ניסוי בלב ים תמיד מושך תשומת לב בעולם ובמיוחד כשמדובר בניסוי של אחת התעשיות המרתקות בעולם, התעשייה האווירית. מדובר בניסוי ירי כפול, מבצעי ומוצלח במערכת הנשק LORA – מערכת שיכולה לשגר טיל תקיפה בליסטי מדויק מלב ים וגם מהיבשה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– העיוותים בתוכנית הסיוע של משרד האוצר היו בלתי-נמנעים

– "הפלסטינים מסתערים על השטח ואין מי שיעמוד מנגד"

– גל שני בפתח: בארה"ב מודאגים, בדרום אמריקה משחררים

הניסוי ,שהתבצע כחלק מהדגמת יכולות לאחד מלקוחות המערכת המתקדמת, יגרור בוודאי עניין רב בעולם. אין ספק שמדינות ירצו לדעת מה יעלה בגורל הטיל החדש, תוצרת כחול לבן, שיכול להגיע לטווח של עד 400 ק"מ.

(צילום: התעשייה האווירית)

במהלך הניסוי שוגרו שני טילים ארוכי טווח אל נקודות פגיעה מתוכננות מראש בלב ים, בשני טווחים שונים: בטווח קצר – 90 ק"מ ובטווח ארוך – 400 ק"מ. הטיל שוגר ממערכת מבצעית הכוללת קרון פיקוד ומשגר יבשתי שהוצבו על גבי ספינה בלב ים כחלק מדרישות הבטיחות בניסויים מסוג זה. בשני מתארי הניסוי הטיל שוגר למסלולו, ניווט עצמו אל עבר המטרה ופגע בה בדיוק רב. מדובר בהישג חסר תקדים של התעשייה האווירית שמציגה ללקוחות שלה פוטנציאל תקיפה מהטובים בעולם. מערכת הנשק והטיל עמדו בהצלחה בכל היעדים שהוצבו להם.

המערכת שפותחה על ידי מפעל מלמ של התעשייה האווירית, כוללת טיל קרקע-קרקע ארוך טווח, משגר ייחודי, מערכת שליטה ובקרה ומערכות תומכת להפעלה יבשתית או ימית. המערכת נותנת מענה לתקיפה בליסטית במגוון טווחים עם דיוק של כעשרה מטרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/06/001-750x421.jpeg 750w" sizes="(max-width: 945px) 100vw, 945px" />

"הניסוי בוצע במתאר מבצעי מלא ובו נבדקו יכולות התמרון, התקיפה ודיוקי המערכת יחד עם פיתוחים ושיפורים טכנולוגיים שבוצעו על ידי הצוות ההנדסי בחברה", מספר בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל. "תוצאות הניסוי המרשימות מוכיחות את בשלות המערכת ויכולותיה המתקדמות".

מערכת הנשק LORA פותחה בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית האמונה על פיתוח ובניית מערכות הגנה אווירית. בין פיתוחי החטיבה ניתן למצוא את חץ 2 ו-3, ברק 8, טילים משוטטים, אינספור מערכות טילים, מערכות לוויין מתקדמות – לווייני תצפית, ננו-לוויינים, משגרי לוויינים ולווייני תקשורת – ואת החללית "בראשית" במשימתה פורצת הדרך אל הירח.

The post בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1TH5SJ-1-750x490.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מאפייה איראנית, טהרן, 7 ביוני 2020 | צילום: עטא קנארה, AFP: פיצוץ לילי מסתורי הרעיד את שמי טהרן בשבוע שעבר, והעלה שוב את בירת איראן לכותרות. סדרת ריגול מדוברת מציגה לצופים בישראל קולות מבירת האויב הרחוק, הבלתי נראה. אבל נניח למזימות גרעיניות, מה קורה אצל האיראני הפשוט? מה יש לו מאחורי דלת המקרר?

> לחם, עבודה. אם אין אורז תאכלו לחם, מציעים מנהיגי איראן לאזרחיהם. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם האיראנים וחזרת הסנקציות על כלכלת הרפובליקה האסלאמית הקיצונית דרדרו וממשיכים לדרדר את הכלכלה המקומית. יוקר המחיה מורגש היטב. המחיר המאמיר של האורז הפרסי המפורסם העמוס בירק, שתחתיתו פריכה, מאלץ את האיראנים לבסס את ארוחותיהם יותר ויותר על לחם. תוכנית גרעין החיטה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5S3-750x518.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> אוכל נפש. משרד הבריאות בטהרן דיווח בראשית השנה כי האיראני הממוצע צורך כ־310 גרם לחם ביום. הסוג הנפוץ ביותר הוא לחם בַּרְבָּרִי, "ברקה" (ברכה). הקסם מוכר:  קמח, מעט שמרים, מים ושמן. הוא שטוח ומהיר אפייה. אורכו בדרך כלל 70 עד 80 ס"מ, רוחבו 25 עד 30 ס"מ. כמו כולנו, גם האיראנים אוכלים עם העיניים. הלחם הסגלגל הגדול מחפה על ארוחה דלה ומגביר את תחושת השובע. מעין מצע חוזר לסעודות היום: בבוקר עם חתיכת גבינה ותה מתוק, ובצהריים יספוג מיצי קבב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5SK-750x486.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> הנחתום מעיד. אסמאעיל אשגרי  כבר בן 66, ועדיין מתייצב לפנות בוקר במאפייה שלו בלב טהרן. יחד עם שני אופים צעירים הוא לש את הבצק, מרדד אותו וחורש באצבעותיו  תלמים ארוכים לאורכו. אחר כך הוא מכסה אותו בזרעי שומשום. אחרי אפייה בכבשן הלוהט  ינעץ אסמאעיל את הלחם  על צמדי מסמרים. הקונים יגיעו מוקדם. תור ארוך ישתרך על המדרכה מחוץ למאפייה, לקנות את הלחם, טרי וחמים.

> כיבוש קולינרי. אולי זה מפתיע: איראנים שונאים ערבים הרבה יותר משהם שונאים יהודים. לא פחות מכך הם שונאים טורקים. בעיניהם הכיבוש בסוף המאה ה־18 בידי ברית שבטי נוודים טורקמנים כפה על איראן תרבות נחותה. בימי השושלת הקאג'ארית הטורקמנית הפך הלחם השטוח, שהגיע מהמזרח, לפופולרי בטהרן. את הכיבוש שלו הם טעמו ודווקא אהבו, אך הקפידו לכנות אותו בתזכורת מתנשאת: ברברי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5T5-750x486.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> לחם ושעשועים. זו אחת מהאמרות הידועות ביותר מאז ימי רומא העתיקה, והדרך הקלה של פוליטיקאים לדאוג לשקט מצד התושבים. ברומא חילקו לחם חינם לכול. אדם שבע לא ממהר למרוד בשלטון. באיראן של המהפכה האסלאמית אין לאייתולות הרבה להציע. לחם, וגם זה בקושי. שעשועים כמו אינטרנט חופשי ותרבות פנאי עלולים לגרור להפקרות דתית ולחשיפה לרעיונות מערביים. האיראנים במצור כלכלי כבר שנים, ובמלחמה – כמו בלחם – יש להסתפק במועט. תזונה בסיסית, דלה ולא בריאה במיוחד. אז איראן היא האויב הגדול ביותר של ישראל, אך גם לנו וגם להם יש אויב משותף: הפחמימות הריקות.

The post כיבוש קולינרי: אם אין אורז תאכלו לחם appeared first on מקור ראשון.