The post "התחלה": אייל דביר מגשים חלום עם סינגל חדש appeared first on מקור ראשון.

שיחה ובישול בעת ובעונה אחת

מטבחים רבים נפרדים מהסלון ומפינת האוכל זקוקים לשיפוץ ולמעבר למטבח פתוח המאפשר חברתיות, בידור ואירוח שמגדיל את חלל הסלון ומאפשר שיחה ובישול בו זמנית. מטבחים אלו הם רחבים ומעניקים תחושה של חלל גדול בעיקר כשהבית קטן. גם במעבר לדירה חדשה חשוב לתכנן מטבח פתוח ולא סגור שיהיה מעוצב בטוב טעם. כאשר הופכים את המטבח לחלק בלתי נפרד מהסלון נוצרת אשליה של חלל. כך גם חוסכים בעלויות של שולחן אוכל כי ניתן לאכול בפינת האוכל בין המטבח לסלון המשמשת גם לאירוח וגם לארוחות המשפחתיות. המבשל יכול לערוך שיח עם משפחתו או האורחים ואינו מבודד מהם. בנוסף הוא  יכול להגיש לשולחן ולפקח על הילדים שנמצאים באזורים אחרים של הבית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/יתרונות-של-המטבח-הפתוח-750x496.jpg 750w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

חיסכון בחשמל, ניקיון ואחסון

כאשר ישנה הפרדה בין המטבח לסלון כמות האור הטבעית קטנה יותר. במטבחים פתוחים נכנס אור מהחלונות וכך אין צריכת חשמל יתר על המידה. לעומת זאת, יש להקפיד על הניקיון וההיגיינה כי האורחים רואים את המטבח ומריחים את הריחות העולים ממנו. ריח של אוכל טעים מעניק חוויה ביתית חמה ומגרה את החושים של האורחים. חשוב להשאיר חלונות פתוחים ולאוורר את הבית בעת טיגון בצל או שום כדי שהריחות לא יהיו כבדים מדי בחלל הפתוח.

יתרון נוסף הוא שטח האחסון. במטבח פתוח יש יותר ארונות כי הוא רחב יותר וזה מתאים בעיקר לציבור המסורתי מטעמי כשרות ולאנשים האוהבים לבשל וזקוקים למרחב גדול יותר. ישנם הסוברים שזהו חיסרון ובמטבח סגור מעצם זה שיש קיר נוסף ניתן להתקין יותר ארונות מטבח, אך אם החלל גדול אין סיבה ששטח האחסון לא יספיק.

טרנדי ומעוצב

בבתים פרטיים רצוי שיהיה מעבר למטבח גם מאזור החנייה עם גישה נוחה לנשיאת הקניות ויציאה למרפסת או לגינה ששם מארחים פעמים רבות. תכנון המטבח הפתוח צריך להתאים לצרכים האישיים ולטעם האישי, הוא צריך להיות פרקטי ויפה למראית העין. העיצוב צריך לכלול מרחב מספיק דיו למכשירים החשמליים, למשטחים, לנגישות, למספר הנפשות ועוד. אפשר לשלב אביזרים מעוצבים, אגרטלים, כלים תלויים וחפצים טרנדיים אחרים. לבחור בצבע המתאים בגוון שלו לסלון ולשלב קולט אדים למניעת ריחות טיגון פחות נעימים. יש לתכנן גם את עיצוב הכיורים, הברזים, הכיריים והשיש. לעשות שימוש בקרמיקה, אריחים מודפסים, לוחות זכוכית, פסיפס או אבן טבעית על פי הטעם והתקציב. חיפויים של נירוסטה או זכוכית יצרו מראה אסטטי ונקי ואילו חיפויים מאבן טבעית, קרמיקה או פסיפס יעניקו מראה כפרי וביתי.

אפשר גם לתכנן מטבח פתוח חלקית עם הפרדה של קיר גבס, עץ או זכוכית נמוך שיהיה מעוצב וימנע חלקית את נראות המטבח, כך שלא יהיה צורך לנקות אותו בתדירות.

 

The post יתרונות של המטבח הפתוח appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מחקר סרולוגי ראשון מסוגו שנערך בישראל עמד אתמול (יום ג') בראש סדר היום החדשותי. אולם נראה שהממצא העיקרי בו, לפיו כ-200 אלף ישראלים נדבקו בקורונה ומרביתם כלל לא פיתחו תסמיני מחלה, לא כל כך מסתדר עם המציאות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת

– הגניבות בצאלים הפכו כר פורה להשפלת צה"ל

– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"

המדגם, שנערך על ידי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) בשיתוף פעולה עם המרכז הלאומי לבקרת מחלות, העלה כי שיעור החשיפה לנגיף עומד על 2.5 אחוז – גבוה יותר מזה שמשתקף כיום בשיעור הבדיקות החיוביות. המשמעות: כ-200 אלף ישראלים נדבקו בנגיף הקורונה מאז תחילת המגפה. החוקרים ציינו כי על פי הנתונים נראה שישראל רחוקה מאוד מלהנות מ"חסינות עדר". זאת, מאחר שכדי שתהיה חסינות כזאת שתאפשר לחיות לצד הקורונה בלי חשש לתחלואה ותמותה גדולה בגל השני, לפחות 50 אחוזים מהאוכלוסייה צריכים לפתח נוגדנים. על פי ממצאי הבדיקות הסרולוגיות, על מערכת הבריאות להיות מוכנה מבחינת ניהול המגפה ולא להיות מופתעת ממקבצי התפרצות כפי שאנו עדים להם בימים האחרונים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1SQ3U0-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ממצאי המחקר העלו לא מעט סימני שאלה ותהיות לגבי מהימנותם בשל מספר סיבות, בהן מספר הנבדקים הנמוך יחסית (כ-1,700 בני אדם) ובשל התוצאות שמעמידות את מצב אזרחי ישראל בבחינת נס. חוקרים ומדענים ששוחחנו איתם ציינו בפנינו מספר מהבעיות שעלו מממצאי המחקר. בדיקות סרולוגיות לבחינת מספר הנבדקים שבדמם נמצאים נוגדנים לקורונה נערכו במספר מדינות ברחבי העולם ובהן ניו יורק, ג'נבה, לונדון וספרד. מממצאי הבדיקות עלה כי אחוז התמותה מקורונה עומד על כ-1 אחוז ואילו על פי תוצאות המדגם, בהתחשב בתמותה בישראל שעומדת נכון להבוקר על 290 בני אדם, הרי שאחוז התמותה בישראל עומד על כ-0.15 אחוז. המשמעות היא שאו שבכל העולם טעו בבדיקות הסרולוגיות, או שבישראל טעו בפענוח הבדיקות הסרולוגיות, או אולי בכלל בישראל עדים לנס בלתי-מוסבר שמביא לאחוזי תמותה נמוכה מקורונה בהשוואה לכל העולם. לא מדובר בממצאים בלתי-אפשריים, אך הם מאוד לא סבירים.

בנוסף, אם אנחנו יודעים שבישראל חלו כ-200 אלף בני אדם וידענו לזהות על פי בדיקות הקורונה רק כ-17 אלף חולים עם סימפטומים – המשמעות היא שרק כעשרה אחוזים מהנדבקים בישראל אותרו. בניו יורק לשם השוואה זיהו אחוז חולים גדול יותר. האפשרות הזו לא סבירה מאחר שבישראל ביצעו מספר בדיקות קורונה רב יותר מאשר בניו יורק והשכילו לעצור את המגיפה בשלבים מוקדמים יותר, לפני גל התחלואה הענק שהיינו עדים לו בתפוח הגדול. לא סביר שלמרות הבדיקות הנרחבות הצליחו לפספס בישראל כל כך הרבה חולים, וזה לא מסתדר עם עדויות אחרות בעולם.

אז האם מדובר בטעות? לא ניתן לדעת. פרטיו של הדו"ח שהוגש למל"ל לא נחשפו מלבד המסקנות הסופיות שלו ואלו, כאמור, "לא עושות שכל". אז יכול להיות שבישראל קרה נס עצום שאי אפשר להשוות אותו לשום מדינה בעולם אבל גם יכול להיות שיש שגיאה בקיט הבדיקות הסרולוגיות, או בסטטיסטיקות ואינספור הטיות שיכולות להביא למציאות הזאת. כעת צריכה להיות דרישה מהמל"ל שיחשפו את הדו"ח המפורט ויאפשרו לציבור לבחון בעצמו ולהבין את הממצאים מהסקר הסרולוגי.

מה כן אפשר ללמוד מהסקר ומהממצאים הלא ברורים שנחשפנו אליהם? שהדבקת עדר פשוט לא עובדת ולא תיתכן. בימים אלו, פוסט קורונה ופרה-קורונה חלק ב' עולות הקריאות לאפשר לצעירים להידבק בהמוניהם ולכלוא אוכלוסיות בסיכון בריאותי ומבוגרים בסדר למשך חודש. ברור יותר מכל כעת כי זה פשוט לא יעבוד. אין ערובה להתחסנות עדר, ללא התערבות חיסונית יזומה ואין דבר שיבטיח שכשישחררו את הסגר הכפוי על המבוגרים, הם לא יידבקו ומיד יעמדו בסיכון חיים. מן המחקרים שנערכים בעולם בקרב מחלימי הקורונה והנוגדנים שפיתח גופם לנגיף עוד לא עולה תמונה ברורה באשר לחיסון העצמי שהעמידו המחלימים והאם בסיבוב הבא, בחורף 2021 לא תפגוש אותם הקורונה שוב. היא כבר לא חייבת להיות סלחנית.

The post נס או טעות בחישוב: המספרים המוזרים של הדו"ח הסרולוגי appeared first on מקור ראשון.

"כשאני מסתכל היום לאחור אני לא מבין איך חיינו ככה בעיקר מההיבט הביטחוני. המשמעות היא לחיות כל הזמן בשגרת חרום, כוננות מתמדת" – כך מסכם איציק וזאנה, תושב נצרים שבגוש קטיף לשעבר, את החיים שחווה על בשרו ביישוב שהיה מובלעת בתוך השטח הפלסטיני.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב

– ראשי יש"ע נפגשו עם נתניהו: "מצפים לריבונות בלי פגיעה"

– בית משפט פדרלי בארה"ב: אין דבר כזה "מפגע בודד"

על פי עסקת המאה שפרסם הבית הלבן בחודש ינואר השנה, ישראל תוכל להחיל את ריבונותה על 30% משטחי יו"ש. לפי המפה שפורסמה יחד עם התוכנית, הודגש כי יהיו 15 יישובים שיוגדרו כמובלעות, כשמסביבם שטח המיועד למדינה הפלסטינית – אם תקום. היישובים שיישארו לכאורה כמובלעות, הם חרמש, מבוא דותן, אלון מורה, איתמר, ברכה, יצהר, עטרת, מעלה עמוס, מיצד, כרמי צור, תלם, אדורה, נגוהות, בית חגי, עתניאל.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0616151414029-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בשלב הראשון, מרגע החלת הריבונות, תוקפא הבנייה ביישובים הללו, והם יוכלו לבנות רק לגובה ולא להתרחב לשטחים נוספים. בשלב השני, אם יחליטו הפלסטינים לקבל עליהם את רשימת התנאים הכוללת הפסקת ההסתה והאלימות ויתור על זכות השיבה ועוד, עלולה להיות ליישובים המבודדים הרעת תנאים משמעותית, למשל באפשרות לנסוע על צירים שנסעו עליהם עד היום.

וזאנה חי במשך כ-12 שנים את המציאות הזו. החיים ברצועת עזה לא היו קלים אף פעם, אבל מבחינתו, ההרעה המשמעותית החלה מרגע שהחלו ליישם את הסכמי אוסלו. "מעשית חווינו את הבידוד הזה החל מהיום הראשון של הסכמי אוסלו, 'עזה ויריחו תחילה', ובנצרים הרגישו את זה במיוחד. בגוש קטיף היה מקבץ גדול של יישובים יחסית, שגם הוא היה סוג של מובלעת, אבל בנצרים זה היה יותר מורגש".

– האיש שבחר לשאת את זכרון גוש קטיף בשמו

לפני אוסלו, הוא מספר, "יכולנו ללכת לים או לטייל בדיונות מדרום שהיו אז עתודת הבנייה של היישוב, נכנסים ויוצאים מתי שנוח. החיים האזרחיים היו חיים של בני חורין. מרגע שאוסלו פרץ, קלטנו שהערוץ שמחבר אותנו למרכז החיים בגוש קטיף; מוסדות החינוך, המועצה האזורית, קופת חולים מקומות עבודה ועוד עומד להיסגר. כנ"ל לגבי הציר לכיוון צפון למחסום ארז ואשקלון. זה אומר שנשאר לנו רק ציר אחד לכוון מזרח לנחל עוז/קרני. המשמעות היא שהמקומות שאתה מחובר אליהם ברמה יום יומית, הופכים להיות רחוקים. כלומר, כדי להגיע למרכז גוש קטיף צריך לצאת לנחל עוז, משם לעלומים ולכיסופים".

בזמנו גם להם הובטחו הבטחות ששגרת החיים שלהם לא תיפגע. "בהסכמי אוסלו הוצהר שהתנועה תהיה חופשית לכל מקום, אבל כבר אז אף אחד לא האמין לזה. בהתחלה הייתה איזו התעקשות להמשיך כרגיל, אחרי שצה"ל יצא מהרצועה, שלחו כמה פעמים לניסיון אוטובוסים בצירים הרגילים שבהם נסענו עד אוסלו, אבל לא הייתה פעם אחת שהאוטובוסים האלה לא חטפו ומהר מאוד זה נפסק. כל הכניסה והיציאה מהיישוב הייתה דרך ציר אחד בלבד שהפך למאוים מאוד".

"אף אחד לא ידע בהתחלה איך זה ייראה", ממשיך וזאנה, שמתגורר כיום באריאל ומנהל את בית המדרש 'עוז רועי' באוניברסיטת אריאל. "המח"ט של הגזרה שהיה אז ונדרש לתת תשובות ברורות התחמק ועזב את הפגישה בזעם. גם ביום של העזיבה של צה"ל היה שם בלאגן, שהזכיר קצת את הבריחה מלבנון. מסביב המון משולהב עם בקת"בים ואבנים וצה"ל יצא. לנו לא היה שום מידע מה בדיוק הולך לקרות".

שגרה של מובלעת

"כשהפכנו להיות מובלעת זה אומר שאתה תלוי מאוד מאוד בציר היציאה היחיד שלך", מתאר וזאנה את שגרת החיים במובלעת הסובבת יישובים ערביים. "אם אני רוצה לנסוע לחתונה באשקלון, זה אומר שבמקום לצאת חצי שעה קודם אני יוצא שעה קודם. בשלבים הבאים הציר הפך להיות מותקף בצורה בלתי רגילה בבקת"בים, ירי, מטענים וכל היצירתיות האכזרית. התגובה הראשונה של פיקוד דרום הייתה הפקודה שאין נסיעה של רכב אזרחי לבד והוא מחויב בליווי של ג'יפ מקדימה ומאחורה. זה גרם  להפרעה משמעותית מאוד לשגרה. שנים אחר כך נכנסו גם הרכבים ממוגני הירי ואחרי האינתיפאדה השנייה הנסיעה הייתה ברכבי ספארי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0809171710006-750x431.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"זה אומר שספקים לאט לאט סירבו להיכנס. זה אומר שהכביש פתאום יכול להיות סגור וכדי לפתוח אותו זה יכול לקחת שעות כי צריך תיאום מול המשטרה הפלסטינית. אחרי האינתיפאדה השנייה היה גדוד שלם סדיר שהיה אחראי על האבטחה שלנו. כל שירות או אספקת לחם למכולת היה מצריך תיאומים וסידורים. היה לנו עורף לוגיסטי בקיבוץ סעד ששימש כסוג של תחנת ממסר. הספקים היו מביאים לשם את הסחורה ואנחנו היינו לוקחים משם. הסרבול היה קשה מאוד והיישוב רוצה להתפתח ולהתבסס ולא רוצה להיות צוללת".

אם שמים מצד אחד את מציאות החיים שלכם בנצרים ומצד שני החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הקשיים שווים את זה?

"אני לא בקיא בפרטים. בימין אני שומע קולות לכאן ולכאן, שמי שמברך על כך בונה על זה שהערבים בכל מקרה לא יבואו. אין לי הערכת מצב לגבי תוכנית טראמפ, אבל לגבי מציאות המובלעות אני יכול להגיד שהיא מציאות רעה – לא רק ברמה הקיומית, אלא גם ברמה העקרונית. זה משהו שחונק ומגביל וזה משהו שהוא נגד הד.נ.א של ההתיישבות. אני מקווה שזה לא מה שיקרה".

במבט לאחור, מציין וזאנה, כי דווקא הקשיים המאוד גדולים האלה יצרו גם סוג של התפתחות שלא היה מצוי ביישוב כל כך קטן. "היישוב התפתח וגדל, אבל היה צריך מאמץ גדול מאוד ורצון מאוד חזק. כשהגענו לפני  אוסלו היינו בערך 20 משפחות בקרוואנים. בזמן הגירוש היינו בערך 70. היישוב גדל אומנם, אבל צורת ההתמודדות חייבה אותנו להיערך לכל דבר אחרת. אין טכנאי מזגנים, אז שני חבר'ה מהיישוב למדו את המקצוע והיה להם מונופול ביישוב. אין כניסה ויציאה נוחות, אז מישהו ביישוב פתח מכולת שהפכה לסופרמרקט כי צריך אספקה זמינה. הייתה בעיה עם ההסעות לבתי הספר אז במאמץ גדול נבנה גם בי"ס ביישוב. המצב המסובך ייצר אצלנו סוג של פתרונות שבסוף נתנו לוקסוס".

"בתוך היישוב, הושקע מאמץ אדיר כדי שהחיים יהיו נורמליים", מסיים וזאנה, "זו הייתה החלטה של אנשים להיאחז והלכידות הפנימית מאוד תרמה לזה. סדרי העדיפויות של מה עיקר ומה טפל נבנים בתקופה

The post "שגרת חירום מתמדת": כך נראו החיים במובלעת appeared first on מקור ראשון.

ניסוי בלב ים תמיד מושך תשומת לב בעולם ובמיוחד כשמדובר בניסוי של אחת התעשיות המרתקות בעולם, התעשייה האווירית. מדובר בניסוי ירי כפול, מבצעי ומוצלח במערכת הנשק LORA – מערכת שיכולה לשגר טיל תקיפה בליסטי מדויק מלב ים וגם מהיבשה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– העיוותים בתוכנית הסיוע של משרד האוצר היו בלתי-נמנעים

– "הפלסטינים מסתערים על השטח ואין מי שיעמוד מנגד"

– גל שני בפתח: בארה"ב מודאגים, בדרום אמריקה משחררים

הניסוי ,שהתבצע כחלק מהדגמת יכולות לאחד מלקוחות המערכת המתקדמת, יגרור בוודאי עניין רב בעולם. אין ספק שמדינות ירצו לדעת מה יעלה בגורל הטיל החדש, תוצרת כחול לבן, שיכול להגיע לטווח של עד 400 ק"מ.

(צילום: התעשייה האווירית)

במהלך הניסוי שוגרו שני טילים ארוכי טווח אל נקודות פגיעה מתוכננות מראש בלב ים, בשני טווחים שונים: בטווח קצר – 90 ק"מ ובטווח ארוך – 400 ק"מ. הטיל שוגר ממערכת מבצעית הכוללת קרון פיקוד ומשגר יבשתי שהוצבו על גבי ספינה בלב ים כחלק מדרישות הבטיחות בניסויים מסוג זה. בשני מתארי הניסוי הטיל שוגר למסלולו, ניווט עצמו אל עבר המטרה ופגע בה בדיוק רב. מדובר בהישג חסר תקדים של התעשייה האווירית שמציגה ללקוחות שלה פוטנציאל תקיפה מהטובים בעולם. מערכת הנשק והטיל עמדו בהצלחה בכל היעדים שהוצבו להם.

המערכת שפותחה על ידי מפעל מלמ של התעשייה האווירית, כוללת טיל קרקע-קרקע ארוך טווח, משגר ייחודי, מערכת שליטה ובקרה ומערכות תומכת להפעלה יבשתית או ימית. המערכת נותנת מענה לתקיפה בליסטית במגוון טווחים עם דיוק של כעשרה מטרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /2020/06/001-750x421.jpeg 750w" sizes="(max-width: 945px) 100vw, 945px" />

"הניסוי בוצע במתאר מבצעי מלא ובו נבדקו יכולות התמרון, התקיפה ודיוקי המערכת יחד עם פיתוחים ושיפורים טכנולוגיים שבוצעו על ידי הצוות ההנדסי בחברה", מספר בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל. "תוצאות הניסוי המרשימות מוכיחות את בשלות המערכת ויכולותיה המתקדמות".

מערכת הנשק LORA פותחה בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית האמונה על פיתוח ובניית מערכות הגנה אווירית. בין פיתוחי החטיבה ניתן למצוא את חץ 2 ו-3, ברק 8, טילים משוטטים, אינספור מערכות טילים, מערכות לוויין מתקדמות – לווייני תצפית, ננו-לוויינים, משגרי לוויינים ולווייני תקשורת – ואת החללית "בראשית" במשימתה פורצת הדרך אל הירח.

The post בטווח 400 ק"מ: היכולת הבליסטית של ישראל עולה שלב appeared first on מקור ראשון.

The post שידור חי: ישראל מחוברת – מופעי תרבות בדיגיטל appeared first on מקור ראשון.