https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/04/האסון-במירון-האדר-750x146.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />עם צאת השבת חוזר המכון לרפואה משפטית באבו כביר לפעול לצורך זיהוי גופותיהם של 13 הרוגים נוספים.

סמוך לשבת מת מפצעיו בבית החולים אדם נוסף ובכך עלה מספר הקורבנות באסון מירון ל-45.

עד כניסת השבת זוהו גופותיהם של 32 הרוגים באסון. כידוע, הרבנים הראשיים הורו על הפסקת מלאכת זיהוי הגופות עם כניסת השבת.

למרות האווירה הקשה צפויים לעלות הערב אל הר מירון אלפי מתפללים, זאת לאחר שהיישוב בו נמצא מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי נסגר עם כניסת השבת.

במהלך השבת בחרו כמה בחורים לשהות במירון וכוחות משפטרה שמרו עליהם, והערב נמצטרפים אליהם כוחות משטרה רבים.

רגע לפני כניסת השבת אשרה הממשלה כי מחר, יום ראשון, ישראל תציין יום אבל לאומי.

עם ישראל כולו התאבל במהלך השבת על מותם של הנספים והרשתות החברתיות התמלאו בקריאות נחמה למשפחות ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. התגייסות מרגשת נרשמה בכל הרשויות בארץ לתרומת דם עבור הפצועים. במד"א עדכנו כי מעל 2,000 ישראלים הגיעו למרכזי ההתרמה שנפתחו ותרמו דם.

לעבר קציני המשטרה הבכירים שפִקדו על האירוע נשמעו קריאות תמיכה. שוטרים רבים במדים וכאלו שהשתחררו מהמשטרה שינו את תמונת הפרופיל ברשתות החברתיות עם הכותרת "כולנו עם ניצב שמעון לביא". לביא, מפקד המחוז הצפוני של האירוע והמפקד הישיר של האירוע במירון הכריז עם היוודע דבר האסון כי הוא נושא באחריות, אולם במהלך השבת הבהיר באמצעות מקורביו כי אין בכוונתו להתפטר.

במשטרת ישראל ניסו להסביר במהלך השבת כי את האירוע עצמו לא ניתן היה למנוע באמצעות הגבלות של המשטרה. מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי העניק גיבוי מוחלט למפקד המחוז. "לא אשקוט עד שיתבררו כל הנסיבות אשר הובילו לאסון זה", אמר המפכ"ל בצאת השבת והוסיף "משטרת ישראל תחת פיקודי תשתף פעולה באופן מלא עם כל גורם בדיקה". במשטרה טענו שמאחר ומדובר באירוע שהוא תחת הגדרה של חופש פולחן ודת אין בסמכות המשטרה למנוע אותו וכי רק תקנות ממשלתיות או של הכנסת היו יכולות להגביל אירוע כזה.

באופוזיציה קוראים להקמת וועדת חקירה ממלכתית. עם צאת השבת חברת הכנסת תמר זנדברג פנתה לשר הביטחון והמשפטים בני גנץ וביקשה שיעלה מחר בממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון. לדברי זנדברג, "ההחלטה צריכה להתקבל ללא דיחוי. על הממשלה לקחת אחריות על האסון ולהבטיח כי האסון שאירע יתוחקר באופן היסודי והמקצועי ביותר, ללא משוא פנים".

The post סיכום השבת: חודשה כעת מלאכת זיהוי הגופות, מחר יום אבל לאומי appeared first on מקור ראשון.

The post לכבוד פסח: העוגה שתגרום לכל האורחים לקנא בכם! appeared first on מקור ראשון.

באלפי קלפיות נחשדו שהתקיימו זיופים במהלך שלוש מערכות הבחירות האחרונות. עד כה נפתחו חקירות על חמישים מקרים, ועוד 50 אירועים אחרים נמצאים בהליכי הגשה לכתב אישום בפרקליטות. בכדי לנסות ולמנוע הישנות של מקרים גם ביום הבחירות, יציבו בליכוד משקיפים ויחזקו את מערך האבטחה, זאת בנוסף להעמדת מפקח עם מצלמה על ידי וועדת הבחירות המרכזית.

בליכוד מפעילים זו הפעם הרביעית את מבצע "טוהר הבחירות", אך הפעם הם מבקשים להדגיש שלא מדובר רק בקלפיות המגזר הערבי, כמו שהודגש בפעמים הקודמות אלא הצבה של משקיפים בכל הקלפיות בארץ. המטרה מבחינת הליכוד היא למנוע סתירה לקמפיין הקירוב והחיבוק של הליכוד מצד אחד ולחשדות על רמאויות וזיופים מצד שני.

בעקבות הקמפיין החריף של הליכוד, בבחירות הקרובות (לכנסת ה-24) הוטלה על ועדת הבחירות המרכזית משימה לפעול להצבת מפקח על טוהר בחירות בכל אחת מהקלפיות ברחבי הארץ. כלומר, 15 אלף מפקחים בקלפיות השונות. לשם השוואה, בבחירות לכנסת ה-23 הוצבו 4,400 מפקחים בלבד.

בין משימותיהם: תיעוד ודיווח על אירועים חריגים העשויים להתרחש בקלפיות במהלך יום הבחירות, צילום מהלך ספירת הקולות ואריזת חומרי הבחירות (באמצעות מצלמה ייעודית), דיווח על נוכחות חברי ועדות הקלפי וספירת המצביעים הבאים בשערי הקלפי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

נתניהו מבטיח: "ממשלת ימין בראשותי תמשיך לבנות בארץ ישראל"

סקרים, שקרים ומנדטים: כך מתכוננות המפלגות ליום הגדול

פרשת נוה מוכיחה: זכויות החשודים בישראל עדיין נתונות למרמס

בליכוד הציבו משקיפים ב-93% מהקלפיות. בנוסף, הם לא מוותרים ועדיין מביאים את האנשים האידאולוגיים להשגיח על הנעשה. מדובר בנציג שאמון על דיווחים אונליין וזיופים בזמן אמת. כמו בצבא, הוא מעביר דיווח לרכז שמעביר למג"ד, המג"ד למח"ט שמעביר את התלונה באותו רגע לצוות היושב בוועדת הבחירות שבקשר עם המשטרה.

הפעם מבקשים בליכוד להבהיר כי אין להם צורך ב"שתולים", אלא פעילים של החברה הערבית מעבירים מידע ועובדים עימם באופן שוטף. כל זאת כאמור, כדי למנוע חיכוך בין הקמפיין המחבק של המפלגה למגזר לבין האשמות על זיופים.

עם זאת, על אף האידיליה, אל תתפלאו אם תראו גם הפעם פלאיירים לא מזוהים, שחולקו בפעמים קודמות כדי להפחיד את האוכלוסייה ולמנוע מהם להצביע למשותפת ולעבור לליכוד.

בנוסף לכך, בהוראה ישירה של השר לביטחון פנים מטעם הליכוד, אמיר אוחנה, מערך האבטחה שנמצא בשטח יתוגבר. 20 אלף שוטרים יופקדו על אבטחת 13 אלף הקלפיות, לצורך כך יוקצו שוטרי משמר הגבול, שוטרי מטה ומתנדבים. מדובר בקלפיות "מועדות לפורענות" שסומנו כך בדירוג שערכה המשטרה ממערכות בחירות קודמות.

The post במקביל לחיבוק: הליכוד משבץ משקיפים בקלפיות המגזר הערבי appeared first on מקור ראשון.

בספרו של זאב גלילי, "בריחה מצפת" הוא גולל את סיפורו המשפחתי ובו הסיפור של סבו, משה רוזנטל ז"ל, שנספה באסון במירון בתחילת המאה הקודמת.

בל"ג בעומר 1911, אירע אסון גדול במירון. מעקה מרפסת עליו הצטופפו מאות חוגגים שצפו בהדלקה המסורתית התמוטט, ועשרות חוגגים נהרגו ונפצעו.

ב"הפועל הצעיר", שראה אור כחודש וחצי לאחר האסון תיארו כך: "והנה פתאום נקרע מעל הגג מעקה הברזל הרעוע (גזוזטרא), הלך וסחף אתו אבנים כבדות והמון הנשענים עליו נפלו על ההמון הצפוף העומד למטה. נתגלה חזיון דמים נורא, אבני הבניין ומטילי הברזל כאילו התקשרו יחד להשחית ולחבל בלי חמלה. מספר ההרוגים מגיע לעשרה ומספר הנפצעים והנגועים לשלושים. ה'הילולה' נהפכה ליללה. נהרי דם ונחלי דמעות רחצו את חצר הצדיק".

הסופר ש"י עגנון, שהגיע אותו יום למירון (ברגל מיפו) וניצל בנס, כתב:

"…ואני שעמדתי שעה קלה ביניהם בזמן שהיו חיים נושא מתים נעשיתי."

וכך הגיבו בצפת על האסון:

"וקנאי צפת התחילו מיד בפעולה וקראו לאספת עם גדולה בבית הכנסת של האר"י הקדוש, כדי למצוא את האשם. בחרם גמור גזרו על הנשים שלא תיסענה יותר בל"ג בעומר למירון, וכן אסור לנשים ולעלמות לצאת לטיול בעיר ואפילו אל השוק לקנות דגים ובשר כדי שלא יבואו במגע עם גברים. אסור לנגן בכלי זמר במירון. ועל כל אלו התקנות תקעו בשופר…"

(הפועל הצעיר א' תמוז תרע"א 1911).

The post סיפור חוזר: "סבי נספה באסון במירון לפני 110 שנים" appeared first on מקור ראשון.

גיא ורון: "עזר מציון" פתחה חפ"ק מיוחד לעזרה למשפחות החולים והנפגעים. מתנדבים נמצאים בבתי החולים זיו, פוריה ורמב"ם ומסייעים לפצועים ולצוותים הרפואיים. בטלפון החפ"ק: 03-6144660.

ניתן לבקש הסעות לבתי החולים וסיוע ביצירת קשר עם הפצועים בבתי החולים.

בעקבות האירוע בהר מירון, בתי החולים פתחו קווי חירום לדיווח על נפגעים.

שימו לב מרכזי מידע:

נהריה 049850505

נהריה חירום 1255141

זיו 046828838

זיו חירום 1255161

פוריה 046652211

נעדרים- *1201

The post האירוע במירון: קווי החירום לדיווח על נפגעים appeared first on מקור ראשון.

רבים נענו לקריאת מד"א והגיעו לתרום דם במרכז ירושלים ובכיכר רבין בתל־אביב.

מד"א פתחו תחנות התרמה רבות היום.

בדקו בקישור למציאת התחנה הקרובה אליכם https://www.dam.org.il/where-to-donate/

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.23.29-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

שר הביטחון, בני גנץ:

"זו שעה קשה וליבנו עם המשפחות. יש לנו מחוייבות עליונה לחקור ולבדוק את הכשלים, להפיק לקחים ולהטמיעם כדי שאסון כזה לעולם לא יחזור."

מהיועץ המשפטי לממשלה נמסר:

נבקש לעדכן כי בתום התייעצות דחופה שהתקיימה מוקדם יותר הבוקר בראשות היועץ המשפטי לממשלה עם מ"מ פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, ומנהלת המחלקה לחקירות שוטרים, הוחלט כי מח"ש תתחיל מיידית בבדיקה על מנת לברר האם עולים חשדות לפלילים מצד שוטרים במסגרת אירוע האסון במירון.

בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה הנחה כי משטרת ישראל לא תגבה בשלב זה עדויות משוטרים המעורבים באירוע, במסגרת חקירת המשטרה שכבר נפתחה.

אנשי מח"ש כבר פועלים במסגרת הבדיקה, ונמצאים בזירת האירוע.

היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה יקיימו הערכות מצב נוספות ויקבלו את ההחלטות המתאימות על-פי התקדמות הבדיקה של מח"ש.

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין:

כאב עצום ואבל גדול. יום חג במירון שהפך לאסון כבד למדינת ישראל כולה.

אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה לפצועים.

הלב נשבר.

ח"כ בן־גביר: 

"זו לא העת להפנות אצבע מאשימה עוד לפני קיום בדיקה יסודית של התנהלות האחראים לאסון הקשה בתולדות המדינה, אבל דבר אחד חייב להיות ברור: המשטרה אינה יכולה לחקור את עצמה. חייבת להיות בדיקה יסודית, אובייקטיבית ועל ממשלת ישראל להורות הבוקר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

עוד הוסיף ח"כ בן גביר כי "יש לנו שוטרים נפלאים, ראיתי זאת בעצמי. שוטרים שעזרו לי אישית לצאת מההמון, ראיתי מול עיני שוטרים שעזרו וסיפקו עזרה לפני ולפנים. אולם יחד עם זאת, חייבת להיפתח חקירה רצינית בלתי תלויה שתבחן את התנהלות המשטרה".

שר הדתות, הרב יעקב אביטן:

הלב שבור ומרוסק נוכח האסון הכבד מנשוא שפקד אותנו בעיצומה של הילולת רשב״י במירון. חלום בלהות התממש לנגד עינינו כאשר עשרות יהודים יקרים, בינהם נערים וילדים קיפדו את חייהם בתוך ההמון הרב.

בשעות קשות אלו בהן המשפחות האבלות מוכות הלם ויגון, ופצועים רבים נאבקים על חייהם בבתי החולים, אני קורא לציבור הרחב להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואתם ולפעול ולסייע ככל הניתן למשפחות הדואבות.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳.

אסון בהילולת הרשב"י הלילה במירון. 44 הרוגים וכ-150 פצועים בעקבות דוחק וצפיפות גדולים באחת הנקודות באזור. מדובר בהדלקה של חסידות 'תולדות אהרן' שהחלה בחצות. ב-00:50 החלו להגיע קריאות למד"א על לכודים מתחת לטריבונה באחד המעברים, ההנחה הייתה שאותה טריבונה קרסה אך מאוחר יותר התברר כי מדובר היה בדוחק הרב ששרר במקום. מחקירה ראשונית עולה כי עשרות מתפללים נדחקו למעבר צר באזור קבר רשב"י ונמחצו למוות תחת העומס עקב "צוואר בקבוק" שנוצר במקום. מדובר במעבר שצידו האחד ככל הנראה נחסם לתנועה אך מהעבר השני המשיכו אנשים לזרום למקום מה שגרם לתחושת מחנק וחוסר אוויר גדולה במקום. מעקה ברזל שעובר לאורך המסדרון ואמור היה לחצוץ בין המשתתפים קרס ממקומו ומדרגות שנמצאות בקצה המעבר גרמו ל-"מפולת אנושית" וצפיפות גדולה שתחתיה נמחצו המתפללים. רבים איבדו את ההכרה ועשרות למרבה הצער מצאו את מותם. פעולות החייאה רבות של מד"א התבצעו במקום.

כאמור, בתחילת הערב דווח על טריבונה שקרסה באחד האזורים בהדלקה, אך בהמשך התברר כי מדובר היה בדוחק וצפיפות גדולים ולא בקריסה.

מפקד מחוז צפון של המשטרה ניצב שמעון לביא מסר הבוקר (ו') לתקשורת: "אני לוקח אחריות כוללת על כל מה שקרה באירוע, אבל אנחנו לא אחראים לטרגדיה. אני מוכן לכל בדיקה אבל מבקש – תמתינו עם ממצאי התחקיר, בוודאות זה לא היה באחריות המשטרה האירוע. אין סיכוי להצליח להסתיר באירוע כזה".

מנכ"ל מד"א אלי בין הגיב אף הוא לאירוע: "מדובר באחד האסונות האזרחיים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל וקשה לעכל את גודל האסון". כך אמר עם סיום פינוי הפצועים והנפגעים לבתי החולים. "למעלה מ-20 שנה צוותי מגן דוד אדום מאבטחים רפואית את ההילולה במירון והשנה זה היה אחד ממבצעי האבטחה המורכבים ביותר שמד"א נערך לקראתה עם למעלה מ-250 אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ מכל רחבי הארץ, עשרות אופנועים, טרקטורונים, אוטובוסים לפינוי נפגעים, רכבי הצלה ייחודיים ומסוק מד"א. כמידי שנה גם השנה פרסנו מספר מרפאות ברחבי מירון שהותאמו לאבטחת האירוע. אתמול בבוקר השתתפנו בתרגיל גדול שהובילה משטרת ישראל ולא תיארנו שנמצא את עצמנו באירוע כל כך מורכב וקשה. כלל הכוחות פעלו במהירות ובמסירות בזירה קשה ומורכבת ביותר, בתיאום ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים. גם לצוותי מד"א המורגלים למראות קשים אירוע בסדר גודל כזה הוא קשה מאוד. אנחנו מתפללים ומאחלים רפואה שלמה לפצועים ומשתתפים בצערן של המשפחות שיקיריהן נספו באסון הכבד", אמר בין.

מיד אחרי קרות האירוע הכריזה המשטרה על אר"ן – אירוע רב נפגעים, מה שהביא להגעה של כוחות הצלה וחירום רבים לרבות כוחות צה"ל ומסוקים צבאיים ומשטרתיים. תנועת האוטובוסים והמבקרים הופסקה והכוחות עסקו בחילוץ ופינוי של הפצועים לבתי החולים. רובם בצפון.

חובשים ופרמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ל-150 נפגעים, ופינו לבתי החולים 6 נפגעים במצב אנוש, 18 במצב קשה, 8 בינוני ו-80 במצב קל.

כל הצירים באזור חסומים והם עתידים להישאר חסומים גם בשעות הבוקר. המשטרה מבקשת מן הציבור לא להגיע לאזור.

עיריית בני ברק פתחה חמ"ל חירום ורווחה מתעדכן לסיוע ולתמיכה במשפחות האסון. ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין יחד עם מנהלי מחלקת החירום, הרווחה, השירות הפסיכולוגי וצוות לשכת ראש העיר פועלים על מנת להיערך להעניק סיוע למשפחות הנפגעים והנספים באסון הנורא.

The post אסון מירון: המונים תורמים דם בירושלים ובתל־אביב appeared first on מקור ראשון.

התיאום המושלם בין נפתלי בנט לגדעון סער, שנרקם עוד בימי מסע הבחירות, נחשף השבוע – במסרים הזהים, בצעדים מול ראש הממשלה נתניהו, ואף במחשבות על איחוד לסיעה אחת. גם הסירוב לענות לשאלות עיתונאים היה משותף; שני הצדדים ממשיכים בעוצר הראיונות שהטילו על חברי רשימותיהם.

החזית האחידה טובה לשניים, ששואפים לשלוט בממשלה שהם מבקשים להקים עם יריביהם האידיאולוגיים ממחנה השמאל. גם את המשא ומתן הם עברו לנהל יחד. בימי שני ורביעי השבוע ערכו נציגי שתי הסיעות ישיבות ממושכות בחדר סיעת תקווה חדשה בכנסת, וגיבשו רשימת דרישות שהחזית הימנית תציב מול לפיד.

בין השאר הם ידרשו להקים מנהלת נגד השתלטות הפלסטינים על שטח C; שמשרת היועץ המשפטי לממשלה תפוצל לשני תפקידים – יועץ ותובע כללי; שיאומץ מתווה ניסים לגיור, ותבוטל ההכרה הרשמית (כהוראת בג"ץ) בגיורים רפורמיים שנערכו בארץ. מוסדות וארגונים השייכים לציבור הדתי־לאומי – התקצוב לשירות הלאומי, הגרעינים התורניים, עולם הישיבות והמדרשות – "יחולקו" בין אלקין מתקווה חדשה ובין ימינה. חלק מההסכמות נחשבות לבלתי אפשריות מבחינת גוש לפיד; שם טוענים שהעבודה ומרצ יערימו קשיים על מימוש חלק מהסעיפים.

על שולחן הדיונים עלה גם נושא הסדרת ההתיישבות הצעירה, כדרישה מובנת מאליה. חברי הכנסת אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ', המבקשים לאתגר את הקואליציה המתגבשת, יגישו הצעת חוק בנושא לוועדה המסדרת כבר ביום שני הקרוב כדי לתקוע טריז בין שתי מפלגות הימין המפלרטטות עם השמאל. בתקווה חדשה סירבו לומר כיצד יצביעו בוועדה, אך מסרו: "נתניהו במשך כל שנות שלטונו לא הסדיר את ההתיישבות הצעירה. גם ביום ראשון הקרוב הוא יכול לעשות זאת, בהחלטת ממשלה אחת".

במשכן הכנסת ממשיכים לתהות אם עד יום שלישי בחצות, כשיפוג המנדט, ייענה נתניהו להפצרות יריביו ושותפיו בימין לוותר על כיסאו באופן זה או אחר כדי להקים ממשלת ימין, ולמנוע הקמת ממשלת מרכז־שמאל. בתקווה חדשה מבהירים שלא ילכו להסכם שבו יחויבו להעניק רוטציה לנתניהו וייאלצו  לאפשר לו לכהן כראש הממשלה בהמשך הקדנציה.

עד כה דחה סער את הצעות הליכוד שמסרו לו ח"כ דוד ביטן, השר יובל שטייניץ ויו"ר הכנסת יריב לוין; כל אחד מהם העלה בפניו אפשרות יצירתית אחרת לרוטציה, ולכולם סירב. תקווה חדשה העבירו לליכוד בתשובה הצעה חלופית: אחד מראשי המפלגות האחרים (גנץ, סער או בנט) ימונה לראש הממשלה לשנה או שנתיים, ולאחר מכן יוחלט על מועד מוסכם לבחירות; כל זאת בלי התחייבות לפריטטיות ובלי מימוש רוטציה עם נתניהו. הצעד מאפשר לגוש הימין להישאר מאוחד, אך לא מסיר מהפרק את קיומן של בחירות חמישיות בטרם תושלם קדנציה ממשלתית סדירה; מצד נתניהו הסיכוי שיתמוך במהלך קלוש, אך מהליכוד נמסר בתגובה: "אנו לא מתייחסים למשא ומתן".

בנט וסער מתכוונים לסגור את ההסכמים מול יש עתיד בתוך שלושה ימים, לקראת פקיעת המנדט של נתניהו ביום שלישי. לשם כך הם מתקדמים בשני אפיקים במקביל: הם עובדים על הסכם ממשלת אחדות עם לפיד, אך לא נועלים את הדלת בפני נתניהו. התנועה המקבילה מאפשרת להם "לסחוט" את לפיד בדרישותיהם, כל עוד אופציית נתניהו קיימת, ולצד זאת לקדם את הלחץ על נתניהו באיתות שהם דוהרים לממשלת אחדות.

זוהי גם הסיבה לפגישה בין בנט ליו"ר רע"ם מנסור עבאס. גורם בימינה מפנה את תשומת ליבי לכך שאין כל עדות מצולמת למפגש; שיתוף הפעולה מעורר ביקורת רחבה בימין. מתמטית, יש לומר, לממשלת בנט־לפיד לא מספיקה רק הימנעות של רע"ם אלא דרושה גם הימנעות של המשותפת, או תמיכה מפורשת של רע"ם. אם שתי המפלגות הערביות מתנגדות הממשלה לא תוקם, וכך גם אם סיעת רע"ם תימנע והמשותפת תתנגד.

בימינה ובתקווה חדשה מבדילים בין תע"ל ובל"ד ובין רע"ם; הם מוכנים שהיא תהיה שותפה לגיטימית לטיפול בסוגיות אזרחיות, אך לא לישיבה סביב שולחן הממשלה. לטענתם, בשנה האחרונה הוכשר עבאס כבן ברית צמוד של הליכוד. מפגשים שבנט מקיים מאחורי הקלעים, בכירי הליכוד מקיימים בפומבי ובלי משחקים; ויעידו התמונות של עבאס מחובק עם יריב לוין ומיקי זוהר השבוע, אחרי הפשרה שהתקבלה על מינוי סגני היו"ר בתמורה לראשות הוועדה לענייני החברה הערבית.

בביתו של הרב חיים דרוקמן כונס השבוע מפגש רבנים לצורך סיעור מוחות שמטרתו למצוא דרך להניא את בנט וסער מהסתמכות על הסיעה הערבית הלאומנית; גם בקרב פעילי ימינה ותומכיה שררה אתמול בוקה ומבולקה בעניין ההסתייעות ברע"ם. התסיסה הפנימית בימינה מעוררת תחזיות על פיצול אפשרי של הסיעה; אך במפלגה ממשיכים להכחיש בכל פה את הטענה שהם מפוצלים. אחד מחברי הכנסת של הסיעה, רגע לפני שנכנס למעלית בכנסת ביום רביעי, צעק לכיוונו של סמוטריץ' שעבר במקום: "כל סיעת ימינה הולכת אחרי בנט, שמעת, בצלאל?". יו"ר הציונות הדתית, שהיה שקוע בשיחת טלפון, לא השיב.

"אני מקווה שבנט יירגע ולא יקים ממשלה עם השמאל. אם הוא קורא לעצמו ימינה אז כך הוא גם צריך להתנהג", כתב השבוע פעיל במפלגה בקבוצת ואטסאפ. בשיחה אחרת אמר לנו עמית לוי, יו"ר מטה ימינה בגוש עציון: "קיבלנו כ־6,000 מהקולות בגוש עציון, מעוז של ימינה. עכשיו רבים חוששים שהולכת לקום ממשלת שמאל, והם מרגישים מרומים, נבגדים וכועסים. לקחו את הקול שלהם, ובפועל נפתלי בנט הולך לשבת עם מרצ והעבודה. אנחנו קוראים לו להתעשת ולהיות נאמן לערכיו, למה שהוא התחייב לו. לא לשבת תחת ממשלת שמאל ולא לקיים רוטציה עם לפיד".

לוי נסער מהתגלגלות האירועים מאז הבחירות. לדבריו הוא אירח כמה מחברי הרשימה בחוגי בית, וכולם התחייבו לא לשבת בממשלת שמאל. "מצביעי ימינה בגוש עציון זועמים על כך שהמפלגה בכלל מקיימת משא ומתן עם השמאל, במנותק מהתחייבויותיה בבחירות. ימינה בוחרת להתעלם מקול הבוחר שמתנגד לישיבה עם השמאל בתמיכת המשותפת, אחרת לא היו בוחרים מהם מלכתחילה".

לצד זאת, מקור המעורה במגעים הפוליטיים אומר שתקווה חדשה היא "יותר ימינה מימינה", ושכיסי סרבנות קיימים גם בקרב אנשיו של סער. בנאום שנשאה השבוע ח"כ שרן השכל מתקווה חדשה במליאת הכנסת היא יצאה נגד העסקה בין הליכוד לסמוטריץ' שהעניקה ראשות ועדה בכנסת לרע"ם; הדבר מעורר סימני שאלה בקשר לתמיכתה בעסקאות אחרות עם המפלגה.

"שפשפתי את העיניים ופתאום ראיתי שאתם מצביעים כדי שמנסור עבאס יעמוד בראש הוועדה הזאת", אמרה השכל, לקול מחאות שותפיה לשעבר מהליכוד. "ככה נראית תחילתה של מכירת חיסול אידיאולוגית: להעביר למנסור עבאס את היכולת או את הדיונים בוועדה שלו, דיונים של חקיקה שעוסקים בהשתלטות על קרקעות מדינה בנגב", האשימה.

גם השר לשעבר יועז הנדל – שכבר הוכיח בכנסת ה־23 שהוא מוכן ללכת עד הסוף בסירוב להקמת ממשלה שתישען על תמיכת הרשימות הערביות – טרם הביע הסכמה מפורשת לשיתוף פעולה כזה. הוא ניצל עימות שהתגלע השבוע בין ח"כ שמחה רוטמן למאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, כדי להתערב: "כל דיון שתרצה בנושא הזה (השתלטות על אדמות הנגב, ע"ג), נכון לעכשיו, יגיע לוועדה הזו. נקודה", טען הנדל. רוטמן, שסיעתו תמכה במתן ראשות הוועדה לרע"ם, השיב לו: "שטויות. זה ספין והוא מפיל אותך בספין, זה הכול".

The post מתקרבים לקץ המנדט: האם נתניהו ייכנע? appeared first on מקור ראשון.

מלחמות הטוויטר הסלימו השבוע, עם התקרבות מועד פקיעת המנדט של נתניהו להקמת ממשלה. קראתי שם ש"הציונות הדתית מתה" (המגזר, לא המפלגה) משום שהיא מסרבת לומר אמן על כל מהלך שנוי במחלוקת של ביבי. ועוד קראתי שבסירובה העיקש של הציונות הדתית (המפלגה, לא המגזר) שלא להצטרף בכל מחיר לקואליציה של נתניהו, היא מסכלת הקמת ממשלת ימין. החטא הזה, טענו הצייצנים חדי המקלדת, מסמל את היהירות וההתנשאות של הציונות הדתית (המגזר על שתי מפלגותיו) על מצביעי הליכוד הקלאסיים – כלומר מזרחים, מסורתיים, תושבי הפריפריה.

כדי לבחון את הדברים נטשתי את העמדה בטוויטר ויצאתי לעולם האמיתי, לפגוש את "ישראל השנייה" של ד"ר אבישי בן־חיים. רציתי לראות האם באופקים ובשדרות אכן מפעפע כעס על הכיפות הסרוגות, "על חוסר הכבוד באליטה הציונית דתית לרגש הלאומי של המון העם ולסמל לאומי כמו ראש הממשלה נתניהו", כפי שטוען בן־חיים.

האם הדברים שאכתוב פה מייצגים נאמנה את אותה "ישראל השנייה"? כנראה שלא. כי אותה "ישראל השנייה" היא הרבה יותר מורכבת, מגוונת, מעניינת (ומצחיקה), מכל אותן הגדרות קשיחות. וזו לא בהכרח אשמתו של בן־חיים. כל תיאוריה גדולה תתנפץ כשתיבחן ברמת הפרטים, פתיתי השלג היחודיים שהם אנחנו בני האדם. גם אלו שפגשתי ועונים אחד לאחד לכל אותם הסטריאוטיפים של הליכודניק המצוי.

בקיוסק של ציון

שדרות, צהרי היום. בקיוסק של ציון מימון (81) מתכנס פרלמנט צהריים. בתוך החנות יושבים בעל הקיוסק הלא רווחי ועמרם דדון (70) – תושבי שדרות מיום היווסדה ואף אחורה מכך, גוליה (כ־50), שעלתה מבוכרה לפני 15 שנה, וחבר פרלמנט נוסף, מדימונה.

"בנט? הייתי מוחק אותו. סמוטריץ' עוד יותר גרוע", קובע עמרם נחרצות. "בגללם לא קמה ממשלה וגם לא תקום. אני מצביע ליכוד מקום המדינה. בנט רוצה להיות ראש ממשלה עם שבעה מנדטים, זה נראה לך הגיוני?"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 210427_125937-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אבל רגע רגע, תביא לה משהו לשתות, להביא לך תפוזים? אה, קולה? אין בעיה", אומר חבר הפרלמנט הדימונאי, וקם להביא לי קולה ממקרר המשקאות הקלים. "איזה בחורה חמודה נכנס פה, איזה כיף", צוהלת גוליה, שמתנצלת בפניי על העברית שבפיה ונהנית מהעניין שנוצר עם כניסתה של העיתונאית לחנות. לחיים, אנחנו משיקים כוסות. הם על הבירה, אני על הקולה.

יעקב בניטה, שדרות: "רוב אנשי הציונות הדתית רוצים בטובת הארץ ובטובת המדינה. אני לא כועס על הבחירה של סמוטריץ'. אין היתכנות של הקמת ממשלה שמסתמכת על מפלגות ערביות. זה נראה לי לא הגיוני"

"אנחנו חוטפים קסאמים יום יום, רק אתמול חטפנו. עד מתי ימשיך הבלגן הזה?", קובל עמרם. "אבל על זה אתה צריך לכעוס על נתניהו, לא על בנט, לא?", אני מקשה, והוא משיב: "זה נבלה וזה טרפה. אני צריך לצאת בערב ולהיצמד לקיר כדי שלא אפגע? עד מתי? 22 שנה אנחנו סובלים. החמאס רוקד עלינו, עושה מאיתנו צחוק". "נתניהו לא יכול לעשות הכול", מתערב ציון, "המצב של הקסאמים לא ישתנה".

עמרם אומר ש"הגיע הזמן של נתניהו ללכת. הוא כבר רקוב", וציון מחזק אותו: "אין מי שיחליף אותו זה אחד, אבל לדעתי כל שלטון צריך להתחלף אחרי ארבע שנים או אפילו שמונה שנים, זה גם בסדר. לא חשוב איך הוא, אפילו שיהיה הכי טוב בעולם. ביבי עשה את שלו, צריך לשחרר".

"סוס מנצח לא מחליפים", מזדעק הדימונאי, "כמה מלך דוד המלך? מה זה ארבע שנים? זה מלך! (נתניהו) למה להוריד אותו?"

הם מתווכחים האם גוש הימין יכול להתבסס על תמיכת רע"ם, מבפנים או ממחוץ. עמרם טוען שהיה צריך לעשות זאת. "סך הכול הערבים גם צריכים פתרונות לבעיות שלהם, וזה מה שהם מבקשים". ציון חושש, מפגין חוסר אמון. "איך אפשר לסמוך על הערבים? זה בעיה".

השיחה נודדת לתעלת סואץ ולמלחמת ההתשה שעמרם השתתף בה, ולמעברה בין קיבוץ גבים לקיבוץ דורות שבה גדל ציון. "אימא נפטרה רק בשנה שעברה בגיל 107, היא הייתה מביאה לי אוכל לפה, לחנות", הוא מספר לי. והשיחה מתגלגלת עד גולדה מאיר שציון זוכר אותה לרעה בגלל מלחמת יום כיפור, ומשם אל טענתה של גולדה שאין בה אפליה וגזענות. "למה גזענות? תראו, המבשלת שלי – מזרחית! הנהג שלי מזרחי! הגננים שלי מזרחים! איפה האפליה?" מכריז בתיאטרליות הדימונאי, והחבורה שואגת מצחוק.

רותם כהן־כחלון רמלה: "יותר מכעס על הציונות הדתית, בפריפריה לא יכולים לשאת את השמאל החילוני האשכנזי. אם בנט יכשיר את הכניסה של מיכאלי לממשלה, לא יסלחו לו על זה"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 9-at-00.18.56-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -29-at-00.18.56-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -29-at-00.18.56-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 640px) 100vw, 640px" />

"ואם יהיו בחירות חמישיות, תלכו להצביע?", אני שואלת, ועמרם, שכאמור הצביע רק ליכוד מקום המדינה ועד היום, משיב בשלילה. "חלאס, זה לא הגיוני. להצביע כל חצי שנה? מה זה השטויות האלה?". ציון, בעבר איש המערך, מוציא לי תמונה ישנה שבה רואים אותו עובד במפעל כשעמיר פרץ הגיע לביקור. הוא חוכך בדעתו כיצד  להשיב. "הצבעתי לנתניהו כי אין פה מנהיג אחר", הוא מסביר את הבחירה בקפיטליסט המושבע שתומך בשוק חופשי. לא להצביע כלל כמו שחברו מצהיר, נשמע לו כמו צעד קיצוני מדי.

את הייאוש מהתסבוכת הפוליטית, ויש ייאוש, לא מכלים בקיוסק של ציון באנשי ישראל הראשונה, גם לא באליטה הציונית־הדתית "שחוברת לשמאל", אלא באלו שם למעלה בכנסת. זה כעס אפלטוני על טירוף המערכות, שאין לו ממש פנים ושמות ובטח שלא חיצי מלחמה מושחזים שמבקשים כתובת להיפרע מהם. אפשר להירגע, אנחנו לא בדרך למלחמת אזרחים, אף שמדינת ישראל בהחלט סובלת מפירוד חברתי ואזרחי. "העיקר האחדות", צועק לי ציון כשאני כבר כפסע מהדלת. "העיקר האחדות", אני עונה.

קירח מכאן ומכאן

אני יוצאת מהקיוסק משורעפת מחשבות. אולי תיאוריית ישראל הראשונה והשנייה עושה עוול גדול לאנשים שפגשתי, אני מהרהרת. דמויות עגולות עם דעות מורכבות והיסטוריה גדושה, שהתיאוריה הזו משטחת אותם. אבל אולי יש בכל זאת משהו בטענות של בן־חיים, ומיהרתי לשפוט על סמך שיחה אחת, מייצגת או לא, בקיוסק של ציון.

בפרלמנט מספר 2 שאני מכנסת בשדרות כדי להבין את יחסי הכוחות בין ציונות דתית מהמרכז לציונות דתית מהפריפריה, ושבו נוכחים יעקב בניטה (36) ויאיר אלבז (47), בעל "הטאבון", אני מגלה שיש סנטימנט עמוק לסמוטריץ' וחוסר אמון עמוק בבנט. שוב ושוב, לא רק בפרלמנט הנוכחי, בנט לא מצליח לעבור את הסנטימנט המזרחי. הוא לא מחליק להם בגרון. אני שומעת שהוא מגלומן שלא מחובר למציאות. מנגד, גם אם חולקים על סמוטריץ', מביעים הערכה כנה כלפיו. כפי שאמר לי אלבז: "אני כועס אבל לא כועס על סמוטריץ'".

"בואי נצא מנקודת הנחה שרוב אנשי הימין מהציונות הדתית הם ציונים אמיתיים שרוצים בטובת הארץ, שלחמו פה, שרוצים בטובת המדינה", אומר בניטה. "קשה להם שיש מלך עם רעמה שלא משחרר את הכיסא. לדעתי, בנט רוצה את זה בכל מחיר, וזה מהות הכול. אני לא כועס בכלל על הבחירה של סמוטריץ' לא להיכנס לקואליציה שביבי ניסה לבנות. אני לא רואה היתכנות של הקמת ממשלה שמסתמכת מבפנים או מבחוץ על מפלגות ערביות. זה נראה לי לא הגיוני".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 210427_112845-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"סמוטריץ' כפרה זה נער גבעות", אומר אלבז, "היה זורק אבנים כשהיה קטן, ככה היה נתפס לי. הוא הולך עם הדרך שלו, עומד על העקרונות שלו, וזה בסדר גמור מבחינתי. אף שלא הצבעתי לו, בעיניי הוא מספר 1. בנט מזגזג. זה אחד שמסתלבט על הציונות הדתית. מאז שעזב את הרבנים בבחירות הראשונות, הוא נמחק אצלי. בנט, כמו הקרחת שיש לו על הראש, יצא קירח מפה ומשם".

גם הקו התקיף והאסרטיבי מול הערבים, "בלי כל הפוליטיקלי קורקט" כמו שאומרים לי, מסייע כאן לסמוטריץ'. ודאי במקומות כמו רמלה שיש בהם חיכוך עם האוכלוסייה הערבית, ושדרות שסובלת שנים ארוכות מנחת זרועו של חמאס. גם אם העמדות של בנט לא באמת מאוד שונות מעמדותיו של סמוטריץ', מזרחים מהפריפריה כנראה לא מספיק מאמינים לו. בקיצור, לא שזו הפתעה גדולה, מעריכים פה עמוד שדרה אידיאולוגי וחוסר התחנחנות וניסיון למצוא חן בעיני "השמאל" ו"התקשורת".

"אני לא מגדיר את עצמי חלק מהציונות הדתית, פרשתי מהם", אומר אלבז. "בנט הוציא את כל המיץ. משתמשים בתושבי הפריפריה שצועקים ציונות. בנט עושה על אנשים כאלו הון פוליטי. ברור שיש שם אליטה סגורה ומסוגרת שלא נותנת לכל אחד להיכנס. יש שחצנות. אתה מוקצה מבחינתם".

בשונה ממנו, בניטה רואה עצמו חלק מהציונות הדתית: "יש לי אותו קו מחשבה. ארץ ישראל השלמה, התורה, כל אותם העקרונות הגדולים אני רואה עין בעין יחד איתם. זה שלא מוכנים לקבל אותי ושכמותי – זבש"ם. אני מרגיש שייך לאותה מטרה. בגלל שמישהו מקיא אותי אני לא ארגיש חלק מזה? בחיים לא. יכולתי להיעלב מזה, אבל אני בוחר שלא להיעלב".

סומך על בנט

כשאני נכנסת לאופקים, שבה שירַתי כקומונרית בני עקיבא לפני מיליון שנה בערך, נופל לי האסימון שזה המקום הראשון שהגעתי אליו בחיי ושבו שם משפחתי המקורי, בוטבול, היה נכס ולא נטל. אני עושה סיבוב בעיר ומגלה כמה היא גדלה והתפתחה. תחנת רכבת ודאי שלא הייתה, ושטחים שהיו רק חול וחול הפכו לבתים.

"בעיניי ביבי הוא מרכז, הוא בכלל לא איש ימין", אומר לי איש יקר שאני מכירה מימים ימימה, בן אופקים ששלושה מבניו מתגוררים כיום בעיר. "מי חלם על זה? זה דבר מדהים שהילדים שלנו נשארים פה. בעבר הילדים רק רצו לברוח מפה".

"אני נתתי את הקול שלי לבנט, ואני לא מספר את זה לאבא שלי", הוא צוחק, ופולט קללה במרוקאית המדגימה לי כיצד אביו מדבר על בנט. "אני מבין אותו. אבא שלי, שחי כאן שנים רבות, מה הוא רואה? הוא רואה כבישים, כיכרות, רכבת, קווים עירוניים חדשים, תחבורה ציבורית שהשתפרה פלאים, בנייה. אופקים גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בקצב מטורף, וכך גם רבות מערי הנגב – ירוחם, דימונה, שדרות, נתיבות. כל זה לא בא מהאוויר. זה נעשה תחת חסותו של נתניהו, על ידי תוכניות ותקציבים מיוחדים שניתנו לערים האלו.

"לגבי הוויכוח הפנים־ימני, העמדות תלויות בהבדלים הבין־דוריים. אם את שואלת אוכלוסייה משכילה, צעירה, בטווח הגילאים 30־60, לא בטוח שהם ישמרו אמונים לביבי. אבל בקרב הדור הוותיק, האנשים הפשוטים – זה שחור ולבן. בדם שלהם עדיין מפעפע משהו עמוק נגד השמאל. הם כל הזמן עושים השוואה מה היה בתקופת המערך ומה בתקופת הליכוד. בשבילם בגין זה א־לוהים וביבי זה האמ־אמא של הא־לוהים. הם חיים היום במציאות של שפע. להחליף את ביבי זה להרוס להם את העולם.

"אני באופן אישי סומך על בנט. למה מי דחף את בנט החוצה? ביבי זרק את מי שהיה בשר מבשרו, אז עכשיו אני צריך לעזור לו להיות ראש ממשלה? אני חושב שאם בנט ילך עם השמאל ויצליח להשיג כוח והשפעה ניכרים – ההישגים שהוא יכול להוביל אליהם את הציונות הדתית יהיו גדולים עשרת מונים".

עלבון צורב

"יש קרע בין אנשי הליכוד המסורתיים לציונות הדתית", אומרת לי רותם כהן־כחלון, חברת מועצת העיר רמלה ודור רביעי בעיר. "עד עכשיו היה סטטוס־קוו בין פעילי פריפריה מהציונות הדתית לליכודניקים. למרות שלא תמיד באו להפגנות שהציונות הדתית מזוהה איתן, בהתנתקות הם בכו בבית מול הטלוויזיה. היה חיבור חזק, ובימים האחרונים אני מרגישה שזה קצת מתרחק.

"יותר משאנשי הפריפריה לא אוהבים את הציונות הדתית או כועסים עליה, הם לא יכולים לשאת את השמאל החילוני האשכנזי. אם בנט יכשיר למשל את הכניסה לממשלה של מרב מיכאלי – שמאלנית, פמיניסטית וחילונית בלי ילדים – נראה לי שהמזרחים בפריפריה ומצביעי ליכוד, שמבחינת רבים מהם היא מסמנת את תכונות המראה לעצמם, לא יסלחו לו על זה".

כדי לעמוד על עומק הריחוק והשסע, רותם ממליצה לי לשוחח עם יעקב מצלוואי, בעל בסטה בשוק רמלה. בתמונת הפרופיל שלו בווטסאפ הוא נראה עומד ליד הדוכן שלו, כשמעליו שלט כחול ובו נראה נתניהו לצד המילים: "נתניהו, רמלה איתך".

יעקב, המצוי בעיצומו של יום עבודה, מדבר בשצף: "אנחנו במשך 44 שנים, מאז שהליכוד עלה לשלטון ב־77', סחבנו את הציונות הדתית על הגב שלנו. אנחנו 90 אחוז ממצביעי הימין, והציונות הדתית היא סך הכול עשרה אחוזים. אני היום ברמלה מופלה לרעה לעומת אותם תושבים מרמלה ששייכים לגרעין התורני. אנחנו הערצנו את הציונות הדתית, אלה היו דמויות לחיקוי עבורנו, כזה 'משלנו אבל לייט', לא יודע אם אני מצליח להסביר את עצמי. אפילו קצת קינאנו בהם, ראינו בהם את יפי הבלורית והתואר.

"כשהם לקחו תקציבים, רצינו שיעשו את זה. הרגשנו שהם מחזקים את העיר. וגם כשהם לא ישבו בקואליציה, אין אף שר בליכוד שהיה נוגע באנשי הציונות הדתית לרעה. הוא ידע שהבייס שלו, אנחנו, לא ניתן לזה לקרות. למרות שאני, יעקב מצלוואי, מופלה לרעה לעומת הבחור ששייך לציונות הדתית, שמקבל אקסטרה תקציבים, עד היום הרגשנו שהם אחים שלנו.

"פתאום הגיעו נפתלי בנט ואיילת שקד שמשנים את מאזן הכוחות, וחוץ מריקלין ומגל אף אחד לא פוצה פה. אני כועס על המנהיגים וגם על הציבור הדתי־ציוני. קודם כול, הכרת הטוב – אנחנו אחים שלכם! בחייאת אתם הולכים עם מרצ ומפקירים אותנו וזורקים אותנו לכלבים? להזכיר היום פה את השם של בנט, זה 30 יום קללות. אני לא יודע אם אצליח להסביר במילים כמה כועסים פה עליהם. אני שומע סביבי ביטויים שלא שמעתי מהילדות".

על סמוטריץ' לא כועסים בכלל?

"נכון, אין כעס על סמוטריץ', רק על בנט ושקד. תוקעים לנו סכין בגב. בנט והחבורה שלו חושבים עלינו בדיוק את אותם דברים שבשמאל חושבים עלינו. בול אותו דבר. אני לא קונה יותר סיפורים של עם אחד. תראי, רמלה זו עיר קשה. כשהייתי ילד אבא שלי תמיד אמר לי שיש אפליה, אבל שבסופו של דבר היא תיעלם. מי שיעבוד קשה, יצליח. מי שיבכה, לא יצליח. כך הוא חינך אותי. אבל אחרי 70 שנה אי אפשר להגיד שהאפליה נעלמה מהעולם. הגזענות טבועה עמוק בציונות הדתית, באופן שאי אפשר לשנות את זה. אין מילים אחרות לתאר את זה: בציונות הדתית מרגישים יותר קרובים למרב מיכאלי מאשר ליעקב מהשוק ברמלה".

יותר מהתוכן של המילים, ומהשיחה הזו שנמשכת כרבע שעה, אני לוקחת איתי את המנגינה, את תחושות הפגיעה והעלבון הצורב. גם אם אני רואה בנתניהו מנהיג שלא יכול לתפקד כרגע מתוקף הנסיבות שנוצרו, אני מתקשה להתמודד עם ההלחמה בינו ובין המצביעים שלו. מבחינתם, מי שחושב שנתניהו צריך לפנות את כסאו – פוגע בהם. ועל התחושות הללו, אני מודה, צריך לחשוב ברצינות ולא לזלזל בהן.

The post מעבר למלחמות הטוויטר: מפגש עם "ישראל השנייה" appeared first on מקור ראשון.

בשלהי כהונתו, כשבועיים לאחר הבחירות לנשיאות שהתקיימו בנובמבר בארה"ב, נחת כאן מזכיר המדינה האמריקני דאז מייק פומפאו. במהלך הביקור, שהיה מעין סיבוב פרידה, פינה פומפאו כמה שעות מסדר היום כדי לבקר ביהודה ושומרון. מסוקו נחת סמוך ליקב פסגות שבבנימין, ומשם המשיך לסיור ברמת הגולן. מול נופי הצפון, קיבל לבקשתו סקירה מאביגדור קהלני על קרבות השריון שניהלה ישראל במקום במלחמת יום הכיפורים. זו הייתה הפעם הראשונה בהחלט שבה שר חוץ אמריקני מכהן מקיים ביקור ביו"ש.

בריאיון למקור ראשון השבוע אומר פומפאו כי ישמח להגיע לביקור נוסף. "זה היה ביקור מיוחד בשבילי באופן אישי, וחשוב מכך, זה היה נכון לארה"ב שאבקר באותו יום ביהודה ושומרון וברמת הגולן. ארה"ב הבינה שאלה מקומות חשובים מאוד. לגולן יש חשיבות צבאית מבחינת היכולת של ישראל להגן על עצמה. בכלל, בכל נסיעה לישראל ניסיתי למצוא זמן לראות או ללמוד משהו על ההיסטוריה של המקום המיוחד הזה.

"אני נוצרי אוונגליסט, ותמיד התעניינתי עמוקות בהיסטוריה הנוצרית של המקום. בביקורי האחרון הייתה לי הזדמנות לבקר בעיר דוד, ובהחלט למדתי עוד על המשמעות של ישראל. אשמח לשוב ולבקר, אבל כעת אני אזרח פרטי. אני בהחלט מקווה שבעלי תפקידים אמריקנים נוספים, גם כאלה שמכהנים כעת בתפקיד, יבואו לבקר. מחלקת המדינה בראשותי הבהירה כי ההתיישבות ביו"ש אינה נוגדת את החוק הבינלאומי. זה היה הדבר הנכון. הממשל הנוכחי חזר בו מזה, אבל אני מקווה שיבוא זמן שבו בכירים אמריקנים רבים יותר יבקרו בכל המקומות הללו – ביהודה, שומרון וברמת הגולן. זה לא נוגד את החוק הבינלאומי, זה עומד בקו ישר עם מה שטוב לארה"ב, וכמובן עם היחסים הטובים שיש בין ארה"ב ולישראל".

"הנשיא טראמפ ואני היינו מאוד ברורים כשהבהרנו שלישראל יש זכות לעשות כל מה שהיא צריכה כדי להגן על אזרחיה, וארה"ב צריכה לתמוך בה בכך"

כתרים רבים נקשרו בשבוע החולף, גם בתקשורת הישראלית, למאה הימים הראשונים של כהונת הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן. אולם בכל הנוגע לישראל, הזוהר מתעמעם. כצפוי, החברות האמיצה וההדוקה מתקופת טראמפ התחלפה ביחסים מאופקים בהרבה. ביידן אמנם שייך לפלג הליברלי במפלגה הדמוקרטית, ורואה עצמו כידיד של ישראל. אולם הלחץ עליו מקרב חברי הזרם הפרוגרסיבי במפלגתו גדול, והמאמץ המוצהר של ממשלו להסיג לאחור את כל מה שנעשה בתקופת טראמפ ניכר לעין.

הסוגיה המרכזית והמטרידה ביותר היא החתירה המהירה של האמריקנים לשוב להסכם הגרעין עם איראן – הסכם שעליו חתם הנשיא אובמה ב־2015, למרות מאמצי שכנוע ישראלים כבדים בנוגע למסוכנותו, ושהנשיא טראמפ פרש ממנו ב־2018. גם השבוע התקיימו פגישות בין נציגי איראן והמעצמות בווינה, במסגרת השיחות המקדימות לקראת חזרה להסכם. נציגי ארה"ב משתתפים בשיחות באופן עקיף, מכיוון שהאיראנים מסרבים לשאת ולתת עימם ישירות. הכוונה האמריקנית המוצהרת היא לשוב בהקדם אל הסכם הגרעין ולהשיג הסכם "ארוך וחזק יותר", שיתייחס גם לטרור האזורי שמשליטה איראן ולטילים המדויקים. עם זאת, בשעטה לחזור להסכם הם מאבדים את המנופים ואת קלפי המיקוח שיוכלו להשפיע על איראן להתקדם להסכם כולל יותר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 04/1304610267-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מלבד חידוש המו"מ עם איראן הספיק הממשל החדש לבצע עוד כמה מהפכים מדאיגים, בהם הסרת הסנקציות שהשית ממשל טראמפ על התובעת הראשית ועל בכיר נוסף בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הוחלט גם על השבת המימון לפלסטינים ולסוכנות אונר"א שקוצץ בימי טראמפ, וכן על נסיגה מההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן. המדיניות שעליה הכריז פומפאו ביום שבו ביקר בפסגות, ולפיה תוצרת שטח C תסומן כתוצרת ישראלית ולא בסימון מיוחד, שונתה אף היא.

שאלנו את פומפאו איזה שינוי מדיניות של הממשל הנוכחי אכזב אותו במיוחד. "הדבר שמדאיג אותי בעיקר הוא הדיונים שמתקיימים בווינה. הם נעשים מול הגורם שהוא מממן הטרור הגדול ביותר בעולם, הרפובליקה האסלאמית של איראן. אם הדברים ינוהלו באופן לא נכון, אז המשטר האיראני הטוטליטרי, הקלפטוקרטי, שיש לו כוונות לרצח־עם בכל הנוגע לישראל, יקבל נתיב פתוח לנשק גרעיני. זה לא מתקבל על הדעת מבחינת ארה"ב, ובטח לא מתקבל על דעתם של תושבי ישראל. היכולת שלהם לפגוע באזור תהיה עצומה. אני רואה את הממשל בוושינגטון צועד בחזרה אל הסכם הגרעין מלא הפגמים, ואני חושב שזו טעות עצומה לביטחון ארה"ב".

תובעת מושחתת

בפברואר 2019 כינס פומפאו בוורשה ועידה מיוחדת, ובאופן שנחשב אז יוצא דופן נתניהו ישב שם עם מנהיגים ממדינות המפרץ להתייעצויות בעניין ההתמודדות עם איראן. "בנוגע לישראל, החזרה להסכם גם מסכנת את הקשרים העמוקים שנוצרו עם אנשי האמירויות, הבחריינים, הסודאנים, כל המדינות הערביות", אומר כעת פומפאו. "היא פוגעת בכל העבודה שעשינו כדי לבודד את איראן במסגרת הסכמי אברהם. הכול יהפוך להיות מורכב יותר אם ארה"ב תחליט להצטרף לרוסים ולסינים ולשוב להסכם הגרעין".

השבוע יצאו בכירים במערכת הביטחון של ישראל לפגישות בבירת ארה"ב, כדי להדגיש שם את החששות בירושלים מפני השיבה המהירה להסכם, ומפני הגישה הדיפלומטית שמאפשרת לאיראנים לחזור על תרגילי ההטעיה שעשו בעבר. היועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת נפגש עם עמיתו האמריקני ג'ייק סאליבן במשך שעתיים. "יש לנו יעד משותף, למנוע מאיראן יכולות גרעיניות מתקדמות", אמר לפני תחילת השיחות שגריר ישראל בוושינגטון ובאו"ם גלעד ארדן.

על פי הודעת הבית הלבן בתום הפגישה, היועץ האמריקני עדכן את עמיתו הישראלי על ההתקדמות בשיחות בווינה, והדגיש את "האינטרס האמריקני החזק" בקיום התייעצויות קרובות עם ישראל. נמסר כי שתי המדינות החליטו על הקמת צוות משותף שיתמקד באיום הגובר של כלי טיס בלתי מאוישים וטילים מדויקים שאיראן מייצרת ומספקת לארגוני הפרוקסי שלה במזרח התיכון. הפגישה עם בן־שבת כללה שני חלקים. הראשון בנוכחות מצומצמת, והשני בנוכחות נציגים ישראלים ואמריקנים ובהם גם השליח האמריקני לנושאי איראן רוב מאלי, המוביל את משלחת ארה"ב לשיחות בווינה.

הפגישות הללו השבוע בוושינגטון יסייעו להבהיר את עמדת ישראל?

פומפאו: "אני תמיד מאמין שכדאי להבהיר את עמדתך, ושמח שהממשל מוכן להקשיב לכל חברינו ובעלי בריתנו באזור. אני מקווה שהם יביאו בחשבון את הדברים שייאמרו להם, ויקשיבו טוב לישראל ולבעלי בריתנו מהמדינות הערביות. המינוף שיצרנו בעבור הממשל הנוכחי באמצעות המדיניות של 'מקסימום לחץ' על המשטר האיראני – כדי להבהיר לו שהוא אינו יכול להמשיך לחמש את חיזבאללה, לממן מיליציות בעיראק, לירות טילים מתימן באמצעות המורדים החות'ים – היה עצום. המטרה הייתה לשכנע את איראן להתנהל כמו מדינה נורמלית. אני מקווה שהממשל הנוכחי לא יוותר על זה, ושלפחות יקשיבו לאנשים באזור שמושפעים ישירות מהעריצות האיראנית".

מהם האיומים המרכזיים בעיניך על ישראל כיום?

"הם מסועפים. באופן ברור, היכולת האיראנית לבנות נשק גרעיני. לא רק הנשק עצמו אלא היכולת לבנות אותו – תאיים על ישראל. גם סיום האמברגו על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן ומאיראן הוא אִיום. האיראנים הם המממנים הראשיים של חיזבאללה. חיזבאללה יושב על מצבורים של טילים מדויקים שמהווים איום ממשי על אזרחים ישראלים בכל המדינה. לממשלת לבנון אין יכולת לעצור את זה, לממשלה באיראן יש. אם נאפשר באמצעות ההסכם העברת משאבים וכסף אליהם, האיום על ישראל יהפוך להיות נרחב יותר".

ישראל צריכה לשמור את האופציות הצבאיות נגד איראן פתוחות?

"אשאיר לישראלים לקבל החלטות בעבור עצמם. אבל מה שברור לחלוטין הוא שלישראל ולארה"ב יש שותפות ביטחונית רחבת היקף. ישראל היא הדמוקרטיה הפורחת היחידה במזרח התיכון כיום, ויש לנו אינטרס להמשיך לוודא שלישראל יש יכולת להגן על עצמה. הנשיא טראמפ ואני היינו מאוד ברורים כשהבהרנו שלישראל יש זכות לעשות כל מה שהיא צריכה כדי להגן על מולדתה ועל אזרחיה. יש לישראל מחויבות לעשות זאת, וארה"ב צריכה לתמוך בה בכך. צריך להיות ברור בכל זמן שארה"ב לא תעמוד בדרכה של ישראל כשהיא נוקטת את הצעדים הנדרשים להגן על עצמה".

לגבי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, האם הסרת הסנקציות מעל התובעת מאותתת לישראל כי היא נותרה לבדה בזירה הזאת?

"הדאגה שלי בראש ובראשונה הייתה לכך ששום צבא מערבי לא ייתבע בידי פאטו בנסודה שהיא תובעת מושחתת. החקירה נגד ישראל היא שגויה, פוליטית, ואינה תואמת את המטרות שלשמן הוקם בית הדין. שום חייל ישראלי או אמריקני לא אמור לעולם להיחקר בידי בית דין בינלאומי שלא הוענקה לו הסמכות לכך. אני יודע שגם הישראלים מרגישים כך, ומצטער על הבחירה של הממשל הנוכחי להסיר את הסנקציות מעל התובעת המושחתת. היא לא שינתה את המניעים והכוונות שלה, והסכנה לכוחות הביטחון של ארה"ב ושל ישראל נותרה בעינה. לכן היינו צריכים לנקוט את הצעדים שנקטנו".

בנובמבר האחרון פורסם כי ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד יוסי כהן הצטרפו בחשאי לפגישה, בנוכחות פומפאו, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמאן בעיר ניאום שבסעודיה. שאלנו את פומפאו אם היה רגע שבו ישראל וערב הסעודית היו קרובות לחתימה על הסכם ביניהן.

"ההנהגה הסעודית תצטרך לקבל החלטות בפתיחות. אני משוכנע שכיוון התנועה הוא חד־סטרי, ושעוד ועוד מדינות באזור, כולל ערב הסעודית, יצטרפו בסופו של דבר להסכמי אברהם ויכירו בזכותה של ישראל להתקיים".

אתה שומר על קשר עם בכירים ישראלים?

"היו לי יחסים חמים עם רבים מהמנהיגים הפוליטיים והביטחוניים של ישראל, הם היו תמיד שותפים נהדרים של ארה"ב".

אם טראמפ יתמודד לנשיאות ב־2024, גם אתה צפוי להתמודד?

"הריאיון עוסק בסוגיות ביטחוניות, אז נישאר ממוקדים בכך", הוא חותם.

The post פומפאו למקור ראשון: "חזרה להסכם הגרעין תהיה טעות עצומה" appeared first on מקור ראשון.

מתחם הבניינים החדשים שבלב יפו מקבל את פנינו בשקט כמעט מכעיס. שום דבר מהשלווה הזאת לא מרמז על מה שאירע במרחק כמה מאות מטרים מכאן לפני ימים ספורים. דליה מגנזי, אחת הדיירות בפרויקט, פוגשת אותי אחרי ניווט כושל ומעדכנת: "איפה שהיית קודם – שם הכו את הרב מאלי". את הרכב אני מחנה בהתאם להנחיות ברורות: "יש כאן שלט של אין כניסה, אבל אף אחד לא שם עליו. פשוט תחני, לא מחלקים כאן דו"חות".

ברוכים הבאים לרחוב שטרנהרץ 1. מבחוץ – פרויקט דיור מטופח במרכז שכונת עג'מי. מבפנים – בליל של אנשים וצבעים שלא יבייש שום חצר בשכונת נחלאות הירושלמית. בקומת הקרקע גרים דליה וגבי מגנזי, הורים לארבעה. היא דתייה שעוסקת באימון אישי, הוא מסורתי, מהנדס במקצועו. מולם גרים ראדה וזיאד מדוח, בני זוג מוסלמים, וגם להם ארבעה ילדים. ראדה עובדת עם קשישים, חלקם ניצולי שואה, זיאד הוא נגר. מעליהם גר זוג ערבי־נוצרי שלא נכח בעת המפגש.

בבניין השני מתגוררים ולנטינה ועופר אטיה עם שני ילדיהם. היא עולה חדשה והוא מסורתי. השכנים שלהם הם עדי ואלידד שנייד, הורים לשישה, חברי גרעין תורני; חיה הימן, בעלה עזרא וילדיהם, המשתייכים לישיבה של הרב אליהו מאלי; ואסי איתן, יהודי חילוני. בכל יום בשעה ארבע אחר הצהריים יוצאות המשפחות למדרגות בחלל המשותף שבין הבניינים, והילדים משחקים זה עם זה. דו־קיום שנוצר כמעט מעצמו, בלב שכונה מסוכסכת.

את דליה אני פוגשת בביתה המרווח. "כשהגענו לכאן לפני שנה וחצי, חטפנו את שוק חיינו", היא נזכרת. "לא עברנו לפה בקטע אידיאולוגי. גבי בעלי רכש את הדירה הזו עוד לפני שהכרנו. בהתחלה נהגנו להשאיר את הבית פתוח לחצר, עד שקלטנו איפה אנחנו נמצאים. ביום העצמאות שעבר גנבו לנו עץ רימון מהחצר. לאט־לאט התחלנו להבין. התמגַנו, התקנו מצלמות".

עוד אנו מדברות, ועדן בתה שואלת אם "אפשר ללכת לראדה". קשה לפספס את הברק בעיני הילדה כשאמה עונה בחיוב. "תמיד כשאנחנו באים אליה היא מביאה לנו ממתקים", לוחשת לי עדן, ומיד מסייגת: "אבל לא כולם כמו ראדה. יש כאן ילדים שסתם הלכו ברחוב, וערבים הרביצו להם".

לתושבי השכונה המציאות הזאת הייתה מוכרת עוד הרבה לפני שעלתה לכותרות. "איכשהו הסיפור של הרב מאלי פוצץ את הכול", אומרת דליה. "היו מקרים של ילדים שהלכו ברחוב יאנוש קורצ'אק, ונערים ערבים הודיעו להם 'אתם לא יכולים לעבור כאן' והרביצו להם. מי שעצר את זה היה ערבי מבוגר. כלומר, יש גם פער גדול מאוד בין המבוגרים לצעירים".

הכרנו דרך המפתחות

מבחינת דליה, המהומות שהתפרצו בשבוע שעבר הן תוצאה ישירה של מתיחות על רקע פערים חברתיים־כלכליים. "יש פה מאבק על הדירות של עמידר. הרבה ערבים גרים בהן, וכשנגמרת השכירות הם אמורים לצאת, אבל יש להם גם אפשרות לרכוש את הדירה ולהישאר. לא לכולם יש כסף לקנות את הדירות האלה, ומי שכן רוכשים אותן הם לרוב יהודים. אנחנו נמצאים די קרוב לים; באים אנשים שיכולים להרשות לעצמם לגור כאן, ומולם תושבים ותיקים עדיין גרים בבתי שיכון. זה יוצר מתיחות מסוימת. בהתחלה לא היו לי פה וילונות, עד שקלטתי שילדים שמסתכלים פנימה רואים משהו שלא יהיה להם בחיים. יש כאן שילוב מוזר של בתי שיכון ובתים בהתחדשות ופרויקטים חדשים, והתחושה של עשירים מול עניים מורגשת היטב".

לדירה נכנסת ראדה, השכנה המוסלמית. סוף היום קרב, ואיתו סעודת שבירת הצום של ימי הרמדאן. "תכף יבואו כולם, ירצו לאכול. אני נותנת להם אוכל ואוכלת בעמידה". היא בת 42, ילידת יפו כמו בעלה זיאד. לפרויקט בשטרנהרץ, ששווק בהתחלה לציבור הדתי־לאומי, הם הגיעו במקרה כשדירתם הקודמת נכנסה להליך פינוי־בינוי.

"כשראיתי את דליה חשבתי לעצמי – וואי וואי, מה מחכה לי", היא נזכרת בחיוך. "עברנו לכאן לפני שנה. עד אז לא העזתי בכלל להתהלך מהצד הזה של רחוב יפת. ראינו שלט 'להשכרה', ולא חשבתי יותר מדי. התברר שבעל הדירה הוא יהודי מתנחל. לפני כן היינו שכנים צמודים של הרב מאלי. בעל הדירה שאל אותו עלינו, והוא אמר 'אתה יכול להשכיר להם בעיניים עצומות'. את דליה הכרנו דרך המפתחות: הבעלים נתן לה אותם, כדי שתראה לאנשים את הדירה. ככה התחיל הקשר בינינו, והיא נכנסה לי ללב".

ולך, דליה, לא היה מוזר ששכנה מוסלמית עוברת להתגורר בפרויקט?

"ממש לא. עוד לפני כן הגיעה לפה אישה מוסלמית אחרת, וכשהיא ראתה את הילדים שלי עם כיפות היא אמרה: 'אבל אתם לא רוצים שנגור בפרויקט הזה'. עניתי לה: 'מי אמר לך דבר כזה?'"

"אותי שואלים מי הרשה לי לגור פה", מוסיפה ראדה. "רגע, מישהו צריך להרשות?"

למה בעצם רצית לגור בשכונה עם יהודים?

"לא עניין אותי מי גר פה, רציתי לגור במקום טוב".

מה לדעתך גרם לכל המתיחות הנוכחית?

"זה קשור למכירת דירות, לא יותר. זו לא מלחמת דת. קצת הגזימו בחדשות, אין להם על מה לדבר, רק על יפו. ממה שהבנתי, יכול להיות שמישהו בא לקנות בית והרב מאלי ליווה אותו, כמעין מתווך שמכיר היטב את האזור. אני מניחה שהרגישו שיש פה ניסיון לקנות את הבתים, וזה באמת קורה".

"אם יהודי בא עכשיו לקנות בית מעמידר, מוכרים לו בחצי מחיר", טוען בנה מוחמד, שמצטרף לשיחה. "כשערבי בא לקנות, מעלים לו את המחיר, מכפילים אותו. אז יש תסכול סביב העניין הזה. אנשים מרגישים שמנסים לדחוק אותם החוצה".

דליה שואלת אותו אם הוא חושב שילדיה יכולים ללכת ביפו עם כיפה ולא לחשוש. "אם אני לידם, הם יכולים ללכת", משיב מוחמד בכנות. "כשהם עברו לבניין", נזכרת דליה, "מוחמד אמר לי: 'תהיו רגועים, אני פה'. כאילו הוא זה שצריך לשמור עלינו, ולא משטרת ישראל או העירייה".

ראדה ובנה אומרים כי לא הותקפו על ידי יהודים – "אבל יש כעס", הם מציינים. ולצד המתיחות הזאת, שלא עוברת מתחת לרדאר אלא מדוברת בפתיחות בין השכנים, נמצאת החברות האמיצה שצמחה בין שתי האמהות. "אחת השכנות שאלה אותי פעם: אבל אתן חברות־חברות, כמו שאני ואת חברות?", מספרת דליה. "עניתי שכן, ולא הבנתי למה זה כל כך מוזר בעיניה".

הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במגזין "דיוקן" של מקור ראשון

The post לשני עמים: ביקור בבניין אחר ביפו appeared first on מקור ראשון.