כגבר נשוי, אבא ועיתונאי במשרה מלאה, הייתי אבוד. לא הצלחתי להקשיב לילדים, לא הגשתי כתבות בזמן ולא זכרתי חלק מהפגישות. הגעתי למצב שבו אמרתי די. מסע אישי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. מדור חדש.

שאלון לאבחון ראשוני של הפרעת קשב וריכוז מחכה לכם בסוף המדור

1. לעלות למסלול

עד כמה שנאתי את בית הספר כילד? נראה לי שאין מספר שיכמת את האיבה והשנאה שהיו בי בתקופה הזו בחיי. אני הילד הזה שלא הפריע, אבל קיבל אפסים במבחן. לא 55, לא 40, אפס עגול. נוירולוג הציע לי מספר כדורים, שעשו לי כל כך רע, שגרמו לי לרתיעה מהתקרבות שוב לפתרון התרופתי. בסוף מצאתי את דרכי האישית ללמוד, ללא תרופות, ובמסגרת חינוכית קטנה ויוצאת דופן. יש לי תעודת בגרות מכובדת, ואפילו תואר הצלחתי להוציא באוניברסיטה הפתוחה (גם בזכות העובדה שאשתי שמה לי דד־ליין, קרוב לעשור אחרי שהתחלתי ללמוד). החיים נמשכו כהרגלם עד לפני כשנה, אז לא יכולתי עוד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מכה לחיזבאללה: ראש ממשלת לבנון צפוי להתפטר

– "פגיעה בכבוד האדם": בג"ץ קבע כי בית המחבל לא ייהרס

– לא עוד "מחאת האמנים", קראו לה: מחאת הקהל

כגבר נשוי, אב לילדים, שמנהל קריירה עיתונאית – אך יחד עם זאת, כמו מרבית העיתונאים, מנהל פרויקטים נוספים מחוץ לדפי העיתון – הגעתי למצב שבו אמרתי די. שכחתי יותר מהרגיל לבצע את המטלות המוטלות עליי, הגעתי לפגישה עם אדם חשוב מאוד ביום הלא נכון, ופספסתי פגישה עם אדם עוד יותר חשוב כיוון שלא רשמתי את העניין ביומן. היו לי כמובן רשימות, אבל לא הסתכלתי עליהן. שילמתי מחיר אישי, משפחתי ותעסוקתי.

הגעתי למצב שבו שכחתי יותר מהרגיל לבצע את המטלות המוטלות עליי, הגעתי לפגישה עם אדם חשוב מאוד ביום הלא נכון, ופספסתי פגישה עם אדם עוד יותר חשוב"

פניתי לטיפול פסיכיאטרי, והתחלתי עם כדור בשם קונצרטה שעשה לי ממש לא טוב, אבל סייע לי להתמקד כמו שלא התמקדתי בחיי. משם עברתי למספר נוסף של טיפולים תרופתיים. אבל במקביל גם למדתי מהי הפרעת קשב ואיך להחזיר את החיים שלי למסלולם, מסלול שייתכן שמעולם לא צעדתי בו עד היום.

פתאום יכולתי לכתוב כתבות בצורה מהירה ומדויקת יותר. אם פעם היה נדרש לי יום כדי לתמלל שיחה בת שעה או שהייתי מחכה לעשות את זה בלילה, כשיש לי שקט, כיום אני משתדל לעשות זאת במהלך שעות העבודה. לא הכול מושלם, אבל אני מצליח לעשות הרבה יותר דברים באותו הזמן – וזה פשוט תענוג.

התהליך הזה לא נגמר, ואמשיך בו יחד איתכם במדור החדש הזה. בכל שבוע אפגוש בעל מקצוע, אתנסה בשיטות מוכרות ושאינן מוכרות, ואביא את רשמיי אליכם, הקוראים.

2. "אדם הוא לא שק של כימיקלים"

בחרתי להתחיל בפסיכיאטר ד"ר אברהם (אבי) יקיר. הוא בעל קליניקה בירושלים, ומאחוריו עשרות שנים של התמחות בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים. בעבר ניהל את היחידה הפסיכיאטרית של בית החולים הדסה, ויצוין שגם הוא השתמש בעבר בטיפול תרופתי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02010_51_00-5-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"הכול מהיר יותר היום", הוא פותח, "מצפים ממך ליותר הספק, לענות לסמסים אך במקביל גם להודעות בווטסאפ. בנוסף, בגלל הסלולר והמציאות של היום, אתה לא מפסיק לעבוד גם בבית, אין ניתוק. אנשים מספרים לי שהם בטוחים שלסבא שלהם הייתה הפרעת קשב, אבל הוא לא עשה כביסות, לא טיפל בילדים – ובטח לא בישל. הוא קם כל יום ויצא לעבודה בקצב שלו, הוא לא אסף את הילדים והיה צריך לחזור מוקדם, והאחריות היחידה שלו הייתה הפרנסה.

"כולם מדברים על ריטלין ועל תרופות אחרות, אבל אף אחד לא מדבר על כך שלאנשים עם הפרעות קשב יש סיכוי גבוה יותר לעשות תאונת דרכים, ותאונה קטלנית מהרגיל. וקיימת גם זילות כלפי המושג – לא נכון לומר שלכולם יש היום הפרעת קשב וריכוז".

מי בעצם יכול להעניק היום טיפול תרופתי?

"יש רופאי משפחה שעברו הכשרה ספציפית לאבחן ולטפל ברוב הכדורים. מצד אחד זה טוב כי אין מספיק פסיכיאטרים בקופות החולים, ויש לפעמים רתיעה מסוימת מטיפול תרופתי. מצד שני, לפסיכיאטר יש יותר הבנה וידע נרחב יותר בנושאים אלה".

בניגוד לשאר העולם, אומר ד"ר יקיר, בישראל נהוג ללכת לנוירולוגים לטיפול בהפרעות קשב. "פסיכיאטר רואה את הדברים בצורה רחבה יותר", הוא אומר.

אז מה אדם צריך לעבור כדי לקבל טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר שמתמחה בנושא הפרעת קשב?

"מגיעים לפגישת היכרות ראשונה וצוללים אל הסיפור האישי של האדם, שאנחנו לא רואים אותו כשק של כימיקלים. חשוב לבחון אם באמת יש ביטויים להפרעה בכמה תחומים בחיים. בפגישה השנייה גם נעבור על שאלונים שביקשתי מהמטופל למלא, ושאלון נוסף לבן או בת הזוג שלו. אשלח את המטופל לבדיקת דם כדי לשלול הפרעות ביולוגיות שאינן הפרעות קשב וריכוז, אבל גורמות להתנהגות שמזכירה התנהגות של אדם בעל הפרעת קשב".

למה נחוץ שאלון לבן או בת הזוג?

"זה דומה לשאלון שהורים ממלאים באבחון של הבן או הבת שלהם. אדם מדווח על עצמו ולפעמים אינו מודע לעצמו. כולנו. הרבה פעמים תצפית של בן או בת הזוג מועילה מאוד ונותנת להם מקום לבטא את עצמם ולהיות חלק מהתהליך. אם הם לא חלק מהתהליך האבחוני והטיפולי, הרבה פעמים זה מועד לכישלון. במפגש השני ניתן מידע למטופל אבל גם נציב יעדים טיפוליים, במגוון תחומי החיים".

3. "לפעמים ממריצים יחמירו אי־שקט פנימי"

"הטיפול הוא קודם כול תרופתי", ממשיך יקיר, ומנפץ סטיגמה: "אנחנו לא תמיד נתחיל עם ריטלין, כיוון שהיא תרופה קצרת טווח, ופועלת לכמה שעות. הייתי מעדיף להתחיל עם תרופות ארוכות טווח – כדי שישפיעו על העבודה אך גם על החיים האישיים בבית". לדבריו, בניגוד לעבר, יש כיום בקופות החולים יותר מעשרה סוגי תרופות להפרעת קשב.

חלק מהכדורים שלקחתי גרמו לי להרגיש כאילו שתיתי עשר כוסות קפה, וזה היה נורא.

"נכון, יש מגוון תופעות לוואי לא נדירות, כפי שהזכרת. לפעמים השילוב של קפאין עם התרופה לא טוב, או שיש אנשים שהתגובה שלהם לממריצים לא טובה, ואנחנו נתאים להם תרופה אחרת. ממריצים וסטימולנטים יחמירו אי־שקט פנימי. לפעמים הפתרון הוא בשילובים של תרופות כמו וולבוטרין, שהיא תרופה הרשומה כאנטי־דיכאונית ואנטי־חרדתית ויש בה אלמנט שמסייע לקושי וריכוז שלא שייך לממריצים. היא לא ממרכזת כמו הריטלין אבל בהחלט מסייעת בוויסות".

כדורים להפרעת קשב וריכוז:

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1751960495-750x415.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הכדור המוכר ביותר הוא ריטלין, שנחשב כ"קצר טווח" והשפעתו נמשכת שעות בודדות. לכך יתרונות וחסרונות. יקיר ממליץ למבוגרים ליטול דווקא כדורים עם אפקט ארוך: "המטרה היא להשפיע לא רק על המשימות בעבודה אלא גם על המשימות בבית ועל הנוכחות עם המשפחה".

תרופות מבוססות מתילפנידט:

ריטלין SR – פועל 6 שעות

ריטלין LA – פועל 8 שעות

קונצרטה – פועל 12 שעות

פוקלין XR – פועל 9-8 שעות

תרופות מבוססות אמפטמין:

אטנט XR – פועל 12 שעות

ויואנס – פועל 13 שעות

4. "לעשות שינוי בסביבה, לא רק לבלוע כדורים"

אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התרופות המדוברות היא דיכוי תיאבון. "במקרים רבים הטיפול התרופתי יכול לסייע בוויסות אכילה, שאצל רבים מהמטופלים הוא חיוני מאוד. יש גם תופעות כמו קושי בהירדמות כאשר התרופה פועלת, ולכן מומלץ ליטול את התרופות עם השחרור האיטי, בבוקר.

אבל חשוב לי מאוד להדגיש שאם יש תופעות לוואי – מחליפים. אין סיבה שבשנת 2020 תיטול תרופה לטיפול בהפרעת קשב שיש לה תופעות לוואי. כמובן, לכל תרופה נדרש זמן כדי להתרגל אליה, ולכן רק אחרי כחמישה שבועות עם טיפול תרופתי שמצליח עוברים לשלב של טיפול התנהגותי שמתאים למטופל".

מה זה אומר?

"לעזור לאדם למפות את הקשיים התפקודיים שלו – ולראות איך אפשר לגרום לו לאיכות חיים טובה יותר. יש למשל אנשים שמחכים לערב, ורק כאשר יש שקט ורוגע – הם מסוגלים לעבוד. זו בעיה כי אותו בן אדם לרוב ילך לישון מאוחר מאוד, ויהיה תמיד עייף. צריך ללמוד להתנהל נכון יותר בערב, וזה יעשה לו רק טוב אם יישן כמו שצריך בלילה. כך גם במהלך היום – יש לנצל את הזמן בעבודה".

יקיר לא ממליץ ללכת למאמן אישי, קואוצ'ר. "המאמנים נותנים לרוב המלצות 'אינסטנט' עם כל מיני טריקים. הם ייתנו לך שיטות שיסייעו לך, כמו למשל להרכיב רשימה או יומן, אבל השאלה היא: איך מוציאים את זה לפועל?"

אני מכיר את זה היטב, מכין רשימות אבל לא קורא אותן.

"בדיוק. לאט־לאט המשימות נושרות לך מהרשימה כי עבר זמנן והן לא תקפות. הרעיון הוא לסייע לך להוציא לפועל את הרשימה".

אין טיפול תרופתי שיכול לעשות את העבודה בשלמותה?

"אם הולכים על טיפול תרופתי בלבד, זה כמעט תמיד יסתיים בכישלון. מגיעים אליי אנשים שהיו אצל אנשי מקצוע אחרים שישבו איתם עשר דקות, נתנו להם ריטלין וביקשו מהם לחזור אחרי חודש. חלקם הפסיקו טיפול בלי להתייעץ עם מומחה בגלל תופעות הלוואי ומגיעים אליי רק עשור מאוחר יותר. חשוב במקביל גם לעשות שינוי בסביבה, בהרגלי החיים ובצורת העבודה – לא רק לבלוע כדורים.

"מבחינתי זה אומר גם להביא מטפלת שתשב עם בת הזוג שלך ותעבוד איתה על הביטויים של הפרעת קשב וריכוז בהיבט הזוגי, ואף לתת למטופל עצמו כלים נכונים לזוגיות. חשוב גם לעבוד על התנהלות כלכלית נכונה, ולמי שצריך, לדאוג להדרכה מקצועית בנושאי תעסוקה".

ומה איתי בינתיים?

אחרי כמה תרופות שניסיתי, התחלתי ממש לאחרונה ליטול מנה יומית של "ויואנס", וברגע שהכדור פועל, אני מרגיש שאין דבר שיעצור אותי; שאני מסוגל לסיים את כל המשימות שיש לי, ואולי עוד כמה נוספות שיצטרפו לרשימה במהלך היום. אני מצליח להקשיב, לא להפריע לאנשים באמצע המשפט, ולכתוב כתבות ארוכות בזמן שיא. אני מרגיש שאני מצליח לדבר עם ילדיי ולהיות נוכח בשיחה, הרבה יותר מבעבר. יש לי עוד דרך ארוכה, ועל כן מדי שבוע אציע אלמנט נוסף לטיפול בהפרעות קשב. ואם קראתם עד לסוף הטור, אני בטוח שתהיו איתי גם בשבוע הבא.

בחן את עצמך: האם יש לך הפרעת קשב?

להורדת השאלון בפורמט PDF לחצו כאן

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/08/צביקה-שאלון-486-750x874.jpg 750w" sizes="(max-width: 824px) 100vw, 824px" />

The post תיאוריית הקשב: מסע אישי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז appeared first on מקור ראשון.

מינה אורלנסקי בת ה־16 הצטנפה בגומחה הנסתרת מאחורי ארון הספרים, כשהיא רועדת מפחד. לצידה הצטופפו עוד חמישה בני אדם – ילד בן עשר שהיה קרוב משפחתה, השכנה גברת גרודזינסקי ובנה, ושני בחורי ישיבה שאותם היא לא הכירה. מעבר לארון הכבד היא יכלה לשמוע את קולותיהם של עשרות אנשים שהתקבצו בבית באותה שבת, י"ח באב תרפ"ט, מתוך תקוות שווא להינצל מההמון המוסת השועט ברחובות חברון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– למרות ההבטחות, השמיים רחוקים מלהיפתח באמת

– דעה: כשמירי רגב הביסה את אופירה וברקו

– באסון בביירות נפגעה גם המורשת ההיסטורית של ארץ הארזים

מינה לא התגוררה בחברון; היא הגיעה לשם לרגל שבת "שבע ברכות" של אחותה רחל ובעלה הטרי צבי ברונשטיין. אביה, הרב אברהם יעקב אורלנסקי, שהיה רב המושבה זכרון־יעקב, חשב שיהא זה ראוי לחגוג את האירוע בעיר האבות – שם גרה אחות נוספת, חנה סלונים, עם בעלה ושני ילדיה. הרב, אשתו ינטע ובתם מינה הקדימו להגיע לחברון כבר ביום חמישי, אולם הזוג הצעיר העדיף להצטרף אליהם רק למחרת. ההשתהות הזו הצילה את חייהם של רחל ויעקב: ביום שישי כבר עצרו הבריטים את כל תנועת האוטומובילים מתל־אביב לירושלים, בשל מה שייקרא "פרעות תרפ"ט".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ages-3204191-750x1183.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ges-3204191-1140x1799.jpg 1140w" sizes="(max-width: 1298px) 100vw, 1298px" />

כשפרצו המהומות בחברון, נחשב ביתה של משפחת סלונים למקום בטוח יחסית, בשל קשריו של אליעזר דן סלונים עם נכבדי העיר הערבים. עד מהרה התברר כי לא זה מה שיעצור את ההמון צמא הדם. "בעד הסדק שבארון ראיתי איך אחד הפורעים הכה בכוח באלה שבידו על ראש אבי המסכן, שהיה עטוף באותה שעה בטליתו… רציתי להרים קול צעקה, אולם הבחורים שהיו איתי סתמו את פי במגבת", תיארה לימים מינה מקצת ממה שראתה.

אחרי כמה דקות השתררה במקום דממת מוות. מינה ושכניה לגומחה יצאו ממחבואם. את עדויותיהם באשר למחזה שנגלה לעיניהם, קשה להעלות על הכתב. מתוך 18 גופות שנספרו באותו רגע, רק אחת הייתה שלמה. בין הנרצחים מצאה מינה את שני הוריה, את אחותה חנה, את הגיס אליעזר דן ואת אחד מילדיהם הקטנים.

ועד זכרון־יעקב היה אחוז הלם. לצד הצער העמוק על הרב ובני משפחתו, הבינו אנשי המושבה כי מוטלת עליהם חובה מוסרית לדאוג למינה. הם שילמו את החובות שהותיר אחריו הרב, ודאגו ליתומה לקצבה חודשית שתאפשר לה קיום מינימלי. במקביל חככו בדעתם כיצד לאייש את משרת הרב שהתפנתה בנסיבות כה טרגיות.

הרבנות הראשית לארץ ישראל הביעה בסוגיה זו עמדה שנראתה אצילית באותה עת: "עליכם להשאיר את כיסא הרבנות בזכרון־יעקב פנוי בעד לוקח בתו היתומה מינה", היא הודיעה לוועד, שניאות ברצון. אך הנה עבר חודש, ורעיון חדש צץ במפתיע: "הקרה ה' לפנינו רב גדול…. להפקיד על ידו את פיקדונה של משרת הרבנות… עד כי יבוא המועד למסרה לידי המיועד לה", כתב פקיד בכיר ברבנות לוועד זכרון־יעקב. חשדם של מנהיגי המושבה התעורר: הייתכן שמישהו מנסה לסדר עבודה למקורבו? ברור היה להם ש"מינוי זמני" שכזה לא במהרה יבוטל, ומציאת שידוך הגון ליתומה הפכה אפוא עניין דחוף.

חיפשו, ומצאו. אחד מניצולי אותה שבת איומה בחברון היה הרב יקותיאל קושלבסקי בן ה־29, תלמיד חכם גדול וראוי. לפי אחת הגרסאות, הוא היה זה שהציל את חייה של מינה אורלנסקי, כשהוביל אותה למקום המסתור בבית סלונים. הזוג הובא בברית הנישואין, והרב קושלבסקי (ששינה את שמו לעזריאלי) הוכתר לרבה של זכרון־יעקב, תפקיד שמילא במשך 62 שנים.

The post אחרי שקודמו נרצח: כך נבחר הרב של זכרון יעקב appeared first on מקור ראשון.

בקול רעש גדול הוכרז בשבוע שעבר על הסכם שעתיד להיחתם בין ישראל לבין מדינת האמירויות הערביות המאוחדות. שמה הערבי של המדינה שלחוף המפרץ הוא אלאִמַארַאת אלעַרַבִּיַּה אלמֻתַחִדַה – וקל לראות ששלוש המילים קרובות למילים העבריות המקבילות. אלאמאראת פירושו האֵמירויות ('אַל' בערבית מקבילה לה"א הידיעה), אלערביה פירושו הערביות, ואלמתחדה פירושו המאוחדות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מי מסתתר מאחורי המסכה? סלבס דרג ג'

– חדר המתים הוא רק מעטפת לניתוח החברה הישראלית

– בחזרה לחילוץ ההרואי של סיירת מטכ"ל בבית הילדים במשגב עם

המילה אמירות פירושה נסיכות, והיא נגזרה מהמילה אמיר – נסיך בערבית. במקור, משמעות המילה הייתה מפקד, מי שאומר לפקודיו מה לעשות ומצווה עליהם – ובהמשך התרחבה המילה למשמע שליט בכלל. במרוצת השנים המילה לא נשארה רק בגבולותיה של הערבית, והיא נקלטה גם בעברית וגם בשפות אחרות. באנגלית למשל המילה emir פירושה נסיך, ו-emirate היא נסיכות (כך אפוא שמה של המדינה באנגלית – United Arab Emirates).

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/AFP_1VC86D-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

השורש אמ"ר הוא שורש שֵׁמי עתיק, והוא משותף לעברית ולערבית במשמעי אמירה וציווי. אך האם גם בעברית העתיקה היה לשורש משמע של הנהגה ושלטון? בכך חלוקים שניים מאבירי הדקדוק העברי בימי הביניים – רב סעדיה גאון ודונש בן לברט.

להאמיר – להשליט?

בפרשת כי תבוא שבספר דברים מובאים הפסוקים הבאים: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְו‍ֹתָיו".

מה פירוש האמרת והאמירך? רבים פירשו את הפעלים הללו מלשון הגבהה ורוממות, בזיקה למילה אָמיר שפירושה צמרת העץ ("כך נאמר בספר ישעיהו: "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר"). כך עולה גם לכאורה מהמשך הכתובים בדברים: "ולתתך עליון על כל הגוים וכו'".

אך בדרך שונה הלך רב סעדיה גאון, שבתרגומו הערבי למקרא (תפסיר) החליף את השורש העברי אמ"ר בשורש הערבי אמ"ר, שמשמעותו כאמור המלכה ושלטון. כלומר, לשיטתו פירוש הפועל האמרת הוא "הִמלכת", "הִשלטת עליך". כנגד פירוש זה יצא חוצץ המדקדק והמשורר הספרדי דונש: "ופתר [רס"ג] 'אמיר' כמשמעו, כי כן שם הפחה בלשון ישמעאל, כמו 'וה' האמירך היום' – עשאך אמיר. וכן 'את ה' האמרת היום'. ואין לפחה באלו הפסוקין כלום". דונש סבור שאין קשר בין הָאמיר הערבי ל"האמרת" העברי, והוא עצמו פירש את הפועל העברי מלשון אמירה. "את ה' האמרת" פירושו שאמרת שה' הוא אלוהיך, למשל בפסוק כמו "ה' אלוהינו ה' אחד"; וה' האמירך פירושו שה' אמר לך שהוא אלוהיך, למשל בפסוק כמו "אנכי ה' אלוהיך". מכל מקום, לשיטתו אין לחבר כלל בין ההאמרה העברית לבין האמיר הערבי, הפחה בלשון ישמעאל.

מי יוביל את החמורים?

מעניין לציין שאף המילה הבינלאומית אדמירל, המשמשת בשפות העולם במשמע 'מפקד צי אוניות', מקורה במילה הערבית אמיר. כבר הזכרנו ש'אל' היא קידומת היידוע בערבית, ולכן קראו הערבים למפקד צי האוניות "אמיר אל-בחר", היינו "מפקד הים". אנשי אירופה שמעו את הערבים מכנים כך את המפקד, וקיבלו את התואר אל שפתם תוך קיצור ושיבוש קל, וכך נולד האדמירל. באופן דומה התקבלו בשפות אירופה מן הערבית מילים כמו "אלגברה" או "אלכוהול", שה"אל" בתחילתם מעידה על מקורם.

לסיום העיסוק באמיר ובגלגוליו נזכיר פתגם ערבי נאה, שיש מה ללמוד הימנו אף בימינו אנו: "אַנַא אַמִיר ואִנְת אַמיר, וּמין יסוּק אַלְחַמִיר?". יעני – "אני נסיך ואתה נסיך, ומי יוביל את החמורים?". כלומר, אם כל אחד מאיתנו ינהג כבוד בעצמו, מי יעשה את העבודה הפשוטה והפחות נעימה?

אם ננסה להציע תרגום עדכני – משהו כמו "אני בוס ואתה בוס, ומי ישטוף את הכוס?". או בעברית מלאה: "אני מנכ"ל ואתה מנכ"ל, ומי יחליף את הגלגל?"

יש לכם הצעות אחרות? מוזמנים לשלוח לכתובת yetsion@gmail.com, ואפרסם בעז"ה בטור הבא.

The post האמיר – מצמרות העצים לארמונות הנסיכים appeared first on מקור ראשון.

ארגון "עד כאן" פנה בימים האחרונים במכתבים לשרי החוץ של בלגיה, צרפת ובריטניה, כדי ליידע אותם שצורפו כמשיבים לעתירה שהגיש לבג"ץ, ודרש שיפסיקו להעביר כספים לארגון "שוברים שתיקה". העתירה שהוגשה לפני כחצי שנה, דורשת כי היועץ המשפטי לממשלה יפתח בחקירה כנגד שוברים שתיקה, על החזקת מידע צבאי שנאסף מחיילים וקצינים אותם תשאלו.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

הצעקה האחרונה: למה התפרץ גנץ

בלי לערב הורים: כך תסיטו את הדיון כשייגמרו הטיעונים

"כדי שאף אחד לא ישקע": מייסדות ארגון "משפחה אחת" מספרות על העמותה

"אנו, קצינות וקצינים בוגרי מערכת הביטחון הישראלית, אזרחיות ואזרחים ישראלים וארגוני חברה אזרחית רואים בפעולות אלו של ממשלתך פגיעה ישירה ועמוקה בריבונות הישראלית ובביטחון הלאומי של המדינה היהודית", כתבו במכתבים שנשלחו לשרי החוץ. "ביחסים תקינים בין מדינות לא יעלה על הדעת כי מדינה או חבר מדינות יממנו ארגון אזרחי הפועל בתוך מדינה שניה עימה יש לה קשרים דיפלומטיים כאשר חלק עיקרי מפעולות ארגון זה הינו איסוף מידע בטחוני אודות כוחות הביטחון של אותה מדינה. לאור זאת ראוי, מן הצדק ומן המוסר הפשוט הנהוג מזה שנים רבות בין מדינות כי ממשלתך תעצור את המימון לפעולות חתרניות מעין אלו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5/F060815pt21-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נזכיר כי בפברואר 2017, החליטה הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה כנגד "שוברים שתיקה" בנוגע לאיסוף מידע צבאי – בעילה של חוסר עניין לציבור. ראש תחום פלילי בפרקליטות, עו"ד רחל מטר, כתבה אז כי אף בהנחה שיש בידי הארגון מידע רגיש, כוונתו אינה פגיעה בביטחון המדינה. היא קיבלה את טענת "שוברים שתיקה" כי התשאולים הרבים שנעשו לחיילים וקצינים אודות מבצעים בהם השתתפו, שמות יחידות, סוגי נשק ודרכי פעולה, נעשה כדי לבדוק את מהימנותם. "לא מצאתי כי יש בהתנהלות זו, אף שהיא מעוררת תמיהה, כדי להצדיק החלטה על פתיחה בחקירה פלילית", כתבה הפרקליטה. "עד כאן" יחד עם תנועת "הביטחוניסטים", עתרו בדרישה כי תיפתח חקירה בכל זאת, וטוענים בה כי ההחלטה על היעדר עניין לציבור היא בלתי סבירה.

על פי העתירה, צירוף המדינות האירופיות כמשיבות נעשה בשל תרומות שהועברו מהן לשוברים שתיקה, והותנו בקיום ראיונות עם חיילים. העתירה מפרטת את שמות הארגונים הממשלתיים וסכומי הכסף שהועברו.

מלשכת שגריר האיחוד האירופי בישראל שאף אליו נשלח מכתב, לא נמסרה תגובה.

The post דרישה משרי חוץ באירופה: הפסיקו לממן את "שוברים שתיקה" appeared first on מקור ראשון.