הקפסולה יובאה לעברית שלנו משפות אירופה. כאלפיים שנים קודם לכן השתלבה בעברית של חז"ל קרובת משפחה שלה, המילה קופסה. המילה הלטינית capsa משמעותה קופסה, תיבה, ו-capsula היא צורת הקטנה של המילה – כלומר קופסה קטנה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– אחרי עשרים שנה: נפגעי האינתיפאדה השנייה מקווים לפיצויים

– בדרך להגבלת ההפגנות: דיון סוער בכנסת

– עוצר יציאות, סיוע אזרחי: צה"ל מעלה הילוך במאבק בקורונה

המילה קופסא נכתבה במקורותינו לא פעם באל"ף בסופה, בהשפעת הארמית שמילים רבות בה מסתיימות באל"ף. היידוע בארמית אינו נעשה בה"א בתחילת המילה כמו בעברית, אלא באל"ף סופית. כך, גברָא הוא הַגבר, כלבא הוא הַכלב, ויומא פירושו הַיום. מסכת יומא במשנה, הנקראת בתלמוד "סדר יומא", עוסקת בסדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים – שכונה "יומא רבא", היינו היום הגדול שבימי השנה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/09/08638738-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בארמית המאוחרת, מילים רבות הסתיימו באל"ף הסופית אף שהן כלל אינן מיודעות. כך, בגמרא בדרך כלל כבר לא נמצא מילים כמו גבר או כלב אלא גברא או כלבא, ואף המילה גמרא עצמה היא בעצם המילה גמר, היינו לימוד, בתוספת אל"ף סופית.

בזכותה של האל"ף הזו בארמית קיבלנו בעברית לעיתים מילים חדשות. כזו היא למשל המילה יממה. בארמית של אונקלוס, המילה יממא באה במקום המילה העברית יום. כך למשל הוא מתרגם את הפסוק החמישי בתורה: "ויקרא א-להים לָאור יום" – "וקרא ה' לנהורא יממא". כיוון שהאל"ף הסופית הזו נשמעת לאוזנינו כמו סיומת הה"א הנפוצה בעברית, המסמנת שם עצם שמינו נקבה – אימצנו את המילה יממא תוך שינוי האות האחרונה לה"א ושינוי מין המילה לנקבה, ובגיוון של המשמעות –  לא סתם יום, אלא 24 השעות של היום והלילה יחדיו.

כך אירע גם במילים אחרות שמסתיימות באל"ף ארמית – הן התקבלו בעברית כמילים שמסתיימות בה"א, והפכו ממילים שמינן זכר למילים שמינן נקבה. כאלו הם הכורסה (בארמית כורסא הוא כיסא), הסדנה (בארמית סדנא – הסדן) והאולפנה (בארמית – אולפנא, כלומר הלימוד). לאור זאת קיבלה האקדמיה ללשון החלטה ולפיה מילים כדוגמת אלו ייכתבו בה"א בסופן, ולפיכך יש לכתוב דוגמה, קופסה, סדנה ואף משכנתה.

כמוס בלשכה

פתחנו דברינו בקפסולה, ונציין שחלופתה העברית היא כמוסה – מילה שנתחדשה מן השורש כמ"ס, המופיע פעם יחידה במקרא בשירת האזינו שנקראה בחוצות בשבת האחרונה: "הלא הוא כמוס עמדי, חתום באוצרותי". כמוס פירושו מוחבא ומוטמן. סוד כמוס הוא סוד הצפון ונעלם מעיני הבריות, וכמוסה היא אפוא אריזה קטנה הסוגרת וצופנת את מה שבתוכה. כבר בשנות ה-60 אפשר למצוא שימוש במילה כמוסה בעיתונות העברית כחלופה לקפסולה. כך למשל דווח בעיתון הצופה בקיץ 1966 על כמוסה שהכילה חומר רדיואקטיבי והובלה מטקסס לניו-יורק בתוך תיבת עופרת הארוזה בקופסת עץ – אך כשהגיעה התיבה ליעדה התברר שהכמוסה נעלמה. כך מדווח העיתון: "מדענים, שוטרים ואנשי מיניסטריון הבריאות האמריקני פתחו היום בחיפושים אחר כמוסה (קפסולה) קטנה של רדיום שאבדה" (ותודה לאתר "עיתונות יהודית היסטורית").

המונח הרשמי לקפסולה היה קֻפְסִית, כתרגום השם הלועזי – קופסה קטנה, אך המילה כמוסה התקבלה בין הרוקחים והרופאים שוחרי העברית, ובשנת תשנ"ט סמכה האקדמיה ללשון את ידה על חידוש זה וקבעה את המילה במילוני המונחים שלה.

מסכת יומא במשנה פותחת בכך שהכהן הגדול היה מופרש מביתו ומוכנס למעין בידוד של שבעה ימים לפני יום עבודתו במקדש, כדי להרחיקו מן הטומאה. כך ניסח זאת הפייטן יוחנן הכהן בסדר העבודה שכתב לתפילות היום: "כמו כן יבדילו איש קודם לעשור / כָּמוּס בלשכה שבוע ולא יטמא". הכהן הגדול כמוס וסגור היה בלשכתו, כדי שיוכל לעשות בטהרה את עבודתו.

נחתום אפוא בתקווה שבשנה הבאה עלינו לטובה ישובו הקפסולות והבידודים למיניהם להיות כמוסים מן העין, וירבו הבריאות והשלום והטהרה, אמן אמן.

The post ממסכת יומא עד הקופסה והכמוסה – גלגולה של קפסולה appeared first on מקור ראשון.

שני חיילי המילואים ואדים נורז'יץ ויוסי אברהמי נקלעו בטעות לפאתי רמאללה שלושה ימים אחרי יום הכיפורים תשס"א, לפני עשרים שנה בדיוק. אי אפשר לתאר את האכזריות הבלתי נתפסת שבה שוסעו למוות בשעות הבאות בידי המון פלסטיני נלהב. זה היה אחד משיאי הזוועה של הימים המדממים ההם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "אנחנו עדים לנזקים חמורים, שלא ראינו בתחילת המגפה"

– עוצר יציאות, סיוע אזרחי: צה"ל מעלה הילוך במאבק בקורונה

– מחנה הימין צריך להתעקש על האידיאולוגיה שלו

ביולי 2019, בפסק דין ארוך של יותר מאלף עמודים, פסק השופט משה דרורי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהרשות הפלסטינית נושאת באחריות ללינץ' ולמעשי רצח נוספים במהלך האינתיפאדה השנייה, וכי עליה לפצות את המשפחות. לפי השופט, ב"תיקי נורז'יץ" הוכחה העובדה שהרשות הפלסטינית ואש"ף שלחו את המפגעים ועודדו אותם, בדחיפה אידיאולוגית, כספית ומעשית, ותמכו בהם ובמשפחותיהם. ב"תיקי נורז'יץ" נכללו עוד 16 פיגועי טרור מלבד הלינץ' בתחנת המשטרה ברמאללה: רצח ארבעת בני משפחת גביש בביתם באלון־מורה, רצח בני הזוג דיקשטיין ואחד מבניהם, פיגוע ההתאבדות באוטובוס בצומת מגידו שנהרגו בו 17 בני אדם, ועוד.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... P_02060504174-750x482.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

את התובעים ייצגה עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין" שמנהל מאבקים משפטיים אזרחיים רבים נגד גורמי טרור. "אף אחד לא תבע את הרש"פ לפני כן מעולם, ואף אחד לא ידע איזו ישות היא ולמי יש למסור את התביעה", היא אומרת. "אבל הגשנו תביעה, וביקשנו לעקל את הפיצויים מכספי המיסים שנגבים על ידי ישראל עבור הרשות".

מיכאל נורז'יץ, אחיו של ואדים ז"ל, אומר לנו כי לא העלה אז בדעתו שיידרשו 19 שנה כדי שהצדק יצא לאור. "האמנו שצריך ללכת בדרך הזאת, המשפטית, מבחינה עקרונית. היה חשוב לנו להוכיח שיש פה אשמה. לא חשבנו שזה ייקח כל כך הרבה שנים. אחרי חמש או שבע שנות דיונים כבר הבנתי שבית המשפט אינו ממהר לפסוק לטובתנו, ולפעמים היה נראה כמעט שהוא פועל יותר לטובת הצד השני. אבל בסופו של דבר נעשה צדק".

מבחינת דרשן־לייטנר, המאבק המשפטי היה דרך נוספת להילחם בטרור שהכה אז בעוז בישראל, לצד הנתיבים הצבאיים והמדיניים. "פסק הדין של השופט דרורי אומר שערפאת ניהל מערכה שלמה נגד ישראל, והרש"פ סיפקה למחבלים במעשה ובשתיקה את כל האמצעים שנדרשים להם לצורך הטרור – נשק, כסף או הכוונה, הסתה מכוונת, שחרור ממעצר כדי ללכת לבצע פיגועים – כל התשתית שהמחבלים היו צריכים, הם קיבלו מהרש"פ.

"זה פסק דין חסר תקדים ועכשיו אנחנו דנים בו בשאלת הנזק. מדובר ב־150 תובעים. אנחנו מבקשים כעשרה מיליון שקל לכל תובע, מיליארד וחצי שקלים בסך הכול. הגשנו בקשה לעיקול וקיבלנו עיקול על שליש מהסכום, חצי מיליארד שקלים. שר האוצר יהיה חייב לממש את הפסק באמצעים שבידיו. כרגע אנחנו בשלבי סיכומים של תביעת הנזיקין".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01915_57_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לדבריה, בני המשפחה של הקורבנות ניהלו את ההליך שהמדינה הייתה אמורה לנהל בעצמה. "במציאות מתוקנת, הם לא היו צריכים לנהל הליך פרטי ואישי כדי להשיג שיפוי מהרשות הפלסטינית. המדינה הייתה צריכה לקחת את ההליך לידיה ולדאוג שיקבלו פיצוי הגון". עכשיו המדינה צריכה לפעול כמתחייב, לעקל את הכסף ולהעבירו למשפחות, "ולא רק כי מגיע להם מוסרית, אלא כי בית המשפט הורה".

פיצוי של עשרה מיליון שקלים לתובע יהיה בלתי רגיל בישראל, אבל לדבריה הסכום "דומה ואפילו נמוך ממה שנפסק בארה"ב לנפגעי טרור. שם יצרו מעין נוסחה לפיצוי קורבנות טרור – למשל, הורים שכולים מקבלים 10 מיליון דולר, ילד ששכל את הוריו מקבל 5 מיליון דולר, וכן הלאה. בית המשפט מראה בפסיקות האלו את סלידתו ממעשי טרור ואומר שאי אפשר לסלוח על מעשה טרור שכן מדובר לא רק בנזק לקורבן שנפגע, אלא לחברה כולה.

"גם הכנסת, בדיונים על פטור מאגרה בתביעות נזיקין, קבעה כי תביעות טרור עד 20 מיליון שקל לכל תובע יקבלו פטור מאגרה. כלומר, גם בעיני המחוקק הישראלי זה סכום פיצויים ראוי. יהיה מרתק לראות מה בית המשפט יפסוק. אני חושבת שזה יקרה לקראת סוף השנה".

חיכוכי חוק

הדיונים לאורך השנים עסקו רבות במעמדה של הרשות הפלסטינית. "בהתחלה הרש"פ טענה שהיא מדינה או ישות מדינית, ולכן נהנית מחסות ריבונית. את אנגליה וצרפת, למשל, אי אפשר לתבוע בישראל. היה דיון שהגיע עד לבית המשפט העליון, אם הרשות הפלסטינית היא אכן מדינה. התקבלה הכרעה שמי שיפסוק ויכריע בנושא הוא משרד החוץ. שר החוץ יכול להוציא תעודה המצהירה אם ישות מסוימת מוכרת על ידי ישראל כמדינה. זו הייתה הפסיקה במחוזי. שופט המיעוט היה השופט דרורי שקבע שצריך להיות שילוב של שני גורמים – משרד החוץ וכללי המשפט הבינלאומי. ולפיהם, הרשות רחוקה מלהיות מדינה.

"ציפי לבני, שרת החוץ באותה תקופה, התמהמהה מלבוא לבית משפט, הוצאנו לה מדי חודש צו שמורה לה לבוא ולהביא את התעודה. אחרי חצי שנה הוצאנו נגדה בקשה לביזיון בית המשפט וביקשנו להטיל עליה מאסר וקנס כפי שקבוע בחוק. למחרת היא הגיעה, ומסרה את תעודת שר החוץ שאומרת שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ואינה נהנית מחסות מתביעות נגדה".

אחר כך עלתה סוגיית הדין שצריך לחול על התביעה. "הפלסטינים טענו שהדין שצריך לחול על התביעה הוא לא הדין הישראלי, כי הפיגועים לא קרו בשטח ישראל אלא בשטחי הרשות, למשל הלינץ' ברמאללה. וכי גם הנתבעת עצמה, הרש"פ, אינה כפופה לדין הישראלי. הטענה הזאת הגיעה גם היא לעליון וגם היא נדחתה. טענה נוספת הייתה שמדובר ב'פורום לא נאות'. הרש"פ טענה שמי שצריך לדון בזה הוא בית המשפט ברמאללה".

הטענות כולן, היא משחזרת, נידונו בכובד ראש בבית המשפט הישראלי. "זה נמשך שנים, עלה בסוגיות מסוימות לעליון, ואחר כך הגענו לשלב הראיות. הרש"פ לא הגישה ראיות מטעמה והתחלנו לשמוע עדים מטעמנו כי בית המשפט אמר באופן חריג שהוא לא רוצה לבזבז זמן. הליך שמיעת הראיות היה מורכב, התקיימו לפחות 150 דיונים. העלינו לדוכן העדים מחבלים, שוטרים, מומחים לטרור שהציגו בפני בית המשפט את המשנה של עראפת והרש"פ והוכיחו באמצעות מסמכים שהרשות ניהלה מערכה מכוונת נגד אזרחי ישראל. בסוף הגיעו גם מומחים מטעם הרש"פ. לאחר הראיות ושלב הסיכומים הגיע פסק הדין, שהטיל בכל פיגוע ופיגוע מאה אחוזי אשמה על הרשות הפלסטינית. בעיניי אין שום ספק שגם הפיצויים יגיעו".

מיכאל נורז'יץ מאמין גם הוא שהפיצוי יגיע. "זה לא שאני מחכה לכסף. אבל חשוב להעניש את הפלסטינים גם מבחינה כספית. הם הרי תובעים את מדינת ישראל בכל שנה על פציעות ופגיעות בהם, ומדינת ישראל משלמת להם. הגיע הזמן שגם הצד השני ישלם". תקופת החגים, הוא אומר, מכבידה מדי שנה יותר ויותר על הוריו המבוגרים, שמציינים בין כסה לעשור את מות בנם בלינץ' האכזרי ההוא: "הם מזדקנים, וזה רק נהיה קשה יותר בשבילם".

The post אחרי 20 שנה: נפגעי האינתיפאדה השנייה מקווים לפיצויים appeared first on מקור ראשון.

הקרב על ההפגנות: וועדת חוקה חוק ומשפט התכנסה הבוקר בדיוק מהנקודה בה הפסיקה שעות ספורות לפני כניסת שבת, לדיון על התיקון לחוק הקורונה הגדול. הוועדה דחתה הבוקר 4000 הסתייגויות לחוק, רובן של ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת. החוק עבר בכפוף לרביזיה ויונח על שולחן המליאה שתפתח בשעה 16:00.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "אנחנו עדים לנזקים חמורים, שלא ראינו בתחילת המגפה"

– עוצר יציאות, סיוע אזרחי: צה"ל מעלה הילוך במאבק בקורונה

– הקפאת בנייה שקטה: במועצת יש"ע מתקשים להאמין להבטחות נתניהו

בליכוד החליטו למשוך את ההסתייגויות שלהם עקב אי הסכמה עם כחול לבן ומאחר ולא היה להן רוב בוועדה. להסתייגויות אלה, שעיקרן הפרדת התקנה להגבלה על הפגנות מהכרזה על מצב חירום מיוחד המטיל סגר מלא על מדינת ישראל הצטרפה סיעת ימינה שבחרה לא למשוך אותן, והן נפסלו גם כן בוועדת הכנסת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2016_04_22-12-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

על פי התיקון להצעת החוק, הממשלה רשאית במצב חירום להכריז על מצב חירום מיוחד הכולל תקנות של סגר מלא ושבאמצעותן היא רשאית להגביל הפגנות על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה: יציאה להפגנה מותרת עד מרחק קילומטר מהבית, בהתכנסות של עד 20 איש, כשבאיזור מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור יותרו להתכנס עד 2,000 איש. על פי חוות הדעת של היועמ"ש בה תומכים בכחול לבן, הממשלה לא תוכל להגביל הפגנות אחרת.

הצעת החוק הקיימת אותה מבקשים בכחול לבן להעביר כמו שהיא, קובעת הכרזה על מצב חירום מיוחד לשבוע ימים. בתום תקופה זו, יש לאשר מחדש את מצב החירום.

ההסתייגות, שהגישה לבסוף חברת הכנסת איילת שקד, ביקשה לתקן את הצעת החוק שאושרה בממשלה, כך שניתן יהיה לאסור על קיום הפגנות גם ללא הכרזה על מצב חירום מיוחד. כמו כן, הממשלה היא זו שתכריז על מצב חירום או מצב חירום מיוחד גם ללא קיומן של התקנות: בהצעת החוק נקבע כי רק בעת שהן בתוקף ניתן יהיה להכריז על מצב זה.

עוד לפי ההסתייגויות הללו, נוסח החוק שעמד בפני הצבעה ביקש לקבוע כי על מנת להכריז על מצב חירום מיוחד לא תזדקק הממשלה לחוות דעת של משרד הבריאות ותוכל להסתפק רק בעמדת שר הבריאות.

במהלך הדיון בוועדת הכנסת, התפתח ויכוח בין חברי ימינה לחברי הקואליציה. ח"כ מתן כהנא מימינה טען כי "הליכוד היא אסקופה נדרסת, אח"כ תבוא אסנת מארק ועוד כוכבים ויגידו שעזרנו ליועמ"ש". יו"ר הוועדה ח"כ גינזבורג תקף ואמר: "שקד מביאה לסיום הדמוקרטיה". ח"כ סמוטריץ' השיב לגינזבורג: "הדמוקרטיה מתה כשמנעת מהכנסת להצביע על ההסתייגויות".

במהלך הדיון בוועדת הכנסת טענה חברת הכנסת שקד כי שרים בכחול לבן ובליכוד הודו בפניה שהממשלה בחרה לאשר הגבלות חמורות כ"כ על המשק רק כדי לאסור את ההפגנות: " כולם הסכימו, בשיחה של אחד על אחד, שאפשר היה להסתפק בהגבלות של מרץ. זאת חרפה שכולכם תשלמו עליה".

וועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג קבעה כי הסתייגותה של ח"כ איילת שקד הינה בגדר נושא חדש וע"כ הצעתה לא תיכלל בנוסח הצעת החוק שתובא להצבעה במליאה, גם לא כהסתייגות. זאת בניגוד עמדת היועמ"ש של ועדת חוקה עו"ד תמי סלעה שאמרה כי לדעתה, כל ההסתייגויות שהועלו להצעת החוק, אינם בגדר נושא חדש.

תוך כדי הדיון בוועדה, הפגינו מחוץ לכנסת פעילי מחאת בלפור, בראשם אנשי התנועה למען איכות השלטון נגד הגבלת ההפגנות. במהלך ההפגנה, כך על פי הודעת המשטרה, פקחי עיריית ירושלים שפעלו להורדת שלטים שנתלו במקום בליווי שוטרים, הותקפו ע"י חלק מהמפגינים באמצעים שונים ומקלות. השוטרים עיכבו לחקירה מפגין שחשוד כי תקף את אחת השוטרות באמצעות מקל ופצע אותה בפלג גופה התחתון ובידה.

שר המשפטים אבי ניסנקורן הגן על החלטת כחול לבן לתמוך בהגבלת ההפגנות, וצייץ בטוויטר: "אנו שומרים על איזון בין המאבק על בריאות הציבור לבין זכויות האזרח. הנסיון המסוכן של הליכוד לאסור על זכות המחאה לכל אורך המשבר – כשל. הגבלות התנועה על הפגנות יחולו רק במהלך סגר מלא. ברגע שירוככו המגבלות על המשק, יבוטלו מיד הגבלות התנועה על הפגנות ותפילות. רק ביחד ננצח את הנגיף".

גם בוועדת חוקה התלהט השיח. ח"כ אבידר טען בעד המפגינים שמחוץ למשכן. ח"כ קרעי אמר לו: "אתה ח"כ שממריד נגד החלטות הממשלה", ולזה השיב אבידר: "אתה פושטק קטן שהמשפחה שלו מתביישת בו".

בתום ההצבעה בוועדת החוקה, ובכפוף לרביזיה, תעלה הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

The post בדרך להגבלת ההפגנות: דיון סוער בכנסת appeared first on מקור ראשון.