פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יולוטננט-גנרל במיל' קריסטוף קקיס, מי שכיהן כרמטכ"ל צבא שווייץ באמצע העשור הקודם, מת בסוף השבוע האחרון. בן 75 היה במותו. קקיס היה חולה לב ואף עבר שני אירועים מוחיים בשנים האחרונות. סיבוכים בלב הם אלו שהכניעו לבסוף את קקיס, ונבדקת האפשרות שאולי גם נדבק בקורונה בעת שהייתו בבית החולים בלוזאן. אך נכון לרגע זה הנתונים באשר לתוצאות הבדיקה סותרים ואינם חד משמעיים.
קקיס ביקר במדינת ישראל מספר פעמים. הפעם האחרונה שהגיע לכאן היתה בשנת 2017, כדי להרצות ביום עיון מיוחד באוניברסיטת תל-אביב שעסק ביחס בין חילות האוויר לציפורים, זאת בשל פוטנציאל הסכנה שגלום בפגיעת ציפור במטוס בעת טיסה. בקהל ישבו טייסים וחוקרים בתחום הצפרות, וגם אנחנו ליווינו אותו באותו יום. תחילה בראיון שנערך במלון שבו שהה בתל-אביב, ומשם הסענו אותו לאוניברסיטה כדי לשמוע את הרצאתו. הוא היה איש גבה קומה, לבבי ובעל חוש הומור שסחף גם את הקהל הישראלי. הריאיון המלא עם קקיס נדפס באותם ימים במוסף "דיוקן" של מקור ראשון.
הרמטכ"ל לשעבר בא לספר לקהל המאזינים על הקשר הסודי בין ישראל לשווייץ בסוף שנות השבעים. אימונים משותפים שערכו חילות האוויר של שתי המדינות אפשרו לטייסי שווייץ ללמוד מהניסיון הקרבי העשיר של עמיתיהם הישראלים. לטייסינו התאפשר להתנסות בקרבות אוויר מדומים מול מטוסים ששימשו באותה עת את האויב. לדברי קקיס, הלמידה מהישראלים גרמה לחיל האוויר של ארצו לחשב מסלול מחדש, וגם הולידה חברות שנמשכת עד היום.
אחד הטייסים שטסו עם קקיס בתמרונים הסודיים היה סא"ל מיל' אליעזר אדר. עם היוודע דבר ההידרדרות במצבו של קקיס, יצר אדר קשר עם אשתו של קקיס, כדי לדרוש בשלומו ואף לשוחח איתו, בניסיון לחזק את רוחו. אדר: "הוא הגיע לבית החולים בשל אירוע לב, ושם נזקק להנשמה. ביקשתי מאשתו שתשאל אם אני יכול לדבר עמו. היא אמרה שתשאל אותו, אבל כשעתיים לאחר מכן הוא נפטר. הוא היה איש מקסים. אמנם לא הוא זה שיזם את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר הישראלי, אבל הוא קיים אותו כלשונו. הוא היה פטריוט גדול של שווייץ וגם פטריוט גדול של מדינת ישראל, בעקבות התמרונים המשותפים שלנו, ואף התגוררנו יחד באותו בסיס ונשארנו חברים. הוא היה איש קורקטי שחשוב היה לו הדיסטנס, אך בסוף חייו נפתח אלינו יותר ויותר".
קקיס, שהיה ידוע גם בשם החיבה פילו, נולד בעיר נשאטל במערב שווייץ, מול הרי האלפים, והתגורר בשנים האחרונות בטריי, השוכנת מעט דרומה משם. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים. ב-1966 עבר קורס טיס והחל לשרת בכנף של חיל האוויר השווייצרי העוסקת בצילום טקטי. בהמשך הפך לטייס קרב. במשך השנים ישב בתא הטייס של מטוסי קרב מדגמים רבים, ממיראז' ועד אף-18, ושימש גם כמדריך טיסה.
הוא התקדם בחיל האוויר השווייצרי במשך 37 שנים, ובשיאן שימש מפקד מחלקת המבצעים, ונחשב למספר 2 בחיל. הוא כבר סומן כמפקד העתידי של הזרוע האווירית, אבל אז הושק בצבא שווייץ מהלך צמצום כוח אדם, וקקיס מונה לעמוד בראש הצבא כולו ולהוביל את הרפורמות.
"פעם אחת הייתי קרוב מאוד למוות", סיפר באותו ראיון ל'מקור ראשון'. "זה היה ב-1977. ישבתי במושב האחורי של מיראז' כדי לצלם תמונות, ופתאום התנגשנו במטוס אחר. היינו בגובה נמוך, והייתה לנו שנייה אחת למלט את עצמנו לפני שיהיה מאוחר מדי. שני המטוסים התרסקו, אך למזלנו כולנו שרדנו. הטייס שגרם להתנגשות לא ידע להסביר מה אירע, כי הוא לא זכר דבר מהתאונה".
בביקורו האחרון בישראל, ליווה את קקיס גם פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג ישראלי, פרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. "אשתו של קקיס מאוד התרגשה כשיצרנו עמה קשר", מתאר לשם. "ביום שישי האחרון היא באה אליו לבית החולים. לעיתים אנשים, לפני שהם הולכים לעולמם, חווים מן התעוררות כזו והוא היה צלול ובמצב רוח טוב. אשתו מסרה לו ד"ש מאיתנו. טרם פטירתו, הוא התרגש מאוד לשמוע איך הישראלים דואגים לו. אתמול (שבת) השוויצרים הראו בטלוויזיה את הסיפור שלי, איך קקיס הלך איתי לצפות בתנשמות".
הידיעות שהופיעו בצרפתית ובגרמנית על מותו של קקיס באתרים משווייץ לא מסקרים את מותו של קקיס כמי שחלה גם בקורונה. מדברים על בעיות רפואיות מהן סבל, אך בעיקר עסוקים בלסקור את פועלו הצבאי המרשים.
בשווייץ, שבה 8 מיליון תושבים, חלו בקורונה עד כה 29,817 תושבים, ונפטרו 1,762 אנשים. מדובר במספר גבוה של חולים יחסית למספר האזרחים הנמוך בה, והיא נחשבת למדינה שהינה במקום השני במימדי ההדבקה ביחס לכמות האוכלוסיה בה. שלא כמו ישראל, היא נוטה שלא להרבות בבדיקות קורונה אך מצאה את עצמה כפגיעה במיוחד לנוכח המגפה.
בראיון בשנת 2017 שאלנו את קקיס בין השאר איך זה להיות רמטכ"ל של מדינה נייטרלית, שמאות שנים לא ידעה מלחמה. "העובדה שאתה נייטרלי לא אומרת שאתה לא עושה כלום", אמר קקיס. "המשמעות היא שעליך להגן על עצמך בכוחות עצמך. לשווייץ יש מה שנקרא 'נייטרליות חימוש'. אתה צריך להיות שווייצרי כדי להבין מה זה אומר באמת".
שאלנו גם איך הוא רואה את אינפלציית המלחמות הישראלית. "אני חייב להגיד שקשה לי להבין זאת", אמר קקיס. "אני מעריך תהליכים רבים אצלכם, אתם באמת הכי טובים, אתם גיבורים. אבל יש לכם אינספור מפות דרכים שאפשר להגיע באמצעותן לשלום, ובמשך כל כך הרבה שנים זה לא עובד. אם יהיו לכם שלום וביטחון, כל הדברים האחרים ישתפרו, כי שלום הוא מוצר בסיסי לכל מדינה".
The post בחזרה לראיון עם הרמטכ"ל השווייצרי אוהד ישראל שהלך לעולמו appeared first on מקור ראשון.
הר הבית סגור ומסוגר זה יותר מחודש, החל מ־23.3. מי שפוקדים אותו הם כמה עשרות אנשי וקף, אולי מעט יותר מכך, שדואגים להמשך "תחזוקת" המקום ולניהול סדר היום האסלאמי בו, כולל תפילות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "עצוב להיווכח שבהר הבית אין חופש פולחן ליהודים"
– "עלינו לתבוע את זכותנו על הר הבית"
– התגלית בהר הבית: טביעת האצבעות של הורדוס
מניסיון העבר, בתקופות הללו אזרחים יהודים אינם מורשים לבקר בהר לפרק זמן ממושך, מועדות לפורענות בהיבט של הרס עתיקות יהודיות במקום הקדוש בעולם. כך היה בשנים 2000־2003, אז תחת סגירת ההר ליהודים התבצעה מחיקה שיטתית של העתיקות באתר, בעיקר בדרום מזרח ההר. כך נעשה באופן מצומצם יותר גם בסגירת ההר לעליית יהודים בסיום הרמדאן בשנת 2018.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201619_40_09-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201619_40_09-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 5760px) 100vw, 5760px" />הניסיון מגלה גם שכאשר אזרחים יהודים אינם עולים להר, המשטרה ושאר הרשויות הישראליות כמעט אינן נוכחות בהר.
לפני כחודש, ב־31.3, בעקבות פרסום אסלאמי בפייסבוק על מה שנראה כמו חפירה שביצע הווקף בהר, שאלתי את ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות על העניין. ברוך השיב לי שהדבר "מוכר" ושמדובר ב"תיקון צינור מים". "בפיקוח שלכם?", תהיתי, והוא השיב מיד: "בפיקוח".
אולם בירור מעמיק יותר העלה שאין כל פיקוח ארכיאולוגי בהר בימי הקורונה הללו. אבישר צארום מתנועת סטודנטים למען הר הבית התקשר השבוע למי שמופקד על האכיפה מטעם רשות העתיקות באזור העיר העתיקה. צארום שאל את בן שיחו, שלא ידע במי מדובר, האם בימים אלו מתבצע פיקוח ארכיאולוגי בהר הבית. הוא נענה בשלילה: "לא. הר הבית נעול. בחודש האחרון אף פקח לא היה שם. פיקוח רשות העתיקות בהר הבית מתבצע באופן שוטף, אבל בחודש האחרון לא היה שם אף אחד. הר הבית סגור ונעול ואין שם נוכחות של מתפללים".
מתפללים מוסלמים אמנם אין שם, אבל גם בהיעדרם נוכח הווקף בהר ואינו נמנעים מפעולות פולשניות. לא רק החוק מחייב נוכחות יומיומית של רשות העתיקות בהר. גם ההיגיון מחייב.
The post בניגוד להצהרות: רשות העתיקות נמנעת מהגעה להר הבית בימי הקורונה appeared first on מקור ראשון.
"החי והצומח בלגונה לא השתנו במהלך העוצר, מה שהשתנה הוא היכולת שלנו לצפות בהם", אומר הזואולוג אנדראה מנג'וני, וטובל את המצלמה שלו בתעלות העכורות בדרך כלל של ונציה כדי לצפות בחיים המתחוללים מתחת לפני המים. סרטן מנסה לתפוס את העדשה, מדוזות מניעות את עצמן מעלה אל פני המים, להקות דגים חולפות בשלווה, סרטנאים נאחזים במזחים המפורסמים של העיר, ואצות ים במגוון צבעים מרחפות בעדינות בזרם הימי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשאין אנשים ברחובות: הטבע פולש גם למרכזי הערים
– דווקא בימי ההסגר: הטבע הוא התרופה הטובה ביותר
– מול הטבע: האם נכון לשאוף להחזרת השגרה?
נגיף הקורונה רוקן את ונציה בתחילת חודש מארס ממיליוני התיירים שהיא רגילה אליהם. מימיה כבר אינם נבחשים ללא הרף באלפי ספינות, סירות מונית, סירות מנוע וגונדולות שבדרך כלל חוצות את העיר. בשביל מנג'וני זו הזדמנות לגלות מחדש את המערכת האקולוגית המורכבת שמאכלסת את הלגונה הוונציאנית. סרטון שצילם, שמציג מדוזות שוחות לאיטן במימי התעלות השקופים, הופץ כמגפה ברשתות החברתיות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 05/AFP_1QU03Y-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"כעת אנחנו יכולים לראות בין 50 ל־60 סנטימטרים, ולפעמים אפילו עד מטר, מתחת לפני הים", מסביר מנג'וני. "כתוצאה מכך אנחנו יכולים לראות בעלי חיים שהיו חבויים מתחת למים העכורים". לדבריו, בעשרים השנים שהוא עובד בוונציה הוא מעולם לא ראה את המים נקיים כל כך. "ההבדל היחיד הוא שחלק מבעלי החיים, שלפני כן היו יכולים לחיות רק בתעלות הגדולות והרחבות יותר של הלגונה, יכולים כעת להגיע עד מרכז העיר, מכיוון שתנועת הגונדולות, והסירות האחרות נפסקה".
מרקו סיג'וביני, חוקר במוסד למדעי הים בוונציה, אומר שהוא רואה בפעם הראשונה בחייו זני דגים מסוימים במרכז עיר המדינה לשעבר. "החי והצומח בלגונה של ונציה מגוונים ומעניינים הרבה יותר ממה שהייתם חושבים", מכריז סיג'וביני. "בעיר פחתו לא רק התנועה והזיהום של הסירות, אלא גם הרעש, שהוא סוג אחר של זיהום שפוגע באורגניזמים רבים שחיים בלגונה".
הוא לא מופתע מכמויות המדוזות שנצפות בעיר. "בעשרים או שלושים השנים האחרונות, כמות המדוזות גדלה באופן כללי. הן נכנסות ללגונה לעיתים קרובות יותר, במיוחד בזמנים מסוימים של השנה, כנראה כי הן נסחפות עם הזרם", אומר סיג'וביני. "בדרך כלל יש הרבה יותר תנועה, וסביר להניח שרבות מהן פשוט מתות".
מנג'וני מצלם תמונות וסרטונים בדרכו לעבודה ואומר שהחיים בוונציה בימים אלו הם "כמו בשונית אלמוגים. כמות הצבעים ובעלי החיים היא יוצאת דופן, וזה הופך את הלגונה למיוחדת", אומר המדען.
אולם סיג'וביני אינו חושב שתהיה השפעה גדולה על החי בוונציה בטווח הרחוק. "ככל הנראה, חודשי הסגר האלו לא יספיקו כדי לשנות באמת את איכות המערכת האקולוגית שלנו".
תרגום: אלחנן שפייזר
The post דממת הקורונה חושפת מערכת אקולוגית פורחת בלגונה של ונציה appeared first on מקור ראשון.
בחוות דעת בת 60 עמודים שבה וקבעה שבוע שעבר פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי יש לה סמכות להיענות לתביעה הפלסטינית לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה שביצעה כביכול ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בית הדין בהאג יכריע בשאלת סמכותו ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים
– הקרן החדשה: הסרת הגבלת המימון לגופים התובעים קצינים בהאג
– "האורות לא כבים במשרדים": המאמץ נגד האג
בחוות הדעת הוסבר כי בית הדין בחן בקפידה את שהוצג בפניו, ונותר בדעה כי יש לו סמכות שיפוט "בשטח הפלסטיני הכבוש".
הדיון על סמכות השיפוט מהותי: הוא שמבחין אם בית הדין ממלא את ייעודו כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא נותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/000_IT32L--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />התובעת הראשית בנסודה החליטה עוד בדצמבר כי יש לה סמכות לחקור, אך העבירה את העניין לשיקול נוסף אצל שלושה שופטים, שהוקצבו להם 120 ימים כדי לאשרר או לדחות את ההחלטה, תקופה שהגיעה לסיומה אתמול.
בישראל קיוו לתקדים כמו זה האמריקני: לפני כשלוש שנים החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית בחשד שאנשי כוחות הביטחון האמריקניים ביצעו פשעים נגד האנושות באפגניסטן. ארה"ב הגיבה בתקיפות, שללה ממנה את ויזת הכניסה לתחומה, והחקירה לא נפתחה בסופו של דבר. כאמור, התקווה שכך יקרה גם במקרה של ישראל נכזבה.
השר יובל שטייניץ, המרכז את הטיפול הבינמשרדי בנושא בית הדין הבינלאומי בהאג, מסר בתגובה: "חוות הדעת של התובעת ממשיכה לאמץ את המדיניות האנטי־ישראלית המובהקת שלה, בהשפעת ארגון המדינות האסלאמיות ותנועת החרם. התעלמותה מחוות הדעת של כמה מהמומחים המובילים בעולם במשפט הבינלאומי מצביעה על נחישותה לפגוע בישראל ולהשחיר את שמה.
"לשם כך היא מנסחת מחדש את כללי המשפט הבינלאומי, וממציאה מדינה פלסטינית עוד בטרם הסתיים תהליך השלום.
ישראל תמשיך להתגאות בהיותה הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ולדחות בתוקף ניסיונות חסרי בסיס להשחיר את שמה ולפגוע בחייליה ובאזרחיה".
אן הרצברג, היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor, המובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה בתגובה להחלטת בית הדין: "תגובת התובעת מראה כי היא אינה מעוניינת בהליך משפטי הוגן. היא התעלמה לחלוטין מהמידע הרב והמקיף שנשלח אליה מעשרות מומחים משפטיים ומומחים למזרח תיכון, וכן משבע מדינות החברות בבית הדין – מידע המראה כי אין לבית הדין סמכות שיפוט".
שבע המדינות שהגישו חוות דעת המצדדת בטיעון הישראלי ועמדו להגנתה הן אוגנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה, הונגריה וצ'כיה.
"במקום זאת", המשיכה הרצברג, "התובעת מסתמכת על טיעונים לא מבוססים של ארגונים הקשורים לטרור ולקמפיין ה־BDS, ועל שפה חד־צדדית מצד גופי או"ם".
היועצת הוסיפה כי "רק בעת האחרונה דווח כי בנסודה עבדה מקרוב עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני טרור הקשורים אליה, עובדה שמוכיחה שהמוטיבציה שלה להמשיך בתביעה היא פוליטית, ואינה מבוססת על עקרונות החוק והצדק".
דן דייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אומר בתגובה להחלטה: "זו מלחמה מדינית נגד ישראל בכסות של דיון משפטי. אם בוחנים את הארגונים שהציגו נתונים לבנסודה, רואים שהם קשורים לטרור באופן חד־משמעי.
"זהו יום עצוב לבית הדין הבינלאומי. ההיענות שלו לתביעת הפלסטינים מפרה בצורה בסיסית את הסכמי אוסלו. אנחנו רגילים לראות הטיה נגד ישראל, אבל ההחלטה חוצה כל גבול".
The post בית הדין בהאג: "בסמכותנו" לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה של ישראל" appeared first on מקור ראשון.
ברוב הרשויות שבהן החלו בתי הספר ללמוד הגיעו מרבית התלמידים. עם זאת, לא מעט הורים העדיפו שלא לשלוח את ילדיהם ללימודים. נכון לעכשיו, הלימודים בבתי הספר אינם חובה אלא רשות ולהורים יש את הבחירה אם לשלוח את ילדיהם או לא.
הורים שלא שלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים לנו כי במצב של אי ודאות הם מעדיפים עדיין לשמור את הילדים בבתים. לא מעט הורים חוששים מהדבקות והם מעדיפים לראות אם החזרה ללימודים תצליח או תחזיר את המצב לאחור.
מאיר דנא פיקאר מבית חג"י לא שלח את ילדיו לבית הספר. "אנחנו לא ממהרים לשלוח", הסביר. "ממתינים לראות איך הדברים עובדים ושיש הסעות מסודרות. מכיוון ששנינו בבית לא מפריע לנו שיישארו איתנו עוד כמה ימים עד שנראה שהבלאגן נרגע".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 3/F140827NS04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />נטליה שמואל פיטוסי, אם לארבעה ילדים במערכת החינוך, לא מתכוונת לשלוח את ילדיה לבתי הספר. "אני לא רואה שהמגיפה עברה", היא אומרת, "אני רואה שיש ירידה בגלל הסגר. ועכשיו כולם יוצאים כאילו הכל נגמר. אני דוקטוראנטית במעבדת ביולוגיה. וגם כאן קשה לשמור על שני מטר אחד מהשני, על אף שאנחנו מבוגרים ומבינים. אי אפשר באמת לוודא שילדים ישמרו על ההנחיות. אני יודעת שביפן פתחו בתי הספר והחל גל שני. אני מבינה שכדי שהכלכלה לא תקרוס צריך שאנשים יכלו לעבוד וזה בלתי אפשרי כשיש ילדים בבית, אבל אני חושבת שנכון לא לשלוח".
לילך ילדברג פעילה בהנהגת הורים בנהריה ויש לה שני ילדים בכיתות י"א וי"ב. היא אומרת שמערכת החינוך איננה ערוכה לקלוט כרגע את התלמידים. "אני הודעתי לבית הספר שילדיי לא יגיעו ללימודים לפחות בשבועיים שלושה הבאים. אני יושבת בהנהגת ההורים הארצית ורואה מקרוב את חוסר המוכנות של המערכת, את העובדה שלא באמת נערכו להחזרת התלמידים, את הסיכון שבו מעמידים את ילדינו, אני מסרבת להפוך את הבנים שלי לשפני ניסיון, שיישארו בינתיים ללמוד בבית. אני מבינה שהבנים שלי גדולים וממש לא זקוקים להשגחה צמודה, אבל המחיר שהם ישלמו על הפגיעה בציוני הבגרות שלהם הוא משמעותי".
"כשאני שוקלת עלות-תועלת", אומרת ידלברג, "בעיניי זה עדיף. וגם אם היו לי ילדים קטנים והייתי חייבת לצאת לעבוד, הרי שבבחירה בין להיות רעבים ללהיות חולים. ברור לי מה עדיף. וזה עוד לפני שאמרתי חצי מילה על הנתונים המטרידים של הדבקת ילדים".
אבל ברוב רחבי הארץ נפתחו הלימודים ורוב ההורים, כך נראה, שלחו את ילדיהם לבתי הספר. בחולון אומרים בעירייה כי בין 60% ל-70% מהתלמידים הגיעו היום לבית הספר וגם 90% מהצוות החינוכי. "כל 29 בתי הספר היסודיים בחולון נפתחו הבוקר כסדרם", נמסר מטעם עיריית חולון, "בין 70%-60% מתלמידי כיתות א'-ג' וכ-90% מהצוותים החינוכיים הגיעו בהתרגשות רבה ללימודים, מצוידים בהצהרת בריאות ובאמצעי מיגון כנדרש. צוותי ההוראה תוגברו בבני מכינות ושנת שירות שפועלים בעיר".
גם בעיריית גבעתיים דיווחו על 70 אחוז של הגעה מצד התלמידים. מדיווח שמוסר מנהל החינוך בעיריית גבעתיים עולה כי נכון להבוקר הגיעו כ- 70% מהתלמידים ל- 9 בתי ספר יסודיים בעיר. ראש עיריית גבעתיים רן קוניק מסר כי הוא "מברך על החזרה ללימודים. מרגע שעלתה האפשרות לחזרה מדורגת ללימודים, נערכנו באופן מלא הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה פיזית. בשבועות האחרונים פעלנו נמרצות לחיטוי בתי הספר, תוספת חומרי ניקיון ועובדי תברואה, התארגנו על מצבת מורים מלאה נוכח פיצול הכיתות ואני שמח שהבוקר נוכחנו שפתיחת היום עברה לא פחות ממצוין. אני מודה להורים שבחרו לשלוח את הילדים היום על הבעת אמון במערכת החינוך שלנו. יחד עם זאת אני מבין ומכבד גם את ההורים שחוששים ובחרו שלא לשלוח עדיין את הילדים. אנו כמוהן נמשיך לפקח ולעשות ככל יכולתנו, על מנת שהעיר תחזור לשגרה בטוחה גם בצל נגיף הקורונה".
בדימונה, אמר ראש העיר בני ביטון, כי בימים הקרובים בתי הספר כבר יהיו מלאים. במועצה אזורית תמר הגיעו 100% מהילדים לבתי הספר ובמועצת אפרת הגיעו 90% מהתלמידים.
הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר אומרים כי החזרה לשגרה היא מה שילדיהם צריכים כרגע והם סומכים על מערכות החינוך והבריאות. גלעד אוחיון שלח את בנו הלומד בכיתה א' במועצה אזורית מטה בנימין. "המדינה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולותיה להתמודד עם המגיפה הזו, והשגרה והחוסן החאומי שלנו מחייב חזרה לשגרה במגבלות הנדרשות. סומך על מערכת החינוך שידאגו לבריאות ולהגבלות הנדרשות".
"שלחתי גם שלחתי", אומרת אם מאזור השרון, "לא בשביל הלימודים ולא בשביל השכמה מוקדמת (השעון מכוון לתשע בימי קורונה). שלחתי בשביל חברים, הילדה לא ראתה בני גילה זמן ארוך והיא מתגעגעת."
"שלחנו את הבן שהולך לכיתה ב'", אומר כרמי יוגב שבנו לומד בצור הדסה, "על אף החששות, נכון שיחזור לפגוש חברים, לסדר יום וללמוד. הוא פחות אהב את העובדה שאחותו בכיתה ד' נשארה בבית אבל שמח מההזדמנות שוב לפגוש אפילו חלק מהכיתה".
שי אלון ראש מועצת בית אל ליוה את בנו יאיר לכיתה א'. "חינוך מבחינתי זה קשר עין ומתן חום ואהבה גם אם ממרחק, מה שחסר בלמידה דרך הזום", הסביר אלון, "ברגע שזה התאפשר עשיתי הכל כדי שזה יקרה. אני סומך על אנשי החינוך שלנו, ראיתי את האור בעיניים שלהם. ננקטו כל האמצעים כדי לדאוג לבריאות הילדים והנהלים נשמרים. כראש מועצה אני נערך עם העובדים בכל הכוח להחזיר גם את המעונות וגני הילדים".
The post לימודים בצל קורונה: חוששים ושולחים את הילדים appeared first on מקור ראשון.
בוקר דיונים סוער בבג"ץ: בשעה 10:00 היום (א') התכנסו שופטי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, לדון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים. ראשונים לטעון היו נציגי המשיבים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית לכנסת, היועצת המשפטית לבית הנשיא ועורכי הדין המייצגים את ראש הממשלה נתניהו וסיעות הליכוד וכחול לבן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ אסר להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– המשטר בישראל הפך מדמוקרטיה למשפטוקרטיה
הדיון שמתנהל בהתאם לתקנות הקורונה המיוחדות מועבר בשידור חי כאשר בין השופטים מוצבות מחיצות שקופות וכל הנוכחים באולם הדיונים חובשים מסיכה. זהו השידור החי השני שמתקיים במסגרת פיילוט של הרשות השופטת.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/5V3A7819-750x487.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בפתח הדיון עלה נציג היועמ"ש, מנהל מחלקת הבגצ"ים עו"ד ענר הלמן להשיב ולהציג את עמדת היועמ"ש. מנדלבליט סבור כי אין מניעה להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה וכי העתירה הזו מוקדמת ותיאורטית היות וטרם הגישו חברי הכנסת את בקשתם לנשיא המדינה.
נראה כי אין עוררין על ששיקול הדעת של הנשיא בשלב זה, בו המנדט נמצא בידי הכנסת, אינו נתון לביקורת שיפוטית. השאלה היא על שיקול הדעת של המועמד לראשות הממשלה – האם נתניהו יכול להסכים לקבל עליו את המנדט. השופטים הקשו על הלמן וכן על יתר המשיבים, ושאלו האם הביקורת השיפוטית שצריכה לעמוד למבחן היא שיקול דעתם של 61 ויותר חברי הכנסת שיבקשו מהנשיא להטיל את המנדט על נאשם בפלילים.
בעוד היועמ"ש טוען שפעולות הנשיא חסינות מפני ביקורת שיפוטית – ולכן הטלת המנדט של הנשיא אינה יכולה להיפסל בבג"ץ – שופטי ההרכב טוענים שהחלטת הכנסת להמליץ על נתניהו כמועמד היא-היא השאלה המשפטית שצריכה להיבחן. בנוסף, העירו השופטים כי עצם ההתייחסות של המשיבים אל נתניהו כאל ראש ממשלה ולא כאל חבר כנסת המועמד לראשות ממשלה מכוונת לתוצאה מסוימת.
לאורך השלב הראשון של הדיון, טענו המשיבים כי מדובר בהחלטה פוליטית ולא בהחלטה מנהלית שמאפשרת התערבות שיפוטית של בית המשפט. השופט מזוז פנה לנציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אביטל סומפולינסקי: "הכנסת יש לה כובעים מסוגים שונים להחלטות שונות. גבירתי דיברה על סוג מאד מסוים של החלטות כנסת וזה הצבעות אמון. השאלה היא אם בסוג כזה של החלטות או הצבעות אתם בכלל סבורים שיש בכלל ביקורת שיפוטית?"
סומפולינסקי השיבה: "התשובה היא בעצם לא. ההחלטה היא פוליטית מובהקת שנוגעת ליחסים בין הכנסת לממשלה והיא לא מסוג ההחלטות שנכון לבצע עליהם ביקורת שיפוטית".
למעשה, השופטים מכוונים למיקוד הביקורת השיפוטית על החלטת חברי הכנסת. מבחינת היועמ"ש, יועמ"שית הכנסת ויועמ"שית בית הנשיא – מיקוד זה מצמצם את הביקורת, הן משום רצון הבוחר והן משום שמדובר ברשות מנהלית ואין כאן חוסר סבירות קיצונית שמאפשרות התערבות. "בית המשפט מתבקש על ידי העותרים להגיד לנשיא: אסור לך לקבל את הבקשה של 61 חברי הכנסת. זה להכתיב לנשיא את החלטתו", העירה עו"ד קורינאלדי, נציגת יועמ"שית בית הנשיא.
בשלב זה התפתח ויכוח בין עו"ד מיכאל ראבילו המייצג את ראש הממשלה נתניהו לבין השופטים. ראבילו הצביע על העובדה שעצם הדיון בעתירות פוגע בקודש הקודשים של רצון הבוחר וכי זו סוגיה פוליטית מובהקת.
הנשיאה חיות: "אדוני טוען שזו איננה שאלה משפטית?"
עו"ד ראבילו: "אני טוען שזו אינה סוגיה שפיטה. אני טוען שהחוק לא נותן סמכות לבית המשפט לדון בזה. יש שאלה האם מלא כל הארץ משפט". ראבילו מהדהד ביטוי המופיע בכתיבתו של הנשיא ברק שהופיעה בפסק דין עליו חתום השופט סולברג: "כל פעולה הינה מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה שהמשפט לא חל עליה. כל פעולה נתפסת בעולם המשפט".
הנשיאה חיות קבעה לעומת זאת כי בית המשפט מעולם לא אמר את זה וכי חבל על הטיעון הפופוליסטי.
השופטים פוגלמן, מזוז, מלצר וברק ארז משתתפים ערים בדיון לצד הנשיאה. בעוד הרכב השופטים מכוון ליכולת לבקר שיפוטית את בקשת חברי הכנסת מהנשיא להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, וכי מדובר בהחלטה מנהלית המאפשרת שימוש בעילת הסבירות, המשיבים כולם, ובהם עו"ד המייצגים את נתניהו, כחול לבן והליכוד טוענים: מדובר בהחלטה פוליטית ובהליך חוקתי בו הכנסת מביעה אמון בממשלה. לא בהליך מנהלי.
ההערכות הן שבית המשפט לא יפסול את נתניהו מלכהן אך לא פה אחד. דעות מיעוט שייכתבו יתייחסו לשאלה האם החלטת חברי הכנסת היא החלטה מנהלית או חוקתית ובהתאם – האם ניתן לבקר את החלטת חברי הכנסת; האם לשון החוק מתייחסת לראש ממשלה או לחבר כנסת והאם נתניהו נופל תחת הקטגוריה של ראש ממשלה או שמא חבר כנסת כלשון החוק.
The post בג"ץ יכריע: האם ניתן לבקר את החלטת חברי הכנסת appeared first on מקור ראשון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מערכת החינוך חזרה היום (יום א') לפעול באופן חלקי, אבל הקשיים והאתגרים ניצבים על כל צעד ושעל. אחת הבעיות שכרגע נותרו ללא מענה היא הטיפול בילדים חולי סרטן וילדים הנמצאים בסיכון רפואי. במשפחות שבהן יש ילד בסיכון, קיים חשש טבעי של ההורים לשלוח אותו לבית הספר מהחשש שמא יידבק בנגיף. גם לפי הנחיות משרד החינוך, ילדים החולים במחלה המסכנת אותם אינם יכולים לחזור למוסדות החינוך. המצב מסתבך כאשר לילד יש אחים או אחיות וההורים חוששים לשלוח אותם לבית הספר מהחשש שיידבקו ויעבירו את הנגיף לאח המצוי בסיכון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון
– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים
– "ברני סנדרס היה יכול להיות נשיא מדהים"
– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
כך למשל משפחת דהן מהיישוב הקהילתי מורשת שבגליל התחתון, שבנם איתמר-רפאל חולה בסרטן מזה שש שנים. ההורים חוששים מאוד לשלומו והם אינם מתכוונים לשלוח אותו לבית הספר וגם לא את אחותו. "לפי ההנחיות של משרד הבריאות אני לא יכולה לשלוח את הבן שלי למערכת החינוך", אומרת הדס דהן אמו של איתמר רפאל. "מספיק שילד אחד מחליט לתת לו כיף או שהוא ייצור מגע במשטח שנגוע בנגיף והוא עלול להידבק. אף אחד לא יכול להיות ערב לנו שבננו לא יתקרב למישהו שנושא את הנגיף".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 4/AFP_1PV1ZM--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />איתמר-רפאל סובל שנים רבות ממחלת הסרטן, שגרמה לו לעיוורון כמעט מוחלט ולאירוע מוחי קשה שפגע בתפקודו הפיזי. הוא אינו יכול להתנהל בלא אדם מבוגר שיתלווה אליו בכל שעות היממה. תפקודו הקוגניטיבי לא נפגע, ולכן הוא משולב במסגרת רגילה עם סייעת צמודה. איתמר-רפאל מטופל היום בתרופה ביולוגית ניסיונית שמחלישה מאוד את גופו. במציאות הנוכחית אין שום אפשרות לשלוח אותו לבית הספר. במשפחת דהן מבינים שגם את אחותו הגדולה הלומדת בכיתה ג' איננה יכולה לחזור ללימודים.
ההורים סבורים שיש פתרונות למצב, אך משרד החינוך לא נערך לתת מענה לילדים הנמצאים בסיכון. משרד החינוך אינו מאפשר להביא מורים לביתם של הילדים שיעבירו תכנים ושיעורים. הפתרון כרגע מבחינת המערכת הוא למידה מרחוק, אך אין כרגע מספק צוותים שיעבירו את הלמידה הזו לאיתמר-רפאל. רעיונות אחרים שהועלו לא התאפשרו מבחינה לוגיסטית. הדס אומרת שמשרד החינוך חייב לתגבר את נושא הלמידה מרחוק.
לדבריה, היא בקשר שוטף עם שר החינוך הרב רפי פרץ שהיה קשוב מאוד לצרכים של המשפחה. "אני חייבת לומר שנדהמתי לראות כמה שר החינוך היה קשוב אלינו ויש לי מלוא הכרת הטוב כלפיו. הוא מצא זמן לענות לנו ולהקשיב אבל עד לרגע זה לא קבלנו תשובות ממשרד החינוך. אני לא מאשימה אותו, הוא לא צריך לטפל בזה אלא מערכת החינוך, מנהלי מחוזות וכיוצא בזה, ובינתיים לא קבלנו מענה".
בשיחה עם אתר מקור ראשון היא מוסיפה כי בעקבות התפרצות הנגיף הפסיקו להגיע לבנה כל אנשי הצוות הפארא-רפואי שהיו מטפלים בו ומסייעים לו בימים רגילים. מדובר על צוות שלם של מרפאה בעיסוק ובאומנות, מדריכה סביבתית, פיזיותרפיסט ועוד. הסיבה לכך, שהביטוחים לא מאפשרים לאותם אנשי צוות לבוא לבתים. "החלת ביטוח אנשי הצוות גם על בתי המטופלים במציאות הנוכחית היא חובה וכלי משמעותי מאוד בהתמודדות של בננו עם המחלה".
משפחת דהן אינה לבד במצוקתה. כמוה יש אלפי משפחות שאחד הילדים מצוי בסיכון רפואי והמערכת החינוכית מתקשה במצב הנוכחי לספק להם פתרונות. לעמותת "גדולים מהחיים" התומכת במשפחות לילדים חולי סרטן, מגיעות פניות רבות ממשפחות לילדים חולי סרטן שמתקשים מאוד להכיל את מציאות הקורונה.
למעשה, מאז התפרצות הנגיף, משפחת דהן ממעטת לצאת מביתה. החשש שמא מישהו מבני המשפחה יידבק בנגיף ועלול חלילה להדביק את איתמר-רפאל מפחידה אותם מאוד. החיים כמעט נעצרו. אבל משפחת דהן איננה מתכוונת לוותר על ימי הלימודים והם פועלים להחזיר את בנם למסלול הלימודים. למרות הקושי, הם בטוחים שאפשר למצוא פתרונות שגם ילדיהם ילמדו במסגרת מסודרת בלי חשש להידבק מנגיף הקורונה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: ככל שתלמיד חולה בביתו קיבל בעבר שירותי חינוך לתלמידים חולים בביתם, הרי שהוא ימשיך לקבל אותם. במקרה שהטיפול אינו ניתן בשגרה, המשרד התיר לצוותים החינוכיים להגיע אל ביתו, בכפוף להנחיות משרד הבריאות או לתת לו על ידי בית הספר מענה חינוכי פרטני. בנוסף, יכול להינתן לו מענים באמצעות למידה מרחוק.
The post נשארו בבית: ילדים בסיכון רפואי לא חזרו לביה"ס appeared first on מקור ראשון.
חי, מת או צמח? תשעה-עשר יום לאחר היעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התעלומה באה על פתרונה. קים ג'ונג און, האיש שמחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של קוריאה הצפונית, שאיים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם והתגרה בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ, נראה בריא ושלם. קים ג'ונג און, המכונה "התינוק השמן", לא רק בריא ושלם. שום שירות ביון, שום לוויין ואפילו לא חברו, כדורסלן העל דניס רודמן, לא פיצחו עדיין את התעלומה: מה קרה לקים והיכן היה כל אותם ימים.
בדיעבד, יש אולי בזה משהו מנחם שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, עדיין אפשר להיעלם כך. ובכל זאת, קשה לעשות כאן הנחות. כי לא רק שהוא הוופיע כמו שנעלם, אלא מישהו היה צריך לצפות, איכשהו, שהשליט הדיקטטור יעשה קאמבק בתאריך כה סמלי שמתכתב עם דמותו – אחד במאי.
אין פלא שכאשר התבקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיב על שובו של קים, אמר שאינו מעוניין לדבר על כך.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08396925-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />במבט לאחור, היתה סיבה טובה לתהות לאן נעלם קים, למרות שזו בהחלט לא היתה הפעם הראשונה. הוא נעלם בעבר לפרקי זמן דומים, אבל הפעם הזו היתה שונה. טרם היעלמו נראה קים בציבור ב-11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, לאחר שקים לא הגיע לכנס לציון יום הולדתו של סבו ב-15 באפריל. אם יש תאריך בשנה שקים לא יכול להרשות לעצמו לפספס, או כך לפחות חשבו עד כה, הרי זה ה-15 באפריל, יום הולדתו של קים איל סונג, מייסד השושלת לבית קים. הוא מקור הלגיטימציה לשלטון של שושלת קים, וכבכל שנה, גם השנה היתה ציפייה ברורה שקים הצעיר יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, בו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
–בלי לדבר או לשיר: בתי הכנסת בגרמניה נפתחים מחדש
–בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
–ארכיון הוותיקן מוכיח: פיוס ה־12 ידע על טבח הגרמנים ביהודים
הראשון לדווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית השכנה. העיתון דיווח כי קים בן ה-36 מחלים מניתוח לב שנערך ב-12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שנראה בציבור. לשמועה הזו היו כמה וריאציות. הנפוצה יותר – השמועה שקים עבר צינתור, שמועה שנראתה סבירה. דיקטטורים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה. למרות גילו הצעיר, לקים ג'ונג און היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו מאי-ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי אחר כל קבוצות הסיכון האפשריות. הוא סובל מעודף משקל וידוע כמעשן כבד וחולה סכרת. השמועות על מצב בריאותו של קים קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת מסין, הכוללת רופאים מומחים, הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, שהם פטרוניו הפוליטיים של קים, לא הצליחו לספק לעולם את התשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.
התעלומה תפסה תאוצה, לאחר שהמשטר בצפון קוריאה לא סיפק שום רמז שיש בכוחו להזים את השמועות. שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם ידיעה באחד העיתונים היומיים, לפיהם קים שלח ברכות לנשיא קובה.
וכך, בשבועיים האחרונים ניזון העולם בעיקר משמועות ומניסיונות לפצח את התעלומה בעזרת הוכחות נסיבתיות. האחרונה שבהן: צילום לווין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן. לכאורה, הצילום חיזק את ההערכה של ארגוני הביון לפיה קים נמצא באיזור, אולי אף נופש באחת מהווילות היותר חביבות עליו. אלא שצילום הלוויין הוא תלוי פרשנות ואינו מהווה הוכחה לשום דבר.
אחת הפרשנויות הסתמכה על כך שבפעמים הקודמות הגיע קים לאיזור דווקא בטיסה. מה שלכאורה חיזק את הטענה לפיה קים הגיע ככל הנראה ברכבת מכיוון שהוא מחלים מצינתור או הליך רפואי ולכן אינו יכול לטוס. אבל, כאמור זו היתה רק פרשנות. בשורה התחתונה, צילום הלוויין יכול להיות אפילו סוג של הטעייה מכוונת של המשטר הצפון קוריאני. ובשורה התחתונה, הצילום רק הדגיש את מגבלות הטכנולוגיה.
והיתה השמועה השנייה לפיה קים הכניס את עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. זו הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף את עצמו להידבקות בקהל המונים. היה גם דיווח לפיו קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה, אלא שלידיעה זו אין סימוכין כלשהם. המדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיע אליה.
בדיעבד, ההתנהלות שהוכיחה את עצמה יותר מכולם, היתה זו המדיניות של קוריאה הדרומית, זו שיש לה הכי הרבה להפסיד. ממשלת קוריאה הדרומית התנהלה באופן זהיר מאד, כזה שלא יתפרש כעלבון או כעילה למשהו מצד המשטר בפיונג ינג. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכל כרגיל וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה.
שלושה ימים לפני שקים שב והפציע בטקס גזירת סרט במפעל לדשנים באחד במאי, אמר השר הממונה על היחסים עם קוריאה הצפונית כי קים אינו חולה וכי הסיבה בגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא בגלל החשש מנגיף הקורונה. כמה פשוט כך הגיוני. הסבר שעל פי עקרון התער של אוקהם, אינו מערב מודיעין מתוחכם ובעיקר לא הנחות מיותרות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אף המיליארדים המושקעים במערך הביון האמריקאי, לא יכול היה לומר הרבה יותר. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר לשאלות עיתונאים. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".
באותו שלב לא נותר אלא לעסוק בספקולציות. אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? ההנחה היתה כי אחותו הצעירה, קים יו ג'ונג בת ה-31 היא האפשרות המובילה. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד והיא גם מקורבת לו ביותר. לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה במהלך אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.
בדיוק לפני היעלמו של קים חזרה האחות הקטנה לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית, מה שחיזק את ההערכות לפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה בצמרת המשפחה בעת היעדרותו של קים, בין אם בגלל הליך רפואי או בידוד קורונה. ואכן, עם הופעתו מחדש של קים, נראתה אחותו לצידו.
השאלה הגדולה היא אם מיצובה כיורשת פוטנציאלית של קים לא מסכן אותה. האם היא תשרוד, או שהיא עלולה ללכת בדרכם של אחיו של קים ושאר דודיו, שמצאו את מותם בדרכים שונות ומשונות. מה שאולי יכול להציל אותה מגורל דומה היא העובדה שהסיכוי שהאפרצ'יקים של קוריאה הצפונית יקבלו עליהם אי פעם אישה כמנהיגה, נראה קלוש למדי.
The post התעלומה נפתרה: קים ג'ונג און בריא ושלם appeared first on מקור ראשון.
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם אתמול צו ארעי המונע את הארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד. הצו גם מונע את מינויו של ממלא מקום אחר עד למתן החלטה אחרת. הצו הוצא לבקשת העותרים, חבורת עורכי דין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מ"מ פרקליט המדינה: חקירה בפרשת הממד החמישי
– הבעיה הגדולה בהרכב 11 השופטים בבג"ץ
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה אלדד הסתיימה אתמול, ולנוכח המחלוקת בין שר המשפטים אמיר אוחנה ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט אם להאריך את כהונתו או למנות ממלא מקום אחר, הסוגיה הגיעה לפתחו של בג"ץ.
לצד פרסום הצו הורה שופט העליון מני מזוז למשיבים להגיש תגובה מקדמית עד ל־14 במאי. בשבועיים הללו עשויה לעלות הסכמה על זהותו של ממלא מקום חדש או אף מינוי של קבע. הסכמה כזו יכולה לנבוע מחילופי גברי במשרד המשפטים עם כינונה של ממשלת האחדות, ולהוביל להתייתרות הדיון ולדחיית העתירה. יש לציין כי הצו הוצא עוד בטרם חיווה נציב שירות המדינה את דעתו על טענות מנדלבליט במכתבו נגד אלדד והארכת כהונתו.
למעשה, כל עוד אין פרקליט מדינה או ממלא מקום מכהנים, כל סמכויות פרקליט המדינה עוברות לידי היועץ המשפטי לממשלה – ובאופן אירוני, דווקא התבצרותו של השר אוחנה בעמדתו שיש להאריך את כהונתו של דן אלדד הביאה לתוצאה הזו.
"פרשת אלדד" עוררה זעזוע גדול במשרד המשפטים, והיו מי שכינו זאת "מלחמת עולם" בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ממלא מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט סבר כי אין להאריך את כהונתו של אלדד בשל מניעה משפטית ומטעמים מקצועיים של כשלים ערכיים. במכתב ששלח לנציב שירות המדינה הטיח מנדלבליט באלדד האשמות חמורות, המצביעות על אי אמון בין אלדד לצוות הפרקליטות ולמנדלבליט עצמו. היועץ טען כי אלדד הסתיר ממנו דברים שעלו בפגישותיו עם שר המשפטים אוחנה ואף העביר לו דיווחים חלקיים ולא נכונים.
אלדד מצידו טען שלמד מהתקשורת על המכתב שנשלח לנציב שירות המדינה, ושהתנגדותו של מנדלבליט להארכת כהונתו נובעת מפנייתו למבקר המדינה בעניינו של מנדלבליט בדברים הקשורים לסגירת תיק החקירה נגדו בפרשת הרפז.
The post בג"ץ אסר להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד appeared first on מקור ראשון.
רבע לשמונה היא לא שעה טריוויאלית לחנויות פתוחות ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. חוץ מרשתות המזון שפתוחות סביב השעון ומבחר פיצוציות, השעה הזו נתונה בשגרה למטיילים עם הכלבים, למתעמלים ולאנשים בדרכם אל העבודה. לא רק המספרות, חנויות כלי הבית והפלאפליות לא נוהגות לפתוח בשעות הללו. גם בתי הקפה עוד בתנועה ראשונית ביותר. היה משונה מאוד לעבור ברחוב הזה אתמול ולראות כמעט את כל החנויות פתוחות לרווחה. בפנים היו הבעלים הפעילים: מסירים אבק שהצטבר, מסדרים מחדש את הסחורה, מזיזים את הרהיטים, הכול לקראת ניסיון החזרה לשגרה לאחר חודש של סגירה. את כמה מבעלי החנויות אפשר היה לראות אפילו עומדים במפתן דלת הכניסה ומחכים בכיליון עיניים ללקוחות הראשונים שיגיעו, כמו אמא דואגת הממתינה ליד החלון או הדלת לילדים שישובו הביתה. כשכבר נכנסו הלקוחות ניכרו בעיקר הססנות וחשש בכל צעד. לחיצת מרפק לשלום הפכה לתנועה הנפוצה ביותר בסביבה. השמש הנעימה והתנועה הגוברת הוסיפו את הצבע הנכון, שהכניס רוח אופטימית אל תוך המצב הלא פשוט שכולו סימני שאלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים
– חלקית, בהדרגה ובזהירות: תלמידי ישראל חוזרים ללימודים
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5604-750x475.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הייתי בקטע של ליכוד כל החיים, ועברתי לקטע של גנץ בסבבים האחרונים.
ממשלה: בעיניי הטיפול בקורונה חובבני מאוד. חוסר ביטחון, ויכוחים בין כל המשרדים. שר הבריאות הפגין חוסר ביטחון ובר־סימן־טוב דיבר בטון לא ייצוגי. והכול יהיה עכשיו אותו הדבר, גם עם ממשלת האחדות. אני לא מאמין בשינוי, זה לא שפתאום נגיד "איזה כיף לחיות פה". מרגישים שהמצב לא טוב בארץ, הכסף מדבר כל הזמן. הכול מתייקר.
החודש שהיה: פעם ראשונה שסגרתי את המספרה, אחרי 22 שנים כאן. ברור שכיף לחזור ולפתוח. כל הלקוחות חיכו לי, זאת הרגשה טובה. אבל זה היה חודש וחצי של סיוט לראות אותה סגורה, ועוד לראות שיש חנויות אחרות שכן היו פתוחות. זה היה קצת מעצבן. לקוחות היו חמודים וביקשו שאבוא בכל זאת, אבל הסברתי להם שאסור. כואב הלב. האמת, הייתי בטוח שינסו לקרוע אותנו בדו"חות מהעירייה, אבל הרגשתי שהם דווקא נתנו שקט לאנשים. נראה איך יהיה עכשיו, ייכנסו שניים־שניים למספרה, אני אספר עם כפפות והשאר יחכו בחוץ.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5670-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: פוליטיקה לא מעניינת אותי בכלל.
ממשלה: אני חושב שההנחיות הממשלתיות היו בסדר גמור, אבל טוב שפתחו עכשיו כי אנשים יקרסו בלי זה. יש בעלי משפחות. טוב שמשחררים לאט. אני חייב להגיד שלא ממש הרגשתי את העזרה של הממשלה לעסקים, אבל האמת שלא הייתי בסגר מלא אז לא היו לי העצבים והמלחמות שחברים שלי פה מנהלים. בטח בעלי המשפחות.
החודש שהיה: זה העסק שלי, 17 שנה אני פה, אני לא זוכר סיטואציה כזאת. אני אמנם לא סגרתי, אבל הייתה ירידה בהיקף העבודה, חד־משמעית. חמש־שש שעות פחות ביום. לא להכניס אנשים לחנות כמו שלי – זו ירידה ודאית. אם הוא קונה בחוץ הוא לא רואה מול העין את מה שיש לי להציע וקונה חצי ממה שהיה קונה קודם. קונה רק סיגריות ושתייה. אלכוהול קנו משמעותית יותר בתקופה הזאת, וגם סיגריות. אנשים לא חיו בריא. היום חשבתי אולי להכניס לפה אחד־אחד אבל החלטתי שאני לא עושה את זה, עדיין מפחד גם עליהם וגם עליי. נראה שהלקוחות מעדיפים ככה, כולם מפחדים. אני מאמין שזה ייעלם בקיץ בגלל החום, אבל גם יחזור בשנה הבאה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5630-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: הצבעתי לגנץ אבל אני לא תולה בזה תקוות. ביבי שולט על כולנו, וביבי בסוף יאכל אותו.
ממשלה: הרגשתי שמוציאים אותנו לעבוד לא בגלל שיקולי בריאות אלא כי לא רוצים לשלם לנו כסף מהמדינה. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל צריך פה שינוי ממש גדול. טוב שהרכיבו ממשלה סוף־סוף, אבל זה לא יעזור, כולם שם מושחתים ויחשבו רק על עצמם.
החודש שהיה: חודש וחצי, לא חודש. היה קשה מאוד. גם בן הזוג שלי לא עובד. הוא עובד במסעדה כשף, והיינו שנינו בבית, בלי משכורת. לסגור עסק לתקופה כזאת זה לחתוך ידיים של אנשים. השכירות, ההוצאות – הכול על הראש שלנו, הכול קשה, ועוד צריך עכשיו לחזור לעבוד, וזה לא פשוט. מפחיד. לך תדע אם הלקוחות יחזרו, ותוסיף לזה גם שאנחנו קצת חוששים. גם אנחנו רוצים לחזור בריאים ושלמים הביתה לילדים. אבל מחוסר ברירה אנחנו יוצאים לעבוד, כי צריך לפרנס, והמדינה לא ממש עוזרת. טיפוח תמיד נדרש לנשים, זה מאוד חשוב. היה עכשיו גל של פניות ל"מתוקתקות של אלה", זה השם של העסק שלי, אבל לצערי זה יירגע. אני גם לא יכולה לנצל את כל העמדות פה, אחרת יהיה צפוף.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/IMG_5699-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />על המפה: אני מצביע למפלגת העבודה. אני מאוד מעורב פוליטית, אני גם חבר המפלגה ומהמאוכזבים הגדולים עכשיו בגלל הכניסה לממשלה.
הממשלה: אני לא רואה תקווה בממשלה החדשה הזאת. מסרתי את קולי למפלגת העבודה ולא העליתי בדעתי שפרץ ומה שמו, הצעיר, שמולי, יצטרפו לממשלת נתניהו. אני לא ילד, אני יודע שיש שיקולים, אבל עדיין זאת בגידה נוראית בעיניי. בעניין הטיפול בקורונה אני עדיין מחכה למענק או לאיזו התייחסות אליי כפרט. ואני אחד ממאות אלפי עצמאים שעד כה לא קיבלו פרוטה אחת על חודש שהכול היה סגור. אני לא בונה על תמיכה, לקחתי מהחסכונות שלי כדי לשלם לספקים ולהמשיך להעסיק את העובד שלי במשכורת מלאה. אני חושב שזה לא הוגן שהוא ילך הביתה. הוא צריך לפרנס ארבעה ילדים, אישה ואמא. זאת החלטה אישית שלי, אין לי דרישות, אבל אני כן מצפה לעזרה כלשהי. המשבר הזה הומני וכלכלי יותר ממה שהוא בריאותי כרגע.
החודש שהיה: אני 38 שנה בעסק, וכמובן זו הפעם הראשונה שהעסק נסגר. התחושה שאתה לא בשליטה היא הדבר הכי גרוע. לא לשלוט על סדר היום ועל החיים. אני גר לא רחוק מכאן אז ראיתי בכל יום את החנות ואת הטינופת שהצטברה סביב, וזה לא פשוט, אבל התאפקתי. אימון טוב בדחיית סיפוקים. אני בסך הכול חנות בוטיק קטנה של מסגור תמונות. אבל אני מרגיש שאני ממש מארח פה אנשים ומכניס חיים אל תוך תמונות של אנשים. אני לא מפחד עכשיו, תהיה פה קבלת קהל לפי ההנחיות. אבל אני מאמין גדול שנלך להתאוששות. בתחושה שלי אנשים ימשיכו לחפש לעצמם דברים שהם גם מעבר לאוכל וביגוד.
The post "אני מאמין גדול שנלך להתאוששות": פוליטיקה ושגרה באבן גבירול appeared first on מקור ראשון.
