שירת הפיוטים פרצה מזמן את גבולות בתי הכנסת וכבשה את בימת המוסיקה הישראלית. העדנה שהיא חווה בשנים האחרונות הולידה שיתופי פעולה מוזיקליים מיוחדים, שברבים בהם מככב הפייטן המרוקאי הבכיר, הרב חיים לוק.

לבבות רבים נתפסו ברשתי שירת הפיוטים המרוקאית, גם של כותבת אשכנזית זו, בזכות קולו המרגש והגשתו של הרב לוק, שעומד לפני העשור התשיעי ליצירתו. זו החלה בהיותו בן חמש במקהלת הילדים "אם הבנים" בקזבלנקה שבמרוקו, ומשם נסקה בזכות עבודה קשה ואהבה לשירה.

הרב לוק אינו מרבה להתראיין אך מקדיש לנו מזמנו לרגל מופע מחווה מיוחד; בהגיעו לגיל גבורות, הגו לכבודו בבית הקונפדרציה את המופע "שירת חיים", בו מציג הרב לוק מבחר מתחנות חייו ויצירתו המרגשת, יחד עם אורחים מיוחדים. במופע הראשון שהתקיים לפני מספר חודשים אירח את עמיר בניון, כעת שב הרב לוק לבמה עם לא אחר מאשר ברי סחרוף.

"ברי סחרוף שאני מעריך מאוד הוא נשמה גדולה", מתאר הרב לוק בשיחה שאנו מקיימים לקראת המופע שיעלה בשבוע הבא. "יש בי שמחה רבה שאנחנו משתפים את הישן עם החדש, זה נותן לנו את האפשרות שגם צעירים מהדור החדש ייחשפו לפיוט. אם היינו מזמינים אותם רק לחיים לוק הם לא היו באים", אומר הרב בצנעה.

החזרות עם סחרוף, הוא מתאר, היו הרבה יותר ממוזיקה. "גיליתי את הרוחני שבו דרך המוזיקה, ממש אפשר לדבר איתו ישר והפוך על כל מיני נושאים, גם נושאים דתיים, גם נושאים של פולקלור".

"הפיוט שווה לכל נפש, לא צריך להיות מרוקאי בשביל ליהנות מפיוט. מה שקרה הוא שאנשים פשוט חוזרים למקורות, אין מה להתבייש"

הרב לוק מופיע כבר שנים ארוכות עם המוזיקה האנדלוסית שחוברה לפיוטים שנכתבו בידי גדולי הרבנים והמשוררים, וביחד עם הרכבים לאו דווקא מסורתיים אלא יותר מודרניים. בהקשר זה אומר הרב לוק, כי "למוזיקה אין גבולות. צריך רק להיות עם ראש פתוח. ככה אפשר להתחבר גם לישראלי, גם לישן וגם לחדש. לא הרבה שנים החיבור הזה מתקיים, אבל לפחות שליש מהקריירה שלי, בערך 20 שנה".

"שירת הפיוטים באמת חווה עדנה בשנים האחרונות", מאשר הרב. "באותה מידה שזה נעצר, אם בכוונה או לא, ככה זה התפרץ היום. הפיוט שווה לכל נפש, לא צריך להיות מרוקאי בשביל ליהנות מפיוט. מה שקורה הוא שאנשים פשוט חוזרים למקורות, למה לא. אין במה להתבייש".

"פעם עולי מרוקו דיברו יותר צרפתית ושרו יותר שירי רוק ושירים אמריקאים", הוא מוסיף. "עכשיו אנשים אומרים לעצמם, בעצם אנחנו די יפים, התרבות שלנו יפה. זה מגיע בעקבות הקשרים פוליטיים לצערי; כשבגין התחיל את השינוי הגדול שנתן לספרדים בכלל מעמד, לאט לאט הספרדים התחילו לגלות שהם יותר יפים ממה שחשבו וזה כמובן חלחל גם למוזיקה".

הרב לוק הוא גדול הפייטנים בישראל בשנים האחרונות ושירתו המיוחדת שבתה קהלים שונים ומגוונים בארץ ובעולם.

הוא נולד ב-1942 בקזבלנקה שבמרוקו, ובגיל עשר החל ללמוד אצל רבי דוד בוזגלו, שנודע כאחד מגדולי הפייטנים במרוקו. כשאני מבקשת ממנו לספר על הקשר שלו עם ר' דוד, שהיה קרוב אליו מאוד, הוא מבקש לדלג על השאלה, קשה לו לדבר עליו בלשון עבר.

"בשבילי ר' דוד בוזגלו זה לא פייטן. מבחינת העומק למשל של פייטן הייתי אומר שהוא בדמותו של ר' שלמה אבן גבירול", אמר בעבר למיזם "העברים", מיזם לתיעוד התרבות העברית. "אני רואה את המורכבות והעומק שבפיוטים שלו והפיוט שנקרא 'אלי למה עזבתני שוכן בר' – בו אני רואה את ר' דוד במלוא כוחו הפיוטי והעושר של השפה ושל המחשבה".

"כמו שאני נושם, ככה אני שר", הוא עונה כשאני שואלת אותו כיצד הוא מסכם כל כך הרבה שנות יצירה שעוד ממשיכה לשפוע.

אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר "אם הבנים" בקזבלנקה והוא יתום מאב, נשלח בגיל 10 ללמוד בישיבה בטנג'יר. כשהגיע לגיל מצוות, עבר ללמוד בישיבת "שניידר'ס", "תורת אמת", בלונדון. "זו הייתה ישיבה אשכנזית ובחודשים הראשונים למדנו יידיש כי כל השיעורים היו ביידיש. קראו לנו המרוקאים מליטא", הוא נזכר וצוחק.

מדוע נשלחת לישיבה אשכנזית?

"אני לא יודע, כנראה השואה עשתה את שלה ולא היו להם תלמידים ומצאו עניין בתלמידים של מרוקו".

בלונדון, למד הרב לוק חזנות אשכנזית והתפקיד הרשמי הראשון שקיבל היה של חזן בקהילה אשכנזית בטנג'יר. אחרי כן, פתח בית ספר במרוקו בעזרת ר' אהרון מונסנגו ז"ל שהיה גם המנהל הרוחני שלו ולימים התמנה להיות הרב הראשי של מרוקו. לארץ ישראל עלה בשנת 1964 והוא בן 24 ואבא לבן בכור. עשרת ילדיו הנוספים ייוולדו בישראל.

במשכנו בבית שמש בה הוא מתגורר עד היום, עסק הרב בחינוך ובפייטנות במקביל. "כשהיו שואלים אותי, הייתי אומר שאני מתפרנס משירה ועוסק בחינוך, מכיוון שבחינוך לא הייתה כמעט פרנסה". בבית שמש הרב הקים בי"ס של אגודת ישראל אותו הוא ניהל למעלה מ-20 שנה.

לארה"ב היגרה המשפחה בשנות ה-80 לאחר שקיבל הצעה לכהן כחזן בקהילה מרוקאית בלוס אנג'לס, בה התמנה גם לרב הקהילה. 18 שנים מאוחר יותר שב לארץ, "ולצערי ממש, 8 ילדים נשארו בארה"ב", הוא משתף. "כשחזרתי לכאן, נדהמתי מההיענות למופעים שלי של שירת הפיוטים", מתאר הרב לוק. "חשבתי שכנראה התגעגעו. זו לא הייתה ירידה מהארץ, הסתבר שזו הייתה ירידה לצורך עלייה".

בחצר המלך

בשנת 2011 זכה הרב לוק בפרס שרת התרבות על מפעל חיים, בהנצחת המורשת המוזיקלית של יהדות מרוקו, על הנחלתה לדורות של צעירים ומבוגרים מכל שדרות החברה הישראלית ועל קידום הסובלנות הבין-דתית והשלום באמצעות המוזיקה. למעשה, הרב לוק זכה בפרסים רבים ובהכרה בין לאומית. על מעריציו הגדולים נמנים גם מלכי מרוקו, חסן השני ובנו, מוחמד השישי. אחת מנקודות השיא בקריירה שלו הייתה הופעה היסטורית בשנת 1992 בחצר המלך, שלוותה מאז בהופעות חצר נוספות.

"המוזמנים באו להאזין, מבחינתם, ליהודי שבקיא ברזי השירה האנדלוסית הערבית", אמר בראיון עבר. כובע רבנות מרוקאי מסורתי מתנוסס על ראשו של הרב לוק בהופעות, כובע אותו קיבל במתנה כשהופיע בחצר המלך ומאז הפך לסמלו המסחרי. "כל אנשי המלוכה במרוקו נהנו לשמוע את המוזיקה שלהם בתוך התפילות שלנו, אנחנו שמרנו על המוזיקה שלהם יותר מהם". לפיוטים שנכתבו על ידי הרבנים והמשוררים במרוקו, הולבשו מנגינות אנדלוסיות, המנגינות שהיו בבסיסה של תרבות מרוקו. "גם בבית כנסת התפללנו עם המוזיקה שלהם. ר' דוד בוזגלו המורה שלי ז"ל תמיד לקח את המנגינות".

השיא היה בהופעה שהתקיימה לפני מזכיר המלך שהתלהב מהרב לוק אותו ליוו 30 נגנים, ואמר לרב שבהופעה הבאה ילוו אותו 90 נגנים, וכך היה בקונצרט שהתקיים בתיאטרון הרשמי של רבאט.

איך הרב רואה עצמו, כרב, כמוזיקאי, כפייטן או כזמר?

"אני רואה בעצמי ממשיך את מה שהשאירו הראשונים כמו ר' דוד בוזגלו. הם השאירו פיוטים שכתבו ושהלחינו ואני מחדש אותם ומביא אותם לקהל הצעיר".

איזה פיוט הרב הכי אוהב לשיר, מתוך המופע?

"זו שאלה שקשה מאוד להשיב עליה מכיוון שאני אוהב את כולם. זה כמו שתשאלי אותי איזה ילד אתה אוהב יותר".

בשבוע הבא יתקיים מופע המחווה הנוסף לכבודו של הרב לוק בזאפה בירושלים, בו יתארח כאמור ברי סחרוף. גם מופע זה יציג יצירות מהמסורת האנדלוסית, המזוהה עם הרב לוק. לשני הענקים הללו יצטרף הרכב נגנים מיוחד בהובלת המוזיקאי אלעד לוי. סחרוף הופיע בעבר עם הרב לוק בפסטיבל הפיוט ובמופעי התזמורת האנדלוסית ועיבד את הפיוטים המזוהים עמו, "אלי למה עזבתני" ו-"שער פתח דודי".

המופע יערך ביום רביעי, 15.12, ומתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט, מנהל התרבות ועיריית ירושלים, האגף לתרבות.

"חיים לוק הוא מגדולי הפייטנים בישראל, שבאמת הנחיל לדורות רבים, צעירים ומבוגרים את המורשת המוסיקלית של יהדות מרוקו" אומר אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה. "בשני המופעים מתארחים מוסיקאים שעבדו איתו, ברי סחרוף ועמיר בניון אלה אומנים שהוא יצר איתם. בכלל, הרב לוק סקרן ופתוח להשפעות מוסיקליות שונות וגם יש לי עניין לתת במה לאמנים שהשפיעו על המוסיקה האתנית ועל הפיוטים". בניה משתף שמופע מחווה זה הוא סיפתח למופעים נוספים; בשנה הבאה מתוכנן מופע מחווה גם לזמר שלמה בר שיגיע לגיל גבורות.

The post "כמו שאני נושם, ככה אני שר". כשגדול הפייטנים פוגש את גדולי הזמרים appeared first on מקור ראשון.