלגלצ היא כתבה לי: 'במקרה שלך באמת רק כשהכול מדויק נפתחת לך הדלת. זה כאילו שמרו עליך עד שתדייק את עצמך'. זה משפט שלכאורה אתה אמור להיפגע ממנו – מה, לא הייתי מדויק עד עכשיו? אז כן, לא הייתי מדויק עד עכשיו. אני חי עם זה בשלום. יכול להיות שאם היא הייתה אומרת לי לפני שלוש שנים שאני לא מדויק, הייתי נעלב. אבל עכשיו, אחרי שראיתי שהעשייה מאחורי הקלעים מבורכת וגורמת להבשלה האישית שלי, קיבלתי את זה".

הוא מעדיף שלא יראו בו רק חלק מגל היצירה האמונית ששטף את המוזיקה הישראלית. "כשאתה שם מישהו בתבנית זה אומר שאין לך יכולת להכיל אותו באמת. אם לאנשים קל יותר לקטלג אותי כדתי או כמתנחל – בכיף, אני לא אפּגע. אבל מבחינה אישית אני בורח מתבניות".

אבל כן אפשר לומר שאתה נהנה מהמגמה שבמסגרתה ניתנה חשיפה גדולה יותר לטקסטים אמוניים ברדיו.

"לא ניתנה יותר חשיפה; הקהל מחפש משמעות. אנשים מחפשים להיאחז במשהו שימלא את הריק שנמצא בלב לכל אחד, במידה כזו או אחרת. גם מי שמאמינים בא־לוהים ב־200 קמ"ש מחפשים מישהו שידבר אותם".

שמתי לב שאתה אומר הרבה "200 קמ"ש".

"אני חי על זה".

צפו בשיר: נושם

The post "לפני עשר שנים חשבתי שאני עם הבמה סיימתי" appeared first on מקור ראשון.