שני צללים ליוו את ביקורו המדיני הראשון של ראש הממשלה נפתלי בנט בבירת ארה"ב. הראשון שייך לקודמו בתפקיד בנימין נתניהו, השני לנסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן.

"ביידן עבד עם כל ראשי הממשלות מאז גולדה מאיר, אבל אותך הוא לא מכיר, והוא מצפה לפגוש אותך", אמר לו מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בפתח פגישתם ביום רביעי. הראשוניות הזו הייתה יתרון מבחינת הנכונות הסקרנית של אנשי ממשל ביידן לבוא לקראת המנהיג הישראלי, אך היו בה גם חסרונות. אחד מהם היה ההבנה המאוחרת של אנשיו עד כמה הביקור מתיש.

אתמול אחר הצהריים, תחת השמש הוושינגטונית הקופחת, נערך בנט לבוא בשערי הבית הלבן והחדר הסגלגל, אבל אז הגיעה בשורת הפיצוצים בקאבול ובעקבותיה גם בשורת דחיית המפגש, אירוע חסר תקדים בתולדות מפגשי ראשי ממשלת ישראל עם נשיאי ארה"ב בבית הלבן. הפגישה התעכבה להיום, בצל האירוע שגבה את חייהם של עשרות בני אדם, בהם גם חיילים אמריקנים. בכל מקרה, באמתחתו של בנט כבר נרשמו עד אז כמה מפגשים מדיניים חשובים.

ביום רביעי, למחרת נחיתתו בוושינגטון, נועד ראש הממשלה עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין בפנטגון, וכן עם מזכיר המדינה בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שהגיעו שניהם אל המלון שהפמליה הישראלית שהתה בו, בעודה שומרת על משמעת קורונה הדוקה. גורמים שמכירים את פרטי תיאום הביקור אומרים שנכונותם של הבכירים האמריקנים להתאים את עצמם לאורח משדרת הרבה רצון טוב.

"אני מעריך את העובדה שאתם מארחים אותנו כאן בימים עמוסים אלו, זה אומר הרבה", אמר בנט לבלינקן. שמה המפורש של אפגניסטן לא עלה בדברי הנימוסין שלו ביום רביעי עם בני שיחו מול התקשורת, וככל הנראה גם לא בשיחות בחדרים הסגורים. המשלחת הישראלית השתדלה לשמור על מרחק זהיר ומכוון מהקלחת הזו. "מראשית דרכנו ועד ימים אלו, ובמיוחד בימים אלו, אני יכול להבטיח שלא תמצאו חברה אמינה יותר מישראל", אמר בנט בפתח הפגישה עם בלינקן שלשום. עם זאת, כן הובעה בפגישות התקווה הישראלית שארה"ב תשמר בינתיים את הנוכחות הצבאית שלה במוקדי חיכוך אזוריים אחרים, דוגמת עיראק וסוריה.

המסר העיקרי שהמשלחת הישראלית ביקשה להעביר לאמריקנים השבוע היה מסר של "רוח חדשה": אפשר לבסס יחסים של שיתוף פעולה גם בהיעדר הסכמה. המחלוקת העיקרית בין שתי המדינות שנידונה בביקור נגעה להתנהלות מול איראן. ישראלים שהיו מעורבים לאחרונה בשיחות בנושא האיראני עם אנשי ביידן התרשמו כי הרתיעה שלהם מפני כל צעד מלחמתי עמוקה בהרבה אף מזו של אנשי אובמה. אם בעבר, לפחות ברמה ההצהרתית, כל האופציות היו על השולחן – כעת אפשרות התקיפה אינה קיימת כמעט.

המסר שבנט ביקש לשדר השבוע לאמריקנים ניסה לברוח משיפוטיות – קרי, האם השיבה אל ההסכם היא עניין רע או טוב – ולדבוק במעשיות עוקפת מהמורות שלפיה חזרה להסכם פשוט אינה יעילה, נוגעת בהיבט בעייתי יחיד של הפעילות האיראנית, ואינה מקדמת את המטרה האמריקנית המוצהרת של הרחקת איראן מפצצה גרעינית.

לאחר חשיבה מעמיקה בנושא באמצעות צוות ייעודי שישב על המדוכה בשבועות האחרונים, גובשה בירושלים אסטרטגיה שיכולה לכאורה להשיג את הרחקת איראן מהשגת נשק גרעיני למשך תקופה ממושכת, וכן את צמצום זרועות מימון הטרור ההרסניות שהיא שולחת לעבר עוד ועוד נקודות במזרח התיכון. זאת, בהתבסס גם על טיעון של זכויות אדם: המדינות שאיראן משפיעה עליהן, כמו לבנון ותימן, הופכות למקומות כושלים שלאזרחיהם לא טוב לחיות בהם.

העיקרון המוביל בחזון האסטרטגי הוא עבודה ישראלית־אמריקנית משותפת ליצירת מצב דמוי "המלחמה הקרה" בין ארה"ב לבריה"מ, שכללה סדרת הגבלות וחסימות בלי להגיע למצב לוחמה. עוד כולל החזון קשרים עם מדינות ערביות שמתנגדות לממשל האיראני, נקיטת פעולות דיפלומטיות וכלכליות נגד איראן, כלומר עיצומים, והמשך ההתקפות החשאיות של ישראל, כולל מה שבנט כינה בריאיון לניו־יורק טיימס "דברים באזור האפור". בסך הכול אפשר לזהות דמיון רב לגישה של נתניהו – כולל החבירה האזורית נגד העוינות האיראנית, שהתבטאה במהלך הדרמטי של הסכמי אברהם.

לדברי גורם בפמליית ראש הממשלה, אצל בכירי ממשל ביידן שרר השבוע "קשב גדול" לתוכנית הישראלית. לבד מאפגניסטן, הנושאים שמעסיקים את הממשל כעת הם הכוחנות הסינית, משבר הקורונה המסרב להסתיים ומשבר האקלים. כאשר בנט אמר בפתח השיחה עם בלינקן שהוא מצפה לדון עמו גם בצעדים שיש לנקוט בנוגע לאקלים, בן שיחו האמריקני הנהן בהסכמה.

בדיוק כפי שבישראל ההתנגדות לנתניהו הדביקה זה לזה גורמים הופכיים כמעט בדעותיהם לכדי ממשלה אחת, כך פועל בנט גם מול הממשל בוושינגטון. כמו אומר בעקיפין: אם אתם לא רוצים שהממשלה תיפול ונתניהו ישוב, אל תדחקו אותנו אל צעדים שעלולים להפיל אותה.

צעדים כאלו נוגעים בעיקר ליחס אל הפלסטינים. המחלוקת האידיאולוגית הונחה בגלוי על השולחן. ממשל ביידן מאמין ב"פתרון שתי המדינות", בנט לא מתכוון לאפשר הקמת מדינה פלסטינית. ביידן רוצה לפתוח מחדש את הקונסוליה הירושלמית לפלסטינים שנסגרה בתקופת טראמפ, בישראל אומרים כי אין היתכנות להקמת נציגות שמיועדת לגוף זר בתחומי בירת ישראל.

ביידן הוא אמנם נשיא דמוקרטי, אבל הוא מה שמכנים כאן "דינוזאור" – פוליטיקאי מוותיקי המפלגה שמאמין עדיין בערך השותפות האסטרטגית עם ישראל, ואף חש אהדה אל הדמוקרטיה הידידותית הזעירה במזרח התיכון. אלא שבעורפו של ביידן נושף קשות הזרם הפרוגרסיבי במפלגתו, שרוצה לראות היפוך בגישה האמריקנית – לטובת הפלסטינים. במהלך מבצע שומר החומות הפנה ביידן אל נתניהו את הלחץ הפנים־מפלגתי הזה.

את המפגשים השבוע תחת נברשות היוקרה של המלון הוושינגטוני ליוו דיווחים על ההתפרעויות סמוך לגדר בעזה. במשלחת הישראלית משוכנעים שבני שיחם האמריקנים מבינים מי הוא "הגורם הבעייתי" כאן. גם נושא השבויים והנעדרים עלה בשיחות.

טקטיקה ישראלית שנועדה להקדים ולהבהיר לאמריקנים את עמדתו של ראש הממשלה בנושא הפלסטיני הייתה הריאיון של בנט לניו־יורק טיימס, שנערך בתחילת השבוע בישראל. ראש הממשלה אמר כי אין לו כוונה להחיל ריבונות ביו"ש, אבל גם לא להקפיא את הבנייה, שתימשך על פי "גידול טבעי" – עניין מינימלי ומאכזב מבחינת תושבי יו"ש, אבל משמעותי לכאורה כאשר הוא נאמר לאנשי ביידן.

"באנו בשאיפה מסודרת לביקור עבודה מעשי", אמר גורם בפמליית ראש הממשלה. ארבעה יעדים הוצבו: יצירת קשר בלתי אמצעי בין בנט לנשיא ביידן, קידום ההבנה האמריקנית של התוכנית האסטרטגית של ראש הממשלה לגבי איראן, השגת סיוע בסך מיליארד דולר למען מלאי הרקטות של מערכת כיפת ברזל, וקידום הפטור לישראלים מאשרות כניסה לארה"ב. בכל הארבעה, טענו בפמליה בסיפוק, הדברים זזו לכיוון הרצוי.

בנוגע לנושא האחרון, בהודעת הסיכום שהוציאה מחלקת המדינה האמריקנית בתום הפגישה בין בלינקן ונתניהו צוין כי שני המנהיגים הסכימו על חשיבות ה"פעולה למען הכללת ישראל ברשימת המדינות שאינן נדרשות לאשרה". אחד החסמים הניצבים בדרכה של ישראל הוא העובדה שמסיבות ביטחוניות, ישראל אינה מאפשרת כניסה דרך נתב"ג לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית, מה שנתפס בעיני ארה"ב כאפליה. "יש דברים שאנחנו צריכים לעשות, ויש דברים שהם צריכים לעשות", אמר הגורם בפמליה, "אבל זו מחווה של הממשל הנוכחי לאזרחי ישראל".

השגריר לוושינגטון ולאו"ם גלעד ארדן עמל גם הוא בנושא אשרות הכניסה מאז נכנס לתפקידו. בין השאר עמד בקשר רציף בנושא עם השר האמריקני להגנת המולדת אלחנדרו מיורקס, בניסיון להגיע להסכמות בנוגע לכניסת פלסטינים־אמריקנים, הסכמות שיקדמו את ישראל לעבר הפטור מוויזה.

The post בנט נערך לדבר על איראן, ואז נשמעו הפיצוצים מקאבול   appeared first on מקור ראשון.