פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יוב-18 בינואר 2015, בוצעה תקיפה אווירית נגד שיירת כלי רכב סמוך לכפר מזרעת אל-אמל בקוניטרה שבגולן הסורי. בתקיפה חוסלו שישה פעילי חיזבאללה, ביניהם מפקד חיזבאללה בגולן ג'יהאד מורנייה (בנו של עימאד מורנייה). בתקיפה נהרגו גם אנשי משמרות המהפכה האיראניים, ביניהם, הגנרל מוחמד עלי אללה-דדי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טוב שמרידור התפטר, אבל המציאות שהוא מתאר מדאיגה
– מדוע פרופ' גמזו לא מצליח להשתלט על המגפה?
– איפוק או אובדן הרתעה: נער פלסטיני הביך את צה"ל
ישראל מעולם לא לקחה אחריות על התקיפה וחיזבאללה ומשמרות המהפכה ראו בישראל אחראית לה ואיימו בנקמה. באותם ימים היה ברור שנקמת חיזבאללה בוא תבוא, ושנסראללה שואף שזו תהיה נקמת דם.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 11/AFP_1M73JO-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />עשרה ימים לאחר מכן, ב-28 בינואר, זה אכן קרה. נסראללה הוציא לפועל פיגוע משמעותי בהר-דב. במהלך סיור ממונע ליד חוות שבעא על גבול ישראל-לבנון, נכנס כוח צה"ל לקו הכוונות של מארב נ"ט מאורגן. התוצאה הכואבת הייתה שני הרוגים ושבעה פצועים מקרב חיילי צה"ל. ישראל לא הגיבה לאירוע, מאחר שלא רצתה להיגרר להסלמה, למעט מספר תקיפות בשל מטרות בלבנון הגזרה חזרה במהרה לשגרה.
נסראללה התרגל לחיות עם ההדדיות שנוצרה בינו ובין צה"ל. עין תחת עין, שן תחת שן. הוא ידע שגם ישראל לא רוצה מלחמה ולכן היא מוכנה "לספוג" אבידות. לנסראללה עצמו זה לא הפריע לנסות ומדי פעם גם להצליח. מצדה של ישראל המחיר היה מקובל. ישראל משוכנעת שבאמצעות הסיכולים, אם אכן אנחנו ביצענו אותם, והתקיפות במסגרת המב"ם (המלחמה שבין המלחמות) – מועד המלחמה מתרחק והמחיר נסבל ושווה, גם אם הוא לעיתים כבד. אבל בשנה האחרונה הגיע לצה"ל בעל בית חדש והוא בניגוד לשני קודמיו בתפקיד רואה את הדברים אחרת.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_1QZ6KT-1-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />הרמטכ"ל כוכבי הבהיר כי אין בכוונתו לדלג על אירועי נפגעים. כוכבי כבר אמר כי אם נסראללה יפגע באזרח או בחייל, הוא לא ידלג על תגובה חריפה. את המסרים האלה הוא העביר לא רק למנהיג חיזבאללה, אלא גם למדינה שנותנת לו חסות ומשמשת מגרש משחקים לצורך בניית תשתיות הטרור שלו. כוכבי הבהיר ללבנון שבעצם הפיכת נסראללה ללגיטימי היא מסכנת את עצמה ואת תשתיותיה. בעתיד, הוא הבהיר, לא רק נסראללה יספוג תגובה קשה, אלא גם מדינת לבנון תחטוף.
אתמול (ראשון), יצא נסראללה לתקשורת בנאום שהיה כתוב כבר זמן רב. את דבריו אתמול הוא תכנן להגיד לפני מספר שבועות, אבל הפיצוץ המסתורי בביירות קצת שיבש לו את התוכניות. נסראללה הבהיר בקולו שהוא מחפש להרוג חייל ולא יעצור עד שזה יקרה, ההיסטוריה מלמדת שכשנסראללה מבטיח הוא גם מקיים.
אבל מנהיג חיזבאללה צריך לקחת בחשבון שנקמת דם לא תסתיים הפעם בקול ענות חלושה או בהכלה בצד הישראלי. בצד השני יש תוכנית לתגובה חריפה כזו שתגרור את נסראללה לעימות מול ישראל. זו לא תהיה מלחמת לבנון השלישית ולא מלחמת הצפון הראשונה, אבל ללא ספק תגובה שלו עלולה לגרור את הצפון למספר ימים של קרב אגרסיבי.
את התרחיש הזה, בניגוד לעבר, ישראל כן מוכנה לספוג היום, וכך גם תוכל לנצל את ההזדמנות להכות בתשתיות חיזבאללה, שמסומנות כבר שנים על המפות של מערכת הביטחון. אם נסראללה רוצה להתחזק בלבנון הוא חייב להבין שבצד הישראלי יש שריף חדש שלא יאפשר לו להמשיך להכתיב את המציאות בצפון.
The post נסראללה, בצה"ל יש שריף חדש. תתקוף – תחטוף appeared first on מקור ראשון.
בין כל הקשיים שהקורונה המיטה על ראשנו, ישנו תחום אחד שבו היא מכריחה אותנו לחולל שינוי שעשוי להיות לטובה. הנגיף מאלץ את מערכת החינוך – ולא רק אותה – להתחבר למאה ה־21 ולהתאים את עצמה לעולם העכשווי. בבת אחת נפרדו המורים והתלמידים מהשולחן והכיסא, הלוח והגיר, ונדרשו לייצר חלופות.
ברשת אמי"ת, שמוסדות החינוך שלה פרוסים ברחבי הארץ, החלו להיערך ללמידה מרחוק עוד לפני הקורונה, כחלק משינוי כולל של התאמת החינוך לעידן הנוכחי. בזכות ההיכרות המוקדמת הזו, הצליחו שם בחודשים האחרונים לעצב מסלול למידה גמיש – בתוכנת זום או ב"טימס" של מיקרוסופט, בכיתה או בלמידה משלבת.
"כל מי שעוסק בחינוך יודע שהמערכת הייתה צריכה ללכת לכיוון הזה כבר לפני שנים, אבל בתי הספר התקשו להסתגל לשינויים", אומר דני רהט, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת אמי"ת. "אנחנו מגיעים אל תקופת הקורונה ואתגרי הלמידה שלה כמו פרי בשל. הקורונה יכולה להיות גם ברכה למערכת החינוך, שכן היא דורשת מאיתנו להיפטר מהרגלים ומסורות ישנות, ומכריחה את מערכת החינוך להבין שאי אפשר עוד להעביר שיעורים לאורך שעות בשיטה של הרצאה, כשהמורה עומד ומדבר והתלמידים יושבים ומקשיבים".
כפי שמסביר רהט, "זה לא רק שינוי טכני אלא מהותי. אנחנו מעבירים את מרכז הכובד של האחריות מהמורה לתלמיד. אם בכיתה המורה שליד הלוח – מוקד המידע – הוא מקור הסמכות והתלמידים חשים שהוא אחראי ועומד מעליהם, כעת התלמיד עומד בעצמו ליד הלוח הוירטואלי. הוא האחראי ללמידה שלו, והמורה הוא רק מנחה".
על פי התוכנית, בשנת הלימודים הקרובה תעבור כל הלמידה ברשת אמי"ת למרחב הדיגיטלי. חומרי הלימוד יופיעו על המסך של התלמיד והוא יצא למסע למידה עצמאי בהתאם ליכולת ולקצב שלו, ובעזרת שלל אמצעים – סרטונים, שאלות מנחות ופרויקטים אישיים וקבוצתיים. המורים מצידם יידרשו לייצר חומרים, ללוות, להנחות ולהעניק משוב, וכן להתמקד בתלמידים שזקוקים לליווי צמוד. בימים שבהם התלמידים כן יגיעו לבית הספר, הם יעסקו בפעילות שלא ניתן לקיים באופן וירטואלי, כגון מפגשי חברה, הקניית ערכים, קשר אישי, שעות תגבור וכדומה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/הילית-דניאל-בר-און-750x584.jpg 750w" sizes="(max-width: 928px) 100vw, 928px" />"הכישורים שאנחנו מבקשים להעניק לילדינו כעת", ממשיך רהט, "הם יכולת הלמידה העצמית. שהילד ייקח אחריות על הלמידה שלו, ושלא יהיה תלוי עוד בשאלה האם המורה מעניין או לא והאם המורה מפעיל אותו או לא. כשתהליך הלמידה מעניין, אתה לא צריך מורה כי התהליך עצמו מפתח ומעצים. אנחנו כבר שנים מכשירים את המורים שלנו שלא יהיו רק 'מעבירי ידע' אלא דמויות שמפתחות כישורים, זהות וערכים. להפוך ממלמדים למנחים שמקנים כישורי חשיבה ומיומנויות".
העתידנית של אמי"ת, אם תרצו, היא ד"ר הילית פינקלשטיין, האמונה על מחקר ופיתוח למידה חדשנית ברשת. "לא יכולנו לדמיין את המציאות הזו בשום סרט, אבל אין ספק שהיא דורשת את הלמידה שהתכונַנו אליה במשך שנים, וזו הזדמנות יוצאת דופן להתאים את עצמנו לעידן החדש", היא אומרת. "מאז מהפכת האינטרנט מעמדו של המורה כמעביר ידע התערער. לכל ילד יש בכיס עולם שלם של תוכן וחוכמה. שבירת הפרדיגמה של מורה, שעומד ומרצה בפני שלושים ומשהו תלמידים בכיתה, היא שינוי מטלטל, אבל אנחנו רוצים שהילד ילמד לכרות ולאסוף בעצמו ידע אמיתי ונכון".
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת: "למרות כל הקשיים, ההתמודדות של התלמידים עם הלמידה מרחוק היא ההכנה הטובה ביותר לאתגרי המאה ה־21. לצד זאת, לכולנו יש אתגר יוצא מן הכלל לשמר את החינוך הערכי ואת היזמות החברתית"איור: שאטרסטוק
עוד לפני הקורונה, בבתי החינוך של אמי"ת שברו את הקירות בחלק מכיתות הלימוד, ועברו ללמידה במרחבים שהיא בעלת אופי עצמאי יותר. "כמובן שברגע שהקורונה הגיעה היא עשתה בבת אחת שינוי דרמטי מאוד", אומרת פינקלשטיין. "המורה כבר לא יושב מול התלמידים, שבכלל נמצאים בבית. מחקרים אומרים שבלמידה פרונטלית הכיתה תמיד מחולקת לשלישים. שליש יבינו את המורה וישעמם להם, שליש לא יבינו וישעמם להם, ושליש יבינו ויהיו בקצב של המורה. הקושי הזה מתעצם עוד יותר במעבר לזום, כי יש הרבה יותר הסחות ותקלות טכניות, ובטח בשביל תלמידים עם קשיי קשב וריכוז. גם למורה קשה לנהל את הלמידה, לראות מה קורה עם התלמידים ולבדוק שהם אכן איתו. לכן לא הייתה ברירה אלא להוריד כמה שיותר מההוראה הפרונטלית המיושנת, ולאמץ דרך אחרת".
גם לתלמידים לא קל להתרגל לשינוי. "אנחנו מזהים ומבינים שגם התלמידים מופתעים מהאחריות שאנחנו מבקשים להטיל עליהם. לא אחת הם נזעקים ואומרים 'רגע, התפקיד של המורים הוא להעביר את הידע, ואני צריך רק לשבת ולהקשיב ולהביא בסוף ציונים. מה פתאום המורים דורשים ממני לעבוד?'. גם להם קשה לתפוס שמה שהם יצטרכו בעתיד זה לא את הידע שעבר כמו פעם מאחד לשני ולא הייתה דרך אחרת לצרוך אותו, ושכעת הם זקוקים למיומנויות אחרות – לרכוש ידע בעצמם, לדעת לברור מה נכון ומה לא, להפעיל חשיבה ביקורתית כלפי הידע ועוד".
בחודשיים האחרונים עיצבו מורי אמי"ת יחידות לימוד ארוכות ורב־תחומיות, המותאמות ללמידה עצמאית ומשמעותית. באמי"ת מכנים את היחידות הללו בשם "מסעות מא"ה" – ראשי תיבות של משמעותיים, ארוכים והוליסטיים.
"כשהתלמיד נכנס למרחב הלמידה הוא יודע מה הולך להיות בחודש הקרוב, לא רק בשיעור הקרוב", מרחיב רהט. "יש נושא ורעיון גדול ובתוכו תחנות שהוא מתקדם בהן בדרך, ובמסגרתן הוא לומד לבד ופוגש חברים וגם את המורה. הוא מבצע מטלות, כשהמורה יושב בבית ועוקב האם ומה עשה. המורה פוגש בבוקר את כל הילדים לעשר דקות, המפגש מוקלט ונשמר בחדר הכיתה הווירטואלי, ומשם הילדים עובדים והוא מלווה אותם. שמונים אחוז מהזמן הלמידה תהיה עצמאית ומונחית, כשהמורה תומך במי שזקוק לעזרה ומתעכב במסע".
הלמידה הווירטואלית מעניקה גם שפע אפשרויות חדשות להעשרה וגיוון, מסביר רהט, ומדגים זאת באמצעות לימודי האנגלית. "בכיתה עם 35 תלמידים קשה לתת לכל תלמיד זמן לדבר באנגלית ולהקשיב לו. יש גם מורכבות לשלב גורמים מהעולם האמיתי, כאשר הם נדרשים להגיע לבית הספר. בתוכנת טימס, לעומת זאת, ניתן לקיים מקטעי למידה של עשר דקות, בכל פעם עם ארבעה תלמידים, להקשיב לאנגלית שלהם ולקדמם. אפשר גם לשלב בשיעור קשישים דוברי אנגלית רהוטה, ואז יש בכיתה הוירטואלית 10 מורים ל־35 תלמידים. אם נחלק אותם לחדרים קטנים וירטואליים, הגענו לשיעור אידאלי באנגלית. בשיעורי היסטוריה אפשר לארח סבים וסבתות, שיספרו ממקור ראשון על התקופה המדוברת. מרצים ואורחים מכל מקום בארץ יכולים להשתתף וליצור יחד שיעור אחר, מעניין ורלוונטי".
לדברי ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, ההתמודדות עם הקורונה היא רק דוגמה לאתגרי העידן הנוכחי, כאשר האוטומציה והכלכלה הגלובלית מצמצמות את הוודאות בשוק העבודה. "למרות כל הקשיים, ההתמודדות של התלמידים עם הלמידה מרחוק היא ההכנה הטובה ביותר לאתגרי המאה ה־21. לצד זאת, לכולנו יש אתגר יוצא מן הכלל לשמר את החינוך החברתי־ערכי ואת היזמות החברתית, וזו בהחלט משימה לא קלה בעידן הלמידה מרחוק".
https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-750x761.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/דני-רהט-צילום-עמי-ארליך-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 946px) 100vw, 946px" />דני רהט, סמנכ"ל פדגוגיה: "הקורונה דורשת מאיתנו להיפטר מהרגלים ומסורות ישנות, ומכריחה את מערכת החינוך להבין שאי אפשר עוד להעביר שיעורים לאורך שעות כשהמורה עומד ומדבר והתלמידים יושבים ומקשיבים"
רוחמה ווגל, מנהלת אמי"ת "אורי" בנות במעלה־אדומים, נבחרה על ידי חברת מיקרוסופט למנהלת מצטיינת בתקופת הלמידה בעת הקורונה. סרט שהכינה עם תלמידותיה על הלמידה בימי הקורונה אומץ על ידי משרד החינוך כדוגמה להתמודדות נכונה עם הלמידה בעת הזו. היא אף הגתה עם תלמידותיה עבודה יוצאת דופן בנושאי יזמות, שבמסגרתה היא מפגישה אותן עם חברות הייטק מצליחות.
"זו הולכת להיות שנה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו, והיא תאתגר אותנו בכל תחום", היא אומרת. "בלי כנסים, בלי מסיבות, בלי פורומים גדולים של תלמידות ותוך שאני נדרשת לנהל מרחוק ומקרוב ביחד. בכל תחום שלא תביט יש אתגר, אבל אני בוחרת להתמודד ומאמינה שהמציאות הזו תהיה מפתח לשינויים גדולים ותקדם את הבנות באחריות, בלמידה וביכולת הטכנולוגית שלהן. השנה הזו תהיה שונה כמו בשיר של נעמי שמר, אבל גם היא חייבת להיות יפה. זו התפילה שלנו".
כיצד תיראה בפועל שנת הלימודים הבאה בתיכון שלך?
"אני מאמינה שבמהלך השנה הזו ניפרד לחלוטין מהזום. תוכנת הוידאו הזו נכנסה אמנם לכל תחום שדרש מפגשים קבוצתיים, אבל אנחנו מבקשים להטמיע, כמו בשאר בתי החינוך של אמי"ת, את פלטפורמת טימס". מרבית העבודה ברשת אמי"ת צפויה לעבור לסביבת העבודה של טימס שפיתחה חברת מיקרוסופט. כל החומרים, ובהם החלקים הפרונטליים, יהיו מוקלטים וזמינים לתלמיד בכל עת, והמורים ידעו מה נעשה במחברת הדיגיטלית של התלמיד.
"הזום מבקש לשמר את הלמידה הפרונטלית, אבל אנחנו לא רוצים בה יותר", מסבירה ווגל את פשר השינוי. "נראה בבית הספר את התלמידות שלנו, אבל אלו יהיו מפגשי קפסולות. אנחנו רוצים מסעות למידה שייצאו מבית הספר וימשיכו הביתה. גם אם תלמידה בבידוד או מאומתת לקורונה היא תמיד יכולה להשתלב, כי הלימודים הללו לא תלויי מקום.
רוחמה ווגל, מנהלת תיכון: "אני מאמינה שבמהלך השנה הזו ניפרד לחלוטין מהזום. הזום מבקש לשמר את הלמידה הפרונטלית, אבל אנחנו לא רוצים בה יותר. אנחנו רוצים מסעות למידה שייצאו מבית הספר וימשיכו הביתה"
"כשאנחנו מדברים על מסע למידה, זה יותר ממקום של חקר, סקרנות ולמידה עצמית, תוך מתן מקום להביע רגשות בעקבות מה שהתלמידה למדה וקראה. בנינו מתווה שבו כל תלמידה רואה את המורה אחת לשבועיים, ובמקביל להוראה בכיתה תלמידות אחרות לומדות מהבית, מה שמחייב את המורה ללמידה אחרת ולדאוג לכך שבכל מצב מי שבבית ומי שבכיתה ילמדו את אותם דברים. נכון, זו עבודה מאוד מאתגרת, וזה אומר שהמורות יעמידו בפני התלמידות גם יעדים אישיים ויכווינו אותם לאותה אחריות עצמית שאנחנו מבקשים מהן לגלות".
אחד היתרונות של צורת הלמידה החדשה, הוא גמישות רבה לתלמידים ולמורים. "יש תלמידים שיש להם הרבה אחים בבית ורק מחשב אחד או שניים, ויש מתבגרים שאוהבים לקום מאוחר ולעבוד בשעות הערב. בשיטת הלמידה הזאת כל תלמיד יכול גם להתאים את הדרך שנוחה לו", מסבירה פינקלשטיין.
הסידור הזה יהיה נוח גם למורה הצעיר, שלעיתים נדרש לנווט בין ילדיו שלו ובין אלה שבכיתה הפיזית או הווירטואלית: "כמו שיש גמישות לתלמידים מתי ללמוד כשמשבצים מערכת ושעות עבודה, אנחנו משתדלים מאוד לגלות גמישות גם למורים. שום דבר לא חייב להיות אחד לאחד כמו מערכת הלימודים טרום הקורונה".
לסיום מבקש מנכ"ל הרשת ד"ר אמנון אלדר להעביר מסר גם למורים. "המעבר לסביבת לימודים דיגיטלית ויצירת לומד עצמאי מאתגרים ומרגשים, אבל זה מחייב להשקיע יותר בכל תלמיד. להגביר ולהגדיל את שעות החינוך, ולהפוך את הקשר האישי למוקד החי של העשייה החינוכית. האתגר הגדול הוא להצליח להגיע אל התלמיד ולראות אותו גם בזמני הלמידה מרחוק".
The post חינוך מחדש appeared first on מקור ראשון.
לא השליטה בלחשים, הידענות המרשימה, החברות האמיצה עם הארי פוטר ורון ויזלי או אפילו הרומן עם הקוסם הבולגרי ושחקן הקווידיץ' המצטיין ויקטור קרום גרמו לי לקנא בהרמיוני גריינג'ר בעוצמה עזה כפי שקינאתי בה על שעון החול שענדה על צווארה בספר השלישי בסדרה. הרמיוני החליטה לרמות את הזמן כי היא ביקשה ללמוד יותר קורסים מכפי שמערכת השעות ואורך היממה אפשרו לה. היא קיבלה "מחולל זמן" מאחת המרצות הנערצות, שרשרת קסומה שאפשרה לה להשיב את עצמה כמה שעות לאחור ובכך להשתתף בשיעורים מקבילים כרצונה. הילדה שהייתי אחזה בספר במשך שעות, בידיעה ש"הארי פוטר" נקרא על חשבון לימודים, קריאה בספרים אחרים, צפייה בסדרות טלוויזיה, בילויים עם המשפחה ומפגשים חברתיים. מדי פעם שמעתי את נפילת גרגירי החול בשעון הפרטי שלי. הייתי מודעת לכך שכל בחירה גונזת אפשרות אחרת, ומצאתי את עצמי קוראת ומקנאה, מייחלת למחולל זמן שיאפשר גם לי ליהנות מכל העולמות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סעיף הנכד: כוונותיו של ח"כ סמוטריץ' רצויות, אבל לא ככה
– מה באמת מפריע לציונות הדתית
– למה שישראלים לא ילמדו ערבית?
אני לא מאבחנת את עצמי עם FOMO (חרדת החמצה), כי פחד זו מילה גדולה, אבל להחמצות נלווית אצלי אי־נחת. בחורף אני חיה עם זה בשלום לרוב, כי אין הרבה דברים שגורמים לי לרצות לצאת אל הקור ולוותר על חמימות הפיג'מה. אבל בקיץ שופע האירועים היומן שלי מתכער מרוב שריונים כפולים. הקרנות סרטים מתנגשות עם השקות ספרים, הופעות של אמנים אהובים מתקיימות בדיוק כשחברים רוצים להיפגש, בוקר משפחתי בים גוזל התכרבלות זוגית בחסות המזגן, שני חגי הקיץ שלי – שבוע הספר ופסטיבל אנימיקס – כוללים יותר מדי אירועים מיוחדים וחד־פעמיים שבהם אני רוצה להשתתף במקביל בהיפוך שעון חול ולחש קסמים, וטיסות לחו"ל טומנות בחובן שלל ויתורים.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_761353243-750x607.jpeg 750w" sizes="(max-width: 999px) 100vw, 999px" />והנה גאל אותי הקיץ הזה מייסורי הבחירה. חלק מהדברים שאותי משמחים בכלל לא מתקיימים השנה, והיתר הפכו למעין על־זמניים. לא נדרש עוד מחולל זמן כשהשקות והרצאות מוקלטות בזום, הקרנות סרטים עולות און־ליין ומועדי הצפייה נתונים לבחירתי. ההחמצות מצטמצמות, ועל חלק מהדברים אני בכלל מוותרת מרצוני החופשי ובנחת, בלי תחושת חוסר ברירה. את הנחת הזו אני מקווה ללכוד בבקבוקים גם עבור הקיץ הבא. אבל בכל זאת לא אתנגד לענוד מחולל זמן, ליתר ביטחון, ויפה שעה אחת קודם.
The post בזכות הקורונה אני כבר לא מקנאה בהרמיוני גריינג'ר appeared first on מקור ראשון.
האם הבצורת חוזרת אחרי שנתיים גשומות? מודלים מקצועיים לחיזוי מזג האוויר מעריכים שכמויות המשקעים בישראל במחצית הראשונה של החורף הקרב, עד חודש ינואר, יהיו נמוכות מהממוצע. על פי התחזיות, באגן ההיקוות של הכנרת יימדדו גשמים מועטים במיוחד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טוב שמרידור התפטר, אבל המציאות שהוא מתאר מדאיגה
– מדוע פרופ' גמזו לא מצליח להשתלט על המגפה?
– איפוק או אובדן הרתעה: נער פלסטיני הביך את צה"ל
מאחורי ההערכה הלא מלבבת של התחזית ההידרו־מטאורולוגית העונתית לחורף 2020/21 עומד הסניף הישראלי של חברת קליימסל (Climacell), המפתחת טכנולוגיות לחיזוי מזג האוויר. לפי הערכתה, חודשי החורף הראשונים יושפעו מתופעת "לה־ניניה", המאופיינת במיעוט משקעים במזרח הים התיכון.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 4_2020-07-27--750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />"התמונה שעולה כעת מההדמיות שונה לחלוטין מבשנתיים האחרונות, שהיו ברוכות בגשמים, ודומה יותר לשנות הבצורת בין 2015 ל־2019", אומר ד"ר עמיר גבעתי מחברת קליימסל, מרצה בבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל־אביב.
בחורף שעבר כמעט נפתח סכר דגניה כדי למנוע את הצפת העיר טבריה; בזכות הפחתת השאיבה בשנים האחרונות למינימום וזרימת הנחלים הגוברת זינק מפלס הכנרת, ובינואר הגיע לשיא של 9 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. "זו הייתה שנה נדירה, וברור לנו שהיא חלק ממגמת ההקצנה אזור בעשורים האחרונים", אומר גבעתי. "שקלול ששת המודלים המובילים בעולם לחיזוי כמויות המשקעים בתקופה שבין אוקטובר 2020 לינואר 2021 מביא אותנו לתוצאה של כ־30 אחוזים מהממוצע".
לדבריו, המודלים של האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה, לחיזוי המשקעים ומזג האוויר מתבססים על משוואות וסימולציות שמביאות בחשבון מדדים מהאטמוספירה ומהאוקיינוסים, וכן את כמות הקרח בקוטב בחודשי הקיץ.
"כשקר להם, בני האדם אוהבים להצטנף במקום ולא לזוז. כשחם, הפיזיקה והכימיה קובעות שגופים מתפשטים ואוויר זז ממקום למקום. לכן, כשמי האוקיינוס חמים, המשמעות היא שתהיה יותר תנועת עננים ומעבר אוויר ממקום למקום, ועל כן יותר אירועי גשם. לחלופין, כשהטמפרטורות באוקיינוס נמוכות מהממוצע, יש פחות תנועת אוויר ופחות משקעים וקור", מנסה גבעתי להסביר את התחזית. "כשמדברים על תופעות אקלים, ניכרות השפעות על אזורים נרחבים ומנוגדים על פני כדור הארץ. כך, כשהאוקיינוסים חמים אנחנו עדים לאירועי הוריקן קיצוניים כמו זה שהיכה אתמול בטקסס שבארה"ב".
מרכזי החיזוי הגדולים בארה"ב ובאירופה צופים שמיעוט המשקעים והטמפרטורות הגבוהות ישררו בכל האזור, כולל בקפריסין ובטורקיה. ההערכה היא שבחודשים הקרובים תרד הטמפרטורה של האוקיינוסים ונחווה עונת "לה־ניניה", ההפוכה ל"אל־ניניו" שבה טמפרטורות מי האוקיינוסים עולות. לשתי התופעות העולמיות הללו יש תוצאות אקלימיות נרחבות. "כשאנחנו מסתכלים על 50 השנים האחרונות במזרח הים התיכון, לא ראינו שום שנת לה־ניניה גשומה".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01817_10_46-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />עם זאת, לדבריו, קשה לדעת מה תהיה עוצמת התופעה, ועד כמה יפחתו המשקעים לעומת הממוצע הרב־שנתי. "בשלב המוקדם הזה אפשר לזהות מגמה לחצי הראשון של העונה, ואולי בסוף 2021 תהיה לנו הפתעה ונקבל עונה ברוכת גשמים. אבל בעת הזאת תמונת המצב עגומה".
תחזיות המודלים האלו לקראת החורף שעבר לא דייקו במיוחד: רובם חזו שנה גשומה פחות מהממוצע, אף בסופו של דבר זכינו לעבור את ממוצע המשקעים הרב־שנתי בכ־30 אחוזים. שניים מהמודלים בשנה שעברה חזו שנה גשומה מהממוצע, ואחד מהם הוא המודל הבריטי; כעת גם הוא מדווח על סיכוי של 80 אחוזים לחורף יבש וחם בחודשיו הראשונים.
לתחזיות מזג האוויר יש השפעה מעשית על ניהול משק המים בישראל. ב־17 בספטמבר, יום לפני ערב ראש השנה, צפויים בכירי משק המים בארץ לשבת על המדוכה ולקבוע את הקצאת המים לחקלאים בעונת החורף. אנשי "ועדת תפעול משק המים" שברשות המים יקבלו לידיהם את המודלים העדכניים, ויחליטו על פיהם. "תמיד יהיו לנו בישראל מים בבתים, הודות למתקני ההתפלה, אך הבעיה היא באספקת המים לחקלאות", מסביר מנהל רשות המים גיורא שחם.
כאשר החורף מתקדם, בשלהי דצמבר, מתכנסת הוועדה שוב ודנה בשינוי המכסות בהתאם למצב המשקעים עד אז ובהתחשב בתחזיות להמשך החורף. שחם, שנזהר לא לקבוע עמדה על סמך התחזיות לעת עתה, מודה שאפשר כבר לראות סימנים להשפעותיה של לה־ניניה.
התחזיות לא ישפיעו על היקף השאיבה מהכנרת: הכוונה היא לשאוב ממנה השנה כ־170 מיליון קוב. "אנחנו רוצים להחליף בכנרת כמה שיותר מים, כי כך תושבח איכותם", אומר שחם. "הימה הגיעה למדדי איכות המים הגבוהים ביותר בשלושים השנים האחרונות בעקבות שני החורפים האלה, ואנחנו רוצים לעשות כל מאמץ כדי לשמר זאת. לכן בתוך שנתיים־שלוש נתחיל להזרים מים ב'מוביל ההפוך' כדי לשמור על תחלופת המים".
לפי נתוני רשות המים, מפלס הכנרת ירד משיא החורף ב־64 ס"מ, ונמצא כעת 73 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. במהלך חודש יולי פחתה השפיעה במעיינות הדן והבניאס, אך הספיקה בנחל הדן עדיין גבוהה מהספיקה הממוצעת לתקופה זו.
The post והרי התחזית: חורף שחון, לפחות בהתחלה appeared first on מקור ראשון.
https://www.tgspot.co.il/wp-content/up ... it-All-Colors-768x388.jpg 768w" sizes="(max-width: 792px) 100vw, 792px" />
