ב-28 בינואר נחשף בטקס חגיגי בבית הלבן "חזון השלום", שנוסח בידי אנשי ממשל טראמפ. לאחר למעלה משנתיים של ציפיות, השערות, חששות, וגם דחיות בשל הבחירות החוזרות ונשנות לכנסת, הוצגה התכנית בת 180 העמודים. היא נוסחה בידי צוות שכלל את אנשי הבית הלבן ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן. ההנחה היא כי ראש הממשלה נתניהו היה בסוד העניינים לאורך תקופה, אם כי הוא שב והכחיש במהלך התהליך כי יש בידו מידע על כך.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"

– האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה?

– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה

השאיפה האמריקנית האולטימטיבית הייתה לספק פתרון שיסיים באופן סופי את העימות בין ישראל והפלסטינים, כך שלאף צד לא תהיינה תביעות נוספות לאחריו. המדינות יכירו זו בזו – ישראל בפלסטינית, והפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. החזון מכיר בשאיפה הלגיטימית של הפלסטינים לממשל עצמי, ומנגד, בזיקה היהודית ההיסטורית לשטחי יהודה ושומרון, וכן בחשש הביטחוני הכבד של ישראל מפני מדינה פלסטינית. כל פתרון מציאותי, נכתב בו, יחייב את ישראל לפשרות טריטוריאליות משמעותיות.עם זאת, ארה"ב תכיר בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, ותגן על כך במוסדות בינלאומיים.

נתניהו נענה בינואר והסכים לקיים משא ומתן עם הפלסטינים על בסיס התכנית. הפלסטינים מסרבים בזעם ורואים בה עלבון. על פי העקרונות הכלולים בחזון – אף אדם, ישראלי או פלסטיני – לא יתבקש לעזוב את ביתו. מבחינת האמריקנים, הדבר נתפס כהטבה משמעותית עבור הישראלים, שכן כל תכנית אחרת הניחה כמובן מאליו פינוי מסיבי של מתיישבים מבתיהם. לישראל תיוותר אפשרות פיקוח בטחוני משמעותי על כל המרחב.

על שטחים מוסכמים תוחל ריבונות ישראלית, והם יהפכו להיות חלק רגיל ורציף ממדינת ישראל. כך למשל, יוסרו בהם כל חסמי הבנייה המכבידים כיום על בנייה ביו"ש. 97 אחוזים מקרב המתיישבים, לפי מתווה החזון, יישארו בשטח ישראלי רציף. שלושה אחוזים מבניהם – ב-19 יישובים – יישארו כמובלעות, שאליהן יוביל כביש בריבונות ישראלית.

לפלסטינים ניתנת ארכה של כארבע שנים להחליט האם ברצונם להצטרף לתהליך. בזמן המשא ומתן העתידי בין הצדדים, ישראל לא תבנה יישובים חדשים באזורים שלא מיועדים להיות תחת ריבונותה, לא תרחיב יישובים קיימים באותם אזורים ולא תקדם תכניות בנייה בהם. ישראל לא תרחיב את המובלעות הישראליות מעבר לשטחן (אבל תוכל לבנות בהן לגובה).

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01/AFP_1OH4PF-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כדי להצטרף לתהליך – על הפלסטינים להפסיק את ההסתה כנגד ישראל, לשנות את תכני הלימוד העוינים לישראל, למשוך את התביעה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להפסיק תשלומי משכורות לפעילי טרור ובני משפחותיהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית תידרש לאחריות ביטחונית על רצועת עזה. עם חתימה על הסכם, יושבו כל השבויים וגופות הנעדרים.

כפרי המשולש, יוכלו להיות מצורפים אל המדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, ניתן יהיה לתת לה שטחים בחולות חלוצה, כדי שאלו ישלימו את השטחים שהיא מאבדת לכאורה לטובת ישראל. לפלסטינים לא תהיה זכות שיבה אל האזורים הישראליים. בעיית הפליטים תסתיים. מחנות הפליטים יפורקו, אונר"א תפסיק לפעול. ישראל תוכל לסרב למעבר מי שמוכר כעוסק בטרור, ממדינות ערביות אל השטח הפלסטיני. גדר ההפרדה שהוקמה בירושלים, תשמש גבול. השכונות שממזרח לה, יהוו בירה פלסטינית.

לגבי הר הבית, יישמר הסטטוס-קוו, אך יותר חופש תפילה לכל הדתות. (מה שמהווה סתירה, כי ליהודים אסור כיום להתפלל בהר הבית. השגריר פרידמן השיב על כך כי השאיפה היא שבמהלך המו"מ יוחלט על חופש לכל הדתות).

התכנית כוללת עוד פרטים רבים, דוגמת הקצאת איזור נופש עבור הפלסטינים לחופי ים המלח. כבישי מעבר שיוקמו עבור הפלסטינים דרך בקעת הירדן אל מעברי הגבול עם ירדן, נתיב מעבר עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. הפלסטינים יוכלו להשתמש בשלב ראשון באזורים מיוחדים שיוקצו להם בנמלי חיפה ואשדוד, ובהמשך לאחר חתימת ההסכם, יישקל להקים עבורם  נמל ימי ונמל תעופה באי מול חופי עזה. לא מיותר לציין כי התכנית עצמה נמצאת באתר הבית הלבן, וכל דורש מוזמן להתעמק בה.

אין מפה מוסכמת

מבחינת ארה"ב מדובר בפתרון בעל השלכות אזוריות. על פי החזון, היא תעודד את מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל. יהיה עליהן להפסיק לתמוך ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם וב-BDS. ארה"ב תרתום אותן לטובת קידום יוזמות כלכליות עבור הפלסטינים.

בשיחה עם כתבים ישראלים מייד לאחר אותו טקס בינואר, הביע נתניהו רצון מפורש להחיל ריבונות באופן מיידי. עם זאת, בחלוף כמה שעות וראיונות של ג'ארד קושנר לכלי תקשורת, התברר כי מבחינת האמריקנים, ריבונות שתזכה להסכמה אמריקנית, יכולה להיות מוחלת רק לאחר סיום עבודת הוועדה שהוקמה כדי לדייק את המפות.

מהצד הישראלי חברים בוועדה הזו יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. שרת ההתיישבות החדשה, ציפי חוטובלי, אמורה להצטרף אף היא. מהצד האמריקני, חברים בו שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי-פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/08172720-2-750x480.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אל התכנית שפורסמה בינואר, צורפה "מפה קונספטואלית". תפקיד הוועדה הוא לדייק בה את גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון. ואז, אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, יצטרפו וינהלו משא ומתן מוצלח, תוקם עליו בסופו של דבר מדינה פלסטינית.

על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתמה מפלגת הליכוד, ניתן יהיה להחיל ריבונות החל מה-1 ליולי. אנשי מועצת יש"ע אומרים בשבועות האחרונים כי לא נעשו כל שינויים במפה, והיא תואמת את מפת הקונספט. לעומתם, גורמים המקורבים לחברי הוועדה אמרו היום כי אין עדיין מפה מוסכמת וגם לא עקרונות לכזו. לדבריהם, "הועלו ונבחנו על ידי הצדדים הצעות שונות, אך טרם סוכם דבר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01911_11_39-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר למקור ראשון לפני כשבועיים, כי ירצו לראות את ישראל והפלסטינים מנהלים משא ומתן לשלום מתמשך וכולל על בסיס החזון האמריקני. "אנו שמחים כי הנהגת ישראל הביעה את נכונותה לכך. אנו מקווים שההנהגה הפלסטינית תסכים גם כן. התקווה שלנו לא נותנת אפשרות וטו לפלסטינים", נמסר וכן הודגש: "לא ניתן לעצור את ההתקדמות בתהליך לאורך זמן, על ידי מי שחושש מבחירות קשות. אנו ממשיכים לעודד את הפלסטינים, שהוצעה להם הזדמנות אדירה לממש את שאיפותיהם, לשבת ולדבר. בינתיים, ההתייעצויות הצמודות שלנו עם ישראל בנושא זה נמשכות".

בשבועיים האחרונים, פתחו חלק מאנשי מועצת יש"ע בקמפיין נגד התכנית. החששות שלהם נוגעים הן למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך, להסכמה העקרונית מצד ישראל להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתכנית. לדברי חלק מראשי הרשויות, המחיר של יצירת מובלעות וויתור על חלק מהכבישים בהם יכולים כיום לנסוע ישראלים, הוא מסוכן, מגביל מאוד ולא שווה את התמורה.אחרים טוענים כי זו מתנה שאסור לוותר עליה.

ואחרי הכול, יש לומר, שבבסיס הדברים, החלת ריבונות היא החלטה ישראלית. אם ישראל רוצה לאשר אחת ולתמיד את השייכות של האזורים ששחררה במלחמת ששת הימים, היא יכולה לעשות זאת, ולהתמודד עם המחיר הבינלאומי.

The post תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב appeared first on מקור ראשון.

אתמול סיימה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מרים לומפ סאגה בת שש שנים כשקבעה כי מלכה לייפר היא מתחזה וכשירה לעמוד לדין, "הרושם שנותר בי הוא שהמשיבה מעצימה את בעיותיה הנפשיות ובכך היא מתחזה למי שחולה במחלת נפש. על מסקנתי היא שהמשיבה מסוגלת לעמוד לדין ויש לחדש את הליכי ההסגרה בעניינה". סניגוריה של לייפר הודיעו בתום הדיון כי יערערו לעליון על ההחלטה וכי מלכה לייפר איננה כשירה לעמוד לדין כפי שקבעה השופטת.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ליצמן, לייפר והמדרון החלקלק של משפחה וקהילה

– בעקבות הפרסום במקור ראשון: פנייה לליצמן להכיר באחיות מצרפת

– ציון דרך: האם כל משרדי הממשלה עלו לירושלים?

בתום לילה ארוך ומלא בסערת רגשות, שתיים מהמתלוננות, דסי וניקול, אחיות מאוסטרליה התפנו לדבר איתנו ולחלוק את רגשותיהם אחרי ההחלטה שהייתה צעד גדול לקראת הצדק לו הן מייחלות.

"אחרי לילה ארוך התראיינו היום לכלי התקשורת ולא הייתה לנו הזדמנות לשבת ולעבור על ההחלטה שפורסמה" מעידה דסי בשיחה מאוסטרליה, "ראינו בפייסבוק כמה אנשים ששיתפו את עיקרי ההחלטה, אנו אמנם לא מדברות עברית אבל קוראות ומבינות. אנחנו מלאות אדרנלין והחיוך לא יורד לנו מהפנים. אחרי כל כך הרבה שנים רצופות אכזבות ומאבק קשה, אנחנו סופסוף שמחות".

ניקול מאייר: "לראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין . העובדה הזו מפיחה בנו תקווה. אנו מקוות שהיא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/000_11D0US-750x527.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נדמה שתחושת ההקלה הזו ששוטפת אותן, משותפת להרבה מאד אנשים בישראל ובאוסטרליה.

"כששמענו על ההחלטה לא יכולנו לנשום, קשה להסביר במילים את התחושה של לעבור 67 דיונים בבית המשפט על הסיפור שלנו שרק רצינו לראות אותו נגמר. היינו בשוק, אבל בשוק חיובי" מוסיפה ניקול.

עורך הדין מתן עקיבא שייצג את עמדת המדינה התקשר לאחיות בווידאו מיד ביציאה מאולם המשפט.

דסי: "הוא היה מאד נרגש כשהתקשר לבשר לנו על ההחלטה. הוא עבד קשה מאד והיה נוסע שותף איתנו ברכבת ההרים הזו. הוא בטוח שההחלטה שהתקבלה טובה למרות הגשת הערעור"

ניקול: "אנחנו מודעות ומקבלות שהתהליך המשפטי כולל ערעור אבל העובדה שלראשונה בשש שנים השופטת קבעה שלייפר היא מתחזה ושהיא הצליחה להערים על כל המערכת כשהציגה את עצמה כחולת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין – מפיח בנו תקווה. אנו מקוות שהעליון יתמוך בהחלטה הזו ויאשר אותה ואין סיבה שהיא לא תוסגר לאוסטרליה בהקדם האפשרי. לשמחתנו התגברנו על המכשול הגדול ביותר ואנו מקוות שהעליון יעמוד לצידנו"

לאחר שנים של מאבק תקשורתי, הן משתפות קצת מהתחושות שליוו אותן.

"היום אמרנו משהו שכולנו מסכימות עליו: המאבק הזה אולי הותיר בנו הרבה חבלות אבל הוא לא שבר אותנו" אומרת דסי בקול בוטח. "הייתה לנו תמיכה מכל עבר- מהאחים שלנו, מהקהילה היהודית והלא יהודית פה באוסטרליה וגם מהקהילה הלאומית בישראל ובעולם. התמיכה הזו עזרה לנו להגיע עד היום, אמנם יש לנו עוד דרך לעבור אבל זה צעד ענק קדימה".

דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר הן שלוש אחיות שנפגעו על ידי מלכה לייפר שהייתה מנהלת הסמינר החרדי בו למדו. לאחר שהוגשה התלונה הראשונה נגד לייפר ב-2008 נמלטה לייפר לישראל. היא נעצרה על מנת להסגירה לאוסטרליה ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים רגילים, ראיות שהביאו למעצרה הנוסף בשנת 2018.

אלי הייתה הראשונה מבין האחיות לתת עדות במשטרה בשנת 2011 על מעשיה של לייפר לאחר שיצאה מהקהילה החסידית בה גדלו האחיות. דסי שהייתה באותה עת עדיין חלק מהקהילה החסידית מסרה גם היא את עדותה כמה חודשים אחרי אלי אבל מודה שזה לא היה לה קל: "הרגשתי שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות אבל בגלל שעדיין הייתי חלק מהקהילה הרגשתי שמתסכלים עליי כבוגדת". ניקול הגישה גם היא את עדותה כעבור מספר חודשים. ניקול היא היחידה שנשארה עדיין חלק מהקהילה החרדית.

דסי ארליך (משמאל):"המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות, יש הגנה אוטומטית קודם כל על התוקף"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08446245-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"מסירת העדות במשטרה הייתה טראומטית בשבילי. לדבר עם שוטר לאחר שלא דיברתי על ההתעללות כלפיי עם אף אחד זו חוויה קשה" מעידה דסי, "אבל מיד אחר כך אמרו לנו שזה יהיה הליך פשוט. לא חשבנו שניאלץ לעבור תהליך קשה כל כך להביא להסגרתה. אחרי המעצר הראשון שלה והשחרור, הבנו שהיא הצליחה להערים על כולם כבר מהיום הראשון. היא שוחררה ושמענו דיווחים שהיא שוב מתעללת וזה גרם לנו לקחת את המאבק שלנו לזירה התקשורתית, גם זה דרש הרבה מאד אומץ".

ניקול מעידה, כי העובדה ששלושתן יצאו יחד למאבק כשלוש אחיות עזרה להן לעשות את הצעד הקשה הזה.

הקהילה בה גדלו מעדיפה עד היום שלייפר תרצה מעצר בישראל "הייתה לי היום שיחה עם מישהי מהקהילה שאמרה לי שהסיבה שהם מעדיפים שלייפר תישאר במעצר בישראל היא שלא יהיה חילול ה'" מספרת ניקול, "אנחנו רוצות להתעמת איתה בבית המשפט כאן באוסטרליה ולראות אותה עומדת בפני האישומים הקשים".

לעומתם, שאר חלקי הקהילה היהודית באוסטרליה כמו חב"ד והציונות הדתית כמו גם הקהילה בישראל, העניקו לאחיות תמיכה משמעותית לאורך כל המאבק שלהן.

האחיות מעידות שהמאבק שלהן לא היה אישי בלבד, "המאבק שלנו נתן קול לכל קורבן ששרד התעללות מינית והוכיח שכל קול משנה עוד את השיח הציבורי סביב התעללות" משתפת דסי. "השיח השתנה, ההגנה האוטומטית קודם כל התוקף- גם זה השתנה"

"כמה שיותר מדברים על כך שההתעללות היא תופעה קיימת המתעללים מפחדים יותר והשיח הזה מעורר גם קורבנות לעשות את הצעד האמיץ של להגיש תלונה או למסור עדות במשטרה" מוסיפה ניקול, "באחת מהביקורים שלי בישראל ב-2017 פגשה אותי בחורה שגם היא קורבן להתעללות מינית מצד המנהלת שלה והיא אמרה לי שהמאבק שלנו חיזק אותה להחליט שהיא לא תיתן לזה יותר להמשיך לקרות. זה לא רק המאבק הפרטי שלנו, עשינו זאת בשביל הסיפור הגדול יותר, בשביל הילדים שלי ולילדים בכל העולם".

יש איזשהו מסר שהייתן רוצות להעביר למדינת ישראל?

ניקול: "כשהתפרסמו החדשות אודות התערבותו של השר יעקב ליצמן למניעת הסגרתה של לייפר, התגובה שלי הייתה- יש לו הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפי ליצמן ומדינת ישראל שבסופו של דבר המערכת שלה פגעה בנו".

ניקול: "יש לליצמן הרבה שאלות לענות עליהן. בגללו המשפט הזה התארך בשנתיים נוספות ונגרם לנו יותר סבל. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי כי אין לו שום נגיעה בעניין. אני אוהבת את ישראל אבל יש בי טינה כלפיו וכלפי המערכת"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/F190806YS50-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

דסי: "אנחנו שומעות כל הזמן על התרומות שנאספות עבור לייפר ברחוב החרדי בעולם, ואני לא מבינה איך אנשים מסתכלים לילדים שלהם בעיניים, אומרים להם שהם יעשו הכל כדי להגן עליהם ולעשות את העולם טוב יותר עבורם, אבל במקום זאת תומכים באישה הזאת".

ניקול: "יש לנו תקווה בבית המשפט העליון שהמהלכים להסגיר את לייפר לאוסטרליה יעשו בהקדם. It has been long enough”

"אנו מקוות שהמשחקים יבואו לסיומם, מלכה לייפר לא יכולה יותר לשחק ולהעמיד בפנים. היא הערימה עלינו ועל כל המערכת אבל לא עוד" מסכמת דסי.

ח"כ איילת שקד ליוותה את הנפגעות במאבקן בכהונתה כשרת המשפטים והותקפה על ידי יועץ התקשורת רונן צור שנשכר על ידי מקורבי לייפר להשחיר את שקד כדי למנוע ממנה לקדם את הסגרתה של לייפר. "במשך כמה שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה ובעיקר בין הקהילה היהודית באוסטרליה לבין ישראל. נפגשתי כמה פעמים עם דסי והקורבנות ואני חושבת שטוב יעשו גלגלי הצדק בישראל אם הם יעבדו מהר יותר. אני מקווה שהערעור לעליון יהיה מהיר. אין שום צורך לגרור זאת עוד חודשים רבים. מלכה לייפר צריכה להיות מוסגרת עוד השנה לאוסטרליה"

איילת שקד: "במשך שנים ניהלתי במשרד המשפטים בעזרת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות את ההליכים בבית המשפט בניסיון לסיים את הליך ההסגרה של לייפר, סיפור שמעיב מאד על מערכת היחסים הדיפלומטית בין ישראל לאוסטרליה. אני מקווה שהליך הערעור לעליון יסתיים במהירות"

מארגון "מגן" המלווה את הנפגעות נמסר: "כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר מתעתעת ברשויות ואנו שמחים שבית משפט קבע כי היא כשירה לעמוד לדין. לאחר אין ספור דיונים ומריחות שהשפיעו קשות על המתלוננות אנו מקווים שבית המשפט יקבע דיון מהיר בעניין ההסגרה ויביא סוף סוף לצדק ולמזור לנפגעות. בנוסף אנו מצפים שמדינת ישראל לא תגרור רגליים במקרים דומים, ותפעל להסגרה מידית של פדופילים מכל העולם שרואים בישראל כמדינת מקלט".

The post "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית" appeared first on מקור ראשון.

עליית מספר חולי הקורונה במערכת החינוך עוד לא מצביעה על התפרצות גל תחלואה מחודש בקורונה, אבל עשרות מקרי ההדבקה החדשים בהחלט דורשים זהירות רבה יותר במערכת החינוך הצפופה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון

– שלוש עצות חיוניות למבקשים להיות פוליטיקאים

– "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל"

על פי דיווחי משרד החינוך לפחות 15 עובדי הוראה חלו בשבועיים האחרונים בקורונה, בהם 11 מורים וגננות ו-4 סייעות. 19 תלמידים נדבקו בנגיף אף הם. לא ברור האם נדבקו האחד מהשני והאם בתי הספר שימשו כמדגרה וכמוקד להתפרצות. בשל אירועי התחלואה 509 מורים ותלמידים נדרשו להיכנס לבידוד בכמה מוסדות חינוך. בית הספר 'נבון' ברחובות שבו נדבקו מספר מורים ותלמידים נסגר וכך גם 8 גני ילדים ברחבי הארץ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1QY7Y5-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איפה הבעיה? כמו מהיום הראשון למגיפה- בהסברה. רבים בציבור לא מצליחים להחזיק ראש לנוכח הנחיות הבידוד והריחוק המשתנות והמורכבות ולא באמת יודעים כיצד יש לחבוש מסיכה בצורה הנכונה והזהירה ביותר ואחת לכמה יש להחליף אותה ועוד. אם מדברים על היערכות לעתיד- ההסברה הוא אחד מהתחומים הנדרשים ביותר לתיקון.

בכירים במערכת בריאות הציבור סבורים, כי הסיכויים שמורים ותלמידים יחלו ויידבקו בקורונה במוסדות הם נמוכים, כל עוד ישמרו על הנחיות הריחוק החברתי. הבעיה היא כי לא ניתן באמת לשמור עליהן. במערכת החינוך לומדים לעיתים גם 40 ילדים בכיתה צפופה ועם ביטול מתווה הקפסולות וכמעט כל המגבלות לא ניתן למנוע באמת הדבקה. בניגוד למדינות אחרות בעולם שהחזירו את מערכת החינוך לשגרה תחת מגבלות משמעותיות יותר כמו לימודים בקבוצות של 10 תלמידים, בדיקות חום תכופות ושמירת מרחק וחציצה בין תלמיד לתמיד- בישראל כל זה לא באמת אפשרי וחששם של הצוותים החינוכיים מוצדק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QY7XP-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מנגד יש לזכור, הסיכויים שבבתי הספר מסתובבים חולי קורונה לא ידועים הם נמוכים. ישראל שומרת בשבועות האחרונים על עקומה יציבה וחיובית של כ-20 חולים חדשים בממוצע ביום, ולרוב פחות מכך. אם נאסוף 50 איש מהרחוב לחדר אחד, הסיכוי שנאתר בקבוצה המדגמית חולה קורונה הוא כמעט אפסי. לכן גם בדיקות קורונה המוניות לא אמינות דיין בשל תופעת ה-'פולס פוליטיב' (דיווח שגוי על תוצאה חיובית) בקבוצות ללא סימפטומים, תופעה ששכיחה יותר מאשר דיווח על חולים מאומתים.

זו הייתה גם טענתו של פרופ' איתמר גרוטו, האפידמיולוג והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בסוף השבוע האחרון בריאיון בגל"צ. גרוטו טען כי בקרב א-סימפטומטיים על כל בדיקה מאומתת וחיובית לקורונה עלולות להיות 20 בדיקות חיוביות אך לא נכונות. גם היום, בדיקות הPCR והמטושים עוד לא מספיק מדויקים כדי לקבוע תחלואה בקרב ציבור רחב ולא מאובחן לתסמיני קורונה מוכרים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_19_26-9-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז איך מתמודדים עם עולם של חוסר וודאות? פשוט נזהרים. בתחושה הציבורית נדמה כי הקורונה כבר הרחק מאחורינו. ברחובות ובמשרדים כבר שוכחים לעטות מסיכות ולא חוששים עוד להחליף לחיצות יד וחיבוקים. אך עם הזלזול בדרישות הריחוק מגיעה גם סכנה – אנחנו עלולים למצוא עצמנו בבידוד בן שבועיים וחלילה גם להידבק. מחלימי הקורונה אף הם לא יכולים לדעת בוודאות האם הם 'יצאו מהמשחק' ופיתחו חיסון עצמי.

המומחים חלוקים בשאלה מתי יגיע גל התחלואה הבא וראש הממשלה נתניהו אף הזהיר אמש (ג') כי גל התחלואה עלול להיות קטלני וקשה יותר משחווינו בחודשים האחרונים. במערכת הבריאות עוסקים כעת בתחקור ההתנהלות וקבלת ההחלטות עם תחילת משבר הקורונה ומגבשים דרכי פעולה להתמודדות עם חזרתה האפשרית לקראת הסתיו או החורף.

מאמצי העל למציאת חיסון או תרופה ברחבי העולם לא יגיעו ככל הנראה לכדי תוצאות בקרוב ועלינו להודות ולשמוח על השבועות הקרובים שזכינו לאפשרות לחזור בהם קצת לשגרה שנשכחה מלפני התפרצות המגיפה. יש כאלה שכבר מספרים כי הם מתגעגעים לימי הבידוד בבית לצד הילדים ורגעי הקסם שמצאו בהם. אל דאגה, אנחנו עוד עלולים לחזור לכך וגם למצוא עצמנו בסכנה לא קטנה. הכל תלוי בנו, כמעט.

The post האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה? appeared first on מקור ראשון.

סדרת הספורט הדוקומנטרית "הריקוד האחרון" זכתה להצלחה אדירה מהרגע שעלתה לאוויר. הסדרה מתארת את הקריירה של שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן וכבר הפכה לאירוע מדיה גלובלי שמאפיין ברוב המקרים רק שידורי ספורט חיים של אירועי שיא. ההצלחה הגיע משילוב של כמה גורמים יחד – שחקן כדורסל עם איכויות אישיות ויכולות מקצועיות יוצאות דופן, תמיכה של מערכות שיווק משומנות ומלוטשות, חלון הזמנים בו כוכבו זרח – סוף שנות ה-90 של  המאה הקודמת, עם פריחתו של עידן המסחור והגלובליזציה של התקשורת; וכמעטפת לכל אלה, מועד שידור התכנית, בזמן שאירועי הספורט החיים עצרו מלכת בשל התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם. אף שהייתה מיועדת לשידור בחודשי הקיץ (יוני 2020), הוחלט להקדים את שידורי הסדרה והיא עלתה לאוויר ב-19 באפריל 2020, ממש בעיצומה של מגפת הקורונה העולמי.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "הדרך שבה מתנהל ענף הכדורסל גורמת לאיבוד הזהות שלנו"

– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"

– "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה"

הריקוד האחרון מתעדת את עונת המשחקים האחרונה של שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן במדי השיקאגו בולס (1997-1998) במאבקה על תואר האליפות השישית והאחרונה של הקבוצה. בעזרת עונת המשחקים הזו הבמאי ג'ייסון הייר שזר את תתי הסיפורים שמרכיבים תמונה גדולה הרבה יותר. התכנית מלווה את ג'ורדן משנותיו הראשונות כשחקן צעיר ומשרטטת פרופיל ברור של אדם מיוחד מאוד, שזכה למעמד מיוחד בקרב יריביו ובאופן שסוקר על ידי התקשורת בהערצה עיוורת.

הסדרה אמנם לא מציגה הרבה פרטים חדשים על השחקן ולא על הקבוצה והליגה, בטח למי שחי ועקב אחר הכדורסל בשנים אלו. אך באמצעות מאות שעות הקלטה וראיונות רבים, היא מצליחה לשזור ולהבליט, באופן רגיש, את הסיפורים הגדולים והשותפים המרכזיים של ג'ורדן לקריירה המרשימה. האופי האולטרא תחרותי של השחקן, שגם גרר אותו לעיתים למקומות בעייתיים, הוא ללא ספק המרכיב הבולט בתמונה שמבקש הבמאי לצייר. חשוב בהקשר הזה לציין שחומרי הגלם המתינו כשני עשורים עד לאישורו של ג'ורדן, ורק במרץ 2018 הפקת התכנית החלה. סביר להניח כי מה שהשחקן לא רצה שייחשף, נותר מחוץ לתכנית. אך יחד עם זאת, לא מדובר במופע יחסי ציבור כלל ועיקר. התכנית מציגה גם צדדים פחות זוהרים באישיותו והתנהלותו של הכוכב, ובראשם הנטייה להימורים.

הסדרה מצליחה לחשוף ולעניין גם אוכלוסיות שונות שלא זכו לראות את ג'ורדן משחק. העריכה המרשימה נעשתה באופן מדויק, כך שגם מי שלא חי בתקופה הזאת או שאינו אוהד ספורט, קיבל מושג והצצה לאירועי הרקע שהובילו לכל אחד מהסיפורים. נדמה שזהו אחד המהלכים החשובים של הסדרה, שהצליחה להוציא את הסיפורים על הקבוצה וכוכביה מגבולות הנוסטלגיה. במובן מסוים לא מדובר בסדרת כדורסל אלא בשיעור לחיים. על נחישות, אמונה, מקצועיות, סימון מטרות וכל אותם ערכים שמזוהים כל כך עם ג'ורדן ועם הספורט.

תקשורת גלובלית טרום סלולרית

שנות ה-80 של המאה ה-20 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של שידורי הספורט באופן כללי ושל ליגת ה-NBA באופן נקודתי. שינויים טכנולוגיים אפשרו להרחיב משמעותית את שידורי הטלוויזיה ולהעבירם למקומות רבים בעולם. גם הצטרפותם של שחקנים לא אמריקנים, וכניסתו של הקומישינר דיוויד סטרן העניקו לליגה רוח גבית ותרמו להפיכתה לליגה גלובלית. מאז כניסתו של הקומישינר, השכילה הליגה לפתח מערכות שיווק מוצלחות שתרמו באופן משמעותי להפצתה.

ג'ורדן, שהיה שותף בכיר לפופולריות המתעצמת של ליגת ה-NBA, היה גם אחד הנהנים העיקריים מכך. מהבחינה הזאת, ניתן לשער שהתקופה סייעה לו להפוך גם לכוכב כל כך קונצנזואלי. החיבור של השחקן עם חברת נייקי והפרסומות שהפיקו יחד הוסיפו נדבך משמעותי נוסף בהפיכותו של ג'ודן לגיבור בינלאומי. סביר להניח כי בעידן של מצלמות סלולריות זמינות ורשתות חברתיות מהירות הצמיחה האדירה של ג'ורדן, כשהוא מהמר או מתערב על סכומי כסף גדולים, היתה מורכבת יותר.

האם שידורי הספורט החיים תחת איום?

שידורי הספורט החיים היו תמיד ליבת שידורי הספורט ובמידה רבה גם עוגן משמעותי לגופי שידור רבים בעולם. במשך שנים הוכיחו האוהדים את נאמנותם לשידור החי וסירבו לצפות במשחקי קבוצתם האהובה בשידור נדחה. לכן לא מפתיע ששידורי הספורט החיים נמצאים כמעט דרך קבע בראש טבלאות השידורים הנצפים ביותר בטלוויזיה. זה כנראה ימשיך להיות המצב, שכן התחרות, הריגוש והחוויה החברתית הם המניעים המרכזיים לאהדת הספורט. אולם לצד זה, אנו עדים לגידול בהפקות תכני ספורט נוספים כמו ספרים, קולנוע ותכניות דוקו. מהפכת הסטרימינג הובילה לשינוי בהרגלי הצריכה התקשורתיים ובעיקר לביטול התלות של צרכני התקשורת בלוח השידורים הרשמי. מכיוון שכך, האובססיה לשידור החי בעולם הספורט היוותה בשנים האחרונות עוגן משמעותי לשידורי הטלוויזיה הקלאסית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 10/jordan-epa-750x817.jpg 750w" sizes="(max-width: 881px) 100vw, 881px" />

נראה כי "הריקוד האחרון" סלל את הדרך לדוקו הספורט להגיע לקדמת הבמה התקשורתית ולייצר שיח ועניין כמעט כמו אירועי ספורט חיים. אף שהפרקים שוחררו אט-אט, התכנית הצליחה לשבור שיאים, להגיע לעשרות מילוני אנשים ברחבי העולם ולהשתלט על סדר היום התקשורתי והציבורי. נטפליקס ו-ESPN, ששידרו את הסדרה דיווחו על כמויות צופים חריגות לז'אנר ובכלל. בנטפלקיס הצביעו על עשרות מיליוני צופים מחוץ לארה"ב  וב-ESPN התגאו בשיאים ששברה הסדרה לאורך כל פרקיה. רבים אף דיווחו כי הם ניסו לצפות בפרקי הסדרה קרוב ככל שניתן למועד שידורה, בכל שבוע, על מנת שיוכלו להיות שותפים לשיח שמתנהל סביבה ברשתות החברתיות.

ברמה התקשורתית העמוקה יותר, יוצרי "הריקוד האחרון" אולי הוכיחו שאירועי מדיה לא חייבים להיות משודרים בשידור חי. בפרספקטיבה היסטורית ייתכן והדוקו הנוכחי יהיה הסמן הראשון לערעור ההגמוניה של השידור החי בעולם הספורט. האם גם במקרה הזה ג'ורדן ייזכר כחלוץ ששינה את פני תקשורת הספורט? כנראה שרק הזמן יגיד.

פרופסור אילן תמיר – מומחה לספורט, חברה ותקשורת. משמש כראש ביה"ס לתקשורת באריאל וחוקר אורח באוניברסיטת הראווארד.

The post "הריקוד האחרון" מערער את ההגמוניה של שידורי הספורט appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ntz-260520-26-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ntz-260520-37-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה appeared first on מקור ראשון.

"יהודי צפון אמריקה רואים בישראל בית הכנסת שהם לא היו רוצים להיות חברים בו", אומר לי הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן. "אם בית הכנסת הזה היה נשרף או נפגע חלילה הם היו מסייעים לבנותו מחדש, אך עדיין לא היו רוצים להתפלל בו".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "החורף יהיה שונה לחלוטין ממה שחווינו"

– עומד למשפט: נתניהו אינו נציג הימין או ישראל השנייה

– אפוקליפטי ומטריד: המשימה השאפתנית ביותר של הסופרת

מדוע זה כך? אני שואל. "הם מרגישים שישראל של היום איננה מכבדת את האדם באשר הוא אדם, שהיא מקדמת יהודיות שאיננה מקבלת את הערך החז"לי שהתורה ניתנה למען השלום. הם לא מרגישים שישראל שואפת לשלום".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_03_00-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אנחנו נפגשים בלשכתו המרווחת של הרטמן במכון לקראת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שתתקיים באופן וירטואלי ותעסוק בסוגיית יחסי ישראל עם יהדות העולם בעידן שאחרי משבר הקורונה.

"היחסים של יהדות העולם עם מדינת ישראל מורכבים יותר ממה שישראלים רוצים להודות", אומר הרטמן. "הדור של ניצולי השואה האמין שחשיבותה של מדינת ישראל היא כמקום מפלט במקרה של שואה נוספת. מדינת ישראל הייתה מקום שאתה לא רוצה לחיות בו ולהזדקק אליו, אבל כמו תעודת ביטוח, טוב שהיא שם. אך כיום יהודי צפון אמריקה לא זקוקים למדינת ישראל. רוב היהודים מתחת לגיל שישים בצפון אמריקה אינם מרגישים שהאנטישמיות המסוימת שישנה משנה את תחושתם הקיומית שאמריקה היא ביתם. הם מסתכלים על ישראל כמקום שאמור להשלים את החוויה היהודית ואת הזהות שלהם, לא כמקום שיציל אותם – מכיוון שהם לא מרגישים זקוקים להצלה, בטח לא ממדינת ישראל, שאין לה מה לשווק להם. הם אמנם יתמכו בישראל כשהיא בצרה, כמו שעושה משפחה, אך במקביל הם גם מרגישים ריחוק בשל אופן ההתנהלות וההתנהגות של מדינת ישראל, שאיננה מתכתבת עם הערכים היהודיים שלהם".

על פי הרטמן, החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון תרחיק ממנה עוד את הדור היהודי הצעיר בארה"ב. "החלת ריבונות חד־צדדית שונה לחלוטין מכזו שמתרחשת במסגרת הסכם שלום. ככל שיהודי צפון אמריקה צעירים יותר, השיח הערכי חשוב להם יותר, בעוד שבישראל הערך העליון הוא עדיין ביטחוני. אצלנו זה כבר לא דיבור על קדושת ארץ ישראל, אלא על קדושת החיים. מנגד, היהודים האמריקנים חושבים שצריך הסכם".

למרות הדברים הללו, הרטמן מסכים ש"אין לתת ליהודים האמריקנים קול בנושאים של חוץ וביטחון כאן בישראל. השיח נעצר תמיד בנקודה הזו, אבל חשוב להתקדם".

שני מרכזים שווים

בניגוד למי שרואים בישראל את המרכז היהודי העיקרי והחשוב, הרטמן רואה אותה כאחד מתוך שני מרכזים יהודיים שווים במעמדם. "יש שני מרכזי תרבות יהודיים גדולים, בישראל ובצפון אמריקה. כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה תצא תורה", הוא אומר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.11.03-750x875.jpeg 750w" sizes="(max-width: 493px) 100vw, 493px" />

לדבריו, "הציונות כיום מאותגרת מאוד. כמו כל תנועת מהפכה, האידיאולוגיה הראשונית כבר לא מתאימה ביום שאחרי השלמת המהפכה. הציונות ביקשה לעצב תודעה של שואה ותקומה, כאשר כל מה שקורה בארץ הוא תקומה וכל מה שקורה בחו"ל הוא שואה. גישה שאין עתיד לעם היהודי אלא אם כן זה בארץ ישראל.

"אבל רוב העם היהודי לא קיבל את האידיאולוגיה של התנועה הציונית: לפני השואה עלו ארצה 200 אלף יהודים ארצה, ולצפון אמריקה 'עלו' מיליון וחצי יהודים. רוב העם היהודי בחר לא לעלות לישראל. ועל כן הציונות היא הצלחה אדירה, אך יחד עם זאת כישלון אדיר. מדובר באחד המפעלים הלאומיים המרתקים והחשובים במאה העשרים, אבל מצד שני העם היהודי לא 'קנה את זה', והציונות לא השכילה ליצור שפה חדשה".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון

The post "כי מציון תצא תורה, אבל גם מצפון אמריקה" appeared first on מקור ראשון.

אין כמעט מקום ציבורי שאפשר להיכנס אליו בלי בדיקת חום ממרחק, במדחום אינפרה אדום. אך שומרי השבת אינם יכולים להשתמש במכשיר בשבתות, בגלל חילול השבת. האם הדבר עלול לגרום לעיכוב בחזרה לבתי הכנסת בשבתות?

במכון "צומת" מצאו פתרון – ולא רק לבתי הכנסת, אלא גם למקומות שבהם האיום גדול יותר, כגון בתי חולים, בתי אבות או בסיסי צה"ל, שיבקשו לשמור על השבת אך גם על הבריאות. במכון פיתחו מדחום אינפרה אדום של חברת Pangea שמותקן עליו "פיקוד שבת" שחוסך חילול שבת של ממש.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מנייני הקורונה הם הזדמנות לשלב בין נוסחי התפילה השונים

– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון

– מדיניות ההפחדה מפני הקורונה הוכיחה את עצמה

"יש דרישה של משרד הבריאות מבתי החולים ומבתי האבות לבדוק במדחום את האנשים המגיעים למקום", מסביר ראש מכון צומת הרב מנחם פרל. "גם בתי הכנסת, שאולי היו אחת המדגרות הגדולות של נגיף הקורונה, טרם נפתחו, ואין ספק שתנאי הפתיחה שלהם יהיו חמורים מאוד. ייתכן שבדיקת חום תהיה רכיב הכרחי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /05/IMG_15401-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כמו רבים ממוצרי מכון צומת שלהם מנגנון "פיקוד שבת", המדחום מצויד במכשיר אוטומטי, "בכל ארבע־חמש שניות המכשיר מודד חום, בין שיש מולו מישהו ובין שלא", הוא מסביר. "התוצאה מופיעה על מסך LCD בגב המכשיר – שמבחינת 'שמירת שבת כהלכתה' אינו אסור בשבת באופן חד־משמעי".

בגלל הבדיקה האוטומטית, נוכחותו של אדם מול המכשיר תגרום רק ל"שינוי הספרות על צג המדחום: במקום שיופיעו הספרות 00.0 יופיעו הספרות 36.2 וכדומה. למרבית הפוסקים הדבר מותר לכתחילה בשבת. קירוב המצח של האדם אל המכשיר גורם לשינוי זרם חשמלי".

המחיר לא זול – 795 שקלים – והמדחום אינו מיועד לשימוש ביתי, אלא למוסדות, בתי כנסת וגופים גדולים. בכותל המערבי בחנו את אפשרות השימוש במוצר, אומר פרל, אך לבסוף נסוגו מחשש שהציבור החרדי יתנגד לשימוש כזה. "ברור שאי אפשר לבלום כניסת חולי קורונה לגמרי כך, כי חום הוא אינו התסמין היחיד, אבל אין ספק שזה יכול לסייע בצורה כלשהי.

"אסור להגיע למצב שבתי הכנסת הם הגופים האחרונים שייפתחו, ופתרונות כאלה יכולים לסייע לשכנע את משרד הבריאות שאנחנו יכולים לפתוח את בתי הכנסת, ולהתנהל בצורה אחראית".

The post לקראת פתיחת בתי הכנסת: מדחום "כשר" לשימוש בשבת appeared first on מקור ראשון.

במשכן הכנסת כבר נערכו אתמול ליום חג – השבעת הממשלה החדשה, לאחר שנה וחצי של מערכות בחירות, חמש שנים בדיוק לאחר השבעת הממשלה הקודמת. אלא שהעניינים הסתבכו במהרה.

סבב המינויים בליכוד, שהיה אמור להגיע לסיומו לקראת סוף הערב, נתקע – תחילה בשל סירובו של הרב רפי פרץ (הבית היהודי) לוותר על תיק ירושלים שהוצע לו, ולאחר מכן בשל התקוממות חברי הכנסת בליכוד על המינויים שלא הגיעו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון

– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה

– הציונות הדתית הקטנה שנתניהו אהב כבר לא קיימת

תחילה היה זה אבי דיכטר, שנפגע משום שלא קיבל זימון לשיחת מינוי. "זלזול כזה אינו רק כלפיי, אלא הוא יריקה בפניהם של 130 אלף מתפקדי ליכוד שבחרו בי בעשירייה הראשונה בליכוד", אמר דיכטר. צחי הנגבי הודיע בעקבותיו שיחרים את ההצבעה וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת". חוסר שביעות רצון הביעו גם השרים שנתניהו זימן אליו לפגישות היום, כמו השרה גילה גמליאל שקיבלה הצעה לתיק חדש – "השרה לענייני השכלה גבוהה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 200514_201408-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

באופן מוזר, נתניהו משך אתמול את ההצעה לתיק לענייני ירושלים שהניח לפתחה של ציפי חוטובלי, וגם השר זאב אלקין לא קיבל הודעת מינוי מנתניהו. בשל היעדרו של כל משא ומתן עם ימינה, ציפו שרי הליכוד הסרוגים שנתניהו יביע את הערכתו לציונות הדתית דרכם – אך זה לא קרה. וכך נולדה שכבת מאוכזבים רחבה בליכוד, נוכח התיקים הקטנים שנותרו והמשרדים שעוד לא נולדו. נתניהו לא הצליח להשלים את סבב המינויים, ולפיכך ביקש לדחות את ההשבעה ליום ראשון.

השר יריב לוין עזב אתמול את בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בשלב מוקדם של ההליכים, ונתניהו נותר להשלים את סבב המינויים בעצמו. ללא יועצים פוליטיים סביבו הפכה המלאכה למסורבלת, ונוצרה דינמיקה של חוסר שביעות רצון. אחד הפתרונות היצירתיים שהעלה נתניהו היה חידוש המו"מ מול ימינה: ככל שיש פחות שרים לחלק בבית – שכבת המינויים קטנה ובהתאם גם שכבת המאוכזבים שכבר אין להם למה לצפות.

יו"ר כחול לבן בני גנץ הסכים לבקשת נתניהו, אולם בשל החשדנות הרבה משך מיד את מכתב ההתפטרות שלו מתפקיד יו"ר הכנסת. בזמן שהוועדה המסדרת בכנסת אישרה את הדחייה אמר מיקי זוהר, יו"ר הקואליציה המיועד, ש"ראש הממשלה משוחח עם חברי הליכוד בשעות אלו, יש לנו סיעה גדולה מאוד והוא מחויב לשבת ולדבר עם האנשים. ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. זה תהליך. אני מצהיר פה בצורה ברורה – הזמן נועד כדי לדבר עם האנשים בצורה יפה".

בד בבד עם המהומה בליכוד הצליח אמש בני גנץ להשלים את סבב המינויים בכחול לבן. אשכנזי יקבל את תיק החוץ, ניסנקורן את המשפטים, ומיכאל ביטון מיועד לתפקיד שר במשרד הביטחון. עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, אורית פרקש־הכהן תהיה השרה לעניינים אסטרטגיים, חילי טרופר ימונה לשר התרבות, פנינה תמנו־שטה לשרת העלייה, מירב כהן לשרה לשוויון חברתי, יזהר שי לשר המדע והחלל ואסף זמיר לשר התיירות. יועז הנדל מיועד לתפקיד שר התקשורת. גם המינויים בכחול לבן התעכבו עד לשעות הערב בשל קשיים פנימיים.

בליכוד מונו נכון לליל אמש השר יריב לוין ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין לשר הבריאות ויואב קיש לסגנו, אוחנה לשר לביטחון הפנים וגדי יברקן לסגן שר במשרד, ישראל כ"ץ לשר האוצר, מירי רגב לתחבורה ולחוץ לסירוגין, ואופיר אקוניס לשר לשיתוף פעולה אזורי. עוד מונה השר דרעי להמשיך לעמוד בראש משרד הפנים ומשרד הנגב והגליל, והרב יעקב אביטן מאשקלון מונה לשר הדתות. ליצמן יכהן כשר השיכון.הכיסאות הערוכים בטרקלין שאגאל בכנסת, אתמול, לקראת הרמת הכוסית המסורתית לרגל הקמת הממשלה

The post השבעת הממשלה נדחתה בגלל תסיסה בסיעת הליכוד appeared first on מקור ראשון.

בחשש לא מועט, ביום ראשון יחזרו כלל תלמידי מערכת החינוך בישראל לכיתות הלימוד לשגרת לימודים רגילה וללא מגבלות במספר הילדים בכל כיתה. לאחר שיחות רבות בין מנכ"לי משרדי ראש הממשלה, החינוך והבריאות סביב מתווה מקובל להחזרת התלמידים לבתי הספר ולגנים. זאת בהבנה כי ללא המהלך יתקשה המשק לשוב לשגרת העבודה. בכיר במשרד הבריאות הסביר לנו כי הם עומדים מאחורי המתווה ותומכים בו, בתקווה שבמוסדות החינוך יעשו את המרב בהקפדה על הכללים כדי למנוע התפרצות מחודשת של המגפה. באזורים שנחשבו בעבר או נחשבים כעת למוקדי התפרצות לא ישובו בשלב זה למתכונת לימודים רגילה, וההחלטה לגביהם תתקבל לקראת 1 ביוני.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?

– סיכום עונה בכנרת: "השנה זכינו שגם עקומת המפלס השתטחה"

– גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש

החזרה ללימודים בשבוע הבא תהיה במתכונת מלאה אך תחת מגבלות והתאמות. המורים ואנשי ההנהלה במוסדות החינוך ייקראו להקפיד על היגיינה, אשר תכלול שטיפת ידיים בסבון ומים, הפרדה בשירותים וכיוצא בזה. כל תלמיד יציג הצהרת בריאות בכניסה לבית הספר, ויודיע שאין לו חום או תסמיני מחלה. התלמידים יידרשו להקפיד על חבישת מסכה בשטחים הפתוחים במהלך ההפסקות. כיתות ד' ומעלה יחבשו מסכות גם בשיעור. בהפסקות האוכל יישמר מרחק של שני מטרים בין תלמיד לתלמיד והכיתות יצאו להפסקה באופן מדורג.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QY7XP-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במסגרות חינוך שתתגלה בהן תחלואה ייסגר המוסד בהתאם לסדר הפעולות שיקבע משרד הבריאות. במשרד החינוך יוקם צוות מצומצם לקביעת מתווה להיערכות מערכת החינוך לגל תחלואה נוסף.

היבטים אחרים של החזרה לשגרה: שר הפנים אריה דרעי הודיע הערב (ה') כי חופי הרחצה ייפתחו ביום רביעי הבא לאחר שיוכשרו לרחצה ובילוי בהתאם להנחיות. המבקרים יידרשו לעטות מסכות ולהקפיד על מרחק של שני מטרים בין מתרחץ למתרחץ או בין משפחה למשפחה. נופשים יוכלו לרבוץ על החוף בקבוצה של לא יותר משישה בני אדם. המלתחות והמקלחות במבנים סגורים לא ייפתחו לקהל, אך יופעלו מקלחות בשטח פתוח. מפעילי החופים יידרשו לחטא את השירותים בכל שעה. ברשות הכנרת, המפעילה 15 חופי רחצה מוכרזים מסביב לימה, מתכוונים לנטר את מספר כלי הרכב שיורשו להיכנס לחופים כדי להימנע מעומס רוחצים. תתאפשר בכנרת גם לינת אוהלים לפי כללי הריחוק החברתי.

The post תחת מגבלות כבדות: מערכת החינוך תחזור לשגרה ביום ראשון appeared first on מקור ראשון.

בפרשת בחוקותיי אנו נפגשים עם פרשיית הברכות והקללות: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אתם… ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה". מיקומה של פרשה זו בחמשת חומשי התורה – תמוה, שהרי עניינו של ספר ויקרא אינו לעסוק במצוות ושכרן, אלא במשכן ובקורבנותיו. לא בכדי כינו חז"ל ספר זה בשם "תורת כהנים". אולם פרשות בהר ובחוקותי – לכאורה אינן קשורות לכל העניין. נראה לומר שפרשת בהר, העוסקת בעיקר בענייני שמיטה ויובל – היא מעין הקדמה לפרשת התוכחה, התולה את עונש הגלות באי-קיום השמיטה: "אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה". אולם מה מקומה בכלל של פרשת התוכחה לכאן? לכאורה היה נכון יותר למקם אותה בסמוך למתן תורה – בספר שמות, או כהכנה לכניסה לארץ – בספר דברים (כמו פרשת כי-תבוא)!

מתוך הקדמת הרמב"ן לספר ויקרא עולה שספר 'תורת כהנים' אינו עוסק בקרבנות דווקא. הרמב"ן מבאר שאחרי ספר שמות – שהסתיים בהשראת השכינה בישראל, מגיע ספר ויקרא – שעניינו לבאר כיצד לשמור על השראת השכינה. זו היא בעצם מטרת עבודת המשכן – הקרבנות הקבועים, הקורבנות שמביא החוטא או הטמא, אופן ההטהרות של היחיד, איסור עבודת המשכן בטומאהוכו'. מבט זה מאיר באור אחר לגמרי את פרשת בחוקותי; פרשה זו אינה עוסקת כלל בשכר ועונש, אלא בתנאים להשראת השכינה – "אם בחוקותי תלכו… ונתתי משכני בתוככם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_744201979-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

מה משמעות הדבר? הרמב"ן על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" מרחיב לבאר: "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות, כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון – אין חיה ורמש ממית אדם". הפרשה אינה מדברת על שכר גרידא, אלא היא מתארת איך נראה עולם שיש בו השראת שכינה. הרמב"ן מדגיש שהברכות בפרשה שונות מכל הברכות האחרות בתורה: "והנה הברכות האלה כפי פשוטן, עם היותן רבות כלליות בענין המטר השובע והשלום ופריה ורביה – אינן כמו הברכות שברך כבר… אבל (= אלא) אלו הברכות שבפרשה הזאת – הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים… וכן "והתהלכתי בתוככם" – רמז למידה שקראו רבותינו 'שכינה', מן "ונתתי משכני בתוככם", ואומרים: "שכינה שורה בישראל"… ואין בתורה ברכות שלמות כאלה, שהם דברי הברית והתנאים אשר בין הקב"ה ובינינו". התיאור המובא בפרשה אינו 'שכר' במובן הפשוט, אלא תיאור של מציאות של עם ששורה בו השכינה!

באופן דומה, הקללות המתוארות – אינן באות כאזהרה על 'עונש' אפשרי, אלא כתיאור מצב של מציאות ללא השראת שכינה. במצב כזה המציאות מקדירה פניה, וקיומו של עם ישראל הולך ומתפורר, עד הגיעו לגלות. תיאור הפסוקים אינו עוסק בעונש, אלא בפיספוס. הפיספוס של תיקון עולם – זה קלקול עולם, הפיספוס של השראת שכינה – זו גלות השכינה.

כל ספר ויקרא דיבר על הדרך לקיים קדושה, טהרה והשראת שכינה בישראל. אבל הנושא האמיתי הוא לא הפרקטיקה של תפעול המשכן, אלא השראת שכינה, שכאשר היא מופיעה בעוצמתה – יש בכוחה לתקן את העולם, להחזיר אותו למצבו כמו בעת שנברא!"ונתתי משכני בתוככם" זה להרחיב את השראת השכינה ממקום המשכן לכל העולם כולו, לכל החיים כולם.

פרשת בחוקותי – זה הסיום של ספר תורת כהנים, ספר השראת השכינה. זה לא סיום נמוך. לא התוצאה המעשית של החורבן היא העיקר, זהו רקסממן להבין את הפיספוס של אי-השראת השכינה. ומאידך, אנו רואים עד היכן השראת יכולה להביא את האדם והעולם. הגדיל לתאר זאת רש"י, בדרכו הקצרה והעמוקה. על הפסוק "והתהלכתי בתוככם"מביא רש"י את דברי חז"ל: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני; יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר:"והייתי לכם לאלקים".הקב"ה מטייל איתנו. לא 'אטייל עמכם בגן-עדן' אחרי מאה ועשרים, אלא כאן, בעולם הזה! "אם בחוקותי תלכו".

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post "בחוקותי תלכו": מה בין תוכחה לספר הכהנים? appeared first on מקור ראשון.