https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1TH5SJ-1-750x490.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מאפייה איראנית, טהרן, 7 ביוני 2020 | צילום: עטא קנארה, AFP: פיצוץ לילי מסתורי הרעיד את שמי טהרן בשבוע שעבר, והעלה שוב את בירת איראן לכותרות. סדרת ריגול מדוברת מציגה לצופים בישראל קולות מבירת האויב הרחוק, הבלתי נראה. אבל נניח למזימות גרעיניות, מה קורה אצל האיראני הפשוט? מה יש לו מאחורי דלת המקרר?

> לחם, עבודה. אם אין אורז תאכלו לחם, מציעים מנהיגי איראן לאזרחיהם. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם האיראנים וחזרת הסנקציות על כלכלת הרפובליקה האסלאמית הקיצונית דרדרו וממשיכים לדרדר את הכלכלה המקומית. יוקר המחיה מורגש היטב. המחיר המאמיר של האורז הפרסי המפורסם העמוס בירק, שתחתיתו פריכה, מאלץ את האיראנים לבסס את ארוחותיהם יותר ויותר על לחם. תוכנית גרעין החיטה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5S3-750x518.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> אוכל נפש. משרד הבריאות בטהרן דיווח בראשית השנה כי האיראני הממוצע צורך כ־310 גרם לחם ביום. הסוג הנפוץ ביותר הוא לחם בַּרְבָּרִי, "ברקה" (ברכה). הקסם מוכר:  קמח, מעט שמרים, מים ושמן. הוא שטוח ומהיר אפייה. אורכו בדרך כלל 70 עד 80 ס"מ, רוחבו 25 עד 30 ס"מ. כמו כולנו, גם האיראנים אוכלים עם העיניים. הלחם הסגלגל הגדול מחפה על ארוחה דלה ומגביר את תחושת השובע. מעין מצע חוזר לסעודות היום: בבוקר עם חתיכת גבינה ותה מתוק, ובצהריים יספוג מיצי קבב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5SK-750x486.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> הנחתום מעיד. אסמאעיל אשגרי  כבר בן 66, ועדיין מתייצב לפנות בוקר במאפייה שלו בלב טהרן. יחד עם שני אופים צעירים הוא לש את הבצק, מרדד אותו וחורש באצבעותיו  תלמים ארוכים לאורכו. אחר כך הוא מכסה אותו בזרעי שומשום. אחרי אפייה בכבשן הלוהט  ינעץ אסמאעיל את הלחם  על צמדי מסמרים. הקונים יגיעו מוקדם. תור ארוך ישתרך על המדרכה מחוץ למאפייה, לקנות את הלחם, טרי וחמים.

> כיבוש קולינרי. אולי זה מפתיע: איראנים שונאים ערבים הרבה יותר משהם שונאים יהודים. לא פחות מכך הם שונאים טורקים. בעיניהם הכיבוש בסוף המאה ה־18 בידי ברית שבטי נוודים טורקמנים כפה על איראן תרבות נחותה. בימי השושלת הקאג'ארית הטורקמנית הפך הלחם השטוח, שהגיע מהמזרח, לפופולרי בטהרן. את הכיבוש שלו הם טעמו ודווקא אהבו, אך הקפידו לכנות אותו בתזכורת מתנשאת: ברברי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1TH5T5-750x486.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

> לחם ושעשועים. זו אחת מהאמרות הידועות ביותר מאז ימי רומא העתיקה, והדרך הקלה של פוליטיקאים לדאוג לשקט מצד התושבים. ברומא חילקו לחם חינם לכול. אדם שבע לא ממהר למרוד בשלטון. באיראן של המהפכה האסלאמית אין לאייתולות הרבה להציע. לחם, וגם זה בקושי. שעשועים כמו אינטרנט חופשי ותרבות פנאי עלולים לגרור להפקרות דתית ולחשיפה לרעיונות מערביים. האיראנים במצור כלכלי כבר שנים, ובמלחמה – כמו בלחם – יש להסתפק במועט. תזונה בסיסית, דלה ולא בריאה במיוחד. אז איראן היא האויב הגדול ביותר של ישראל, אך גם לנו וגם להם יש אויב משותף: הפחמימות הריקות.

The post כיבוש קולינרי: אם אין אורז תאכלו לחם appeared first on מקור ראשון.

הרשת החברתית סוערת בעקבות מכת התאבדויות של צעירים ברצועת עזה. בתוך יממה שלושה צעירים תושבי הרצועה שלחו יד בנפשם. אימן אלרול ממחנה הפליטים א-שאטי, השליך את עצמו מהקומה החמישית. סלימאן אלעג'ורי בן 23 מבית לאהיא נמצא בביתו ללא רוח חיים לאחר שירה בעצמו, אברהים יאסין בן 21 ממחנה הפליטים א-שאטי מת מפצעיו לאחר שהצית את עצמו בשבוע שעבר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– עתירה נגד מערכת הביטחון: עצרו את ההשתלטות הפלסטינית

– עיכוב יציאה: משבר הקורונה פוגע בעולם השליחות הציונית

– להפסיק עם בדיקות הקורונה הסיטונאיות

משרד הבריאות הפלסטיני הודיע כי בנוסף לשלושת המקרים הללו, נמנע ניסיון התאבדות נוסף בח'אן יונס. נערה בת 18 ניסתה לשים קץ לחייה בעקבות סכסוך משפחתי. היא הועברה לבית החולים במצב בינוני לאחר שבלעה כדורים פסיכיאטריים מעבר למינון המקובל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1UE6W7-750x493.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ברשתות החברתיות מאשימים את הממשל ברמאללה ובעזה באחריות להידרדרות באיכות החיים ובמערכת הבריאות ברצועה שמביאה את הצעירים לכדי ייאוש. ארגוני סעד הזהירו מפני עלייה נוספת במספר המתאבדים בעזה בעקבות העוני הגובר, הרעב, יוקר המחייה ושיעורי האבטלה הגבוהים.

החזית העממית פרסמה הודעה ובה נטען כי העלייה במקרי ההתאבדות מוכיחה כי מצב החברה הפלסטינית ברצועת עזה גרוע מאוד. "לא ייתכן שנשתוק אל מול התופעה המסוכנת", נכתב שם וגם ציינו את שיעור האבטלה והמצב הכלכלי המחריף כמהווים סיכון משמעותי עבור האוכלוסייה המועדת.

הם הצביעו על הממשל כמי שאשם בהידרדרות הכלכלית והחברתית ודיברו על הפערים החברתיים בין מקורבי חמאס לבין יתר התושבים. "יש צורך בשוויון הזדמנויות וחלוקה שוויונית של משאבים כדי להחזיר את האמון בין פקידי הממשלה למעמד העובדים, לתושבים ולעניים", כתבו בהודעה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 07/AFP_1UF1JL-750x494.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על פי נתונים שמספקת מחלקת המחקר של המשטרה הפלסטינית, לכ-74 אחוזים מתושבי הרצועה אין "ביטחון ביכולת להשיג מזון". עוד צויין כי בעזה ישנם כ-1.1 מיליון צעירים וצעירות, וכי מגפת הקורונה הגדילה את מעגל האבטלה לכ-350 אלף בני אדם, המהווים למעלה משליש מכלל הצעירים.

המצב הכלכלי והחברתי ברצועה מביא לכך שיותר מ-210 אלף תושבים מתמודדים עם מצוקה פסיכולוגית הנעה בין מצוקה בינונית לחמורה. 32 אחוזים מקרב המתאבדים הם בני 18-25, קבוצת הגיל המועדת ביותר. השלכה נוספת של המצב הכלכלי היא שצעירים ממעטים להתחתן ועל פי הנתונים שנאספו על ידי מחלק המחקר בעזה, התופעה מגבירה את הסיכון לדיכאון ולהתאבדות, ומתברר כי 67 אחוזים מהמתאבדים ברצועה אינם נשואים.

המצב בעזה חמור מזה של צעירים פלסטינים באיו"ש. אולם במספר פיגועי דריסה ודקירה שהתרחשו לאחרונה ובהם היו שותפים צעירים, התברר שקדם רקע אישי כגון הסתבכות בפלילים, סכסוך משפחתי או זוגי, ומצב נפשי מורכב. גורמים בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי בשונה מברצועת עזה, שם הקושי הנפשי והכלכלי-חברתי מוביל במקרים רבים להתאבדות, הצעירים הפלסטינים ביו"ש בוחרים לא פעם לבצע פיגוע נגד חיילים ישראלים ובכך להיתפס "כגיבורים".

The post המשבר הכלכלי מביא למכת התאבדויות בעזה appeared first on מקור ראשון.

אנחנו חווים בימים אלו את הרגע המותנה הגדול ביותר אי פעם.

בתחילת מרץ, לאחר שינוי מהמם במצבו הפוליטי של ג'ו ביידן, היה נראה שהמרוץ לנשיאות הפך לברור. או שהנשיא דונלד טראמפ, שמספרי התמיכה בו תמיד היו נמוכים, ינצח בשל היתרון הנשיאותי שלו, כלכלה חזקה, ובייס חזק ואנרגטי של מצביעים, או שסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, שהשתלט על המערכה ב"סופר טיוזדיי", ינצח בתור סוג של בחירה בטוחה עבור מצביעים עייפים. אולם שלושה חודשים לאחר מכן, נראה שהבחירות יהיו סביב מגפת הקורונה והמחאות נגד גזענות – שני אירועי ענק שאפילו לא היו על הרדאר הפוליטי שלנו בתחילת השנה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– סוף הסגר: בריטניה תשקיע מיליארד דולר במרכזי תעסוקה

– דעה: רגע מכעיס של שיטור יתר הוא לא סיבה להתנגד לאכיפת מסכות

– גנץ בסיור בדרום: "מעבר אמ"ן לנגב הוא פרויקט לאומי"

אך המצב הוא לא כל כך יוצא דופן כמו שהוא נראה. אנחנו חווים כבר שנים ארוכות את הדרך בה השלכות לא ידועות והתרחשויות לא צפויות – אירועים אקראיים – יכולים לשנות את כיוון ההיסטוריה בדיוק כמו כל כוח מובנה או החלטה אנושית. אמנם לאחר מעשה אנחנו לעיתים קרובות משנים את הבנתנו של אירועים כדי לקבוע סיבה ותוצאה, אך אמריקנים חווים אירועים אקראיים שכאלו כל הזמן. חשבו, למשל, על הבחירות הנשיאותיות ב-2016, כאשר טראמפ הרוויח מתזמון טוב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 03/AFP_1PH6FY-750x584.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

קלטת "אקסס הוליווד" הידועה לשמצה שלו פורסמה כחודש לפני הבחירות, וגרמה לירידה דרמטית בסקרים. שלושה שבועות לאחר מכן, מכתבו של ראש ה-FBI ג'יימס קומי לקונגרס החזיר לחיים את שערוריית המיילים של הילארי קלינטון, וגרם לצניחתה שלה בסקרים וסלל את הדרך לנצחונו של טראמפ. מה היה קורה אם התאריכים הללו הוחלפו, והקלטת של טראמפ היא זו שהייתה מתפרסמת אחרונה? או מה אם קומי לא היה שולח את המכתב? ישנו סיכוי לא מבוטל שלארה"ב הייתה נשיאה אחרת עכשיו.

היסטוריונים לא מרבים לכתוב על אירועים אקראיים מכיוון שבלתי אפשרי להסביר אותם. דברים רנדומליים ולא צפויים פשוט קורים. כשמסתכלים אחורה, לאחר מעשה, קל לשכוח אותם וההיסטוריה פתאום הופכת להגיונית. היא הופכת לייעוד. אכן, באמצע שנות ה-40 של המאה ה-19 היא הפכה ל"ייעוד גלוי".

ישנם מעט מאוד סמלים שחקוקים במוחו של כל אמריקני יותר מ-48 המדינות היבשתיות. הצורה הזו הפכה לסמל פטריוטי, לצד הדגל האמריקני והעיט הקירח. נראה לנו שארצות הברית תמיד נראתה ככה – אולם, כמובן, היא לא. כמעט כל החצי המערבי של אמריקה נוסף בחצי השני של שנות 1840, כאשר ארה"ב סיפחה את טקסס, הביסה את מקסיקו ולקחה לעצמה את כל השטח הצפוני שלה וחתמה עם הממלכה המאוחדת על הסכם שנתן לארה"ב את מה שהיה נקרא אז "מדינת אורגון". כיום אנחנו מתקשים לדמיין ארה"ב ללא טקסס וקליפורניה, ללא צפון המערב התיכוני וללא המערב ההררי.

אולם עד 1844, עשרות אלפי אמריקנים עשו בדיוק את זה. הכיוון של פוליטיקה אמריקנית מ-1830 הפך את הרעיון של ארה"ב שלעולם תהיה קטומה לא רק אפשרית, אלא התוצאה הסבירה הרבה יותר בסופו של דבר. אמריקנים סבלו את "תבהלת 1837", המיתון החמור ביותר עד אז בהיסטוריה האמריקנית. בינתיים, מעבר לגבול הדרומי בטקסס המקסיקנית, מהגרים טריים לאמריקה ניצחו את הצבא המקסיקני והכריזו על רפובליקה עצמאית. כאשר הם ביקשו להסתפח לארה"ב באותה שנה, הנשיא מרטין ואן-ביורן היה עסוק מדי בטיפול במיתון – ובמהלך המיתון, חושש מדי ממלחמה עם מקסיקו – כדי להסכים.

ואז, ב-1840, ויליאם הנרי הריסון, המועמד המנצח הראשון של מפלגת הוויגים, ניצח את ואן-ביורן. נקודה מרכזית אחת באידיאולוגיה המפלגתית הייתה שימת דגש שלא להרחיב את ארה"ב. שכן, שיפור מבית חייב לבוא לפני התפרשות נוספת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/1251044508-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כאשר הריסון מת לאחר חודש בלבד בתפקיד, ג'ון טיילר, שתמך בהתרחבות אמריקניות יותר מהריסון, הפך לנשיא. אך מהר מאוד הוא הכיס את הוויגים ולכן לא הייתה לו התמיכה פוליטית לשימוש בדיפלומטיית חוץ אגרסיבית. ההתרחבות נותרה על גז נמוך.

לא פלא, אם כן, כי ברחבי המערב, אמריקנים שעברו מעבר לגבולות ארה"ב חזו שהם יחיו לנצח מעבר לגבולות אלה – מה שהתאים לרבים מהם. אחרי הכול, מאז 1837 ארה"ב לא נראתה כמו מדינה בעלייה.

במהלך שנים אלה, הרפובליקה של טקסס ניסתה להתרחב עד האוקיאנוס השקט. בקליפורניה שבשליטת מקסיקו לחמו מהגרים אמריקנים בצבא מקסיקו לאחר שהובטחו להם שטחים. במדינת אורגון, מהגרים אמריקנים שקלו הקמת רפובליקה עצמאית. בשטחים האינדיאנים, החלו מנהיגי שבטי צ'רוקי וצ'וקטאו לתכנן הקמת ברית אינדיאנית קבועה ולהקים רפובליקת ילידים אוטונומית. באילינוי, מנהיגי המורמונים הביטו מערבה במחשבה ליצור אימפריה עצמאית, שרצו שתישאר מחוץ לארה"ב לצמיתות.

כמובן, כל זה לא התרחש. למה לא? התשובה מוסברת בשורה של מקרים בלתי צפויים. נוכל להתחיל עם טעות לבוש ידועה לשמצה. ביום קר ורטוב בתחילת 1841 נשא האריסון, שעוד רק נבחר לנשיאות, נאום של שעתיים ללא מעיל או כובע, וחלה במהרה. תוך חודש הוא היה מת. אנו יודעים כעת כי החיידקים של איזו מחלה (שפעת? דלקת ריאות?) הם שהרגו את הריסון, ולא סתם בחירתו בביגוד לקוי – כפי שפורסם באותה תקופה. לא משנה מה המחלה, ההיסטוריה של ארה"ב עוצבה על ידי חלקיקים בלתי נראים, ולא שינוי מבני רחב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... t-11.27.47-1-750x421.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אם הוויגים היו בוחרים בסגן נשיא שחלק את ערכיהם, אולי ההיסטוריה הייתה מתבררת אחרת, אך במקום זאת הם בחרו בטיילר, בעל עבדים מווירג'יניה, שמטרת בחירתו הייתה לאזן את הריסון ולזכות בתמיכה דרומית. בעוד טיילר והוויגים לא אהבו את המפלגה הדמוקרטית, זה היה הדבר היחיד שהיה להם במשותף. אז כשטיילר הפך לנשיא, במקום לתמוך בהעברת המדיניות הכלכלית של וויגים דרך קונגרס שנשלט על ידי הוויגים, טיילר הטיל וטו על מרבית הצעות החוק של המפלגה. עד שנת 1844, טיילר הוחרם על ידי שתי המפלגות, ומפלגת הוויגים נכשלה בקיום האג'נדה הפוליטית שלה, כשהיא מרחיקה את המצביעים הרבים שקיוו פעם שלמפלגה יהיו התשובות לסיום המיתון.

בשנת 1844 הדמוקרטים היו צפויים למנות את הנשיא לשעבר ואן-ביורן נגד הנרי קליי ממפלגת הוויג. ואן בורן, שבא מניו יורק, נזקק לתמיכת דמוקרטים הדרומיים שהחלו להשתוקק לסיפוח של טקסס והרחבת העבדות לשם. אך הוא כשל כשחיבר מכתב פומבי שלא היה נחרץ מספיק בעיני הדמוקרטים הדרומיים.

המכתב פגע בסיכוייו להיות המועמד לנשיאות, ובסופו של דבר המועמדות עברה לג'יימס ק. פולק ממדינת טנסי. למרות שכנראה שימיו הפוליטיים הטובים ביותר היו מאחוריו, פולק הבין שתמיכה ב"כיבוש מחדש" של אורגון לצד "סיפוח מחדש" של טקסס תרגיע את הדמוקרטים בצפון בגלל שהיא תהיה תמיכה בהתרחבות לאזורים שגם תומכים בעבדות וגם מתנגדים לה.

הוא ניצח את קליי בבחירות הכלליות בהפרש דק שבדקים – 5,000 קולות בניו יורק. לו קליי היה מנצח בניו יורק, הוא היה זוכה בבחירות – וההתרחבות האמריקנית הייתה נשארת תקועה. זמן קצר לאחר בחירתו של פולק, כתב עיתונאי דמוקרטי בולט מאמר שהפך למפורסם כיום וטען כי הרחבת ארה"ב – לטקסס, אורגון, קליפורניה ומי יודע איפה עוד – היא בלתי נמנעת. זה היה "ייעוד גלוי".

מותו של הריסון. נשיאותו של טיילר. מכתבו של ואן-ביורן. הניצחון הצר של פולק. כל אלו היו דרושים להתרחבות ארה"ב ואז לאחר מכן נראו כגורל. אם כל ארבעת הדברים האלה לא היו קורים, אולי צורתה הפיזית של ארה"ב הייתה נראית אחרת היום. ומכיוון שההתרחבות החמירה את המתחים סביב עבדות, אולי מלחמת האזרחים הייתה מתרחשת בצורה אחרת מאוד.

תרגום: אלחנן שפייזר

The post ההיסטוריה מוכיחה: למרות הסקרים, הבחירות פתוחות appeared first on מקור ראשון.

במשרד הבריאות החליטו לצמצם את מספר בדיקות הקורונה בשל העומס הרב על מערך המעבדות. ביממה האחרונה פענחו המעבדות למעלה מ-26 אלף בדיקות קורונה, כשרבות מהן מקרב נבדקים א-סימפטומטיים, רק משום שנחשפו לחולה קורונה ונמצאים כעת בבידוד. כזכור, שר הבריאות יולי אדלשטיין הכריז לפני מספר שבועות על מדיניות בדיקות נרחבת יותר מזו שהייתה נהוגה קודם לכן. זאת בניגוד לעמדה שהשמיעו אנשי המקצוע במשרד הבריאות בגל התחלואה הראשון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ההסדר המשפטי לביטול אירועים, הופעות ופעילות בגני ילדים

– בעקבות היעדרות הליכוד: הוועדה לחקירת שופטים נדחתה

– ארגוני המורים מעדיפים רווח פוליטי על פני החינוך

במאמר דעה שפרסמנו כאן בתחילת השבוע טענו כי עמדתם של הפרופסורים גרוטו וסדצקי, על הצורך בניהול מבוקר של מערך הבדיקות, הייתה מוצדקת. "חייבים לעצור את אינפלציית בדיקות הקורונה" משום שהמערכות לא עומדות בעומס הרב ולא ניתן להמשיך ולצפות כי עובדי המעבדות המקצועיים יצליחו להמשיך כך. לעשרות אלפי הבדיקות ביממה נוספה העובדה כי המעבדות לא הספיקו לפענח הכל ולסגור מעגל סביב החולים החדשים. במאמר נכתב עוד כי עדיף מערך יעיל ומצומצם של בדיקות מאשר הכאוס שמתנהל כעת. לאחר הפרסום איששו גורמים במשרד הבריאות את העמדה שהצגנו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.00.14-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בשיחה עם 'מקור ראשון' אמר הבוקר (ד') מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי, כי לאחר שיח עם מנהלי קופות החולים ומנהלי המעבדות הרפואיות הוחלט "להגדיר התוויות נכונות יותר למי לעשות בדיקות ולהוריד חלק מהבדיקות הלא הכרחיות". לדברי לוי, אזרחים שהיו במגע עם חולה קורונה ונמצאים כעת בבידוד ולא פיתחו סימפטומים נבדקו בשבועות האחרונים בשל "לחץ ציבורי וסיבות נוספות". כעת יתמקדו הבדיקות בעיקר בחולים בעלי תסמינים, בקרב אוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיות מבוגרות. כמו כן יימשכו הבדיקות בקרב צוותים רפואיים שבאים במגע עם חולים. "צריך לזכור שא-סימפטומטיים שנמצאים בבידוד – הסבירות שידביקו אחרים ירדה משמעותית. וגם אם נעשה להם בדיקה ויצאו שליליים לקורונה, הם עדיין מחויבים להישאר בבידוד".

במשרד הבריאות הסבירו כי הסבירות שנשאי קורונה א-סימפטומטיים ידביקו אחרים נמוכה משמעותית מאשר חולים סימפטומטיים. הנחת העבודה היא כי אם לא פיתחו תסמינים במהלך ימי הבידוד, הסבירות שהם אכן נשאי קורונה ועלולים להדביק אחרים נמוכה. עם הפעלת מערכת האיכון של השב"כ קופות החולים מוצפות פניות מצד אנשים שנדרשו להיכנס לבידוד ודרשו לקבל בדיקת קורונה למרות שכלל לא פיתחו תסמינים חריגים. שיקול הדעת הנרחב שניתן לרופאי המשפחה יצומצם כעת והם יוכלו לשלוח רק מטופלים שדיווחו על תסמיני מחלה. בניגוד למדיניות שהונהגה לאחרונה, מאות תלמידי בתי הספר וצוותי ההוראה לא יופנו אוטומטית לבדיקות קורונה במקרה שהתגלה חולה רק באחת הכיתות במוסד החינוכי.

מטופלים שסובלים מתסמיני חום ונשימה ימשיכו להיות זכאים לבדיקה. במערכת הבריאות מעודדים אותם להיבדק וזאת במקביל לדרישה הברורה מכל אדם שחש לא בטוב להישמר ממגע עם הסביבה החיצונית ולהשאר בבידוד עד שיתברר מצבו.

The post חישוב מסלול מחדש: צמצום מערך בדיקות הקורונה appeared first on מקור ראשון.

16:10 – עדכון: בהצבעה בכנסת, הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' נדחתה ברוב של 54 חברי כנסת.

לא נכחו מהליכוד: בנימין נתניהו, ניר ברקת, דוד ביטן, עוזי דיין, אבי דיכטר, צבי האוזר, מירי רגב, אמיר אוחנה,  יולי אדלשטיין, משה ארבל, חיים כץ, ישראל כ"ץ, אורלי לוי-אבקסיס, טלי פלוסקוב, יצחק כהן, יובל שטייניץ, ומיכאל ביטון.

***

עם חמישה מנדטים בלבד ומהאופוזיציה, הצליחה היום (ד') ימינה להכניס את הקואליציה למשבר חמור שטרם היה כמותו בחודשיים האחרונים, עד כדי איום הדדי בבחירות. הסיבה: ח"כ בצלאל סמוטריץ' יעלה להצבעה במליאה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים של שופטים, בעקבות חשיפותיו האחרונות של העיתונאי קלמנן ליבסקינד במעריב. חברי הכנסת של הליכוד הודיעו לנתניהו שלא יוכלו להתנגד להצעה, ואילו בכחול לבן דרשו לקיים משמעת קואליציונית ולהפיל אותה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ההיסטוריה האמריקנית מוכיחה שלמרות הסקרים, הבחירות פתוחות

– האם קריסתה של כלכלת איראן תשפיע על יציבות המשטר האסלאמי?

– משבר הקורונה: סגר יוטל על ביתר עילית

בשעות האחרונות המצב הפך נפיץ עוד יותר לאחר שבליכוד החלו להודיע כי יצביעו בעד ההצעה, זאת בעוד גורמים בכחול לבן מאיימים בהעלאת הצעה נגדית להקמת ועדת חקירה לבחינת פרשת הצוללות. מי שמנהל את המערכה מטעם כחול לבן הוא שר המשפטים אבי ניסנקורן, מאחר שגנץ עצמו נמצא בבידוד ולא נוכח בכנסת. גורמים בכירים בקואליציה מאשימים אותו כי הוא "קיצוני ולא נינוח כמו גנץ" והוסיפו כי "הוא מטפס על עצים גבוהים שקשה לרדת מהם. לאיים בצוללות זה לערער את הקואליציה".

בזירה המתנהלת כרגע בטוויטר ובכנסת לסירוגין עלו אנשי כחול לבן והליכוד למתקפות הדדיות. יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר הודיע דרך הטוויטר כי "הליכוד יצביע בעד ועדת החקירה לניגודי עניינים של שופטים. ואילו שר המשפטים אבי ניסנקורן צייץ: "יש בישראל מיליון מובטלים ובכל יום מאובחנים יותר מאלף חולים חדשים בקורונה, ויש מי שהכי דחוף לו עכשיו זה לחרב את שלטון החוק. מי שמצביע בעד ועדת חקירה לשופטים מצביע בעד חיסול הדמוקרטיה הישראלית. לא אאפשר זאת". בכחול לבן אף הוסיפו כי נראה ברור לדעתם שהליכוד רוצים בחירות.

לא בטוח שסמוטריץ' תיאר לעצמו את עוצמת תרומתה לערעור הקואליציה בצהריי יום רביעי. לפתע, אין קורונה ומשבר כלכלי ברחובות, הכנסת חזרה להתחלק לימין ושמאל ובתווך החרדים. בש"ס טרם הודיעו האם יתמכו בהצעת ימינה, אך אמרו כי אין בכוונתם להצביע בניגוד לעמדת הליכוד. גם גפני הודיע כי אין בכוונתו להוציא את הערמונים מהאש עבור הליכוד ואם בליכוד יצביעו בעד – כך יעשו גם חברי יהדות התורה. בינתיים נערכת ישיבת סיעה של יהדות התורה מאחורי הקלעים של מליאת הכנסת בניסיון להכריע בסוגייה, כאשר יש גורמים במפלגה הטוענים כי מדובר בניסיון של נתניהו לפרק את הממשלה והם לא מתכוונים לתת לה יד.

יו״ר הכנסת יריב לוין, שהעלה אתמול על נס את הצורך בתיקון מערכת המשפט מול יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט פוגלמן, אמר "אתמוך בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא ניגודי העניינים בבית המשפט העליון. הימים שבהם הכנסת חששה מלבקר את מערכת המשפט חלפו. עצם הדיון שיתקיים היום במליאת הכנסת בהצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ניגוד העניינים בבית המשפט העליון והתמיכה הבלתי מבוטלת שההצעה זוכה לה, הם שבירה של מחסום נוסף בדרך לביקורת פרלמנטרית אפקטיבית על הדברים הטעונים תיקון ברשות השופטת".

מיקי זוהר: "‏ההחלטה להצביע בעד ועדת החקירה לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים נובעת אך ורק מהרצון שלנו לעמוד בציפיות של הבוחרים שלנו. אין לנו רצון ללכת לבחירות. אני מקווה שתימצא הדרך ליישר את ההדורים עם כחול לבן. זהו צו השעה"

יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ: "‏ראש הממשלה מייצר משבר במלחמתו המתחדשת נגד הדמוקרטיה, משבר שיכול להוביל לבחירות חדשות. במקום להשקיע את כל המאמצים בתכנית חירום להתמודדות עם הקורונה ולהביא לאזרחים המשוועים לעזרה תשובות מידיות".

יו״ר סיעת מרצ, ח״כ תמר זנדברג: ״אם הליכוד יעניקו חופש הצבעה היום בהצבעה על ועדת החקירה הפרלמנטרית, אנחנו נגיש בהקדם הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית בנושא פרשת הצוללות ומצפים לחופש הצבעה של כחול לבן בנושא״.

ברקע למשבר החדש על מערכת המשפט, מחלוקת גדולה יותר ודרמטית הרבה יותר בין הליכוד לכחול לבן: התקציב. בליכוד ממשיכים להתעקש על תקציב חד שנתי שיעבור בחודש ספטמבר ואילו בכחול לבן דואגים מכך שנתניהו מסדר לעצמו נקודת מילוט מההסכמים איתם, רגע לפני כניסת גנץ למשרד רה"מ ולכן לא ממהרים להתגמש בנושא. רק נזכיר, על פי ההסכמים הקואליציוניים אם לא יעבור תקציב עד סוף אוגוסט או ישונה החוק – הכנסת תתפזר באופן אוטומטי לבחירות בתוך מאה ימים.

The post בעקבות היעדרות הליכוד: הוועדה לחקירת שופטים נדחתה appeared first on מקור ראשון.