השבוע יצאה לדרך תוכנית "רחוב פתוח" של עיריית ירושלים במסגרתה שלושה עשר רחובות מרכזיים בבירה ייסגרו לכמה שעות, פעמיים-שלוש בשבוע, לטובת עסקי המסעדנות המקומיים. בעלי המסעדות ובתי הקפה יוכלו להציב שולחנות וכסאות גם מעבר למדרכות על מנת להגדיל את תפוסת המקום וכתוצאה מכך גם את פרנסתם. בנוסף, יתקיימו שלל מופעי של אמני רחוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– איילת שקד, אל תמשיכי את הפסטיבל האנטי חרדי

– נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי

– יש פשעי שנאה שזוכים לסיקור נרחב ויש כאלה שלא

התוכנית, אותה קידם ראש העיר משה ליאון, נהגתה כחלק מהמאמץ לעזור לעסקים להשתקם מההשלכות הכלכליות של מגבלות הקורונה ולהחיות את האווירה בקרב התושבים. התוכנית תימשך עד סוף אוגוסט והרחובות הבאים ייסגרו בימים שונים ובשעות שונות: במרכז העיר – הרחובות הלל, שמאי, שושן ושלומציון המלכה. באזור שוק מחנה יהודה – הרחובות אגריפס, בית יעקב, הדקל, השקמה והערמונים. בבקעה, רחביה וקטמון – הרחובות עזה, עמק רפאים ודרך בית לחם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01810_56_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לכאורה, יוזמה מבורכת של ראש העיר לחיזוק העסקים והחזרת התיירות לירושלים. אך כמו בכל פעולה שכזו מצד העירייה, היא עוררה לא מעט זעם מצד התושבים. ראשית, לא היה שיתוף הציבור בהחלטת העירייה, טוענים התושבים. בעירייה מנגד, אומרים כי שיתוף הציבור דווקא כן התקיים.

תושבי הרחובות המוסבים טוענים כי התכנית אולי יכולה לתרום לעסקים אך היא פוגעת קשות באורח חייהם. על פי דרישת העירייה, התושבים נדרשים להזיז את רכביהם כבר בשעה 13:00 עם אפשרות לחניה חינם באחד מחניוני העיר. לרשות משתמשי החניונים תועמד הסעה עד לכניסה לבית. כפי שנכתב בהודעת העירייה רכב שלא יישמע להוראות – ייגרר.

התושבים טוענים כי מדובר בטרטור ובפגיעה קשה. החניה החינמית בחניונים מתחילה רק ב-15:00, שעתיים לאחר שהם נדרשים להזיז את רכביהם. נוסף לכך המרחק מהחניון לבית מקשה מאוד, בעיקר על קשישים, בעלי עסקים שעובדים מהבית ונכים. כמה מהם פנו למנהל הקהילתי "לב העיר" בבקשה לעזרה ובעקבות כינוס חירום שנערך החליטו התושבים בשיתוף המנהל לצאת למאבק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446994-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כך למשל מתנדבים לא יוכלו לאסוף ילד על הרצף האוטיסטי שאופן התניידותו ברכב, אנשים לא יוכלו להגיע ולסייע להוריהם המבוגרים ובעלי מקצועות טיפוליים שהקליניקות שלהם שוכנות ברחובות אלה יתקשו לקבל מטופלים.

ד"ר אופיר לנג שאסף את תלונות התושבים החליט לצאת למאבק. "יש בתוכנית הזו שורה של פגמים וחורים שבעירייה לא נתנו עליהם את הדעת. איך התושבים אמורים לדעת מה ואיפה סגור ובאיזו שעה? למרות שהופצו הודעות ופליירים, אף תושב לא אמור לשנן את לוח הזמנים של איזה רחוב ייסגר ומתי בעל פה, וזה ייצור כאוס תחבורתי. יש פה הטעיה של הציבור", הוא טוען. "קוראים לזה מדרחוב, זה לא מדרחוב. זו סגירה של כבישים".

הפתרונות שהוצעו על ידי העירייה, אומר לנג, הם מהרגע להרגע ואינם נותנים מענה מספק. "אומרים לתושבים תוציאו בשעה אחת את הרכב מהחניה, לקראת ערב תלכו לחניון ועל הבוקר שוב תוציאו את הרכב שלכם. וזה חוזר על עצמו פעמיים או שלוש בשבוע".

גם הפתרון שהוצע מבחינת תחבורה ציבורית נקטל על ידי לנג. כדוגמה הוא מביא את הפניית האוטובוסים מאגריפס לבצלאל העמוס תחבורתית גם ככה. "זוהי פגיעה ברגל גסה בכל האיזונים העדינים שקיימים במרכז היער, תחת הכותרת של עזרה לכמה בתי עסק".

חזית נוספת מתמקדת בשוק מחנה יהודה. מבחינת תושבי האזור, התפרסות רחבה יותר של בתי העסק תגרום למפגעים נוספים לתושבים, שכבר סובלים מהרעש, הוונדליזם והלכלוך.

פוסט שפרסם לנג בפייסבוק והצית את מאבק התושבים גרר גם לא מעט ביקורת כלפיו מצד תושבי האזור.

תמר בן אלול כתבה: "לדעתי אתה טועה. זה מוסיף תרבות והנאה, שקט, אוויר נקי, קהילתיות, קצת יציאה מהלחץ והשגרה שביום יום. יוזמה נהדרת ומבורכת".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08406626-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"יוזמה מבורכת!" הצטרפה לברכות מור יחזקאל, "ירידי יד 2 בעמק רפאים בזמנו הפריחו את העסקים. כך גם יקרה לשוק מחנה יהודה. זה יחזיר חיים. זה אושר גדול".

"עם הגישה הזו לא היינו מקבלים רחובות כמו מדרחוב בן יהודה, מדרחוב שץ או אפילו רחוב יפו", כותב אורן לוטן. "מרחבים שהוחזרו לטובת הולכי הרגל, והפכו להיות בין הרחובות הטובים בעיר, בטח ובטח מבחינה עסקית".

מוטי אפשטיין, תושב שכונה באזור מחנה יהודה, הגיב לתמיכת תושבים בתוכנית ואמר כי הם לא מבינים במה מדובר. "בשלוש השנים האחרונות חיינו הפכו לסיוט מתמשך. מקומות ה״בילוי״, מסעדות ובארים, מייצרים כמויות אדירות של רעש ולכלוך עד השעות הקטנות של הלילה. מבלים עושים צרכיהם בחצרות וחדרי מדרגות, סמים נמכרים בפינות חשוכות, תיבות דואר נפרצות, אלימות ושכרות. כאן זה לא פריז או רומא, זה לא כפר שליו בטוסקנה. זה אזור מגורים צפוף, המשמש כל היום למסחר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-15.23.31-750x563.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

תושבים ותיקים בשכונה טוענים כי למרות הפגמים התוכנית טובה. את האנרגיות שמוציא לנג על המאבק הנוכחי, אומרים התושבים, כדאי להפנות למאבק גדול יותר – המתח שבין חיי הבילוי שבשוק מחנה יהודה לבין חיי התושבים באזור.

בעלי עסקים בשוק נפגעים אף הם בשל חסימת הגישה אליהם, ובשל ביטול המקומות המוסדרים לפריקה וטעינה. אתמול (ג') נפגש עימם ראש העיר משה ליאון והקצה להם מתחם פריקה וטעינה בחניון עייני הסמוך לשוק. בחניון שערי צדק, שהושטח לאחרונה בעלות של כחצי מיליון שקלים, תתאפשר חניה חינם עבור כל רוכש בשוק שיציג קבלה על סך 100 שקלים ומעלה. בנוסף, לבקשתם ובעקבות התערבות יו"ר ועד סוחרי השוק, טלי פרידמן, התכנית המקורית לסגירת רחוב אגריפס מהשעה שש בערב השתנתה. בימי רביעי הרחוב ייסגר בין השעות 23:00-20:00, ובימי חמישי החל מהשעה 20:30. כמו כן המסעדנים נענו לבקשתה והתחייבו לקפל הכול בשעה 23:00.

בעירייה אומרים כי הוסבר לבעלי העסקים שהסבת הרחובות למדרחובים תעודד תיירות ותשפיע כלכלית גם על הסוחרים בדוכני הפירות והירקות ולא רק על המסעדנים. "אני לא מכירה תייר שיישב למטה ב'אישטבח' ולא יעלה לעשות סיבוב בשוק", אומרת פרידמן. "אנו חושבים שזה מסוג האירועים המתפתחים שייטיבו עם כולם. נבחן את הדברים תוך כדי תנועה". לטענתה דיסאינפורמציה שזרמה לתושבים ולסוחרים בשוק, חרחרה ריב וגררה לא מעט התעסקות בכיבוי שריפות.

"בנוגע לתושבים, אני חושבת שהדבר הזה יעשה הרבה יותר סדר מאשר אי הסדר שהיה כאן עד עכשיו", היא מבהירה. "חוק הרעש היה צריך להיכנס לתוקף ב-16 במרץ אבל הקורונה עצרה את הכול. עכשיו, הוא ייכנס לתוקף וגם בהתוויית התכנית הזו ירדנו לרזולוציות נמוכות מאד. גרירת שולחנות בזמן קיפול לא תתאפשר למשל, רק סחיבה. רמקולים לא יפנו החוצה בשום מקום, לא בשוק הפתוח ולא בשוק הסגור. ביקשתי מכל בעלי העסקים שיעבירו לנו הצעות כדי לצ'פר את תושבי השכונה. בליבי אני מתפללת שהמהלך הזה יצליח".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: העירייה נמצאת בקשר רציף עם המנהלים הקהילתיים ומעניקה תשומת לב רבה לבקשותיהם וצרכיהם. בעירייה קיים ניסיון רב בנוגע להרכבת הסדרי תנועה לצירים בהם הופסקה תנועה, מקומות חניה חלופיים ותחבורה ציבורית, אשר יאפשרו פתרונות טובים ונוחים.

כל אלה נעשים כאמור תוך שיתוף הציבור, לפני המימוש וגם במהלכו, ככל שנדרש. לצערנו, גורמים מסוימים בחרו שלא להשתתף בתהליך, מסיבות השמורות עימם. נמשיך בתהליך לטובת כלל הציבור והעסקים בעיר.

כל הפרטים אודות הסדרי החנייה המלאים והדרכים החלופיות נמצאים באתר העירוני, כמו גם פירוט השעות והימים לסגירה. התוכנית שאמורה להימשך עד אוגוסט תיבחן כל העת, ותוארך או תקוצר על פי התוצאות בשטח.

The post זעם בירושלים: רחובות מרכזיים ייסגרו לטובת בעלי העסקים appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מילה-וגלגולה-750x234.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כבר חודשים ארוכים מתקיימים דיונים והתלבטויות בממשלה ובדעת הקהל, בארץ ומחוצה לה, בשאלת החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון. אלו שמתנגדים להחלת הריבונות יעדיפו לא פעם לקרוא למהלך סיפוח. המילה סיפוח גזורה מהשורש ספ"ח, שמשמעו הוספה, ומעוררת תחושה של הוספת דבר מה שאפשר בהחלט להסתדר בלעדיו, כמו נספח לעבודה כלשהי. בנוסף, השורש ספ"ח משמש גם בהקשר מחלת הספחת, ומתקשר אפוא למשהו שעדיף להתרחק ממנו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תדרוכי הקורונה – לאן נעלם נתניהו?

– למרות המפולת בסקרים, מוקדם להספיד את טראמפ

– ראשי רשויות דורשים להיות שותפים בהגדרת אזור מוגבל

המילה ריבונות לעומת זאת משדרת מסר של שליטה וזקיפות קומה. מנין הגיעה אלינו המילה? המילה ריבון היא התרגום הארמי הקבוע למילה העברית אדון. שרה אמנו צוחקת בקרבה ושואלת: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן"; ומתרגם אונקלוס: "בָּתַר דסִיבִית תהי לי עולימו, ורִבּוֹני סִיב". דוברי העברית יכולים לזהות בכל מילה כאן את הקשר בין הארמית לעברית. בָּתַר פירושה אחרֵי, ומקורה מקיצור של "באתר", כלומר בִּמקום (החלופה הרשמית של פוסט-דוקטורט למשל היא בתר-דוקטורט); סִיבִית פירושו זקנתי, מלשון שֵׂיבה (שי"ן שמאלית עברית מתחלפת רבות בארמית לסמ"ך, ולכן אנו אומרים היום סבא בסמ"ך, ולא שָׂב, כבמקרא), עולימו קשורה לעלומים, וריבוני, כאמור, היא החלופה הארמית לאדוני.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 9/04/07462863-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המילה ריבון קשורה כמובן למילה רב. רב פירושו גדול, הַרְבֶּה, ובארמית משמשת המילה גם במשמע הגדול – המפקד או השר האחראי. גם בעברית שבתנ"ך אנו פוגשים מעט משמע זה. בספר יונה מוזכר רב החובל, כלומר האחראי על החובלים, האוחזים בחבלי הספינה; ובמגילת אסתר מסופר שהמלך ציווה על רב ביתו, כלומר על האחראי על הבית, לספק יין כרצון איש ואיש.

כיום, בעקבות השימוש בלשון חכמים, אנו רגילים שרב הוא גדול בתורה, המורה הלכה לתלמידיו, אך כאמור במקורה המילה רב פירושה אדון – בין של לומדי תורה ובין של עושי מלאכות אחרות. אדונם של העבדים העובדים במטבח, למשל, הוא רבם – וכך נקרא שר המשקים בארמית רַב שָׁקֵי, ושר הטבחים הוא רַב קָטוֹלַיָּא (כך בתרגום למעשה יוסף בספר בראשית. בספר ירמיהו אף הצורה העברית היא רַב טַבָּחִים – כלומר שר הטבחים, הממונה עליהם).

רבן של ליסטים

סיפור נוגע ללב בתלמוד מספר על ריש לקיש, חברו הקרוב של ר' יוחנן, שנפגע קשות מהערה של ר' יוחנן שהזכירה לריש לקיש את עברו המפוקפק בעולם התחתון של אז. "מה הועלת לי", אמר ריש לקיש לר' יוחנן – "התם רבי קרו לי, הכא רבי קרו לי". כלומר, שָׁם, אצל החבר'ה, קראו לי רַבִּי (רש"י: "רבן של ליסטים וראש להם הייתי"), ואף כאן קוראים לי רבי.

מכל מקום, ריבון היא צורה ארמית קרובה למילה רב, ומשמעה אדון. מן הארמית עברה המילה לעברית של חז"ל, וכך אנו מוצאים אותם פונים רבות לריבונו של עולם, ואף טבעו חכמינו את הריבון בנוסח הברכה שנאמרת מדי שחר (בהקבלה למילה המקראית אדון): "ריבון כל המעשים, אדון כל הנשמות".

עד כאן על המילה ריבון. ומה בדבר הריבונות? כאן אנו נפגשים עם תופעה רווחת בעברית, והיא הוספת סיומת – וּת כדי להורות על שם עצם מופשט. אם יש אדם קמצן – נוסיף לו ות ונקבל קמצנות. אם יש אדם נדיב – נוסיף ות ונקבל נדיבות. כבר במקרא אנו מוצאים ניצנים של תופעה זו, בשמות כמו אכזריות, מלכות או עצלות. בלשון חכמים מתרבים שמות כאלו, ובימי הביניים המילים המסתיימות ב-וּת זוכות להתגברות. כך נולדות מילים כמו איכות (מהמילה איך), כמות (מהמילה כמה), מהות (מהמילה מה), ואפילו לָמוּת (מהמילה למה, במשמע סיבה), מילה שתפסה פחות…

לאור זאת, אם הריבון הוא אדון, אזי הריבונות מקבילה לאדנות, ופירושה שליטה ובעלות – כשם שציונות היא השאיפה והחתירה לציון.

לסיום נעיר כי לא פעם שומעים שבנים מכנים את הוריהם אבי מורי, או אמי מורתי, וכוונתם שהוריהם הם גם מוריהם. צירוף זה טוב ויפה, אך במקורו של הצירוף כלל אין הכוונה למורה המלמד, אלא למילה הארמית מר שפירושה אדון וריבון (כמו בצירוף מרא דאתרא). הביטוי המקורי הוא אבי מרי, כלומר אדוני אבי (כשם שהמורי התימני אינו מלשון מורה, אלא מלשון מר ורב). כך הוא גם בצירוף המקובל להיכתב בראשי התיבות אדמו"ר – לא "אדוננו, מורנו ורבנו", מלשון מורה, אלא "אדוננו, מרנו ורבנו", שלוש מילים נרדפות שמשמעותן אחת.

The post למה ריבונות, מה רע בסיפוח? appeared first on מקור ראשון.

אתר חדשותי חדש שהושק בימים אלה, מבקש לתת מענה לאותן אמוציות, מחשבות ואף לתרבות הייחודית של ה-JOC, חלקם יהודים הלכתיים, אחרים ללא ספק מוגדרים כ"זרע ישראל"  כיוון שהם צאצאים לאבא או סבא יהודיים. "טרייב הראלד" או ה"המבשר השבטי" בתרגום לא רשמי, הוא אתר שכל כולו מוקדש לקהילת ה-JOC, ורוב כותביו, בהתאם, מגיעים מתת מגזר זה. בכתבה הראשית מופיעה כתבה עם כותרת דרמטית, המבשרת את ההשקה: "כיהודים שחורים, אנו נלחמים על חיינו". כותבת המאמר היא ג'וליאן ראשון, שבעלה שייס ראשון, הוא אחד ממייסדי האתר. שייס הוא רב אורתודוקסי, על כן היא לכאורה משמשת כסוג של "רבנית".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "את מתלבטת במי לטפל, בילד שהוכה או בנפגעת תקיפה מינית"

– מהדרום באהבה: אפליקציה תסייע לתלמידים לקויי למידה

– גלגולה של עצמאות

"באמריקה, אנשים רואים את השחורים כאיום, ללא קשר לתכונות האופי. שלנו זה נבנה בתוך מרקם התודעה הקולקטיבי באמצעות סוציאליזציה", היא כתבה והוסיפה. "אני יהודייה, שבני משפחתה נספו בשואה. חשוב לי להבהיר לכם שכולנו עייפים (מהמאבק בכך שלא מכירים אותם (צ.ק.), כולנו נלחמים כעת על חיינו", היא מבהירה, ומוסיפה שכותבת על המאבק של הקהילה השחורה בארה"ב, אך גם זו היהודית של "כהי עור".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/ילדים-צופים-בצעדת-מחאה-של-חיי-השחורים-חשובים-בוויליאמסבורג-12-ביוני-2020-אבי-קיי-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/ילדים-צופים-בצעדת-מחאה-של-חיי-השחורים-חשובים-בוויליאמסבורג-12-ביוני-2020-אבי-קיי-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/07/ילדים-צופים-בצעדת-מחאה-של-חיי-השחורים-חשובים-בוויליאמסבורג-12-ביוני-2020-אבי-קיי-750x535.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שותף נוסף להקמת האתר הוא ייץ ג'ורדן, אמן הראפ היהודי Y-Love, שלו סיפור חיים אישי מטורף; אפרו אמריקאי שהתגייר ולמד בישיבות. הוא שר את הגמרא בראפ והפך לכוכב חסידי, עד שגילה  שהוא הומו. לאתר החדשות היהודי-קנדי thej.ca, אמר כי "התחלנו לחשוב על הקמה של פלטפורמה שתאפשר ליהודים כהי עור מקום התבטאות, ואז ארעו הפיגועים האנטישמיים במונסי ובג'רזי סיטי" – פיגועים  בהם נרצחו מספר יהודים בתחילת 2020.

"הרבה מהמפגעים היו אפרו-אמריקנים, ומי משלם מחיר כאשר יהודים ואפרו אמריקנים נמצאים בסכסוך? יהודים כהי עור", הוא אומר. "שמענו סיפורים על יהודים כהי עור שהוכרחו לנקוט עמדה התומכת באחד הצדדים, או כאלה ממשפחות מעורבות שנכנסו לסכסוכים של ממש בעקבות הרגישות הכה גדולה שבויכוחים אלה. החלטנו שאנחנו צריכים להקים מקום בו אנשים יכולים להיפגש ולדבר על נושאים אלה, ואף לקבל תמיכה משאר חברי קהילת ה-JOC".

Y-Love, או בשמו האמיתי ייץ ג'ורדן גדל כילד יחיד בבולטימור, מרילנד, לאב אתיופי ולאם ממוצא פורטוריקני. "בגיל 7 נפגשתי עם היהדות לראשונה", הוא סיפר לנו בראיון לפני 7 שנים. "ראיתי פרסומת בטלוויזיה שבה אמרו 'חג שמח מערוץ 2' וכבר אז החלטתי שאני רוצה להיות יהודי וציירתי מגן דוד על כל דבר בבית של אמא שלי". אמו פגשה אישה יהודייה בעבודה, סיפרה לה על "השריטה היהודית" של בנה, וזו החליטה לארח את המשפחה הנוצרית לסעודת ליל הסדר. "זה היה הסדר הראשון שלי, ואחריו התחלתי ללכת עם כיפה", מספר ג'ורדן, שמשום מה זכה לגיבוי מסבתו. "כשהייתי בן 9 אמרתי לה שאני כבר לא חוגג את חג המולד, אז היא קנתה לי חנוכייה, וכשהייתי בן 11 אמרתי לה שאני כבר לא רוצה קשר לישו, אז היא קנתה לי את החומש הראשון שלי. היא לא היתה יהודייה ואף פעם לא דחפה אותי לכיוון, אבל עזרה לי כל פעם להתחבר לדת הזו עוד ועוד".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-14.47.21-750x346.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בגיל 14 הוא התחיל ללכת עם ציצית, וההסבר היחיד שלו הוא "היהדות תמיד הייתה חלק מחיי, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות אחד מהם". מתי התחלת תהליך גיור רשמי? "התגיירתי בגיל 21 ונמשכתי לחסידות כבר מההתחלה: מאוד אהבתי את הפילוסופיות, את הלבוש. זה ממש הגניב אותי. במהלך הגיור נתקלתי בתגובות גזעניות מכיוון הקהילה האורתודוקסית המודרנית, אבל אצל החסידים אמרו לי 'אתה רוצה לדבר עברית ואידיש, לאכול רק גלאט ומהדרין – גזונטהיי – סבבה. אם אתה יכול לחיות כמונו, תהיה כמונו'". כמה ימים אחרי שטבל במקווה ג'ורדן כבר הלך ללמוד בישיבת אור שמח ברובע היהודי בירושלים, המוכרת כישיבה פופולרית במיוחד בקרב חוזרים בתשובה.

אז מה עוד יהיה באתר החדש? כתבות על שחקני ספורט כהי עור והחיבור שלהם ליהדות, מאמרי דעה ("יהודים שחורים לא צריכים כל הזמן להזכיר לקהילה שאנחנו קיימים") ואף ראיונות עם חברי הקהילה הכה שברירית הזאת. רוב הכתבות והמאמרים כעת נכתבים על ידי ג'ורדן ובני הזוג ראשון, אך השאיפה שלהם היא שזה יילך ויתרחב.

The post קולם של "יהודים כהי עור" באתר חדש appeared first on מקור ראשון.

זו השנה השלישית שמיזם "משדכים באהבה" פועם בתשעה באב ומוסיף אהבה בעולם. ביום בו נחרב הבית ועלה בלהבות שנאת החינם אנחנו מבקשים לנסות ולבנות בתים, להצית אהבה בלבבות של מי שמחפש אחריה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מהתגשמות החורבן להתגשמות הנבואה: נטילת חלק בבניינה של ירושלים

– בעקבות המחאה ברשת – מחלקת קורונה ליולדות באיכילוב

– על הרחבת גבולות האמון ההדדי וצמצום החשדות

אבלה של ירושלים מסופר בין השאר דרך עיניהם של הבחורים והנערות "בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ", הם העתיד והתקווה שנגנזו עם לכתם לגלות "וּרְאוּ מַכְאֹבִי–בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי, הָלְכוּ בַשֶּׁבִי". גם תיאורי הגאולה עמוסים במצהלות חתנים, נחמת ירושלים שזורה בהם. לא סתם הגמרא בברכות אומרת, "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים", החיבור בין העניינים האלו טבעי ומובן, מה היא עיר בלי עתיד, ומשפחות, מה היא עיר בלי אהבה?

לפני שלוש שנים, חתן שיצא מחופתו נכנס בשערי המחלקה האונקולוגית. הוא רצה מאוד לצום אבל במצבו לא היה על מה לדבר. יחד חשבנו על דרך להתחבר לכאב של היום הזה – ההבנה הייתה שאין מנחם ליושבים בדד, אין מנחם למתגעגעים. ואם צריך לשאול מישהו על החיסרון הולכים לבני ירושלים שיושבים יום יום לבד, כואבים דרך כאבם את חסרון הגלות, מבינים את השכינה הנודדת, מבינים ללב ירושלים "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". באותה שנה "משדכים באהבה" הוקדש לרפואתו ובניסים גלויים הוא הבריא.

במשך השנים ראינו גם הצלחות של ממש, זוגות שבנו את ביתם בזכות אנשים שישבו ב-ט' באב וחשבו את מי לחבר, איך אפשר לתת יד ולעזור לגאולה הזאת לקרות. אבל מדד ההצלחה הוא לא רק במספר החופות שיעמדו, המסע של הרווקים למצוא את שאהבה נפשם עמוס ברגעי משבר ובדידות, הידיעה שמישהו צועד איתם את הדרך היא אהבת חינם גדולה.

על פי מחקר שערכה שירת מלאך, 80 אחוז מהזוגות מכירים דרך אנשים שזהו השידוך היחיד שהם עשו בחיים. גם אם אין לכם את זה, סיכוי סביר שתצליחו. תעשו רשימות, התייעצו עם חברים, שלחו הודעות מתעניינות והעזו לנסות. במקרה הגרוע ביותר, תקבלו בסוף שליש גן עדן.

The post שדכנים ליום אחד: ב-ט' באב מוסיפים אהבה בעולם appeared first on מקור ראשון.