הקיץ הגיע ואנחנו פה כדי לספר לכם על מגוון אפשרויות לבילויים משפחתיים, בגבולות המותר והאפשר. בכל שבוע נפרסם כאן המלצות שוות לבילויים שלא תרצו לפספס. את המדור אני פותחת דווקא עם המלצות לגולן היפה, כי אין כמו טיול ערב משולב בסיור אור-קולי ,עתיקות ולקינוח לינה בשטח תוך צפייה בכוכבים.

פעילויות ערב בקיץ הנעים של הגולן

תופעת טבע – סיור אור-קולי לילי בפארק הירדן

"תופעת טבע" הוא סיור לילי אור-קולי להיכרות עם הטבע בפארק הירדן, המדובב בהרבה הומור על ידי כוכבי ארץ נהדרת. חוויה המשלבת את כל החושים לכל המשפחה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/תופעת-טבע-פארק-הירדן-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מתי? בכל ימות השבוע בתיאום מראש למי? הפעילויות מתאימות לילדים (3-12) כמה? 35 שקלים למבוגר, 30 שקלים לבני 13 ומעלה איפה? פארק הירדן

*הטיול אינו נגיש לעגלות, יש להצטייד בנעליים נוחות ומים!

לפרטים: 050-6912481 קישור להזמנות אונליין: https://bit.ly/2YSvizv

לינק לצפייה בסרטון המופע האור קולי: https://www.youtube.com/watch?v=Ca2AAJ-JY70

לינה בפארק הירדן

פארק הירדן משתרע על פני כאלף דונם בפינה הצפון מזרחית של הכנרת, לצד אחד האפיקים הראשיים של הירדן וטומן בחובו שפע של מים וירק, חיי בר שוקקים ואתרים ארכיאולוגיים לרוב.

פארק הירדן מאפשר בילוי בחיק הטבע לכל המשפחה ומזג אוויר מושלם ברוב ימות השנה. ניתן ליהנות מפיקניק, טיול במסלולים מגוונים חלקם רטובים, מוצלים ומותאמים למשפחות, ראפטינג, תעלות דיג, גני שעשועים וטבע במלוא תפארתו.

הפארק פתוח כל השנה.

לינת קמפינג עצמאי ברחבי הפארק.

עלות לרכב: 100 שקלים (על בסיס מקום פנוי) לינה במאהל בדואי אותנטי על גבי מזרנים בקבוצות של 15-30 אנשים. עלות לאדם: 80 שקלים (בתיאום מראש) לינה בחדרי משפחה ממוזגים עם שירותים ומקלחת פרטיים.

עלות לחדר עם 5 מיטות: 700 שקלים (בתיאום מראש) עלות לחדר עם 4 מיטות: 600 שקלים (בתיאום מראש) מתחם קרוואנים ייעודי עם חיבור מים וחשמל. עלות לקרוואן: 200 שקלים (על בסיס מקום פנוי)

להזמנות ולפרטים נוספים: 04-6923422www.parkyarden.co.il   או בדף הפייסבוק של "פארק הירדן".

סיורי ערב בעין קשתות – (אום אל קאנטיר)

חווית לילה באתר המורשת עין קשתות. אתר המורשת הלאומית עין קשתות מזמין אתכם ליהנות מביקור בין עתיקות הכפר בני כ-1,500 שנים – בית הכנסת ומעיין הקשתות. במהלך החודשים יולי ואוגוסט הביקור העצמאי בשעות היום יכלול סרט קצר. בשעות הערב יתקיים סיור מודרך לאור עששיות ותצפית כוכבים.*

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/עין-קשתות_-קרדיט-תיירות-גולן-750x453.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שעות הפעילות יולי:

א, ג', ה': 9.00-17.00

ב', ד': 9.00-19.30

20:00: סיור מודרך לאור עששיות.**

ימי ו': 9.00-16.00

שבת: 9.00-18.00

שעות הפעילות אוגוסט:

א', ה': 9.00-17.00

ב',ג',ד': 9.00-19.30

20:00: סיור מודרך לאור עששיות.**

ימי ו': 9.00-16.00

שבת: 9.00-18.00

*כניסה אחרונה שעה לפני סגירה.

**יש להגיע 10 דק' לפני תחילת הסיור

מחירים: סיורי ערב: 35 שקלים למבוגר, 25 שקלים לילד

סיורי יום: 25 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד

יש להזמין כרטיסים מראש באתר: https://einkeshatot.org.il/

הכניסה לאתר בהתאם להנחיות "התו הסגול". יש לעטות מסיכה, צוות האתר רשאי למדוד חום. ייתכנו שינויים בפעילות האתר בכפוף לתקנות משרד הבריאות והתגוננות בפני נגיף הקורונה. בכל שינוי ניתן להתעדכן באתר ובטלפון: 04-6851002

עמותת התיירות 'ארץ הגליל' וקשת יהונתן מזמינים לסיור מודרך

"השביל הזה מתחיל כאן"- סיור קסום למשפחות במושבה ראש פינה. נצעד בין סיפורי הבתים העתיקים של המושבה, נשמע על הנהר הגדול שזרם פה פעם, על בונה הסירות של המושבה שהגיע במיוחד וגילה שאין איפה להשיט אותן, ונבקר בנחל הזורם כיום. נספר את הסיפורים המרגשים, המשעשעים ואת סיפורם של האנשים שבנו את המקום.

הסיור מתקיים על פי תקן "התו הסגול". יש להצטייד במסכה.

מתי? יום חמישי 16.7, בין השעות 17:30-19:30 למי מתאים? לכל המשפחה כמה? 35 שקלים למשתתף לפרטים ולהרשמה: 054-6960503  https://tic.li/wg1beGz

The post הקיץ הגיע: 4 פעילויות כיפיות לילדים בגולן appeared first on מקור ראשון.

רק שישה שבועות חלפו מאז הוסרו רוב המגבלות על הכלכלה, כאשר ראש הממשלה הכריז: "תעשו חיים". "מסיבת הסיום" של הקורונה, שבה התגאה נתניהו בכך שישראל צלחה את המשבר בהצלחה גדולה, לדבריו, התהפכה בתוך ארבעים יום לאזהרות מפני סגר שני ולהשבת מגבלות על עסקים ומקומות עבודה, בדיוק כשהחלו לגבש שגרה חדשה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מדד המפעלים המזהמים: "רותם אמפרט נגב" שוב בראש

– ההסדר המשפטי לביטול אירועים, הופעות ופעילות בגני ילדים

– ברכות לימין: נולדה לכם אופוזיציה לוחמנית

התפטרותה של פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, חשפה עד כמה עמוק השבר בניהול המשבר. בפוסט שפרסמה האשימה סדצקי, משל היא צופה מן הצד ולא שחקן מרכזי בניהול המשבר, כי "למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות, ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות הולך ואוזל… מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגפה איבד כיוון". חוסר האמון ביכולתה של המערכת לנהל את המשבר פשה בכל פינה: האזרחים אינם סומכים על הממשלה, כפי שסקרי דעת הקהל מעידים, והממשלה איננה סומכת עליהם – כפי שמעידות ההגבלות החדשות, הקנסות המרובים והטענות המושמעות חדשות לבקרים על חוסר צייתנות של הציבור.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 7/F200708YS17-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

היעדר האמון מוביל לפאניקה, וזו בתורה מחוללת החלטות מדיניות גרועות. החרדה מפני קריסת מערכת הבריאות בגל הראשון הביאה להגבלות ולסגר כמעט מלא שנמשך כמה שבועות. החשש מפני קריסת הכלכלה הביא את הממשלה להקצות סכומי עתק לסיוע לעסקים, עצמאים ושכירים. שתי ההחלטות הללו היו אולי נכונות לשעתן, אבל הן הביאו אותנו למצב הבעייתי הנוכחי. הסגר הראשון הפך את ההחלטה על סגר שני לגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, גם אם היא אולי נכונה עכשיו יותר מאשר בגל הראשון. גם ההחלטה על סיוע נרחב לעסקים בסבב הראשון הביאה את הממשלה לסבב השני בכיסים ריקים, כך שגם אם עסקים זקוקים כעת ליותר סיוע – לא ברור מה יהיו המקורות התקציביים לכך.

אי־הוודאות, שהיא חלק מובנה מהתמודדות עם משבר רפואי חמור שמשתנה במהירות גבוהה, מחריפה כשהציבור איננו מרגיש שיש יד המנווטת את הספינה. לאי־הוודאות השפעה הרסנית על כלכלות, שכן כלכלה היא משחק של ציפיות, מדע של התנהגות אנושית שהוא חלק ממדעי החברה. כשאנשים מרגישים ביטחון, הם יפעלו באופן נחוש וייקחו סיכונים. עסקים ימשיכו לפעול למרות הפגיעה בהכנסותיהם, אם יאמינו שהמשבר זמני ושיש תוכנית פעולה ליציאה ממנו. אזרחים יבחרו לערוך קניות ולצאת לחופשות, ולא יעדיפו לחסוך את כספם מחשש לבאות. אפילו הבורסה עשויה לעלות – גם בלב המשבר – אם בקרב המשקיעים תהיה אמונה וציפייה שהמשבר עתיד לחלוף. ככל שהאזרחים יחושו שמערכת הבריאות ערוכה יותר והמנהיגים נוקטים בצעדים הנדרשים, כך הפגיעה תהיה קלה יותר וההתאוששות מהירה יותר.

ההערכה הזאת איננה נשענת על דמיון: זה בערך מה שקרה כאן בגל הראשון. להופעות היומיות של ראש הממשלה נתניהו בטלוויזיה, כולל הדגמת שימוש בטישיו וראשי התיבות ממ"י, הייתה השפעה מרגיעה על הציבור. לצידו עמד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן־טוב, שהפך לפנים של המלחמה במגפה. כששניהם עמדו מול הציבור והסבירו את הפעולות שננקטו, את ההיגיון שעומד מאחוריהן ומה מבקשים להשיג באמצעותן – רוב אזרחי ישראל קיבלו את הגזרות הקשות בהבנה.

אבל בסבב השני, החוקים אחרים. החלטות ספורדיות מתקבלות אד־הוק ולאחר יד, בצל מחלוקות פנימיות ועימותים מתוקשרים בתוך הממשלה, וביקורת ציבורית גוברת. כמעט כל מי שישב בתדרוכים של הסבב הראשון התחלף. בר סימן־טוב פרש; ליצמן, שהוביל את משרד הבריאות בעשור האחרון, הוחלף ביולי אדלשטיין שלא זכה למאה ימי חסד (ולא עמד מעולם בראש משרד כה גדול ומורכב); נפתלי בנט, שהוביל את הוצאת החולים למלוניות מחוץ לקהילה ודחף לעירוב מערכת הביטחון במשבר, יושב באופוזיציה; ונתניהו, כך נראה, טרוד בעניינים אחרים. היעדר ההסברים וההחלטות הלא ברורות, גורמים לתחושה קשה בציבור, שמשהו פשוט לא עובד.

לכל אורך הסבב הראשון האשמנו את ממשלת המעבר בחוסר יציבות פוליטית ובהיעדר החלטיות, ופיללנו לממשלה שתוכל להתמודד עם המשבר. אבל כאשר מגיע הגל השני, אנחנו מחפשים את הפנים המוכרות והן אינן. ממשלת האחדות לא הביאה בכנפיה יציבות גדולה יותר, לא ודאות רבה יותר, לא מדיניות ברורה יותר, לא בריאות טובה יותר ולא כלכלה מצליחה יותר. יש בה שני ראשים ושלושים וארבעה קולות, וכולם מדברים בעת ובעונה אחת. יותר מדי פנים חדשות וטירונים פוליטיים, שמנסים להשתלט על משרדים גדולים ומורכבים בליבו של משבר לאומי עצום, הביאו אותנו כפסע מסגר שני.

אבל הסכנה הגדולה יותר היא הפיכת הפאניקה לאנרכיה. אזרחים שיאבדו אמון ביכולתה של הממשלה לנהל את המשבר עלולים לחדול מלציית להנחיות, וכאוס כזה יהיה קשה לשקם אפילו יותר מהכלכלה. אסור שהגל יהפוך לצונאמי.

הממשלה לא אשמה

המגבלות החדשות־ישנות על הכלכלה התקבלו בקרב עסקים רבים בקריאות שבר. מסעדות ובתי קפה, מלונות ובתי הארחה, מוסדות תרבות ופנאי, אולמות אירועים, וסביבם המוני העצמאים והעסקים הקטנים שמתפרנסים מהפעילות העסקית של כל אלה – רק החלו לחזור לפעילות, וכבר נאלצים לסגור שוב את שעריהם.

עוד לפני שובן של ההגבלות, המצב הכלכלי היה קשה למדי. תחזית בנק ישראל שפורסמה השבוע מדברת על ירידה משמעותית בכל המדדים הכלכליים העיקריים: התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 6 אחוזים בשנת 2020 (התחזית הקודמת של בנק ישראל דיברה על 4.5 אחוזים). הצריכה הפרטית צפויה לרדת ב־6.5 אחוזים ב־2020, ירידה שלא נראתה כמותה בישראל מאז 1984. ההשקעות צפויות לרדת ב־13.5 אחוזים, על רקע הצניחה בסחר העולמי. גם הייבוא והייצוא צפויים להיפגע: הייצוא צפוי לרדת ב־13 אחוזים, למרות נתונים טובים יחסית בתחילת השנה, והייבוא צפוי להתכווץ בשיעור של 14 אחוזים. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב־2020 על כ־12 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל־75 אחוזים (בהשוואה לכ־4 אחוזי תוצר ויחס חוב־תוצר של כ־60% לפני המשבר הנוכחי).

הפניית האצבע המאשימה לממשלה, כאילו מדיניותה היא שממיטה עליהם חורבן, מובנת מצד אנשים שמטה לחמם נשבר לנגד עיניהם; אבל לאמיתו של דבר, היא לא בדיוק נכונה. הטמיעו בראשנו דיכוטומיה שגויה, כאילו הממשלה יכולה לבחור בין שני תרחישים: אחד שיעדיף את שיקולי בריאות הציבור אבל יפגע בכלכלה, ואחר שישמור על הכלכלה ויסכן בגל תחלואה משמעותי. אבל במציאות משתוללת מגפה, והיא תפגע במידה מסוימת אך בלתי נמנעת גם בבריאות וגם בכלכלה, לא משנה מה יהיו החלטות הממשלה.

הסגר הוא לא מרכז הסיפור, גם אם האיומים בסגר מעוררים חרדה רבתי. גם אם הממשלה תבחר שלא להטיל סגר או מגבלות על פעילותם של עסקים – התחלואה הגוברת תוביל בעצמה לצמצום הפעילות הכלכלית. ככל שיותר אנשים יידבקו במסעדות ובבתי מלון, כך הם יפסיקו לפקוד אותם. הידבקות של אנשים בחדר כושר, תביא לכך שאחרים יפסיקו לפקוד אותו. במקרה של תחלואה גבוהה מאוד ומתים רבים – אנשים יחששו לצאת מהבית, והכלכלה תיעצר גם ללא החלטה ממשלתית. יתר על כן, אנו חיים בעולם גלובלי, ולכן הפגיעה במדינות אחרות בהכרח תפגע בייבוא ובייצוא וכמובן בייצור המקומי, בשירותים שהוא מפרנס ובמעגלים היקפיים – בתי אב רבים בישראל. משבר עולמי היה פוגע בכלכלה הישראלית גם אם הנגיף היה עוצר בשערי נתב"ג.https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/07/01-2-750x703.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אפשר לראות מה קרה במקומות אחרים: איטליה איחרה להתמודד עם המגפה ובהמשך הטילה סגר ארוך וקשה, וספגה נזק כלכלי שבין 11 ל־14 אחוזים מהתמ"ג השנתי, על פי תחזיות ה־OECD. בשוודיה, שבה לא היה סגר, הכלכלה תתכווץ בשיעור שבין 7 ל־8 אחוזים. ניו־זילנד, שהראתה התמודדות יוצאת מן הכלל עם הנגיף, תספוג נזק בהיקף שבין 9 ל־10 אחוזים. בישראל צופה ארגון ה־OECD פגיעה של 6.2 אחוזים במקרה של גל תחלואה יחיד, ו־8.3 אחוזים במקרה של גל שני משמעותי. במדינות ה־OECD, ממוצע ההתכווצות הכלכלית נע בין 7.5 ל־9.4 אחוזים מהתוצר.

אם הייתה לנו תקווה שמה שהפסדנו ברבעון השני של השנה יחזור ברבעונים השלישי והרביעי, התבדינו. הרבעון השלישי הראה פעילות כלכלית ערה בהשוואה לחודשי הסגר שלפניו, אבל לא חזרה לשגרה מלאה ובוודאי לא פיצוי על החודשים הקודמים. ענפי התיירות והאירוח עוד רחוקים מחזרה לפעילותם הקודמת בשל היעדר תיירות החוץ, וגם תיירות הפנים טרם חזרה להיקפיה הקודמים. גם לאחר הסרת המגבלות אנשים לא מיהרו לחזור למרכזי הקניות, לחנויות הענק, למסעדות ולבתי המלון, בין אם מפחד המגפה, ובין אם בשל חוסר יכולת כלכלית אצל מי שעדיין מובטל או שהכנסתו נפגעה.

באותו אופן התבדתה התקווה כי מיד עם הסרת המגבלות יחזירו כל העסקים את עובדיהם ואחוזי האבטלה ירדו פלאים. האבטלה נותרה לא רק על מספר דו־ספרתי אלא עם קידומת 2, ועוד לפני הטלת המגבלות החדשות עמדה על כ־21 אחוזים. רק שישה אחוזים מהעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום חזרו לעבודתם, והיתר נותרו בחוסר ודאות. בנק ישראל חוזה כי עד סוף השנה תתייצב האבטלה על כ־9 אחוזים, אך הגל השני עלול להפוך את התחזית הזאת לנבואת שוטים.

כשמבינים שתחת כל החלטה של הממשלה ייפגעו גם הכלכלה וגם בריאות הציבור, נבין שהדרישה מהממשלה להעניק פיצוי על הנזקים משום שכביכול היא גרמה להן – היא מופרכת. הממשלה תמיד תקבל החלטות שהן ממוצע של שני השיקולים החשובים הללו, והיא יכולה לנסות למזער ככל האפשר את הפגיעה הן בבריאות והן בכלכלה. אבל על נזקים שהם תוצר של כוח עליון נקבל פיצוי רק בבית דין של מעלה. לממשלה מעולם לא הייתה האפשרות לפצות את כולם על כל הנזק.https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/07/02-2-750x911.jpg 750w" sizes="(max-width: 790px) 100vw, 790px" />

הקורונה עומדת, ככל הנראה, ללוות אותנו בשנה הקרובה ואולי מעבר לה. התוכניות הממשלתיות שנכתבות מהיום למחר, בלחצי התקשורת וקבוצות אינטרס, הן לא אסטרטגיה נכונה לניהול המשבר. דרושה מנהיגות נחושה שתגבש תוכנית סדורה אשר תיקבע על בסיס כללים ברורים, ישימים, הגיוניים ואחידים שצריכים להיאכף ללא משוא פנים. אם הקייטנות לילדים מכיתה ד' ומעלה נסגרות, גם הישיבות צריכות להיסגר. לא ייתכן שמי שצועק חזק יותר באולפנים, מצליח להביא יותר מפגינים מחוץ למשרד האוצר או יש לו יותר כוח במרכז הליכוד יקבל מענקים, ואילו אחרים – שאולי זקוקים לסיוע יותר ממנו – לא יקבלו. תוכנית מענקים שמעבירה לחברות הגדולות עשרות מיליוני שקלים, רק כדי לגלות אחר כך שאותן חברות העניקו לבכיריהן בונוסים בסכומי עתק, היא תוכנית שנהגתה בחיפזון ולא בחוכמה. באותו אופן, אין היגיון שמסעדה המתפרסת על 250 מ"ר ומסעדה בגודל 40 מ"ר יורשו לארח אותו מספר סועדים, וכך גם חדרי האוכל הגדולים בבתי המלון.

מנהיגות שמקשיבה לרחשי הציבור היא דבר יפה, אבל מנהיגות שמאפשרת לכל קמפיין מתוזמר ופאנל בחדשות להכתיב לה את המדיניות, היא דבר רע מאוד. תוכניות פזיזות עם מספרים גדולים שנוצרות רק כדי להראות שעושים משהו הן לא הפתרון, לא למשבר הזה ולא בכלל. בעת הזאת, שבה מחלה משתוללת זורעת בחיינו חוסר ודאות, הממשלה אולי לא יכולה לרפא את כל החולים, אך לפחות בכל הנוגע למדיניותה הכלכלית היא יכולה להגדיל את הבהירות ולהעניק מעט ודאות.

לא פותחות מהדורות

ייתכן שאפילו לא שמעתם על השביתה הגדולה מאז קום המדינה שהתקיימה השבוע, כי כשהעובדות הסוציאליות משביתות את כלל השירותים החברתיים – הציבור הרחב אינו נפגע מכך. רק החלקים החלשים ביותר של החברה, והם בדרך כלל לא פותחים מהדורות חדשות.

מאבקן של העובדות הסוציאליות חשף אמת כואבת: לחשיבות העבודה שלהן אין משמעות בקביעת שכרן. זה לא השוק החופשי האכזר שפוגע בהן; עובדות סוציאליות מועסקות באופן בלעדי כמעט אצל מדינת ישראל על ענפיה השונים. אף שאין חולק כי עבודתן חשובה, עבודת קודש כמו שנוהגים לומר בצדק, לא זה מה שקובע את סולם השכר במגזר הציבורי.

השכר במגזר הציבורי אינו נקבע לפי חשיבות העבודה והערך שהיא מוסיפה למדינה, לא על פי פרמטרים של השכלה או ניסיון, אפילו לא על סמך היצע וביקוש. במקרים כאלה, השכר היה עולה כדי למלא את אלף התקנים החסרים של עובדות סוציאליות. השכר במגזר הציבורי נקבע על פי גורם אחד: כוח. מי שיש לו יד על השאלטר של השירותים החיוניים במשק, יקבל שכר גבוה יותר. זו הסיבה היחידה לכך שמנופאי בנמל אשדוד מרוויח 66 אלף שקלים בחודש, ואילו העובדת הסוציאלית משתכרת 6,000 שקלים. המנופאי יכול להשבית את סחר החוץ של ישראל, עובדת סוציאלית יכולה להשבית פנימיות לנוער בסיכון. החזק מרוויח.

העיוות הזה ימשיך להיות חלק מחיינו, כל עוד תרבות ההעסקה הקלוקלת במגזר הציבורי תימשך. ארגונים שמחזיקים במונופול על שירות ציבורי חיוני אינם יכולים להמשיך להחזיק גם בזכות שביתה בלתי מוגבלת. רק כשהמציאות הזאת תשתנה, נוכל לחלק את העוגה הציבורית בצורה שוויונית יותר.

The post הפאניקה של הגל השני עלולה להוביל לאנרכיה appeared first on מקור ראשון.

שש שנים מאז שיצא האלבום האחרון שלה, אדל חזרה – ובתוך 24 שעות בלבד כבר שברה שיאים.

שירות הסטרימינג ספוטיפיי הודיע ​היום (א') כי הסינגל החדש של הזמרת הבריטית Easy on Me, שיצא ביום שישי, שבר את שיא ההאזנות ביום אחד.

אתמול הודיעה פלטפורמת המוזיקה "אמזון מיוזיק" שהשיר החדש קיבל את "המספר הגדול ביותר של בקשות האזנה לשיר ביום הראשון שלו".

הסינגל לקוח מהאלבום שלה "30", שצפוי לצאת ב-19 בנובמבר. האלבום הקודם שלה, "25", שיצא ב-2015, נמכר יותר פעמים בשבוע הראשון שלו מכל אלבום אחר בהיסטוריה של מדדי האלבומים בארה"ב – וכלל את הלהיט Hello, שהפך לקליפ שהגיע הכי מהר למיליארד צפיות ביוטיוב.

בעוד ספוטיפיי לא חשפה את מספר ההאזנות המדויק ליום בו נשבר השיא,Easy on Me גנב את הכתר מלהקת הפופ הקוריאנית BTS שהחזיקה בשיא בזכות סינגל שלה, Butter, שיצא במאי 2021. על פי מגזין בילבורד, ספוטיפיי מגיעה כיום ל-365 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש.

ברשתות החברתיות, מעריצים רבים של אדל כתבו עמוד האינסטגרם של ספוטיפיי   שהם עזרו לנפח את המספר: "חצי מההאזנות היו ממני", התלוצצה משתמשת אחת, בעוד אחר מיתג את המוזיקאית הבריטית בן ה-33 כ"חסרת מעצורים".

The post הקאמבק בעיצומו: הסינגל החדש של אדל כבר שובר שיאים appeared first on מקור ראשון.

שעה של הרצאות טד לקראת סיומו של צום י"ז בתמוז, על סוגיות חברתיות בימי הקורונה. אירוע מיוחד של נאמני תורה ועבודה ומיזם קולטורא. משודר באתר ובפייסבוק של מקור ראשון.

בהשתתפות: הרב שי פירון, הרב יובל שרלו, עו"ד שרה וינברג, הרב אילעאי עופרן, הרבנית אושרה קורן והעיתונאית חן ארצי סרור.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/2.JP-EG-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 020/07/2.JP-EG-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/2.JP-EG-750x750.jpeg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 020/07/2.JP-EG-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

The post שידור מיוחד: טד תיקון – אחריות חברתית בימי קורונה appeared first on מקור ראשון.

ביום ראשון, בשעה עשר בלילה, שיגר יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני איום כלפי ראש הממשלה נתניהו. אם יסגרו את הישיבות, הצהיר הח"כ החרדי הבכיר ביותר, אמליץ לפני הרבנים לצאת מהממשלה. עמיתיו של גפני לא התנערו מהאיום החריף; דרעי וליצמן, שככלל אינם מרבים להתבטא בימים אלה, לא פצו פה בנושא. חבר הכנסת החדש יצחק פינדרוס, מהעתודה המנהיגותית של דגל התורה, הסביר לי למחרת כי לא מדובר בהצהרת סרק: מעולם לא פרשנו מממשלות נתניהו, אמר, אבל אם תסגרו לנו את הישיבות, נפיל את הממשלה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הטיפול במגפה איבד כיוון": פרופ' סדצ'קי מתפטרת

– הקורונה פתחה בפנינו אפשרות להיות מגן ליהודי העולם

– לראשונה: מפקד אוגדת איו"ש יהיה בן ההתיישבות

אלא שבניגוד לרטוריקה החרדית, איש בצמרת השלטון או במשרד הבריאות איננו מבקש "לסגור את הישיבות" או "לפגוע בעולם התורה". האוניברסיטאות, נזכיר, סגורות אף הן. כאשר הישיבות נסגרו לראשונה, במהלך הגל הראשון, אף פוליטיקאי חרדי לא העלה בדעתו לשגר איום כזה ולהתבטא כאילו מישהו במשרד ראש הממשלה שואף לפגוע דווקא בלומדי התורה. אז מה קרה עכשיו?

ההתבטאות הזועמת של גפני היא חלק משורת אמירות של ח"כים חרדים, בעיקר הצעירים שבהם, המרבים לטעון בימים האחרונים לקיומה של אכיפת יתר ואלימות משטרתית כלפי החרדים, ולקבול על הסגרים המוטלים על ריכוזים חרדיים, אף שלדבריהם "אזורים אדומים" אחרים בשיעור תחלואה דומה נותרו פתוחים. התנהלותם הלעומתית של חברי הכנסת החרדים, למרות שותפותם לקואליציית נתניהו, באה בעקבות תחושות קיפוח חריפות בקרב ציבור בוחריהם בכל הקשור לטיפול בקורונה במגזר.

הרחוב החרדי וכלי התקשורת שלו רוחשים זעם ועלבון בעקבות מה שחווים שם כתיוג החרדים כ"מפיצי מחלות", ופרץ העוינות המתעצם כלפיהם מצד ישראלים אחרים. סקר אינטרנטי שנערך בשבוע שעבר על ידי "הקונגרס הישראלי" של אוניברסיטת בר־אילן ומיזם "פלוגתא", מצא כי מחצית מהישראלים שינו לרעה את יחסם לחרדים בעקבות הקורונה. בקרב החרדים שהשיבו לסקר, 78 אחוזים דיווחו על עלייה בגילויי השנאה כלפיהם. לא נעים. הדיווחים על רבנים שמורים להפר את הנחיות משרד הבריאות, בוודאי לא תרמו לכך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1QC8I0-1_v0.2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התחושות הקשות הללו מתורגמות גם לכעס כלפי הח"כים החרדים, שמתוארים כמי שהתמכרו למנעמי השלטון ואינם עושים די להקל על מצוקת בוחריהם. טור שפרסם העורך הראשי של אתר "בחדרי חרדים" משה ויסברג, בו תהה להיכן נעלמו חברי הכנסת החרדים, ביטא את תחושותיהם של רבים וזכה לשיתופים רבים. "לעמוד לנאום במליאה זה מאוד יפה. להוציא הודעת דוברות זה גם משהו. אבל רבותיי, הציבור שלכם זועק לעזרה, משווע. צאו מהמזגן, צאו מהלשכות, בואו תראו בסבלותינו. זו העבודה שלכם, לכך נבחרתם… בתוך עמי אנוכי יושב. הציבור כואב וזועם כמו שלא זעם מעולם", כתב ויסברג. כמה מהח"כים החרדים, שמילותיו כוונו אליהם, אף התייחסו לדברים מעל דוכן המליאה והפנו את האש למשרד הבריאות ולממשלה.

התחושות הקשות בקרב ציבור בוחריהם מאלצות את הח"כים החרדים להתבטא בחריפות רבה כלפי ההתנהלות השלטונית, ואף לאיים בפרישה מהקואליציה. עם זאת, הם אינם ששים לקבל לידיהם את תפוח האדמה הלוהט ולטפל בו בעצמם. בגל הראשון כיהן כזכור יעקב ליצמן כשר הבריאות, ואריה דרעי מונה לאחראי קורונה במגזר החרדי. השניים עזבו את התפקידים הללו, ומאז לא נמצא נציג חרדי אחר שייאות ליטול על עצמו את ניהול המשבר במגזר.

חוף סורוצקין

במרכז התרחשות הקורונה במגזר החרדי עומדות, כתמיד, הישיבות. אם במגזר הכללי הדיון נסוב על המוסדות לגיל הרך, שהשארתם פתוחים מאפשרת להורים לצאת לעבוד, הרי שאצל החרדים עיקר הדאגה נתונה לישיבות שאת ספסליהן חובשים צעירים בעשור השני בואכה השלישי לחייהם. הישיבות הן שמעסיקות את הרבנים והעסקנים, והדיון סביבן הוא הרגיש ביותר. אך מעשה שטן, דווקא בישיבות התחוללו בשבועות האחרונים מקרי התפרצות והדבקה שאיימו על הריכוזים החרדיים כולם.

המקרה המתוקשר ביותר התרחש בישיבת "בית מתתיהו" בבני־ברק, ישיבה גדולה ואליטיסטית המונה כ־700 בחורים. מייסדה והעומד בראשה הוא הרב ברוך ויסבקר, חניך ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה שנשלח על ידי ראשהּ הרב משה צבי נריה לישיבת פוניבז', ונעשה לאחד הרבנים החרדים הבכירים ביותר. את המתרחש ב"בית מתתיהו" חשפתי ב"כאן 11" לפני כשבועיים, לאחר שתלמידים בישיבה פנו אליי וסיפרו כי אף שכמה וכמה בחורים פיתחו תסמיני קורונה, הנהלת הישיבה אוסרת עליהם להיבדק. ממשרד הבריאות שוחחו עם ויסבקר, אך הוא הכחיש ושם בחרו שלא לבדוק את התלונות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02012_22_54-3-750x461.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

התוצאה הקשה הגיעה לאחר שבוע: 220 תלמידים בישיבה נדבקו בקורונה, כתוצאה מהשהייה המשותפת עם חולים ונשאים שלא הופרדו. המשטרה פשטה על המבנה, הטילה סגר על רחוב סלנט בבני־ברק שבו שוכנת הישיבה, והמקום הפך למלונית קורונה זמנית עבור חלק מהתלמידים החולים. אם לא די בכך, ויסבקר עצמו נדבק בנגיף, ככל הנראה על ידי בן משפחה. הוא בן 79 וסובל ממחלת הסרטן, והנגיף עלול לסכן את חייו. בישיבת בית־מתתיהו מכחישים את הטענות כי איימו על תלמידים שאם ילכו להיבדק יסולקו מהמוסד.

"בית מתתיהו" – או "בֵּיס מַתֶּ'ס" בהגייה החרדית – הייתה המקרה הראשון שהתפרסם, אך לא היחיד. בהמשך הצטרפו דיווחים נוספים על ישיבות וכוללים שיושביהם הונחו שלא להיבדק כדי שלא לגרום לביטול תורה. אך יש גם מוסדות שפעלו אחרת. הרב צבי דרבקין, ראש ישיבת "ישמח משה – גרודנה" בבאר־יעקב וגיסו של ויסבקר, בחר לסגור את ישיבתו ולפזר את תלמידיה מיד עם גילוי החולים הראשונים. הוא שיגר לתלמידיו מכתב כאוב, אבל בזכות הצעד הזה הוא היה יכול לפתוח השבוע את הישיבה מחדש, במתכונת מחולקת ועל פי הוראות מחמירות. לעומת זאת, הישיבות שניסו להתחכם עם ההוראות, משלמות בזו אחר זו מחיר כבד.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/08525231-750x959.jpg 750w" sizes="(max-width: 254px) 100vw, 254px" />

השאיפה להחזיר את הישיבות לפעילות מלאה הונחה על שולחן הרבנים והעסקנים מיד לאחר פסח, כאשר קברניטי החינוך החרדי החלו להבין את המשמעות של עשרות אלפי נערים ללא מסגרת, המשוטטים חסרי מעש. כמה מראשי הישיבות גיבשו יחד עם משרד הבריאות את "מתווה הקפסולות", שנועד לאפשר את חזרת תלמידיהם לספסל הלימודים. בישיבות שיישמו אותו, התלמידים חזרו לתוך קבוצות מבודדות זו מזו של עשרים בחורים בכל אחת. כל קבוצה התנהלה בנפרד – בלימוד, בארוחות ובלינה. אתגר מורכב לכל הדעות. לאחר שבועיים שבהם לא אותרו מקרי קורונה בישיבה, נפתחו הקפסולות והתלמידים הורשו להפוך לישיבה אחת ללא מחיצות, אך עדיין בבידוד מהעולם החיצון. במקרה שבו ישיבה בוחרת לשחרר את הבחורים לשבת חופשית אצל ההורים, אחריה הישיבה אמורה לחזור על נוהל הבידוד כדי למנוע הדבקה.

הרעיון הזה אומץ על ידי יותר משבעים ישיבות מכל הזרמים, והוא אִפשר לכ־6,000 תלמידים לחזור לישיבותיהם. למרות הפקפוקים שנשמעו בתחילה, כעת מתברר שמדובר בסיפור הצלחה, שיישומו זוכה להערכה מצד הגורמים המקצועיים: עד עתה לא זוהה כל מקרה הדבקה בקפסולות. אלא שרוב הישיבות בחרו שלא לאמץ אותו, ואף בקרב אלה שכן עשו זאת בוצע "סינון" מסוים, ולא כל הבחורים נקראו לשוב ללימודים במתכונתם החדשה והמאתגרת במיוחד. חלק מהישיבות דרשו מההורים לחתום על ערבות בסכום של אלפי שקלים, למקרה שבנם לא יציית להוראות. אותם חרדים שבהקשר של השירות הצבאי מעלים על נס את זכותו של כל צעיר ללמוד תורה ולהיפטר מגיוס, נאלצו בעת מבחן להבדיל בין תלמידיהם ולהודות שלא כולם מתאימים ללימוד רציף ותובעני באותה מידה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 7/F200708YS65-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במהלך התקופה שחלפה מאז אימוץ מתווה הקפסולות, ראשי הישיבות שהחילו אותו במוסדותיהם נאלצו לאתר דרכים שונות ויצירתיות כדי לאוורר את תלמידיהם הכלואים בהסגר מוחלט בתוך המתחמים, ללא אפשרות לצאת אפילו למכולת. כך הוכנסו לתוך הישיבות החרדיות תופעות כמו מופעי זמר, יציאה למנגל בשטח פתוח ואפילו ביקורים בפארקי מים שנשכרו במיוחד לשם כך. אלה אירועים שבעת שגרה מקומם לא יכירם בעולם הישיבות החרדי. הרב שלום בער סורוצקין, ראש רשת "עטרת שלמה", שכר חוף ים מיוחד בראשון־לציון לטובת תלמידיו המבודדים. הללו באו עם בגדי ים המעוטרים בסמל הישיבה, ובעולם הישיבות כבר מדברים על "חוף סורוצקין".

השתלטות בחסות הנגיף

שני מקרים ממחישים את המורכבות של התנהלות הישיבות, על יתרונותיה ומחיריה. הראשון הוא של ישיבת פוניבז', ספינת הדגל הוותיקה של עולם הישיבות הליטאי. פוניבז' חלוקה זה שנים לשתי ישיבות יריבות, בעקבות סכסוך ממושך בין ראשיה. בישיבה שבראשות הרב שמואל מרקוביץ', המכונָה בעגה החרדית "המחבלים" במלעיל, שבו ללמוד לאחר גיבוש מתווה שהותאם לתנאים המיוחדים של גבעת־פוניבז' בבני־ברק. בישיבה השנייה, המכונה "שׂוֹינאים" ושבראשה עומד הרב גרשון אדלשטיין, לא שבו ללימודים וזאת בשל עמדתו העקרונית של הרב אדלשטיין שלא להחזיר את הלימודים כלל. למרות מעמדו הבכיר של הרב אדלשטיין בצמרת ההנהגה הליטאית, עמדתו לא התקבלה ואף ספגה ביקורת מצד עמיתיו להנהגת השוינאים. הללו התאכזבו לראות את יריביהם משתלטים מחדש על כל חדרי הישיבה ובית המדרש, ובחסות הקורונה קובעים מסמרות בסכסוך הוותיק והממושך.

המקרה הנוסף הוא של ישיבת "חברון" בשכונת גבעת־מרדכי בירושלים, גם היא מהנחשבות בעולם החרדי. בחברון הנהיגו את הקפסולות לרוב תלמידי הישיבה, אך לצידן קיימו אזור לימודים יומי, שבו לומדים כ־150 תלמידים מהשעה שלוש אחר הצהריים עד שעות הערב המאוחרות, ואז שבים לביתם. לשם כך חולק בית המדרש לשני חלקים, באופן שיושבי החלק האחד אינם באים במגע עם האחר. התוצאה: אזור הקפסולות המבודד אכן נשמר ללא מקרי הדבקה כלל. בחלק השני, לעומת זאת, התגלה חולה קורונה, ועל רבים מחבריו הוטלה חובת בידוד.

ההתעקשות שלא לסגור את הישיבות והנכונות לאמץ לשם כך את מתווה הקפסולות המורכב, נובעות מסיבות חינוכיות ותורניות, אך לא פחות מכך משיקולים בריאותיים. כך מאפשרות הישיבות לתלמידיהן, רובם ככולם בנים למשפחות גדולות, להתנתק מהסביבה המשפחתית ולהתרחק ממקום שבו הם עלולים להדביק אחרים המצויים בקבוצת סיכון. אם כעת הישיבות שכבר נפתחו יפוזרו שוב, התוצאה תהיה שאלפי צעירים – חלקם נשאי הנגיף – יסתובבו בריכוזים החרדיים ברחבי הארץ, יצאו להתפלל וללמוד ויפיצו אותו הלאה. הנציגים החרדים מנסים להביא את הסכנה הזו לידיעת מקבלי ההחלטות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01908_35_54-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נראה שדרוש מתווה חכם יותר, כזה שיפריד את החולים מהישיבות, יקצה מקום לחייבי הבידוד, ויאפשר לנותרים להתקיים במתכונת של מגורים משותפים. בישיבות יש מי שמוכנים לדון בנושאים הללו ולקדם פתרון מעשי, אך לדבריהם במשרד הבריאות מפגינים נוקשות. מנגד, גורמים במשרד הבריאות אומרים לנו כי בתנאים הנוכחיים, ישיבות שאינן תחת מתווה הקפסולות באופן מוקפד יצטרכו לסגור שוב את שעריהן. נראה שכיפוף ידיים, מסרים סותרים, ורגשות חוסר אמון משחקים תפקיד לא פחות מהשיקולים הענייניים.

בינתיים, הממסד החרדי מתמודד עם רבבות צעירים ללא מסגרת חינוכית כבר שלושה חודשים. זאת על רקע משבר אמון עמוק בהנהגה הרבנית שממלאת את פיה מים, ומשבר כלכלי חמור. בתוך הבהלה הכללית בעקבות ההתפרצות המחודשת, הורים ומחנכים רבים במגזר מודאגים בעיקר מההיבט החינוכי, שעלול להביא לתוצאות קשות מבחינת הציבור החרדי. בשולי המגזר פורחת תופעה של פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה שונות ומשונות בנוגע לקורונה, הנופלות שם על אוזניים כרויות. תחושת חוסר האונים חוברת לרגשות הקיפוח, והעשן המיתמר מגיע עד ללשכתו של נתניהו. במציאות כזו, האיום הפוליטי ששיגרו החרדים, עוד עשוי להגיע לכלל מעשה. אם לא בשביל להציל את הישיבות, אז כדי לענות על הזעם מהשטח.

The post שיטור יתר ואיום על הישיבות: הקורונה במגזר החרדי מערערת את יציבות הממשלה appeared first on מקור ראשון.

כמידי שנה בחודש ספטמבר, עלה הערב בנימין נתניהו אל בימת העצרת האומות המאוחדות בניו יורק, לנאום השנתי מול נציגי העולם. הפעם, בשונה מכל שנה, נישא הנאום הערב באופן וירטואלי, כפי שנואמים השנה כל מנהיגי העולם בשל מגפת הקורונה. מאחורי נתניהו התנוססה תמונה של חומות העיר העתיקה של ירושלים. כמו בנאומים קודמים, גם הפעם בחר נתניהו לעסוק בציר איראן-חיזבאללה. פעמים קודמות חשף נתניהו את התקדמות פעילות הגרעין של איראן, ומיקום מפעלי דיוק טילים של חיזבאללה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– חומר נפש: הרב שהפך לגורו תזונה ופסיכולוגיה וסוחף אלפים

– סליחה שזפזפנו: סדרות שחייבים לשוב אליהן

– השיטה היפנית לניצחון על הקורונה: לחץ חברתי חריף

השנה בחר ראש הממשלה שרוב נאומו יעסוק גם כן בחיזבאללה, וחשף אתר הנמצא בלב שכונת מגורים אזרחית בבירות, לא רחוק מנמל התעופה. נתניהו הצביע על מיקום האתר בתצלומי אוויר, והזהיר את תושבי בירות כי עליהם לפעול באופן מיידי, אם אין ברצונם שיתרגש עליהם אסון אזרחי נוסף, דוגמת ההתפוצצות בנמל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/נתניהו-נואם-750x291.png 750w" sizes="(max-width: 935px) 100vw, 935px" />

"זאת שכונת ג'נאח בביירות, היא צמודה לנמל התעופה הבינלאומי, וכאן מחזיק חיזבאללה מחסן נשק סודי", הצביע ראש הממשלה על השקף שהציג. "המחסן הזה ממוקם בסמוך לחברת גז, אלה מכלי גז, בדיוק כאן. זה נמצא במרחק מטרים ספורים מתחנת דלק ו-50 מטרים מחברת גז. כאן יש משאיות גז נוספות. וכל זה נמצא במרכז מגורים אזרחי, ובתים אזרחיים. אני אומר לתושבי ג'נאח: עליכם לפעול כעת. עליכם למחות נגד זה. משום שאם המחסן הזה יתפוצץ, תהיה פה טרגדיה נוספת.

"ולאזרחי לבנון אני אומר, לישראל אין שום כוונה לפגוע בכם, אך לאיראן יש. איראן וחיזבאללה בכוונה תחילה שמים אתכם ואת משפחותיכם בסכנה חמורה. עליכם להבהיר שמה שהם עושים אינו מקובל. עליכם לדרוש מהם להסיר את המחסנים הללו. רק לפני כמה ימים, מחסן כזה התפוצץ בעין קאנא בדרום לבנון. ומסיבה זאת, על הקהילה הבינלאומית להתעקש שחיזבאללה יפסיק להשתמש בלבנון ובאזרחיה כמגינים אנושיים", אמר בנחרצות נתניהו.

עוד קודם שניגש לעסוק בארגון הטרור הלבנוני, דיבר ראש הממשלה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. "זהו הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית מזה למעלה מרבע מאה", פתח נתניהו. "וזאת הפעם הראשונה שהסכמים בין ישראל לשתי מדינות ערביות נחתמים באותו היום. ההסכמים החדשים הללו יביאו לעמינו את ברכות השלום ואת היתרונות העצומים הגלומים בהגדלת שיתוף הפעולה בתחום הסחר, ההשקעות, התחבורה, התיירות ותחומים רבים נוספים. אין לי ספק שבקרוב, אפילו בקרוב מאוד, מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות יצטרפו למעגל השלום", אמר נתניהו, שהדגיש את שינוי הפרדיגמה באזור, ואת תפקידה של ארה"ב: "החדשות הטובות על השלום באות בעקבות שינוי כיוון חד מהנוסחאות הכושלות של העבר. במשך זמן רב מדי הטילו למעשה הפלסטינים וטו על שלום בין ישראל לעולם הערבי הרחב. במשך עשרות שנים, נבלמה כל התקדמות והייתה כבת ערובה לדרישותיהן הלא מציאותיות של הפלסטינים, כמו למשל הדרישה שישראל תיסוג לקווי 1967, שאינם ברי-הגנה, ותפקיד את ביטחונה בידי אחרים; או הדרישה שישראל תעקור עשרות אלפי יהודים מבתיהם ותבצע למעשה טיהור אתני; או שישראל תקלוט מיליוני פלסטינים שהם צאצאיהם של פליטים ממלחמה שהפלסטינים פתחו נגד ישראל לפני יותר מחצי מאה.

"למותר לציין ששום ממשלה ישראלית אחראית אינה יכולה להיעתר לדרישות הללו", הבהיר נתניהו. "אולם במשך שנים רבות, רבים בקהילה הבינלאומית ביקשו להיכנע לדרישותיהן המגוחכות של הפלסטינים, וכתוצאה מכך, בזבזו זמן יקר בניסיון לקדם אשליה לא מציאותית במקום לחתור לפתרון מעשי.

"למרבה המזל, הנשיא טראמפ בחר בדרך שונה לשלום – דרך שמעוגנת במציאות. הוא הכיר בירושלים כבירתה של ישראל, הוא הכיר בריבונותה של ישראל על רמת הגולן והוא הציע תכנית שלום מעשית שמכירה בזכותה של ישראל, נותנת מענה לצרכי הביטחון של ישראל, ומעניקה לפלסטינים נתיב מכובד ומציאותי להתקדם בו אם הם יעשו שלום עם ישראל. המבקרים טענו שכל אחד מהצעדים הללו של הנשיא טראמפ יחסל את סיכויי השלום. ובכן, הם טעו, טעות קשה. צעדים אלה קידמו את השלום. שתי מדינות ערביות החליטו כעת לעשות שלום עם ישראל, ונוספות יבואו בעקבותיהן. מעגל השלום המתרחב לא רק שלא פוגע בסיכוי להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים, אלא מגדיל אותו. מנהיגים פלסטינים יכירו בכך שאין להם יותר זכות וטו על שלום וקידמה באזור שלנו, וכולי תקווה שבסופו של דבר המנהיגים הללו יחליטו לעשות שלום עם המדינה היהודית.

כשזה יקרה, ישראל תהיה מוכנה. אני אהיה נכון ומוכן לשאת ולתת על בסיס תכנית טראמפ כדי לשים קץ לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים אחת ולתמיד", הכריז.

נתניהו התייחס להתמודדות עם המשטר האיראני, ואמר: "בשנת 2015, הייתי היחיד מבין מנהיגי העולם שהתנגד להסכם הגרעין המביש שנעשה עם איראן. התנגדתי לו משום שלא רק שהוא לא בלם את דרכה של איראן אל הפצצה, הוא למעשה סלל אותה. התנגדתי לו משום שההגבלות על תכנית הגרעין של איראן היו זמניות בלבד ולא הותנו בצורה כלשהי בשינוי בהתנהגותה של איראן. ועכשיו איראן הפרה אפילו את ההגבלות הזמניות. בשל ההפרות הללו, בעוד מספר חודשים יהיה לאיראן מספיק אורניום מועשר כדי לייצר שתי פצצות גרעיניות. ואיראן עובדת עכשיו על פיתוח דור חדש של צנטריפוגות, ה-IR9,  שיכפיל את יכולות ההעשרה שלה פי 50.

נתניהו המשיך ותקף את הסכם הגרעין, ולא בחל במילים, גם נגד האירופאים. "בתקופה שקדמה לחתימה על הסכם הגרעין הובטח לישראל, במיוחד על ידי ידידינו האירופים, שכל הפרה של איראן תיענה בתגובה מהירה וחריפה. אולם מועצת הביטחון לא נקפה אצבע מול ההפרות הבוטות של איראן ומול הראיות המוצקות שבארכיון הגרעין. מועצת הביטחון, המחויבת להסכם הגרעין הכושל, עדיין מסרבת לראות את מה שהיה ברור לכל מי שמבין משהו על המזרח התיכון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/נתניהו-באום-360x180.png 360w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/09/נתניהו-באום-750x374.png 750w" sizes="(max-width: 964px) 100vw, 964px" />

"במקום לבלום את תוקפנותה של איראן, הסכם הגרעין תדלק אותה ומימן אותה. לפני חמש שנים, כשהסירו את הסנקציות על איראן, מעצמות העולם פתחו את דלתו של כלוב הנמר, ואז פשוט קיוו לטוב. אולם בדיוק כפי שהזהרתי לפני חמש שנים, אנו – האנשים שחיים במזרח התיכון – סובלים מההשלכות של ההסכם המופקר הזה. איראן, עשירה יותר ומועצמת יותר, השתמשה במיליארדים שהוזרמו לתוך קופת המדינה כדי להמריץ את מסע הקטל והכיבוש שלה ברחבי האזור.

נתניהו בירך את נשיא ארה"ב שיצא מהסכם הגרעין, ואמר כי אמריקה בהנהגתו חיסלה את "המחבל המסוכן ביותר בעולם": "למרבה המזל, הנשיא טראמפ ראה את הסכם הגרעין הרה האסון כפי שהוא באמת, ופעל. הוא השיב על כנן את הסנקציות האמריקניות ואילץ מדינות לבחור בין עסקים עם אמריקה לבין עסקים עם איראן. הוא אף חיסל את המחבל המסוכן ביותר בעולם, קאסם סולימאני. בחודש שעבר, כשמועצת הביטחון סירבה להאריך את אמברגו הנשק על איראן, ארצות הברית הפעילה מחדש את מנגנון הסנקציות.

"בעוד מועצת הביטחון חלוקה, אנחנו באזור מאוחדים. ערבים וישראלים כאחד קוראים לפעול בחריפות נגד איראן – וכשערבים וישראלים מסכימים על משהו – כדאי לאחרים לשים לב לכך. ישראל קוראת לכל חברי מועצת הביטחון להתייצב לצדה של ארה"ב אל מול התוקפנות האיראנית, לעמוד יחד איתה על כך שאיראן תשים קץ לתכנית הגרעין שלה אחת ולתמיד, ולהתמודד יחד עם ארה"ב עם הסכנה הגדולה ביותר לשלום באזורנו".

לאחר נאום רה"מ, בו כאמור חשף מחסני נשק של חיזבאללה, פנה שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן למועצת הביטחון בכדי לדון לדבריו בדחיפות "בפעילות הטרור של חיזבאללה והשימוש שהוא עושה בתושבי לבנון", בכדי לקדם את ההכרזה על הארגון כולו כארגון טרור.

ובתוך כך, מוקדם יותר בעצרת האו"ם הודיעה איחוד האמירויות כי היא מתכוונת להציג מועמדות לחברות במועצת הביטחון של האו"ם בשנה הבאה, כדי לכהן בגוף הקובע בשנים 2022-2023. ההצבעה על המדינה שתקבל את המושב הבלתי קבוע במועצה, תתבצע בחודש יוני.

The post נתניהו מזהיר: "מאגרי הנשק של חיזבאללה צמודים למאגרי גז" appeared first on מקור ראשון.

שלוש שנים אינטנסיביות עברו על ארבעת חברי ההרכב, שמפרק ומרכיב מחדש ניגונים חסידיים עד שיוצא מהם סשן ג'אז מרשים. התקופה הזו כללה מאות שעות של חזרות, עשרות הופעות מתחת לרדאר וצבירת קהל מן הגורן ומן היקב – החל ממועדוני ג'אז מוכרים בתל־אביב ועד בתים פרטיים וספריות יידיש. אבל רגע לפני שהגיעו לפיק של המסע ולשחרור אלבומם הראשון, הגיע הנגיף ושינה את הכול.

בראיון ליקי הפשטיין במוסף שבת הם סיפרו על הדרך המשותפת, האתגרים והקשיים. 

צפו בהופעה: להקת הג'אז החסידי "ניגון קוורטט"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-20.51.31-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 18-at-20.51.31-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 18-at-20.51.31-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 750px) 100vw, 750px" />

The post מיוחד למקור ראשון: צפו בהופעת להקת הג'אז החסידי "ניגון קוורטט" appeared first on מקור ראשון.

ב-28 בינואר נחשף בטקס חגיגי בבית הלבן "חזון השלום", שנוסח בידי אנשי ממשל טראמפ. לאחר למעלה משנתיים של ציפיות, השערות, חששות, וגם דחיות בשל הבחירות החוזרות ונשנות לכנסת, הוצגה התכנית בת 180 העמודים. היא נוסחה בידי צוות שכלל את אנשי הבית הלבן ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן. ההנחה היא כי ראש הממשלה נתניהו היה בסוד העניינים לאורך תקופה, אם כי הוא שב והכחיש במהלך התהליך כי יש בידו מידע על כך.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"

– האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה?

– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה

השאיפה האמריקנית האולטימטיבית הייתה לספק פתרון שיסיים באופן סופי את העימות בין ישראל והפלסטינים, כך שלאף צד לא תהיינה תביעות נוספות לאחריו. המדינות יכירו זו בזו – ישראל בפלסטינית, והפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. החזון מכיר בשאיפה הלגיטימית של הפלסטינים לממשל עצמי, ומנגד, בזיקה היהודית ההיסטורית לשטחי יהודה ושומרון, וכן בחשש הביטחוני הכבד של ישראל מפני מדינה פלסטינית. כל פתרון מציאותי, נכתב בו, יחייב את ישראל לפשרות טריטוריאליות משמעותיות.עם זאת, ארה"ב תכיר בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, ותגן על כך במוסדות בינלאומיים.

נתניהו נענה בינואר והסכים לקיים משא ומתן עם הפלסטינים על בסיס התכנית. הפלסטינים מסרבים בזעם ורואים בה עלבון. על פי העקרונות הכלולים בחזון – אף אדם, ישראלי או פלסטיני – לא יתבקש לעזוב את ביתו. מבחינת האמריקנים, הדבר נתפס כהטבה משמעותית עבור הישראלים, שכן כל תכנית אחרת הניחה כמובן מאליו פינוי מסיבי של מתיישבים מבתיהם. לישראל תיוותר אפשרות פיקוח בטחוני משמעותי על כל המרחב.

על שטחים מוסכמים תוחל ריבונות ישראלית, והם יהפכו להיות חלק רגיל ורציף ממדינת ישראל. כך למשל, יוסרו בהם כל חסמי הבנייה המכבידים כיום על בנייה ביו"ש. 97 אחוזים מקרב המתיישבים, לפי מתווה החזון, יישארו בשטח ישראלי רציף. שלושה אחוזים מבניהם – ב-19 יישובים – יישארו כמובלעות, שאליהן יוביל כביש בריבונות ישראלית.

לפלסטינים ניתנת ארכה של כארבע שנים להחליט האם ברצונם להצטרף לתהליך. בזמן המשא ומתן העתידי בין הצדדים, ישראל לא תבנה יישובים חדשים באזורים שלא מיועדים להיות תחת ריבונותה, לא תרחיב יישובים קיימים באותם אזורים ולא תקדם תכניות בנייה בהם. ישראל לא תרחיב את המובלעות הישראליות מעבר לשטחן (אבל תוכל לבנות בהן לגובה).

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01/AFP_1OH4PF-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כדי להצטרף לתהליך – על הפלסטינים להפסיק את ההסתה כנגד ישראל, לשנות את תכני הלימוד העוינים לישראל, למשוך את התביעה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להפסיק תשלומי משכורות לפעילי טרור ובני משפחותיהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית תידרש לאחריות ביטחונית על רצועת עזה. עם חתימה על הסכם, יושבו כל השבויים וגופות הנעדרים.

כפרי המשולש, יוכלו להיות מצורפים אל המדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, ניתן יהיה לתת לה שטחים בחולות חלוצה, כדי שאלו ישלימו את השטחים שהיא מאבדת לכאורה לטובת ישראל. לפלסטינים לא תהיה זכות שיבה אל האזורים הישראליים. בעיית הפליטים תסתיים. מחנות הפליטים יפורקו, אונר"א תפסיק לפעול. ישראל תוכל לסרב למעבר מי שמוכר כעוסק בטרור, ממדינות ערביות אל השטח הפלסטיני. גדר ההפרדה שהוקמה בירושלים, תשמש גבול. השכונות שממזרח לה, יהוו בירה פלסטינית.

לגבי הר הבית, יישמר הסטטוס-קוו, אך יותר חופש תפילה לכל הדתות. (מה שמהווה סתירה, כי ליהודים אסור כיום להתפלל בהר הבית. השגריר פרידמן השיב על כך כי השאיפה היא שבמהלך המו"מ יוחלט על חופש לכל הדתות).

התכנית כוללת עוד פרטים רבים, דוגמת הקצאת איזור נופש עבור הפלסטינים לחופי ים המלח. כבישי מעבר שיוקמו עבור הפלסטינים דרך בקעת הירדן אל מעברי הגבול עם ירדן, נתיב מעבר עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. הפלסטינים יוכלו להשתמש בשלב ראשון באזורים מיוחדים שיוקצו להם בנמלי חיפה ואשדוד, ובהמשך לאחר חתימת ההסכם, יישקל להקים עבורם  נמל ימי ונמל תעופה באי מול חופי עזה. לא מיותר לציין כי התכנית עצמה נמצאת באתר הבית הלבן, וכל דורש מוזמן להתעמק בה.

אין מפה מוסכמת

מבחינת ארה"ב מדובר בפתרון בעל השלכות אזוריות. על פי החזון, היא תעודד את מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל. יהיה עליהן להפסיק לתמוך ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם וב-BDS. ארה"ב תרתום אותן לטובת קידום יוזמות כלכליות עבור הפלסטינים.

בשיחה עם כתבים ישראלים מייד לאחר אותו טקס בינואר, הביע נתניהו רצון מפורש להחיל ריבונות באופן מיידי. עם זאת, בחלוף כמה שעות וראיונות של ג'ארד קושנר לכלי תקשורת, התברר כי מבחינת האמריקנים, ריבונות שתזכה להסכמה אמריקנית, יכולה להיות מוחלת רק לאחר סיום עבודת הוועדה שהוקמה כדי לדייק את המפות.

מהצד הישראלי חברים בוועדה הזו יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. שרת ההתיישבות החדשה, ציפי חוטובלי, אמורה להצטרף אף היא. מהצד האמריקני, חברים בו שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי-פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/08172720-2-750x480.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אל התכנית שפורסמה בינואר, צורפה "מפה קונספטואלית". תפקיד הוועדה הוא לדייק בה את גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון. ואז, אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, יצטרפו וינהלו משא ומתן מוצלח, תוקם עליו בסופו של דבר מדינה פלסטינית.

על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתמה מפלגת הליכוד, ניתן יהיה להחיל ריבונות החל מה-1 ליולי. אנשי מועצת יש"ע אומרים בשבועות האחרונים כי לא נעשו כל שינויים במפה, והיא תואמת את מפת הקונספט. לעומתם, גורמים המקורבים לחברי הוועדה אמרו היום כי אין עדיין מפה מוסכמת וגם לא עקרונות לכזו. לדבריהם, "הועלו ונבחנו על ידי הצדדים הצעות שונות, אך טרם סוכם דבר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01911_11_39-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר למקור ראשון לפני כשבועיים, כי ירצו לראות את ישראל והפלסטינים מנהלים משא ומתן לשלום מתמשך וכולל על בסיס החזון האמריקני. "אנו שמחים כי הנהגת ישראל הביעה את נכונותה לכך. אנו מקווים שההנהגה הפלסטינית תסכים גם כן. התקווה שלנו לא נותנת אפשרות וטו לפלסטינים", נמסר וכן הודגש: "לא ניתן לעצור את ההתקדמות בתהליך לאורך זמן, על ידי מי שחושש מבחירות קשות. אנו ממשיכים לעודד את הפלסטינים, שהוצעה להם הזדמנות אדירה לממש את שאיפותיהם, לשבת ולדבר. בינתיים, ההתייעצויות הצמודות שלנו עם ישראל בנושא זה נמשכות".

בשבועיים האחרונים, פתחו חלק מאנשי מועצת יש"ע בקמפיין נגד התכנית. החששות שלהם נוגעים הן למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך, להסכמה העקרונית מצד ישראל להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתכנית. לדברי חלק מראשי הרשויות, המחיר של יצירת מובלעות וויתור על חלק מהכבישים בהם יכולים כיום לנסוע ישראלים, הוא מסוכן, מגביל מאוד ולא שווה את התמורה.אחרים טוענים כי זו מתנה שאסור לוותר עליה.

ואחרי הכול, יש לומר, שבבסיס הדברים, החלת ריבונות היא החלטה ישראלית. אם ישראל רוצה לאשר אחת ולתמיד את השייכות של האזורים ששחררה במלחמת ששת הימים, היא יכולה לעשות זאת, ולהתמודד עם המחיר הבינלאומי.

The post תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.37.18-750x170.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אורה מרגל ואלי שפר היו חברים כאשר אלי נפל בקרב בגבול הצפון, לפני 32 שנה. אלי וחבריו עצרו את כניסתה של חוליית מחבלים לשטח ישראל ומנעו פיגוע חטיפה באחד הקיבוצים בגליל העליון. לאחר נפילתו של אלי, אורה החליטה להתחתן ולהקים משפחה. יחד עם זאת, לאורך השנים אלי היה חלק בלתי נפרד מחייה וממשפחתה החדשה, והוריו היו לסבא וסבתא נוספים עבור ילדיה.

לפני שנתיים, ילדיה של אורה החליטו להלחין ולהקליט שיר שאלי כתב לחניכיו בסניף בני עקיבא בהרצליה. השיר משמש עד היום אנשי חינוך, מדריכים ומורים באירועי סיום שונים.  זהו פרויקט מיוחד לזכרו של אלי שבני הדור השני, שגדלו לאור הסיפורים עליו והאישיות המיוחדת שלו החליטו לעשות. בסיום הפרויקט, הילדים של אורה צרפו לשיר מכתב שכתבו לאלי ובו הם מספרים לו על הקשר המיוחד שלהם עם דמותו וההשפעה הרבה שיש לו על חייהם.



"אלי,

אנו מכירים אותך אבל אתה לעולם לא תכיר אותנו,

אנו שמענו עליך סיפורים וקראנו את כתביך,

אנו נולדנו למציאות בה אתה חלק מהמשפחה,

אנו בכל שנה פוקדים את הקבר שלך,

אנו מכירים את דמותך,

אנו דור שני שלך אך ללא קשר דם

כל זה לא היה לולא אימנו, אורה, אותה הכרת והייתה חברה שלך בזמן נפילתך על הגנת המולדת. לאחר נפילתך, היא הקימה משפחה יחד עם אבינו, אליהו, ואתה חלק בלתי נפרד ממנה. אומנם אתה כבר לא איתנו אבל הוריך, לאה ומשה שפר, בשבילנו כמו סבא וסבתא ואתה בשבילנו כמו דוד. לעתים אנו זוכים לדרישות שלום ממך כגון – אחות שנולדה בתאריך יום ההולדת שלך, אחות אחרת שנולדה בתאריך נפילתך ואח שנושא את שמך.

אלי, אנחנו רוצים לספר לך שאין ילד אחד בבית שלא מכיר את השיר שכתבת לחניכים שלך בתנועת הנוער בסיום ההדרכה. קראת לו – "שיר פרידה", השיר כל כך משמעותי בשבילנו שגם אנחנו הענקנו אותו לחניכים שלנו כאשר סיימנו להדריך אותם. לפני שנתיים החלטנו לעשות פרויקט ולהוציא את השיר לאור, לאחר מאמצים רבים השיר הולחן ובוצע על ידי חברת המשפחה, יעל שמשוני. אלי, השנה בעקבות המצב לא נוכל לפקוד את הקבר שלך ולכן הוצאת השיר מקבלת עבורנו משמעות נוספת.

ראה כמה פרחים גידלת בגינה שלך,

ראה כמה אנשים מתקבצים סביב דמותך,

ראה כמה אנשים מכירים זה את זה בזכותך.

אוהבים וזוכרים- אריה, רגב, רנה, אלחי, אושרת, זיו, ישורון, תהלה, פורת ומעין".

הגן האהוב

מילים:  אלי שפר הי"ד

עריכה ועיבוד טקסט, לחן ושירה: יעל שמשוני

הגנן עוזב את הגינה

הפרידה קשה עליו

נזכר בימים הראשונים

בהם התחיל לטפל בה התרגל להתבונן בנבטים הזעירים

לשמור ולצפות בהתפתחותם לניצנים רכים.

עם הזמן שם ליבו שאף הם

משתנים לנגד עיניו

גדלים ושולחים ענפים

לגובה ולרוחב

היו גם פעמים

בהם נדקר מקוציהם

ועדיין אמר בגאווה

אני הגנן שלהם.

הוא ידע שמלאכתו לא נגמרה

שיש צמחים שעדיין לא פרחו

ישנם כאלה שבמקום פרחים

רק קוצים הצמיחו

חלק מהעצים זקוקים לתמיכה כדי לצמוח ישר

חלק מהפרחים לא מרגישים בנוח על יד העץ המאושר.

הוא מקווה שהגן ימשיך לפרוח

כי יש לו קיום משלו

הגן יידע להתמודד

עם הסערות שעומדות לבוא

הוא רק המסייע

ועכשיו עליו לעזוב

הוא מקווה שאת הגננים שיהיו

הגן ידע לאהוב.

אולם יותר מכל הוא מקווה

שלצמחים תהיה את התבונה

להתלכד ולעזור זה לזה

גם לארז גם לשושנה

לאלון ולורד

לצמוח יחד עוד יותר

ואז יראו שהם יוצרים גן יפה

יותר מכל גן אחר.

רב"ט אליעזר ליפא (אלי) שפר היה בן 19 בנופלו. אלי כתב את השיר לחניכיו, שבט הצבי, בסניף בני עקיבא הרצליה כאשר סיים את ההדרכה. היה לוחם בחטיבת הצנחנים פלוגת "אפעה" מאי 87, נפל בקרב מול מחבלים בגבול הצפון ליד קיבוץ יפתח, בתאריך ט"ז בשבט תשמ"ח, ה- 4 בפברואר 1988.

The post "אנו דור שני שלך אך ללא קשר דם" appeared first on מקור ראשון.

היחסים בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הידרדרו מיד עם כניסתו של האחרון לבית הלבן. העברת השגרירות לירושלים וההכרה בה כבירת ישראל ובריבונות בגולן, העמיקו את הקרע בין רמאללה לוושינגטון. תוכנית המאה שהציגו האמריקנים חידדה אצל הפלסטינים את ההבנה שיש צורך לפתוח במרוץ השתלטות על האדמות, במתווה תפוס כפי יכולתך. בשטחי A ו־B, שעל פי הסכמי אוסלו הסמכות התכנונית בהם נתונה בידיים פלסטיניות, קצב אישורי הבנייה גדל. המאבק האמיתי מתנהל בשטחי C ובאזורים הצמודים ליישובים יהודיים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "לא ייתכן שהמשטרה תהווה איום על הציבור השחור"

– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת

מערכת המידע הגאוגרפי (GIS) של הפלסטינים מעדכנת את נתוני הבנייה והתכנון הפלסטיניים. זה כמעט שנתיים היא חסומה למשתמשים מישראל, בין היתר בגלל ההבנה ברשות שהנתונים משמשים גורמים בישראל לרכישת אדמות פלסטיניות ולזיהוי מגמות. אבל די בהצצה במפות משנת 2018 והשוואתן למצב הנוכחי, כדי להבין מה הפלסטינים מבקשים להסתיר.

הצבע האדום במפה מראה את תוכניות המתאר הפלסטיניות, כלומר תוכניות עתידיות שהם מבקשים לממש. חלק מהתוכניות הועברו לאישור המנהל האזרחי, ועל פי הנתונים הפלסטיניים אף קיבלו אישור. מהמפות נשקפת מגמה של היצמדות ליישובים קיימים כדי למנוע הרחבה של ההתיישבות היהודית בשומרון, בגוש עציון, בבקעה ובדרום הר חברון. כמו כן ישנה התוויה של תוכניות בנייה במקומות אסטרטגיים שנועדו להרחיב יישובים ערביים קיימים כדי למנוע רציפות טריטוריאלית ישראלית. במקרים מסוימים מדובר בתוכניות בנייה שמנותקות מיישובים ערביים, שכל ייעודן הוא להשתלט על קרקע אסטרטגית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/דרום-הר-חברון-2-750x582.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מרכז-השומרון-3-750x603.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכפר ג'ית הסמוך לשכם וליישוב קדומים, מתוכננת הכפלה של שטח הכפר לכיוון היישוב היהודי. אם תבוצע ההרחבה, מי שייסע בכביש 505 המחבר בין הציר לשבי־שומרון וליישובים יצהר, איתמר, אלון־מורה והר־ברכה, ייאלץ לעבור בתוככי הכפר. העיירה עזון, הסמוכה אף היא לכביש, מתוכננת להתרחב במטרה לנתק את גוש היישובים קדומים, קרני־שומרון ומעלה־שומרון מאלפי־מנשה והמרכז. העיר קלקיליה מתרחבת אף היא באמצעות בנייה בלתי חוקית, וכך מתוכנן גם בכפר חבלה הסמוך.

סמוך ליישובים מעון, סוסיא ובית־יתיר (מצדות יהודה) שבדרום הר חברון, נמצאים כפרים קטנים כמו א־טואני, א־טובא וא־רקיז. בתוכנית הפיתוח הפלסטינית, השטח כולו צבוע באדום. תושבים יהודים שמתגוררים 15 שנה ויותר ביישובים הסמוכים יודעים לספר על תנופת בנייה פלסטינית ניכרת בשנה האחרונה, הן סמוך ליישובים ערביים והן במקומות ריקים שהיו שוממים עד כה.

הרשות הפלסטינית משקיעה מאמץ לתפוס אדמות גם בגוש עציון, בעיקר במקומות שעל פי תוכנית טראמפ תהיה בהם רציפות יהודית בין הגוש לבקעת הירדן. באזור הזה, על פי ה־GIS הפלסטיני, אושרו עשרות תוכניות שנועדו למנוע את הרציפות. העיירה אל־ח'דר שמצפון לאפרת וסמוך לכביש 60 צפויה להתרחב אף היא. גם בקרבת תקוע ונוקדים ישנן תוכניות מאושרות להרחבת הכפרים הערביים, ובנייה בלתי חוקית נראית בשטח. הצלבה בין תוכניות המתאר הפלסטיניות למפות עדכניות מוכיחה שישנה התרחבות של ערים ויישובים פלסטיניים ללא אישורים, כלומר פלישות בלתי חוקיות. במילים אחרות: הפלסטינים מיישמים את תוכניות המתאר שלהם גם ללא אישורים.

מי שמשליכים את יהבם על החלת הריבונות ותומכים בה רואים בבנייה הפלסטינית הלא חוקית עניין זמני בלבד,  שיהיה קל יותר לטפל בו לאחר הריבונות המיוחלת. על פי גישה זו צריך להתמקד במימוש התוכנית האסטרטגית הישראלית־אמריקנית, ולא לשקוע במאבקים קטנים על חאן אל־אחמר ומקומות דומים. לדעתם, ברגע שישראל תיצור רצף ריבוני במעלה־אדומים ובשטחי E1, ומערכת החוק הישראלית היא שתשלוט בשטח, אפשר יהיה לנקוט הליכים מסודרים גם נגד הבנייה הבלתי חוקית. גורמים אחרים בהתיישבות, המתנגדים להחלת הריבונות כחלק מתוכנית טראמפ, מדברים על המשך מאבק מול הפלסטינים באמצעות הגדלת הבנייה בשטחי יהודה ושומרון והסרת חסמי הבירוקרטיה הביטחוניים, המשפטיים והתכנוניים שמעכבים את הרחבת היישובים.

לא מבזבזים זמן

בינתיים, המהלכים שהפלסטינים מבצעים בשטח מאלצים גורמי תכנון לשנות תוכניות פיתוח ישראליות, גם אחרי שקיבלו אישורים. כך לדוגמה, אזור תעשייה סמוך לאחד היישובים בשומרון היטלטל במשך עשר שנים בדרך לקבלת האישורים, אך כאשר  המתכננים ביקשו ליישם את התוכנית הם גילו בנייה פלסטינית בלתי חוקית, שאילצה אותם לגרוע שטחים מהתוכנית המקורית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08432645-750x438.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"הם מנצלים את הזמן של הפקת האישורים כדי לבסס עובדות בשטח, ואז אנחנו צריכים להתיישר לפי המציאות שהם יצרו", אומר גורם תכנוני ביהודה ושומרון. "גלגלי הבירוקרטיה מפסידים לבנייה הבלתי חוקית. אנחנו מאבדים שטחים לטובת הפלסטינים. בהסדר הביניים העבירו את כל נושא התכנון והבנייה בשטחי A ו־B לידי הפלסטינים. הם אחראים לאישורי הזכויות, לאישורי התוכניות ולבנייה. המנהל האזרחי לא מתעסק בזה בכלל. המקום היחיד שהמנהל האזרחי רלוונטי לגבי הפלסטינים הוא בנייה על אדמת מדינה ועל דרכים ובנייה בשטחי C, והמציאות הקיימת שם היום היא מערב פרוע. הפלסטינים, בסיוע גורמים אירופיים, מרחיבים בנייה בצורה בלתי מפוקחת, ללא אפשרות אמיתית של המנהל לעצור את הבנייה הזאת".

הרשות הפלסטינית מובילה אפוא מאבק לקביעת עובדות בשטח, תוך התנגדות למשא ומתן עם ישראל. המהלכים שהיא מבצעת נתפסים בעיני פלסטינים רבים כחסרי תכלית ומטרה ברורה. מאבק הירושה העתידי של אבו־מאזן מגדיל עוד  את הקיטוב בין ההנהגה לבין האזרחים. ההתנהלות הטובה בתקופת הקורונה אמנם זיכתה אמנם את אבו־מאזן ואת ראש המשלה מוחמד אשתייה באהדה ציבורית, אבל הודעת היו"ר על ביטול ההסכמים עם ישראל התקבלה באופן פחות חיובי.

הפסקת התיאום הביטחוני, שאיננה מאפשרת מעבר של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בין כפרים וערים שהדרך ביניהן עוברת בשטחי C, הביאה לפגיעה חמורה בביטחון האישי של הפלסטינים ולכרסום במשילות הפלסטינית. חמולות ומשפחות המחזיקות בנשק מרימות ראש. כוחם של התנזים במחנות הפליטים עולה, וכל מי שמחזיק בידו נשק לוקח את החוק לידיים. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה במספר הסכסוכים האלימים בין חמולות ובמקרי הירי והדקירה בשטחי הרשות. ידיהם של מנגנוני הביטחון כבולות בעקבות החלטת אבו־מאזן.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קדומים4-750x583.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קרני-שומרון-אלפי-מנשה-5-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יודעים לעבוד ללא תיאום עם ישראל כשהם רוצים. פעילות בבגדים אזרחיים, נשק מוסתר והפעלת גורמים מקומיים בשטח הם חלק מהדרכים שהרשות נקטה בעבר. אלא שלרשות יש כנראה אינטרס ליצור אווירה של כאוס, כדי להוכיח את הצורך של ישראל במנגנונים הפלסטיניים. בפועל, המהלך מתגלה כמסוכן לרשות לא פחות מאשר לישראל. היעדר מדיניות מסודרת מעורר ביקורת קשה.

"27 שנים אחרי אוסלו, החלטנו לבטל את ההסכמים", אמר האני אל־מצרי, מנהל מרכז מסראת לחקר מדיניות, בריאיון לערוץ אל־וטן. "אם הייתה תוכנית אסטרטגית כוללת ורצון לממש אותה, היינו צריכים להיות במקום הרבה יותר מתקדם. אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה פנימית. פלגים פלסטיניים מחרימים ישיבת חירום בנושא הסיפוח. הצד השני מבין שאין באמת עמדה פלסטינית מאוחדת, ואפשר להתקדם. הם מפחדים מתגובת מצרים וירדן אבל מתעלמים לחלוטין מהפלסטינים, כאילו הם לא צד בעניין. האשמה במציאות הזו היא הרשות הפלסטינית, שלא הציגה מעולם תוכנית מסודרת והשיבה בשלילה לכל מה שהוצע לה".

The post קובעים עובדות בשטח: התשובה הפלסטינית לעסקת המאה appeared first on מקור ראשון.