מול נוף קדומים כביר, בגובה 785 מטר מעל פני הים, על הר עיבל, ניצב אתר מזבח יהושע. השמיים כחולים, ההרים גבוהים וירוקים, הרוח קרירה במידה הנכונה, ואפילו השמש לא כזאת שקרנית יום לפני השלג שהובטח שיֵרד פה למחרת ביקורי. והלב נחמץ.

חמש שנים לאחר מותו של פרופסור אדם זרטל, שצבר לו לא מעט יריבים אידאולוגיים בקרב חבריו למקצוע בעקבות פרשנותו לאתר בהר עיבל – נדמה שהארכיאולוגיה קמה מעפרה, שטרם חונן וסונן ונחקר כפי שהיה ראוי לו. מזבח יהושע, שמעולם לא זכה לתשומת הלב שלה היה ראוי, מגיח אל הכותרות. הסיבה: פגיעה פלסטינית בחומת האתר שהקיפה את המזבח. כ־60 מטרים של החומה הושמדו, ומערומי אבנים שהיו באתר וטרם נחקרו ולא קיבלו תשומת לב ציבורית – נגרסו לצורך סלילת כביש למרגלות האתר, שנועד לחבר את הכפר עסירה א־שמאליה לעיר שכם. אולי הפגיעה באותן אבנים חמורה אף יותר, אבל את זה כבר לעולם לא נדע.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/02/בתאל-אינפו-1228-750x516.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אני מדלגת על ההר יחד עם שוקי לוין, האיש ש"פתח את האירוע" המתגלגל בהר עיבל. הוא הגיע לכאן ב־26 בינואר, ונחרד לגלות את ההרס במקום. לוין היה קב"ט מועצה אזורית שומרון במשך שני עשורים, בין 1979 ל־1999, וליווה את זרטל בשנות החפירה והסקר שלו. מתוכן, במשך 12 שנים (בין 82' ל־94') היה יד ימינה של פליאה אלבק, אם אדמות המדינה, ולדבריו הוא "לימד אותה להחזיק מפה". באמתחתו ספריי שחור שנועד לסמן היכן מתחיל ומסתיים החלק ששוחזר בחומה, ביום חמישי שעבר. ניסיון מכמיר לב לעשות קצת סדר במבוכה.

"מגילת היסוד של העם היהודי"

האירוע הצליח לתפוס כותרות, אף על פי שלמרבה הצער מעשי הרס, שוד וביזה של אתרים ארכיאולוגיים ברחבי יו"ש, הפכו בשנים האחרונות למעשים שבשגרה. אולי זו הייתה המקפצה שעשתה את העבודה: בסרטון שפורסם בדף הפייסבוק של עיריית עסירה א־שמאליה, נראים כלים כבדים של הרשות הפלסטינית נוגסים בטרסות העתיקות המקיפות את המתחם הפולחני ואת המזבח. וכשברקע צלילי ההריסות, נשמע קולו של פלסטיני המסביר בנונשלנט את הנעשה: "אנחנו טוחנים ומרסקים את ערמות האבנים הנמצאות בבורנט (אתר המזבח בהר עיבל) כדי לעשות בהן שימוש כחצץ בכביש אל־מורוג'".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– לא רק דרום אדום: שלושה מסלולי פריחה ששווים ביקור

– הקומנדו נגד מבריחי סמים: באים ללכוד חוליות טרור

– המסוקים מסוכנים? בואו נקנה מטוסים: התעדוף המוזר של חיל האוויר

ואולי הייתה זו דווקא חשיבותו ההיסטורית של האתר. "זו מגילת היסוד של העם היהודי", אמר זרטל לבני קצובר, אז ראש המועצה אזורית שומרון, על מושא מחקרו, לאחר שהגיע למסקנה שיש לזהות את האתר שחפר כמזבח יהושע. לפי זיהויו של זרטל, זהו אתר מעמד הברכה והקללה – המקום שבו בני ישראל, על 12 שבטיהם, הפכו לראשונה לעם ישראל, כפי שנאמר בספר דברים: "היום הזה נהיית לעם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1020171318003-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בעשרות השנים האחרונות, שבהן נתגלע ביתר שאת הוויכוח על אמינותו ההיסטורית של התנ"ך", אמר זרטל לפני כעשור בריאיון לדרור אידר ב"ישראל היום", "אני יכול לומר בוודאות ובזקיפות קומה שההליכה בשטח, הסקר הארכיאולוגי שביצענו ב־34 השנים האחרונות והחפירות – גילו כי הנתונים ההיסטוריים המופיעים בתנ"ך בנוגע לראשית ישראל הם ברובם המכריע נכונים".

זרטל, בן קיבוץ עין־שמר, בנו של איש השומר הצעיר, חילוני על גבול האתאיסט – הפך לנטע זר באקדמיה. אך אף שבקהילת הארכיאולוגים נטו לזלזל בפרשנותו את הממצאים, אין עוררין על העובדות הפשוטות: מדובר באתר המתוארך לתקופה הישראלית (תקופת הברזל הראשונה), שנתגלו בו שברי חרסים ישראליים, כלי חרס ישראליים שלמים, כלי פולחן ובכללם כלי קטורת, אלפי עצמות בעלי חיים כשרים, קוביות גורל, שני עגילים מצריות ושתי חרפושיות שתוארכו לרבע האחרון של המאה ה־13 לפנה"ס, זמנו של רעמסס השני.

"אין אח ורע בעולם הארכיאולוגיה הישראלי למה שהוא עשה", אומר לי הארכיאולוג והחוקר משה עינב, חברו של זרטל שעבד לצידו במשך שנים רבות בסקר הר מנשה, כשאנחנו יושבים על כוס תה במרכז סיור ולימוד שומרון, יחד עם רותם, בתו של זרטל. "הוא היה משוגע לדבר הזה, הלך 40 שנה במדבר. פעם שאלתי את פרופ' פינקלשטיין מאוניברסיטת תל־אביב, מתנגדו הגדול של זרטל, למה הוא לא מתייחס להר עיבל? 'אה, זה קשקוש', הוא אמר בביטול, 'אבל מול הסקר אני מרים ידיים'. בסוף יש עובדות ויש פרשנויות. על הפרשנויות אפשר להתווכח, ואכן היו לזרטל הרבה מתנגדים. אז יכולים לומר 'זה לא מזבח, זה מגדל שמירה', אבל עם הממצאים עצמם לא יכולים להתווכח".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02119_34_20-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הארכיאולוג שי בר, המופקד על המשך המחקר באתר, מסכם את הוויכוח: "מדובר על אתר מתקופת הברזל הראשונה בוודאות, ועל סבירות גבוהה מאוד שמדובר על אתר פולחני. יש מקור אחד שמונח לפנינו שמדבר על אתר פולחני במקום הזה: התנ"ך. אז יש שיעשו אחד ועוד אחד, ויש שלא. הבעיה שבגלל שמתעלמים אפילו לא מלמדים על האתר הזה, שכמעט אין עוררין על כך שמדובר על אחד האתרים הפולחניים הייחודיים ביותר בארץ".

"הפכו את הארכיאולוגיה לפוליטית", קובל עינב. "אותי לא מעניין אם זה יו"ש או לא, זה להכניס צד פוליטי לעניין. מצד האמת המדעית אני לא יכול להתעלם מזה שאבותינו גרו כאן, מה לעשות? ואני לא אמחק את הר עיבל או את ההרודיון כי זה בשטחים".

כשאני שואלת את עינב איך היה מגיב זרטל למאורעות האחרונים לו היה חי, הוא משיב: "רק בעצבים. אנחנו הרי יודעים כבר הרבה שנים שהורסים לנו אתרים. זה היה מרגיז אותו שלא שומרים על האתר כמו שצריך".

בתחילת השבוע סירב שר הביטחון בני גנץ לבקשתו של ח"כ צבי האוזר לקיים באתר ישיבה של ועדת חוץ וביטחון, וטען ש"נעשתה בדיקה במקום והאתר לא נפגע". בעקבות זאת שוגר אליו מכתב בחתימתם של 50 ארכיאולוגים ובהם גם פרופ' פינקלשטיין. "ניתן לקבוע בצורה ברורה כי הקיר התוחם שהינו חלק בלתי נפרד מהאתר נפגע באופן בלתי הפיך, ועשרות מטרים ממנו הוסרו – דבר המהווה פגיעה חמורה באתר בעל חשיבות גבוהה במיוחד", נאמר בו.

הורדוס, מלך פלסטין הראשון

בואו נדבר על היסטוריה אלטרנטיבית. הרי אנחנו חיים בעידן פוסט־אמת, בתקופה שבה אפשר לדבר על "עובדות אלטרנטיביות". משמע שגם היסטוריה אפשר לפברק, בטח אם צד אחד נחוש לשחק על המגרש, וצד שני קצת מפחד מהצל של ההיסטוריה של עצמו. ואם נרטיב הוא שם המשחק, הרי שהפלסטינים משחקים בו היטב. וכדאי לעשות זום־אאוט ולהבין שהסיפור על הר עיבל הוא רק קרב אחד בתוך מערכה גדולה.

ניקח לדוגמה את שומרון העתיקה, אתר ארכיאולוגי מרשים שגם עליו מנהלת הרשות הפלסטינית מלחמת חורמה נרטיבית, וגם הוא מצוי על גבול שטחי B ו־C . תל־שומרון אוצר את שרידי העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ואת שרידיה של העיר סבסטיה – העיר שייסד הורדוס בתקופה הרומית והפך אותה לאחת הערים החשובות בארץ ישראל. בנובמבר 2020 קיימה הרשות הפלסטינית במקום טקס חנוכת "אתר המורשת הפלסטיני" בהשתתפות ראש ממשלת הרשות מוחמד אשתייה, ושרים נוספים. תוך התעלמות גמורה מצו שניתן במקום חודשיים קודם לכן, הותקן באתר תורן בגובה של כחמישה־עשר מטרים ובראשו דגל אש"ף.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1589115234000-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שומרון העתיקה – סבסטיה – מוכרת על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, בין היתר בשל היותה בירתם של עמרי ואחאב מלכי ישראל, סיפורי התנ"ך שאירעו בה, וכיבושה על ידי יוחנן הורקנוס, המלך החשמונאי. שלא במקרה, באתר הרשמי של הרשות הפלסטינית הועתקה החלטת אונסק"ו ביחס למקום, אך הושמט ממנה כל זכר לממלכת ישראל, מלכים עבריים וכיוצא בזה.

אם תלכו להקשיב למורי דרך פלסטינים באתר, תשמעו שסבסטיה נבנתה על ידי הורדוס, המלך הראשון בפלסטין. קשה לטעון שזה שקר גמור, שכן אימו של הורדוס הייתה נבטית. ובכל זאת, איך כונה הורדוס, "מלך היהודים" או "מלך הפלסטינים"? אתם בוודאי יודעים. ואת שרידי העיר המקראית, הס מלהזכיר. מה שלא משרת את הנרטיב הפלסטיני יימחה, גם רעיונית וגם פיזית. אין רחמים על אבנים. הסיפור הפלסטיני מלא בהשמטות ובשיבושים, הכול כדי לייצר "היסטוריה פלסטינית מחבקת". ייתכן שחלק מהפלסטינים באמת ובתמים מאמינים בהמשכיות של העם הפלסטיני בפלסטין אלפי שנים אחורה בזמן. ייתכן שהם מבינים שזה לא משנה, שהרי העובדות לא חשובות; חשוב מה שמספרים בביטחון למצלמה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2_202119_34_34-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202119_34_34-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202119_34_34-750x534.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכתבה של עומרי חיים, ששודרה בשבוע שעבר בכאן 11 בעקבות ההרס במזבח יהושע, הסביר פלסטיני בביטחון רב שההיסטוריה הפלסטינית בארץ מגיעה בין 5,000 ל־7,000 שנה אחורה. פלסטיני אחר הצביע על מזבח יהושע והסביר כי שם היו הפלסטינים מאכסנים את התבואה. היה או לא היה? לא משנה בכלל.

גם בתל־ארומה, מבצר חשמונאי־הרודיאני עצום, השוכן על פסגה מדרום לאיתמר, צפונית־מערבית לעקרבה, מתנהל קרב נרטיבים. וגם פה, רק צד אחד משחק: הצד הפלסטיני. לאחר שעמותת "שומרים על הנצח" פרסמה הודעה על פגיעה במקום, התקבלה הודעה בערבית אצל אחד מאנשי העמותה, מאת פלסטיני מהכפר ביתא. "אין לכם עבר בהר, ואין לכם עתיד בו", נכתב בה. מישהו אמר בן־גוריון ולא קיבל?

הסכמי אוסלו לא קדושים

כידוע, כביש לא מוביל לשומקום, אלא לפיתוח מואץ של אזור, בין אם לבנייה ובין אם לפיתוח חקלאי. ברגע שיסתובבו באזור מזבח יהושע יותר בני אדם באופן לא מבוקר בצורה קבועה, האתר ייהרס. ויש לומר ביושר, גם המטיילים שמגיעים להר עיבל הורסים אותו שלא במתכוון. בשנים האחרונות קצב המטיילים מתגבר בחסות פרויקט של המועצה, "שומרון, נעים להכיר" – דבר טוב כשלעצמו, אבל רע לאתר ארכיאולוגי שאיננו זוכה לתנאי שימור בסיסיים ביותר.

מאחר שמדובר בשטח B, המצוי בשליטה אזרחית פלסטינית, מותר לפלסטינים לסלול את הכביש למרגלות האתר, ובכל זאת אסור להם לפגוע בו, גם לפי הסכמי אוסלו. המורכבות שבאתר איננה מסתכמת בכך שהוא מצוי על גבול שטחי C ו־B. זו גם הקרקע שלו המצויה בבעלות פרטית.

אולם מסתבר שהיו דברים מעולם, ושהסכמי אוסלו אינם מקודשים. בדרך למעלה ההר עצרנו בנקודה המכונה "המרפסת של השב"כ", נקודה אסטרטגית שמשקיפה על שכם. בסימונים של אוסלו השטח הזה סומן כשטח A שבשליטה פלסטינית, אך בשל חשיבותו הביטחונית, הפלא ופלא, הוא הפך לשטח C שבשליטה ישראלית. "אם מפקיעים לצורכי ביטחון שטח A ל־C, מה, לא יכולים לשנות את השטח שעליו נמצא אתר המזבח מ B ל־A?", שואל לוין. "אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית לא מצדיק שינוי כזה? ב'מרפסת השב"כ' הצורך הביטחוני אפשר את עדכון המיפוי של אוסלו. אבל ליד המזבח, אתר המורשת והתיירות לא מצליח להעמיד את היועמ"שים למיניהם במקומם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01911_53_37-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 533px) 100vw, 533px" />

ואכן עוזי דיין, שהיה מפקד פיקוד המרכז בין 96' ל־98', בשנים הסמוכות לחתימת הסכמי אוסלו, טוען שצריך להתייחס לאתר כשטח C. לדבריו, בתקופתו בפיקוד כך עשה.

"ההתייחסות של הממשלה לאתרי ההיסטוריה והמורשת בשומרון, זה פשע וחרפה לאומית", אומר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. "הרשות הפלסטינית מנסה לחרב אתרים שחשובים ליהודים, בכוונה. טוענים שגריסת האבנים נעשתה על ידי קבלן נבער, ולערבי שהשטח שייך לו אין הבנה, אבל אני לא קונה את זה. קיבלנו תיעוד מ'שומרים על הנצח', שמראה שבמועצת הכפר מדברים על כך שצריך להפוך את המקום לאתר איסלאמי".

דגן לא מתרגש מכך שהאתר נמצא בשטח B. "אבו־מאזן אמר שמבחינתו אוסלו התבטל, ולפי ההתחייבויות היו צריכים לשמור על האתר ולא שומרים. גמרנו, גינויים לא מספיקים. אחרי ברבריות בסגנון דעאש, ראש הממשלה צריך להכריז פה על תג מחיר. ניסיתם להרוס את האתר? הנה אנחנו תופסים בעלות ומפתחים אותו עד הסוף. עשיתי פה סיור השבוע עם בנט. הוא הודיע שאם הוא יהיה שר ביטחון או ראש ממשלה, הוא ידאג שהאתר הזה יחזור להיות שטח C. כבר היו תקדימים. לא חסרות דוגמאות לכך שהמנהל האזרחי נכנס גם לשטחי B לטפל במפגעים – אם זה מפחמות, מפגעים בריאותיים ואפילו גניבות רכבים. אבל פה המנהל מרים ידיים ואומר שאין לו יכולת לפעול. צריכה לקום קול צעקה שתישמע מקצה הארץ עד סופה".

ראש מועצת שומרון יוסי דגן: "לא חסרות דוגמאות שהמנהל האזרחי נכנס גם לשטחי B לטפל במפגעים – אם זה מפחמות, מפגעים בריאותיים ואפילו גניבות רכבים. אבל פה המנהל מרים ידיים ואומר שאין לו יכולת לפעול"

ביום חמישי שעבר שוחזר כאמור קו החומה, במבצע בזק שהובילה המועצה האזורית. "גם כדי להראות משילות במקום", אומר דגן, "וגם כי אנחנו פשוט לא סומכים על הרש"פ". ראש מועצת שומרון פנה בקריאה דחופה לשר הפנים ולשרה להגנת הסביבה להכריז על מזבח יהושע כגן לאומי על פי סמכותם.

כשאני שואלת אותו אם הוא ישן טוב בלילה בידיעה שעשה כל מה שהיה יכול כדי שאתרי מורשת לא ייהרסו, דגן משיב בשלילה: "אני לא ישן בשקט. אין שום הצדקה לכך שנסתכל בעיניים כלות איך הורסים את השורשים של העם שלנו. אני חושב שהרש"פ מחכה לראות האם הממשלה תסתפק בגינויים כאילו תפקידה לכתוב טוקבקים, או שתפעל".

The post המלחמה על הנרטיב: ההרס בהר עיבל הוא חלק מקרב מתמשך appeared first on מקור ראשון.