ברוב של שני שופטים מול אחד, השיבה ביום שישי בערב ערכאה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), כי יש לתובעת הראשית, פאטו בנסודה, סמכות לדון בתביעה הפלסטינית נגד ישראל. חוות הדעת שביקשה בנסודה לפני למעלה משנה התעכבה במשך חודשים, ופורסמה בליל שבת ללא שישראל קיבלה עליה הודעה מוקדמת.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "תרבות ההחרמה פוגעת במשילות וביכולת להרכיב ממשלות"

– הרמטכ״ל נזף באו״ם: אכפו את הפרות חיזבאללה בלבנון

– במוקדי החיסון מאשימים: סיקור יתר של תופעות הלוואי

הקביעה מבוססת על החלטה כי לצורך מסגרת השיפוט של בית הדין נחשבת הרשות הפלסטינית כמדינה. ולכן, יש לבית הדין סמכות לדון בפשעי מלחמה שביצעה לכאורה ישראל בשטחה – כלומר ביהודה ושומרון, בעזה ובמזרח ירושלים – זאת אף שישראל אינה חברה בבית הדין.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-10.59.57-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הפשעים לכאורה אותם מבקשת התובעת לחקור, נוגעים להתנהלות הישראלית וכן זו של חמאס במבצע צוק איתן ב-2014, לעמידה הישראלית מול ההתפרעויות הפלסטיניות על הגדר עם עזה ב-2018, וכן לבנייה הישראלית ביו"ש. שכן, אמנת רומא שמסמכותה פועל בית הדין, כוללת סעיף הטוען כי העברת אוכלוסייה של כובש לשטח כבוש תיחשב כפשע מלחמה.

בישראל שבו והאשימו ביממה החולפת כי בהחלטה שמחזירה את הכדור לידיה של בנסודה ומאפשרת לה להחליט לפתוח בחקירה, סוטה בית הדין מייעודו המקורי כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, ונותן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי ציני של ישראל בידי הפלסטינים.

ראש הממשלה נתניהו אמר בשבת כי מדובר ב"אנטישמיות מזוקקת". הוא הוסיף כי ראשית, בית הדין הפלילי הבינלאומי טוען "באופן שערורייתי, שכשיהודים חיים במולדתם, בשילה, חברון, בית אל, אפילו בירתנו ירושלים – זהו פשע מלחמה. שנית, הוא טוען שכשחיילינו הגיבורים, מגנים עלינו נגד טרוריסטים שבאים לרצוח את ילדינו, לשגר טילים על ערינו – גם הם מבצעים פשע מלחמה.

"כמובן שבית הדין המגמתי הזה, שמטיח את ההאשמות ההזויות האלה נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ששמה ישראל – הוא מסרב לחקור את פשעי המלחמה האמיתיים שמבצעות דיקטטורות אכזריות כמו איראן וסוריה כמעט מדי יום. זוועות מחרידות – הוא לא חוקר בכלל".

נתניהו סיים את דבריו במילים – "כראש ממשלת ישראל, אני מבטיח לכם – נעמוד מאוחדים, נגן על חיילינו שמגנים עלינו, נגן על מולדתנו בכל הכוח. אי הצדק המשווע הזה זועק לשמיים, לעולם לא ניכנע לו". אולם בפועל, החשש מפני חקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי השפיע בשנים האחרונות על מספר החלטות ישראליות, ובהן ההחלטה שלא לפנות בכוח את המאחז הפלסטיני בחאן אל-אחמר. "שבירת הכלים" הפלסטינית בפנייה להאג, שנתמכה ועודדה בידי ארגוני שמאל בינלאומיים, נענתה בעיקר בזהירות ישראלית ולא בגביית מחיר מהצד השני על הצעד.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/12/08900173-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שני השופטים שצידדו ביום שישי בסמכות בית הדין, ביססו את קביעתם על החלטה של העצרת הכללית של האו"ם משנת 2012, שהכירה בפלסטינים כמדינה משקיפה שאינה חברה. טענה משפטית לכאורה, אך בפועל מתבססת על החלטה פוליטית לחלוטין. לעומתם, השופט ההונגרי פיטר קובאץ', בדעת מיעוט מפורטת ומנומקת, טען כי אין כעת מדינה פלסטינית, וכי לפלסטינים אין סמכות שיפוט מעבר לשטחי A ו-B, ולא כלפי ישראלים.

צוות משותף של נציגי משרד החוץ והמשפטים פועל בשנים האחרונות בנושא החקירה שעלולה להיפתח נגד ישראל. בשנה שעברה, זמן קצר לפני שבנסודה פרסמה את החלטתה, פרסם היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט חוות דעת שהתבססה על הסכמי אוסלו. היא קבעה כי "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים (ישראל והפלסטינים, הכ"ח), ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין".

גורמים במשרד החוץ מבקשים להרגיע את החשש מפני השלכות מיידיות של ההחלטה, וטוענים כי עוד ארוכה הדרך, אם בכלל, עד לאפשרות של צווי מעצר נגד ישראלים שהיו שותפים בלוחמה או נגד בכירים ישראלים. תחילה על בנסודה להחליט כי היא פותחת בחקירה, וגם אם זו תיפתח, מדובר בהליך שיארך שנים. אולם ההתנהלות המדינית הישראלית בשנים האחרונות, מוכיחה כי הגישה לפיה יש לפעול בשקט מאחורי הקלעים ולחכות עד יעבור זעם, נותנת לכדור להמשיך להתגלגל לכיוונים מורכבים מאוד מבחינתה של ישראל. גם ההבטחה כי אם הדבר אכן יקרה תספק ישראל הגנה משפטית לאנשיה, היא בבחינת נחמת עניים.

שבע מדינות החברות באמנת רומא הגישו בשנה החולפת חוות דעת לבית הדין כי אין לו סמכות לחקור את ישראל – אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, צ'כיה, גרמניה, הונגריה ואוגנדה. גם קנדה הגישה חוות דעת שלא נכללה בתיק. מולן, שורה של ארגונים-לא ממשלתיים, שחלקם מוכרים כמי שמעורבים במיזמי חרם נגד ישראל, הגישו חוות דעת בשם "הקורבנות". חלקן כלל לא התייחסו במישרין לשאלה המשפטית של סמכות, לגביה ביקש בית הדין חוות דעת, אלא היו מלאות בטענות הקבועות המושמעות נגד ישראל ובהן הרג ילדים, טיהור אתני ורצח עם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02009_28_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מחלקת המדינה האמריקנית בתקופת ממשל טראמפ איימה כי "אם בית הדין הבינלאומי ימשיך במסלול הנוכחי, תהיינה לכך תוצאות". הממשל אף הטיל סנקציות על התובעת בנסודה, בשל כוונה לחקור פשעי מלחמה אמריקניים, לכאורה, באפגניסטן. בישראל חששו בחודשים האחרונים כי בבית הדין ימתינו עם ההחלטה לגבי הסמכות עד לחילופי השלטון בבית הלבן, כפי שאכן קרה.

"כפי שהבהרנו כאשר הפלסטינים התיימרו להצטרף לאמנת רומא בשנת 2015, איננו מאמינים שהפלסטינים כשירים כמדינה ריבונית", נמסר ממחלקת המדינה האמריקנית לאחר פרסום ההחלטה, "ולכן אינם כשירים להשתתף כמדינה בגופים בינלאומיים, כולל בית הדין הפלילי הבינלאומי. יש לנו חששות כבדים מהניסיונות של ICC להפעיל את סמכותו על אנשי ישראל". בציוץ בטוויטר הוסיף דובר מחלקת המדינה כי מחויבותו החזקה של הנשיא ביידן לישראל וביטחונה עומדת בעינה, כולל התנגדות לפעולות שמתנהלות נגדה באופן לא הוגן.

היום (א') יתקיים דיון של הקבינט המדיני-ביטחוני, שנדחה מהשבוע שעבר. בין יתר הנושאים צפויים השרים לדון גם בהשלכות של ההחלטה בהאג. כרגע לא צפוי להתקיים דיון כנסת בנושא.

לפני חודשים ספורים מינה יו"ר הכנסת יריב לוין את ח"כ מיכל קוטלר-וונש מכחול לבן, כמתאמת הפעולות בכנסת מול בית הדין הבינלאומי בהאג. אמש, אמרה לנו קוטלר-וונש כי יש לשנות את השיח. "לדרוש ממדינות העולם ונאמני הדין הבינלאומי וזכויות האדם לחשוף את המוסר הכפול. יש חשיבות גדולה לכך שישראל תקום מספסל הנאשמים, ותיטול חלק בדיון שמתקיים בזירה הבינלאומית. הפוליטיזציה של בית הדין הבינלאומי פוגעת במי שבית הדין באמת צריך לסייע לו. אחריותנו לקיים דיון עם עמיתינו מהפרלמנטים מרחבי העולם, ולרתום אליו בפרט את המדינות שחברות ומממנות את בית הדין".

היא מזכירה כי כבר הוגשה חוות דעת בינלאומית של משפטנים לגבי הצורך ברפורמה בבית הדין הפלילי על מנת שיממש את ייעודו. "אנחנו מאפשרים לפלסטינים המשך אחיזה במקל משני קצותיו. למשל, ישנה הפרה בוטה ומתמשכת של הדין הבינלאומי כבר שש וחצי שנים, במסגרתה מוחזקים בעזה שני חללים ישראלים – הדר גולדין ואורון שאול, ושני אזרחים ישראלים – אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. סעיב עריקאת הגיש בזמנו את התלונה נגד מדינת ישראל בשם כל הפלסטינים, לרבות הפלסטינים בעזה. עצם הפנייה לבית הדין היא הפרה של הסכם אוסלו, המנגנון המסדיר את מערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים. כלומר, הם משתמשים בדין הבינלאומי ומתעלמים ממנו, בו זמנית".

The post "יש חשיבות גדולה לכך שישראל תקום מספסל הנאשמים" appeared first on מקור ראשון.