"בשנת תשפ"א נרשם שיא של כל הזמנים במספר הנרשמים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בישראל", כך פרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתון המעניין ביותר בדו"ח הלמ"ס הוא שמספר הנרשמים למכללות האקדמיות עקף משמעותית את האוניברסיטאות והגיע בתשפ"א ל־51.8 אלף, בעוד לאוניברסיטאות נרשמו 43.9 אלף. לדברי הרב ד"ר משה רחימי, ראש בית הספר לחינוך ולפיתוח אקדמי במכללת "תלפיות", הסיבה לכך נעוצה בעיקר ביחס האישי שקיים במכללות. "הרי ידוע שרבות מהמכללות מאופיינות בטיפול אישי ובאווירה משפחתית. בשנתיים מאז פרוץ הקורונה, כשאנשים חוו בידוד וסגרים, הצרכים הללו גברו. במכללה יש אווירה חברית בין המרצים לסטודנטים בלי להתפשר על הרמה האקדמית. לעומת זאת, באוניברסיטאות הלמידה פורמלית. היחס בין המרצים לסטודנטים מרוחק ומנותק יותר".

יש אנשים שטוענים שההעדפה למכללות נובעת מתנאי קבלה מקילים.

"ממש לא נכון. תנאי הקבלה למכללות קפדניים יותר מאשר באוניברסיטאות. אצלנו הדרישה עומדת על ממוצע בגרות 92, וציון פסיכומטרי מעל 540. וזה בפירוש גבוה מהדרישות באוניברסיטאות, שם בתחום מדעי הרוח הדרישות נמוכות בהרבה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/02/מכללת-אונו-750x643.jpg 750w" sizes="(max-width: 927px) 100vw, 927px" />

ומנגד, יש כאלו שמבקרים את המכללות על כך שהם גובים שכר לימוד גבוה.

"זה לא מדויק. במכללות החינוך שהן מכללות של המדינה בפיקוח המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ומשרד החינוך שכר הלימוד זהה לזה של האוניברסיטאות ומסתכם ב־11 אלף שקל לשנה. לעומת זאת, בחלק מהמכללות הפרטיות שכר הלימוד לשנה יכול להגיע ל־35 עד 40 אלף שקל לשנה".

ריקי קרמר: "הקורונה חידדה הרבה מאוד דברים, ובו זמנית הכניסה הרבה חרדות ומתחים לחיים. בתוך מציאות לא ברורה, יותר ויותר אנשים מחפשים דרך לעזור לעצמם, למשפחה ולסביבה"

מכללת תלפיות, הנחשבת לאחת המכללות הוותיקות בארץ, הוקמה ב־1937 על ידי הרב ד"ר יעקב אלישקובסקי שייסד את "בית המדרש לגננות תלפיות" ברחוב מלצ'ט בתל־אביב. בהמשך, תלפיות הפכה לסמינר שמכשיר גם מורות וב־1996 הפכה באופן רשמי למכללה אקדמית לחינוך, זאת לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה העניקה למכללה את ההרשאה להעניק תואר אקדמי בחינוך (B.Ed). כיום המכללה מונה אינספור תוכניות וכוללת גם מדרשה תורנית, אך למרות ניסיון רב שנים שום דבר לא הכין אותם לשנתיים האחרונות. הרב ד"ר רחימי רואה באילוצים שנכפו עליהם אתגר אך גם הזדמנות גדולה. "השנתיים האחרונות שימשו הזדמנות נהדרת לפריחה באקדמיה החינוכית. בתקופה הזו חל שינוי גדול בתחום הפדגוגיה. הקורונה חייבה את הצוותים החינוכיים להשתמש בדיגיטציה ובדרכי העשרה מותאמות לנוער של היום. בעיניי, הדיגיטציה היא כלי שמאפשר התפתחות גדולה בתחום ההוראתי והפדגוגי".

באיזה אופן אתה חושב שהדיגיטציה יכולה לתרום להוראה בכיתה?

"לכלים הדיגיטליים ולפדגוגיה החדשה יש חשיבות רבה בפיתוח הלימוד. היום השאלה הקלאסית של המורים, 'איך מתמודדים עם בעיות משמעת?' כבר לא קיימת. כשמלמדים בצורה מעניינת ואטרקטיבית השיעור הופך להיות מעניין יותר, רענן, וכך התלמיד מעורב בלמידה ולא מפריע".

הרב ד"ר רחימי מציין שינוי נוסף שהוא לכאורה סמנטי אך מעיד על שינוי משמעותי: "שנים רבות מורים נהגו להשתמש בביטוי השגור 'אני מעביר שיעור'. היום הם אומרים, 'אני יוצר שיעור' או 'אני לומד עם התלמידים שלי'. אין ספק שהקורונה לימדה אותנו איך לנצל משבר ולצאת ממנו חזקים יותר".

פריחה בלימודי רפואה משלימה

מכללת מעינות ללימודי רפואה משלימה חוותה גם היא פריחה מרשימה בזכות הקורונה. רק בשנה האחרונה הם חוו זינוק של 50 אחוז במספר הנרשמים והנרשמות למכללה. "עולם הרפואה ההוליסטית הפך למבוקש מאוד בשנים האחרונות ואילו בשנה הנוכחית הגידול היה משמעותי במיוחד. הקורונה חידדה הרבה מאוד דברים, ובו־זמנית הכניסה הרבה חרדות ומתחים לחיים. בתוך מציאות לא ברורה, יותר ויותר אנשים מחפשים דרך לעזור לעצמם, למשפחה ולסביבה. לעשות מה שאפשר לחזק את הגוף והרוח", מסבירה ריקי קרמר, שמנהלת את המכללה עם חנה שיש.

הרב ד"ר משה רחימי: "רבות מהמכללות מאופיינות בטיפול אישי ובאווירה משפחתית. בשנתיים מאז פרוץ הקורונה, כשאנשים חוו בידוד וסגרים, הצרכים הללו גברו"

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/02/צילום-אליהו-קניאל-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מכללת מעינות שקיימת כבר שני עשורים, היא שלוחה של לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה ותוכנית הלימודים בה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. "אנו מאמינות בהכשרת מטפלות לרפואה אינטגרטיבית התואמת את הגישה העולמית המשלבת בין רפואה קונבנציונלית לבין רפואה משלימה", נכתב באתר המכללה. המכללה מציעה לנשים הכשרה בענפים שונים של הרפואה האלטרנטיבית, ובהם: טווינא, שיאצו, תומכות לידה, פרחי באך ועוד. "לאחר סיום הלימודים כל סטודנטית מקבלת תעודה מקצועית מטעם מערך לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה", מציינת קרמר. "המכללה מלווה את הבוגרות גם לאחר סיום הלימודים בהשמה במקומות עבודה נחשבים ביותר כמו בתי חולים וקופות חולים. היא גם מסייעת בפתיחת קליניקות פרטיות. יש הרבה דגש במכללה על הליווי האישי".

אקדמיה נגישה לכולם

במרבית המכללות תולים את העלייה הגדולה ברישום בהתפרצות הקורונה לפני שנתיים, כשלאנשים רבים התפנה זמן או חיפשו איך להמציא את עצמם מחדש ולהעשיר את עולמם. עם זאת, ד"ר אביטל שטיין, שהייתה בעברה מנכ"לית המל"ג ומנכ"לית הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה) סבורה שהפריחה החלה הרבה לפני המגפה. "כבר לפני עשור, כשהייתי מנכ"לית המל"ג, החלה הפריחה הגדולה של המכללות. זה היה חלק ממהלך שאנחנו הובלנו לאור ההצלחה של הלימודים האקדמיים בארצות־הברית הממוקדים בעיקר בלימודים במכללות".

מה היתרון במכללות לדעתך?

"האפשרות לשלב לימודים אקדמיים ועבודה היא אחד היתרונות של לימודים במכללה לעומת לימודים באוניברסיטה, אך ישנם יתרונות נוספים: קודם כול, הפיזור הגיאוגרפי של המכללות הפך את הלימודים האקדמיים לנגישים יותר כך שסטודנטים רבים, גם בפריפריה, יכולים ללמוד קרוב לבית. שנית, המכללות מציעות מגוון מקצועות מבוקשים כמו מדעי המחשב, הנדסה, משפטים, חינוך, מנהל עסקים ועוד. שלישית, כל המכללות בארץ מוכרות על ידי המל"ג, חלקן פרטיות ולא מתוקצבות בידי המדינה וחלקן מתוקצבות בידי הות"ת ושכר הלימוד בהן זהה לאוניברסיטאות".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/IMG_9880-1-750x617.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ד"ר שטיין, שכיום היא משקיעה ושותפה בחברות הייטק בתחומי הבינה המלאכותית ודירקטורית בחברות רבות כמו מנורה מבטחים ואיסתא, מציינת יתרון נוסף במכללות: "להצלחה הגדולה של הסטודנטים במכללות תורמת גם העובדה שיש בהן מערך מכינות מסודר. כ־70 אחוז ממסיימי המכינות מסיימים בהצלחה ומתחילים ללמוד במכללות לקראת תארים אקדמיים. המכינות, למשל, חשובות מאוד לסטודנטים החרדים שמעוניינים בלימודים אקדמיים למרות שהם לא למדו ליבה. היום כ־15 אחוז מהסטודנטים במכללות הם חרדים".

רננה גריינר: "חברות שלי שלומדות באוניברסיטה פחות מרוצות. באוניברסיטה אין יחס אישי כמו במכללה. אנשים יכולים להיות בקורס ולא להכיר את מי שיושב מימינם ומשמאלם"

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/02/רננה-גריינר-אין-צלם-e1645610569942.jpg 297w" sizes="(max-width: 199px) 100vw, 199px" />

אווירה חמה ועוטפת

עבור רננה גריינר (23), נשואה פלוס ילד וסטודנטית לחינוך במכללת הרצוג, הקורונה כן הייתה גורם משמעותי בהחלטה להירשם ללימודים. "לי הקורונה ממש שדרגה את החיים. בזכות הקורונה אני יכולה לשחק עם הזמן, כי הלימודים מקוונים ומאפשרים לשלב אותם עם הטיפול בילד".

למה בחרת ללמוד במכללה ולא באוניברסיטה?

"לפני התחלת הלימודים היה לי כבר ברור שאלמד במכללה. יש בלימודים במכללה משהו ממוקד להוראה. במכללה לא לומדים רק היסטוריה או תנ"ך. המרצים משוחחים איתנו על דרכי הוראה. יש הרבה דיבור על חינוך וזה חשוב מאוד. חוץ מזה, חברות שלי שלומדות באוניברסיטה פחות מרוצות. באוניברסיטה אין יחס אישי כמו במכללה. באוניברסיטה אנשים יכולים להיות בקורס ולא להכיר את מי שיושב מימינם ומשמאלם. כאן אני יושבת בקורס ומכירה את כל מי שסביבי. אני מכירה את רוב המרצים. ועוד נקודה חשובה – בהרצוג יש קמפוס נפרד לנשים וקמפוס נפרד לגברים".

הרב פרופ' יהודה ברנדס: "בעוד האוניברסיטאות מתמקדות יותר במחקר, אצלנו המטרה היא הכשרת מורים במטרה להגיע לציבורים רחבים ולהגדיל בעולם את החינוך הדתי"

ואיך לך במכללה?

"אני מרגישה שגיליתי במכללה עולם של לימוד מרתק. פשוט התאהבתי בלימודים ולמרות שבהתחלה הכוונה שלי הייתה ללמוד רק לתואר ראשון, עכשיו, בעזרת השם, אני מתכוונת להמשיך לתואר שני".

הרב פרופ' יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג, מספר שהמכללה הכפילה את עצמה בשנים האחרונות מאז שהתאחדה עם מכללת ליפשיץ. "כיום יש לנו שני קמפוסים – אחד בגוש עציון ואחד בהיכל שלמה בירושלים. בשנת תשפ"ד אנחנו מתכננים איחוד עם מכללת אמונה ומכללת אפרתה. זה יגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים. האיחוד הזה יהפוך אותנו למכללה הגדולה ביותר בארץ בתחום החינוך הדתי".

מכללת הרצוג היא מכללה ציבורית שמתוקצבת על ידי הות"ת, והתארים שלה מאושרים על ידי המל"ג. הרב פרופ' ברנדס מדגיש ומוסיף: "התארים האקדמיים שלנו זהים לתארים האקדמיים באוניברסיטאות. בעוד האוניברסיטאות מתמקדות יותר במחקר, אצלנו המטרה היא הכשרת מורים בשאיפה להגיע לציבורים רחבים ולהגדיל בעולם את החינוך הדתי".

הרב משה רייס: "כשפתחו את מכללת אונו לפני 25 שנה למדו בה 180 תלמידים. היום לומדים בה 18,000. עלייה של מאה אחוז"

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/02/הרב-מש-ה-רייס-קרדיט-דוברות-אונו-750x497.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אם באוניברסיטאות הגדולות תחום מדעי הרוח נמצא בדעיכה, הרי שבמכללת הרצוג המקצועות המבוקשים ביותר בתואר הראשון הם יהדות, ספרות עברית, לשון עברית והיסטוריה. "תפיסת עולם החינוך שלנו היא מסורתית ציונית", אומר הרב פרופ' ברנדס, "רוב הסטודנטים שמגיעים אלינו הם אנשים שמחפשים יותר יהדות וציונות. זה בעצם האקלים החינוכי אצלנו, ומי שהאקלים הזה מדבר אל ליבו מגיע אלינו ומוצא כאן אווירה אנושית חמה ועוטפת. מגיעים אלינו סטודנטים מכל הארץ, והרוב מגיעים ממרחב ירושלים".

תרומה ערכית

הרב משה רייס, ראש מנהל הציונות הדתית בקריה האקדמית אונו, תולה את הצלחת המכללות בגורם משמעותי נוסף והוא גמישות בתנאי הקבלה ובימי ההוראה. זאת בנוסף לעובדה שבסיום הלימודים זוכה הסטודנט לתואר מוכר של המל"ג. "כשפתחו את מכללת אונו לפני 25 שנה למדו בה 180 תלמידים. היום לומדים בה 18,000(!), עלייה של מאה אחוז", מספר הרב רייס בהתלהבות. "וזה בעיקר בזכות העובדה שיש לנו צוות חינוכי שיודע לתת יחס אישי לסטודנטים.

מירית איראני: "בחרתי להתמחות במשרד ממשלתי ולא הרגשתי שום קושי במציאת מקום להתמחות, להפך. בכל מקום קיבלו אותי, ואני בחרתי בסנגוריה הציבורית"

לפני 25 שנה מייסדי הקריה האקדמית אונו החליטו להציב לעצמם כמטרה את "שינוי פני החברה בישראל". לאור החזון הזה הוקמו מפעלים רבים ובתוכם מנהל הציונות הדתית שרבים מבוגריו הצליחו להשתלב בתחומי תעסוקה מבוקשים, ביניהם; ח"כ בצלאל סמוטריץ', העיתונאי קלמן ליבסקינד ויו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, לצד רבים נוספים.

"כסטודנטית דתייה היה לי חשוב להגיע למקום שיש בו מעטפת דתית", מסבירה מירית איראני (24), עורכת דין מתמחה בסנגוריה הציבורית ובוגרת מכללת אונו. "בחרתי להתמחות במשרד ממשלתי ולא הרגשתי שום קושי במציאת מקום להתמחות, להפך. בכל מקום קיבלו אותי, ואני בחרתי בסנגוריה הציבורית, כי אני רוצה להתמקד בעתיד בתחום הפלילי. זה נשמע אולי שולי אבל לי היה חשוב מאוד היחס האישי שקיבלנו מהצוות במכללה. המרצים באונו הם בפירוש הטובים ביותר, וזאת לא קלישאה".

בזמן לימודיה הייתה איראני סגנית יושב־ראש אגודת הסטודנטים במכללת אונו וכיום היא מועמדת לכהן כאישה הראשונה במועצה הדתית בקריית־מלאכי. את הערכים שמניעים אותה היא זוקפת בין היתר לתקופה שבה למדה במכללת אונו. "בזכות החזון של הרב רייס והאידיאולוגיה שלו התחברנו לתכנים ציוניים וזה היה לי מאוד חשוב כבת למשפחה דתית לאומית. במסגרת הלימודים יצאנו לסיורים בכנסת, בבית המשפט העליון, בבית הספר לשוטרים ולמוסדות כמו רטורנו. אני ממש שמחה שנחשפתי למקומות האלה. הלימודים באונו תרמו לי גם בחיים המקצועיים וגם ברמה האישית".

The post כיצד הפכו המכללות לסיפור הצלחה? appeared first on מקור ראשון.