פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יוחבורת נשים דוברות ערבית עומדת בראש החץ של קשרי ישראל עם אזרחים בחצי האי ערב, בעיראק ובעולם הערבי בכלל. באמצעות תמונות של תבשילים מעוררי תיאבון, סרטונים מטיולים רב־לאומיים, גרסאות כיסוי לשירי פריד אל־אטרש ומדי פעם גם טיעונים פוליטיים נוקבים, הן מביאות את השלום למזרח התיכון, לייק אחר לייק.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-17.15.39-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01-at-17.15.39-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01-at-17.15.39-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 750px) 100vw, 750px" />
The post צפו: שיחה עם אושיות הרשת במגזר הערבי מדברות על שלום appeared first on מקור ראשון.
לפני שנתיים הציב לעצמו יעקב חגואל, אז ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעד: לעמוד בראש הארגון שהקים את התנועה הציונית. חגואל (49), נציג הליכוד במוסדות, חשב שהתפקיד מונח בכיסו. הוא מרבה להתראיין בתקשורת, מעורב בליכוד ובקרב עמיתיו במפלגות, ולא נתקל בכל התנגדות. אלא שאז החליט יו"ר הקואליציה מיקי זוהר להתמודד מולו על התפקיד בליכוד העולמי (הזרוע העולמית של המפלגה), וראש הממשלה בנימין נתניהו הנפיק לזוהר מכתב תמיכה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: כבוד האדם וחירותו: הקליפ של עדי ביטי אינו חשוב כשלעצמו
– חוזרים לבית ספר: תלמידי היסודי החלו ללמוד
– הלו, הלו אבא: מדור לדור, הכל כלול
ההתמודדות כללה בחירות פנימיות במפלגה ושורה של עתירות לבתי דין פנים־מפלגתיים, בתי דין חיצוניים ובתי הדין של התנועה הציונית. בכל העתירות והבחירות ניצח חגואל את האנשים החזקים ביותר בליכוד, ובכל זאת במשרד ראש הממשלה היו מי שניסו לגרום לו לפרוש. ביום חמישי לפני שבוע וחצי נחתם בקונגרס הציוני הסכם קואליציוני שאפשר לחגואל לזכות סוף־סוף בתפקיד המיוחל, שהראשון לכהן בו היה בנימין זאב הרצל.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02012_37_00-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בשיחה עימו ביומו הראשון בתפקיד, התייחס היו"ר הטרי של ההסתדרות הציונית לקרב הגדול שניהל. לדבריו, "לא היה פוליטיקאי, שר או חבר כנסת, שהלך איתי באופן גלוי. עברנו את ההליכים המשפטיים הסבוכים ביותר. ואני, יעקב חגואל, שנאבקו בו כוחות גדולים בליכוד, ניצחתי יחד עם אנשיי בכל המערכות – גם אלה שבמרכז הליכוד, וגם מול הניסיון של גורמים כאלה ואחרים לשנות את חוקי המשחק".
הקונגרס הציוני העולמי מתכנס אחת לחמש שנים. במהלך הכינוס חברי הקונגרס לא רק דנים בנושאים אידיאולוגיים, אלא גם חותמים על הסכם קואליציוני בין מפלגות מהארץ ומהעולם שחברות בתנועה הציונית. במהלך המו"מ נאבקות המפלגות על התפקידים הנחשקים במוסדות הלאומיים – ובעיקר ראשות ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד וקק"ל. ישנם תפקידים נוספים, חלקם בשכר ורובם לא, שהשפעתם – בתקציבים, בנכסים ובמשאבים – גדולה.
לרוב המאבק על התפקידים הוא פנים־מפלגתי ומנומנם, אך בקונגרס הנוכחי נציגות הליכוד הייתה גדולה מתמיד, וגורמים רבים לטשו עיניים לעבר התפקידים וההשפעה. "לליכוד יש 117 צירים בקונגרס, אחרי שבקונגרס הקודם היינו עם 85 צירים ולפני עשור עם 70", מציין חגואל. "הגידול הוא בעקבות עבודה שאני עושה במשך שנים. אני גאה לרתום עוד קהלים ימניים שארץ ישראל ויהודה ושומרון חשובים להם, ושנאמנים לאידיאולוגיה הז'בוטינסקאית. הליכוד מעולם לא היה חזק כל כך".
ראש הממשלה לא רצה אותך בתפקיד.
"אני לא נכנס לזה. הוא היה הראשון שבירך אותי כשנבחרתי", בורר חגואל את מילותיו בקפידה. "יש לי, היה לי ויהיה לי קשר טוב עם ראש הממשלה".
מדוע הוא לא רצה אותך?
"אני לא חושב שהוא לא רצה אותי, אבל היו פה אינטרסים ומניעים אחרים".
בסופו של דבר אתה ומיקי זוהר, שניצח בבחירות לראשות הליכוד העולמי, ניהלתם יחד את המשא ומתן, אחרי שהוא איים בפיצול המפלגה. אתם חברים?
"היום אני בקשר עם מיקי זוהר", משיב חגואל, ולא מתכוון להמשיך את השיחה על היריב שהפך למעין שותף לדרך.
ביום שישי לפני כשבוע וחצי חתמו בקונגרס הציוני על הסכם קואליציוני, בשיתוף מפלגות הימין, ש"ס ומפלגה חרדית־אמריקנית ראשונה – "ארץ הקודש". ההסכם היה הימני ביותר שנחתם עד כה בקונגרס, אך כיוון שנהוג לקיים בו "קואליציה רחבה" המורכבת מכל התנועות, נערכו בהמשך התאמות בהסכם כדי לצרף אליו את שאר המפלגות, כולל הזרמים הפרוגרסיביים.
"38 אחוזים מצירי הקונגרס מייצגים את המפלגות הציוניות בכנסת – ואילו שאר הצירים מייצגים את יהודי העולם", מסביר חגואל. "ברור לכולנו שהייתה התערבות יתר של הפוליטיקה הישראלית במשא ומתן. מבחינת הפוליטיקאים הישראלים, אם יש לך 51 אחוזים, כמו בכנסת, נגמר המשחק. מצאתי את עצמי מסביר כל הזמן שהנוהג במוסדות הלאומיים הוא קואליציה מקיר לקיר".
בשלושת ימי הקונגרס עמל חגואל עם שאר ראשי הסיעות על פרטי ההסכם. השמאל והפרוגרסיבים קיבלו תפקידים, חלקם בכירים וחלקם כאלה שנועדו להקשות על ראש קק"ל הנכנס אברהם דובדבני, נציג המזרחי, על ראש החטיבה להתיישבות ישי מרלינג מהליכוד ועל חגואל עצמו להעביר כספים ליו"ש ולמטרות אורתודוקסיות ככל העולה על רוחם.
"האם זה ההסכם הכי טוב? תמיד אפשר טוב יותר", אומר חגואל. "לו זה היה תלוי בי, הייתי עושה הסכם אחר. היו הרבה גורמים שהשפיעו עליו – גם בליכוד, וגם כי לראשונה היה רוב ימני בקונגרס. מצד שני, בשמאל היו מי שניהלו קמפיין מוגזם לדעתי, שכלל איומים בעזיבת התנועה הציונית. אבל בהסכם שכולם חותמים עליו – ימין, שמאל, חרדים, רפורמים וקונסרבטיבים – יש אמירה. אם כולם לא מרוצים זה הסכם טוב, וזה בדיוק המצב שלנו כיום".
מה הימין השיג היום שלא היה לו בעבר?
"לימין יש עמדות כוח. יו"ר קק"ל דובדבני יקיים רוטציה בעוד שנתיים עם חיים כץ. יו"ר ההסתדרות הציונית ויו"ר החטיבה להתיישבות הן עמדות חשובות, שהאידיאולוגיה של מי שעומד בראשן יכולה לעצב את סדר היום של המערכת. אבל אף אחד מאיתנו לא מלך או נסיך, ויש פה איזונים ובלמים. יש לנו הנהלה מורכבת. מה שכן, יש סיכוי, כנראה לראשונה, שיו"ר ההסתדרות הציונית ויו"ר קק"ל ישלימו יחד מניין במערת המכפלה או בקבר רחל".
חגואל מבקש להודות לדובדבני על העשור שבמהלכו עמד בראש ההסתדרות הציונית, תפקיד שעד כניסתו של חגואל הוצמד לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית במשך 75 שנה. "הוא נתן רוח לתנועה הציונית בעשור האחרון, ובנה פלטפורמה מדהימה שיש לי הכבוד להמשיך אותה".
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02014_31_58-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מה החלום שהיית רוצה להגשים בארגון?
"להרחיב את האוהל הציוני", הוא משיב, ומתכוון לשילובם של חרדים בתנועה הציונית, ושל ישראלים שגרים מחוץ לישראל. "הכניסה של החרדים למשחק מבורכת מאוד, והייתי רוצה לראות עוד קהלים נכנסים".
הביקורת כלפי החרדים היא שהם נכנסו למנגנון רק כדי לקבל תקציבים וג'ובים.
"ימים יגידו. אנחנו פה כדי לתרום לעם ישראל ולמדינת ישראל, ותחשוב כמה מדהים שיש לנו גוף שכולל את כל המגזרים – גם רפורמים וחרדים. אין עוד גוף כזה בעולם".
תקציב ההסתדרות הציונית כיום עומד על כ־100 מיליון שקלים. במהלך המו"מ על ההסכם הקואליציוני נעשה ניסיון להכפיל את התקציב באמצעות העברת כספים מקק"ל, בין השאר משום שכדי לרצות את כולם, מספר המחלקות בהסתדרות הציונית גדל משמונה ל־14. "על פי ההסכם, התקציב אמור לגדול", מסביר חגואל. "פנו אליי כבר עשרות גופים וקרנות, וגם שרים שמבקשים ליצור שיתופי פעולה". למוסדות הלאומיים יש פטור ממכרז מול הממשלה, כך שמיזמים רבים במסגרתם ממומנים בכספי משלם המיסים הישראלי. "המחלקות יעבדו קשה, ואני מאמין שפעילות מביאה איתה גם תקציבים. אין פה אף אחד שיקבל תפקיד ולא יעשה איתו משהו".
יש הרבה ציניות כלפיכם. איך הופכים את הארגון לרלוונטי?
"נשתמש בכלים דיגיטליים. אנחנו טובים בכך, אבל נהיה יותר טובים. יש לנו הנהלה הרבה יותר צעירה מהקודמת, ויש בה גם יותר נשים. אני קורא עיתונות יהודית מהעולם, ומעולם לא סיקרו את הקונגרס באופן אינטנסיבי כל כך, לפחות בעשורים האחרונים. זו ההזדמנות להביא תנועה ציונית ורלוונטית יותר ליהודי הגולה".
אגב, גולה או תפוצות?
"אני משתמש בשני המושגים, אין לי בעיה להשתמש במילה גולה".
איפה תהיה ההסתדרות הציונית בעוד חמש שנים?
"הארגון ישפיע יותר על עם ישראל. הוא יפעל בכל חלקי הארץ ובכל חלקי התפוצות. ננסה להגיע לכל יהודי, ביצהר או בתל־אביב, בניו־יורק או בבואונוס־איירס. כולם אחים שלנו. נמשיך לשמור עליהם, אל מול אתגרים אדירים שעומדים בפנינו כמו האנטישמיות, ההתבוללות והקורונה".
ויהיה יותר כסף ליהודה ושומרון?
"בעזרת השם כן. שוב, מבחינתי ילד ביצהר וילד בנתניה הוא אותו ילד, וההשקעה צריכה להיות שווה. עם אחד אנחנו".
The post יו"ר ההסתדרות הציונית הנכנס: "ננסה להגיע לכל יהודי" appeared first on מקור ראשון.
ידוע שאנחנו, מופרעי הקשב, נוטים להתמכרויות, לא רק לאלכוהול ולסמים, אלא גם לשימוש מוגזם בסלולרי או לצפייה בטלוויזיה. מאידך, יש כיום הרבה מאוד אפליקציות ושירותים דיגיטליים שמטרתם לסייע לנו להתאפס על עצמנו, לחסוך בזמן וגם לצמצם את הזמן שאנחנו מבזבזים ברשתות החברתיות. אז הנה לכם המלצות לאפליקציות ולשירותי אונליין, שאת חלקם גם ניסיתי בעצמי.
Any.do
אפליקציית ניהול משימות חכמה, שאחרי שבוע ניסיון גם החלטתי לשלם כמה שקלים בחודש תמורת חבילת הפרימיום שלה. מדובר באפליקציה שניתנת להורדה לסלולר ולמחשב. היא מאפשרת ליצור תתי־קבוצות, לצבוע בצבעים שונים ואפילו להתחבר לווטסאפ. בווטסאפ תפגשו בוט שמטפל במשימות שתבקשו ממנו. לדוגמה, אפשר לכתוב לו "להתקשר לאמא" והוא ישאל מתי תרצו שהוא יזכיר לכם. מה שאהבתי במיוחד הוא שמדי בוקר האפליקציה מבקשת ממני לעבור על היום שלי, מהן המשימות והפגישות, אילו משימות אבקש לדחות לשעה אחרת או ליום אחר ומתי אני מבקש שהתזכורות יקפצו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החתול שמיל ממולדובה: סיפור מרתק בעלילה אפרורית
– דור הזום: המרצה שיודע איך לשפר את הלמידה מרחוק
– צפו: שיחה עם ד"ר מירב כהנא על נשים והלכה בימי קורונה
יש אלמנט נוסף שנקרא "ריכוז": ברגע שהמשימה קופצת מוצע שאגדיר זמן מסוים למשימה, ויש עץ קטן שהולך וצומח עד שמסיימים אותה. אם אבקש לרגע לצאת מהעמוד הזה – הוא ישאל אותי אם אני בטוח שאני רוצה להפסיק את הריכוז. אם לוחצים על כפתור האוזניות – הוא שם רעש לבן ברקע, רעש של גלי ים. גיליתי את זה רק תוך כדי כתיבת שורות אלו. יש גם אפשרות להאשטאגים עם סדרי העדיפויות של המשימה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ock_366763031-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />אם תכננתי להתקשר לבנק אבל היום שלי ממש עמוס – כשהתזכורת קופצת אני יכול לבקש תזכורת מאוחר יותר היום, או בכלל לדחות לשבוע הבא. יש לשונית עם ריכוז המשימות כולן, אך גם לפי פילוח – אישי, עבודה או עניינים אחרים.
אפשר גם ליצור רשימת קניות ולשתף אותה עם אדם נוסף – בן או בת הזוג, שותף לדירה, מי שתרצו – וזה מסונכרן אוטומטית, ואף מסדר את רשימת הקניות לפי המחלקות בסופר. בניגוד לאפליקציות אחרות – היישומון גם דובר עברית.
Brain Focus
אפליקציה שעוזרת לנהל את החיים בצורה בריאה ומאוזנת יותר, ומתאימה במיוחד לאלו מאיתנו שיושבים מול המחשב רוב היום. מגדירים מראש את הזמן לכל סשן עבודה, וכשהוא מסתיים מופיעים אייקון של כוס קפה ותזכורת לקחת הפסקה, לקום, להסתובב קצת וכמובן גם לשתות כוס קפה. כשחוזרים לעבודה צריך ללחוץ על הכפתור ולהמשיך אל פרק הזמן הבא. גם כאן יש אפשרות לשלב משימות, והאפליקציה תרכז עבורכם את המשימות שסיימתם ואת הפרודוקטיביות בעבודה.
אני קצת פחות התחברתי – אבל בטוח שהיא תתאים לחלק מכם.
Google Keep / Google Notes
אפליקציה של גוגל המותאמת גם לאייפון ומרכזת את כל המשימות שלכם. היא מסונכרנת עם חשבון הג'ימייל וקיימת גם בגרסה למחשב נייד. ניתן לשלב תזכורות על ידי חיבור ל־Google Now. אפשר גם לפתוח רשימה של משימות ולסנכרן אותה עם אדם נוסף, להוסיף תזכורות על בסיס זמן או מקום ואף לפתוח תזכורות שחוזרות על עצמן.
Unroll.me
אפליקציה שעושה סדר בתיבת המייל ומאפשרת לסדר את כל רשימות התפוצה ולמחוק בלחיצת כפתור את אלו שכבר לא רלוונטיים עבורכם. אני לא יודע מה איתכם – אני, מתברר, רשום לאלפים.
כמה זמן לקח לי לכתוב את המדור?
זה היה שבוע עמוס עם הרבה דיווח חדשותי שדרש ממני להיות זמין כל הזמן בווטסאפ ובטוויטר. בעקבות כך, מדור שהייתי יכול לכתוב בשעתיים סיימתי בכשש שעות – עם אינספור הפרעות בין לבין, בכל מדיום אפשרי.
גיליתי בשנה האחרונה, מאז שאני תחת השפעה של טיפול תרופתי, שהאזנה למוזיקה רועשת מסייעת לי לצלוח משימות בלי הסחות דעת – ועדיף שהאוזניות יהיו כמה שיותר גדולות ואטומות.
ותיקי העיתון עוד זוכרים אותי יושב שעות במערכת עם אוזניות גדולות, ששאלתי ממטווח ירי. האוזניות ההן סייעו לי לעבוד ב"אופן־ספייס" בלי להיות מוסח כל רגע ממה שנאמר מסביב. הרי אנחנו, מופרעי הקשב, שומעים ורואים הכול, אבל צריכים להתמקד. יש אוזניות רבות שנמכרות ברשת שהן "מבטלות רעשים". באתר זאפ אוזניות של חברת Bose הנחשבת מוצעות במחיר שמתחיל בכ־900 שקל והלאה, אך יש גם אוזניות של חברות זולות יותר כמו JBL, שמחירן מתחיל בכ־280 שקל. ספציפית היה לי ניסיון לא הכי טוב עם JBL – וחבר השאיל לי אוזניות של Bose, שעובדות מדהים למרות שהן בנות חמש שנים.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1707953503-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />Let's Meditate
בפרק שבו עסקנו ברפואה הסינית הציע המטפל לעשות מיינדפולנס כדי להירגע ולהתאפס. הורדתי אפליקציה בשם Let's Meditate (קיים רק באנגלית), ובה מגוון רחב של סוגי מדיטציה שאפשר לעשות בצורה מודרכת, עם אוזניות. אני לא משתמש בזה כל יום למרות שהייתי רוצה, אך במצבי לחץ או לפני שאני צריך לבצע משימה קשה (ואפילו לפני יום ארוך עם הילדים בסגר) אני יושב לכמה דקות בחדר, עוצם עיניים ומקשיב. לחסרי הסבלנות שבינינו, יש סדרת נשימות מודרכת של שתי דקות. זה עושה פלאים. יש מגוון רחב של מדיטציות: לפני שינה, לשחרור, לטיפול בכאב, לדיכאון ולשיפור המיקוד, ואפילו סדרת מדיטציות המיועדת להקל על הלחץ שיש עלינו בעקבות משבר הקורונה. ממש מומלץ בחום!
אפליקציות נוספות בז'אנר הזה
"נשימת פראנה: מדיטציה והרגעה" וכן "ExtraBe: השראה, מדיטציה, מוטיבציה בעברית". יש אפשרויות חינמיות, והמינוי השנתי עולה מאות שקלים. היתרונות: היישומון בעברית, והוא מתאים את עצמו למשתמש. הוא מציג שאלון מפורט כדי להבין מי אתה, מה מפריע לך, שעות הקימה והשינה. הוא מאפשר תזכורות לעשות את המדיטציה, ויש אפשרות להתאפסות תוך דקה וחצי. אפשר לבחור מדיטציה ל"רגע מאתגר": על רקע מוזיקה, נשמע קולו של קריין שמדבר איתנו ומכוון אותנו כיצד להתנהג באותו הרגע – לנשום, או לבצע פעולות מרגיעות נוספות.
Sleep Cycle
אנשים עם הפרעת קשב נוטים ללכת לישון מאוחר, רבים מהם עובדים בלילה כי רק אז אין להם הסחות דעת ויש להם שקט. ויש גם מי שמתקשים להירדם בעקבות הטיפול התרופתי הממריץ. אפליקציית Sleep Cycle מופעלת בסלולר. מניחים את הסלולרי עם האפליקציה ליד המיטה, והמיקרופון ינתח את השינה לפי נחירות, נשימות ורעשים נוספים. האפליקציה תעיר אתכם כשתבקשו, ואפשר גם לתת לה להעיר אותך שלא בזמן שינה עמוקה. בבוקר יתקבל פילוח שיראה כמה זמן היית במיטה, ומתוך זה כמה זמן עבר עד שנרדמת, כמה זמן ישנת ועוד. אם תחברו שעון חכם, הוא יבחן נתונים נוספים כמו קצב הלב, ועוד.
אתר Healthline האמריקני דירג את האפליקציות הטובות ביותר לאנשים עם הפרעת קשב לשנת 2020
ישנן אפליקציות שמאפשרות לעקוב אחרי ההתנהגות שלנו בסלולר, ולאחר מכן לעזור לנו לצמצם או לחסום את חלק מהאפליקציות שגוזלות לנו זמן רב. ניתן גם להגדיר זמנים בהם אנחנו מבקשים להיות ממוקדים ובהם אותן אפליקציות "מושהות".
רימון – אפליקציה אחת בתשלום היא של חברת ההגנה ברשת 'רימון'. האפליקציה פועלת על שלל מכשירים, החל מהמחשב הנייד, הלפטופ טאבלט וכמובן הסמארטפון. האפליקציה מאפשרת לשלוט על רמת סינון התכנים בכל מכשיר – בין אם מדובר בעניינים של צניעות, אך גם לחסום שימוש באפליקציות מסוימות, או בזמנים מוגדרים. המערכת אף מתזמנת את השימוש ברשת, ומאפשרת לך לשלוט על זמני הגלישה שלך – ושל ילדיך.
Screen Time – אפליקצייה חינמית, דומה לזו של רימון אך ניתן להוריד אותה בחינם, חלק מהאפשרויות הן אפשרויות פרימיום בתשלום. כבר קרוב לשבוע אני משתמש באפליקציה, היא מציגה לי מידי יום את חלוקת הזמן שלי בין האפליקציות השונות. אני יכול לראות רשימה של כל אחת מהאפליקציות והשעות שכיליתי בה או זמן שימוש לפי קטגוריות כגון: רשתות חברתיות, ספרים ועיון, שיחות טלפון, בידור, צילום ועוד. יש אפשרות להוסיף Limit – הגבלה, על פי תחומים כלליים או אפליקציה מסוימת. למשל להגביל את זמן השיחה בטלפון או השימוש בוואטסאפ. או להגדיר זמן מוגבל לשימוש ברשתות החברתיות.
במספר ימים שהשתמשתי ביישום – הייתי קרוב ל-20 שעות ברשתות חברתיות, 4 וחצי שעות באפליקציית בידור (נטפליקס, יוטיוב) ובמשך 23 דקות צילמתי – כמובן שאת הילדים החמודים. יש גם חדשות טובות: ניצלתי 4:30 שעות בשימוש באפליקציות לשיפור הפרודוקטיביות. הנה, משהו מתחיל לזוז.
סיכום המדור ב–30 מילים:
יש אפליקציות רבות שיכולות לעזור לנו בניהול משימות, במדידת אפקטיביות, בהורדת מפלס הלחץ ואפילו להזכיר לנו להתקשר להורים שלנו. וכן, גם מוזיקה יכולה לעזור, בעיקר אם מאזינים לה עם אוזניות.
The post גלגלי הצלה: האפליקציות שעוזרות למופרעי הקשב appeared first on מקור ראשון.
תחת חשש כבד מהתפרצות נוספת של הקורונה עם פתיחת מערכת החינוך, חזרו הבוקר (א') כחצי מיליון תלמידי כיתות א'־ד' אל בתי הספר. כחודש וחצי לאחר שמוסדות החינוך בישראל נסגרו בשל גל תחלואה שני, מבקשת הממשלה להחזיר את התלמידים למסגרות כדי לאפשר את הסרתן המדורגת של המגבלות שהטילה על המסחר והכלכלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרשת הכפר הבהאי: גואלי האדמות המפוקפקים
– צו השעה של הציונות הדתית
– מהפכה: אמריקנים שנולדו בירושלים יכולים לרשום בדרכון שנולדו בישראל
לפי התוכנית שהקבינט אישר ביום חמישי, ושגובשה בתיאום עם מנהלי בתי הספר ועם הרשויות המקומיות, תלמידי כיתות א'־ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע לפחות בקבוצות של עד 20 ילדים, במתווה שיהיה תקף שבועיים לפני שידונו בו שוב.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/F200901YZ04-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />למפעילי הצהרונים יתאפשר לערבב ילדים מתוך עד שלוש קבוצות, וליצור מסגרות של 28 ילדים לכל היותר. כל מורה בבית הספר יוכל ללמד בשלוש קפסולות. בניגוד לחזרה ללימודים בספטמבר, הפעם כל התלמידים, מכיתה א' ואילך, יחויבו בעטיית מסכות.
ברשויות שלא יקיימו חמישה ימי לימוד בבתי הספר, השיעורים בימי חמישי יועברו באמצעות זום. בימים הקרובים יבחנו במשרד הבריאות את השלכות פתיחת הגנים על נתוני ההדבקה. עד כה נדמה שפתיחתם לא הביאה לעלייה בתחלואה.
הממונה על הטיפול במגפה, פרופ' רוני גמזו, הביע חשש מפתיחת הלימודים בערים המוגדרות "מהבהבות" – כאלה שהתחלואה הסמויה בהן עלולה להתרחב במהירות. גמזו ביקש מחברי קבינט הקורונה לבחון שוב את ההחלטה לפתוח את הלימודים גם בערים הללו. הצעתו טרם התקבלה.
שרי הקבינט העלו בדיונים דרישות להקל במגבלות הסגר בענפי המשק, ובהם תיירות ומסחר. שר הבריאות יולי אדלשטיין הפציר בשרים שלא ידחפו ליציאה פזיזה: "מי שדוחף ליציאה מהירה נוהג בפופוליזם, ובסופו של דבר יפגע בעסקים שהוא מתיימר לדבר בשמם. גם אני רוצה לחזור לחיים רגילים, אבל אסור לממשלה להיכנע להפקרות בריאותית".
בריאיון שהתפרסם בסוף השבוע במקור ראשון עם ד"ר שרון אלרעי־פרייס, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, היא מסבירה שהפשרה שדורשת הפרדת תלמידים לקפסולות בשעות הבוקר, אך מאפשרת את התערבותם אלה באלה בצהרונים, ממחישה את מורכבות קבלת ההחלטות.
"אנחנו יכולים לשבת במגדל השן ולהנחות מדיניות, אבל אם בסוף היא לא מתכתבת עם המציאות, לא יעזור שנאמר אותה", אמרה. "הייתי מעדיפה שלכל ילד תהיה קפסולה ושלא יראה אף אחד אחר, לא בהסעה ולא בצהרון ולא אחר הצהריים. אבל צריך לפתוח את המשק.
בישיבת ועדת החינוך של הכנסת בים חמישי אושר המתווה שהותאם עבור ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות, המדרשות לנשים והמכינות הקדם־צבאיות, ושנועד לאפשר את פתיחתן. זאת לאחר שלפני כשבוע וחצי אושר בקבינט הקורונה מתווה קשיח יותר, שהונהג במוסדות החרדיים. ההחלטה התהפכה לאחר עימות חריג של ראשי המוסדות עם שר הבריאות אלדשטיין, שהסתיים בהסכמה שקטה מול יו"ר ועדת החינוך ח"כ רם שפע.
בניגוד למדיניות "סגר הרמטי" שעליה מצהירות הישיבות החרדיות, במסגרות הדתיות־לאומיות מדברים על "משמעת עצמית". בפועל, מדובר על שלושה מסלולים: מסלול פתוח של 18 תלמידים בקפסולה, שמאפשר לצאת ולהיכנס תחת בקרה, וללא חובת לינה במוסד; מסלול "פתוח לא מתמזג" של עד 50 תלמידים בקפסולה למשך 14 יום, שיותרו בו יציאות רק לצרכים חיוניים וחלה חובת לינה במוסד; ומתווה נוסף לישיבות החרדיות, שבו קבוצות של 50 תלמידים מתבודדות באופן מוחלט למשך שבועיים, ובסיומם כל 250 תלמידים יכולים להתקבץ לקפסולה אחת. חובת השהייה במסלול הזה היא ל־30 יום.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/F201018AS05-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />הוספת המסלול הפתוח שנועד למוסדות הציונות הדתית התאפשרה בזכות התחלואה הנמוכה בהם. לדברי מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות משה גוטמן, מתוך כ־6,000 תלמידים ואנשי צוות בישיבות שנבדקו שבוע שעבר נמצאו 10 חולים מאומתים. מיום ראשון עד חמישי בוצעו בישיבות 11 אלף בדיקות, 6,500 מהן בתוך המוסדות, ו־4,500 בדיקות במתחמי דרייב־אין או בקופת חולים.
ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי כינה את ההחלטה "ראויה ומוצדקת", ואמר שבישיבות "שמחים להמשיך את לימוד התורה באחריות וברצינות למען עם ישראל".
ח"כ קטי שטרית (ליכוד), שקידמה את השינוי, אמרה: "המתווה מחייב שמירה על כללי הריחוק ולמידה בקבוצות קטנות דרך קבע. אין סיבה שמוסדות שבהם ההנחיות נשמרות בקפדנות והתחלואה נמוכה יישארו סגורים".
The post חוזרים לבית ספר: תלמידי היסודי החלו ללמוד appeared first on מקור ראשון.
לוּ היינו מעניקים תעודות למשרדי הממשלה על תפקודם במשבר הקורונה, בתעודה של משרד החינוך היינו מציינים: "התלמיד אינו מרוכז, מפריע לחבריו ואינו ממצה את הפוטנציאל".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המהגר היהודי מרוסיה שהפך לבכיר בקמפיין טראמפ
– הבהלה לחיסון: מאמץ חשוב והשקעה משתלמת
– פעמיים ערן: למצוא נחמה בחדר ההלבשה
שישה שבועות היו למשרד החינוך להתכונן לחזרתם ללימודים של ילדי בתי הספר היסודיים, והטוב ביותר שהצליח המשרד להשיג היה המשך המתווה הכושל של תחילת השנה, שהביא לעלייה תלולה במספר הילדים החולים והכניס רבים במערכת החינוך לבידוד ואת המדינה כולה לסגר. כאשר במשרד הבריאות ביקשו ממשרד החינוך לנסח מתווה שיימנע מכל אלה, תחת כללי הזהירות המתבקשים, במשרד החינוך הצליחו להתעלות על כל המתווים הקודמים ולהציע מתווה חסר היגיון וחסר טעם.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-09.04.42-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />המתווה קבע שכיתות ג'־ד' ילמדו בקפסולות כפי שהיה עד כה, אבל כיתות א'־ב' יפוצלו לשתי קבוצות וילמדו רק במשך חצי שבוע: בחצי שבוע תלמד קבוצה אחת, ובחצי השני הקבוצה השנייה. ההחלטה לתת לכיתות ג'־ד' שבוע מלא, אבל רק חצי שבוע דווקא לילדים הצעירים יותר, חסרת היגיון. תלמידי כיתות א'־ב' אינם יכולים ללמוד באופן עצמאי, והם מתקשים יותר בלמידה מקוונת. וכמובן, ככל שהילדים צעירים יותר כך עבודת הוריהם תלויה יותר בחזרתם ללימודים, וגם את זה יש לשקלל.
המתווה הכה בתדהמה את המערכת ובעיקר את ההורים, שלא הבינו מדוע דווקא ילדי כיתה א', שבקושי בילו בכיתה, יעברו למתכונת של שבוע־שבוע או רק שלושה ימים בשבוע.
תזכורת: משרד החינוך טען בתוקף שדרושים לו חמישה שבועות ו־7 מיליארד שקלים כדי להצליח לפצל גם את כיתות א'־ב' לשתי קבוצות. אין די כוח אדם, אמרו במשרד. לא ברור איך דווקא הגוף שמחזיק את כל הנתונים מתעלם מהם בקלות כזו. הרי בבתי הספר היסודיים יש משרת הוראה מלאה על כל 15 תלמידים, כלומר: גם אחרי שמשקללים את כל המורים במשרות חלקיות, יש די מורים בישראל כדי לאפשר קפסולות קטנות ככל שרוצים. וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את עוזרי ההוראה שגויסו בתחילת השנה לתגבר את מערכת החינוך ולאפשר את פיצול הכיתות.
אל הריק שהותיר משרד החינוך נכנסו הרשויות המקומיות. בזו אחר זו הן הודיעו השבוע כי יספקו את מה שמשרד החינוך היה אמור לעשות מלכתחילה: שבוע לימודים של חמישה ימים לכיתות א'־ד'. בלי 7 מיליארד, ועם בקושי חמש שעות הכנה. נדרש מהן רק שימוש גמיש במשאבים הקיימים במערכת: הם ביטלו את הלימודים בימי שישי, וחילקו את כלל השעות לארבע שכבות הגיל כך שכל כיתה לומדת חמש שעות ביום, בכל יום. מרחבי למידה נוספים נמצאו ברחבי הרשויות, ונדרשה קצת נכונות מצד המורים במערכת, שהתבקשו להעביר את היום החופשי שלהם ליום שישי (ולא חלילה לעבוד יותר).
רבות מהרשויות כבר הודיעו על דחייתו של מתווה משרד החינוך ויצירת מתווה הגיוני וסביר משלהן, כזה שעונה באמת על הצרכים של התלמידים והוריהם, ומאפשר חזרה הגיונית ללימודים. אתמול החליט גם משרד החינוך להתאים את עצמו וקבע מתווה לימודים בן ארבעה ימים בכיתות א'־ד', תוך שהוא נותן יד חופשית לרשויות המקומיות להוסיף עליו כראות עיניהן.
בעולם הגיוני, זה מה שהיה צריך לקרות מלכתחילה. משרד החינוך לא צריך לבנות מערכות שעות ולהגדיר לכל מנהל ולכל מורה כיצד לנהל את כיתתו ובית ספרו, אלא לשבת עם משרד הבריאות ולפרסם קווים מנחים לשמירה על בטיחות התלמידים ובריאותם. את השאר הוא צריך להשאיר לניהול בשטח, שהשבוע הוכיח את עצמו.
The post בזכות המרד: כך ניצחו הרשויות המקומיות את מתווה החזרה ללימודים appeared first on מקור ראשון.
מייסד הדת הבהאית, מירזא חוסיין־עלי נורי, עצם בפעם האחרונה את עיניו בגיל 75, כשהוא שוכב על מיטתו באחוזה ליד עכו. מאמיניו, שזכרו את קרב ההנהגה העקוב מדם שהתנהל בינו לבין אחיו, תמהו בינם לבין עצמם מדוע לא הצביע בצוואתו על המנהיג הבא. רובם סברו שבנו הצעיר מוחמד עלי, הנחבא אל הכלים, ראוי להנהגה יותר מהבן הגדול עבאס, אך הם היו מעדיפים לקבל הנחיות מסודרות מהמנוח. מכיוון שזה לא קרה, מאבק הירושה פרץ עוד לפני שהתקררה גופתו של מי שנודע כ"בהאא אללה", תפארת האל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אסור לתת לרוח צבאית להשתלט על הסברת הקורונה
– מלכודת עכברים: הסודנים שלא התלהבו מנורמליזציה עם ישראל
– הגיע הזמן שגם במהדורות יעשו חשבון נפש
עבאס הכריזמטי, שהחל את המערכה ב־1892 כשהוא בעמדת נחיתות בדעת הקהל, הצליח לנצח את אחיו במהירות. הוא הכריז על עצמו כעבד אל־בהאא, ובתוך זמן קצר הצליח להביא להחרמתם של אחיו ותומכיו ולהשלים את השתלטותו על הקהילה הבהאית. אנשי המחנה המנודה ביקשו להיפטר מנכסיהם ולעזוב את הארץ, אבל לא היה מי שיקנה מהם את הקרקע חסרת הערך, והם נאלצו להישאר.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/10/D516-056-750x551.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />עשר שנים חלפו. יום אחד התייצבו בכפר הבהאי שני אנשים מוזרים. אני יהושע חנקין, נעים מאוד, הציג האחד את עצמו; ואני חיים מרגליות קלווריסקי, אמר השני. באנו בשם יק"א, החברה היהודית להתיישבות, ואנחנו רוצים לרכוש את אדמות הכפר שלכם.
הבהאים המוחרמים לא ידעו את נפשם מאושר. בשמחתם הם אפילו לא בדקו מי השניים, ואיזה ייפוי כוח יש להם. אילו ביררו היו מגלים למשל שחנקין היה מעורב כמה שנים לפני כן בתסבוכת משפטית מטרידה שכללה טענות על הונאה, משיכת כספים מנאמנות שלא כדין ואי מילוי התחייבויות כלפי רוכשי קרקעות. שורש הבעיה: הוא רכש 30 אלף דונם ממשפחת חורי החיפאית, מכר את הקרקע לחובבי ציון כדי שיקימו בה את חדרה, אבל בדרך "נעלמו" 10,000 דונם. לחברו קלווריסקי לא היה ייפוי כוח מטעם חברת יק"א, מייסודו של הברון מוריס הירש, לצורך רכישת האדמות.
אבל קלווריסקי וחנקין דיברו ערבית, היו נחמדים, ועשו רושם מצוין. כשהבהאים שאלו מי ערב לרכישה, אמר קלווריסקי: אני. העסקה נחתמה בלחיצת יד, ודמי הקדימה שולמו – בכסף שניתן לקונים, כך התברר אחר כך, לשם רכישת קרקע אחרת במקום אחר.
בפריז הרחוקה לא ידעו מנהלי יק"א את נפשם מרוב כעס. קלווריסקי היה אמנם ממונה על רכישת אדמות בגליל התחתון, אבל לא כך: לא בלי אישור מראש של הפקידים, לא במחיר המופקע ששולם, ולא בהיקף כזה. השליח נקרא אפוא לבירור ולנזיפה. לכמה דונמים התחייבת, שאלו אותו. 14 אלף, השיב קלווריסקי במנוחה: כל אדמות שבט דלייקה וגם חצי מאדמות הבהאים, אלו ששייכות לבהאים המנודים.
הקודקודים היו בהלם. כשסקרו את המפות, חששם אומת: רוב האדמות לא התאימו לחקלאות, ומחירן היה מופרז. אנחנו נשלם על חצי מהקרקע, הם אמרו לקלווריסקי, אתה תמצא קונה למחצית השנייה, ואת ההפרש במחיר ננכה ממשכורתך מדי חודש בחודשו עד יומך האחרון. קלווריסקי גם הודח מתפקידו, וסמכותו לרכוש קרקעות בשם יק"א נלקחה ממנו.
למזלם של אנשי החברה להתיישבות, נמצא רוכש לאדמות. בנימין זאב הרצל, ראש ההסתדרות הציונית העולמית, הורה לזלמן לבונטין, מנהלו של בנק אנגלו־פלשתינה שאך זה פתח את סניפו ביפו, לרכוש את השטח למען הקרן הקיימת לישראל. ועדיין, המחיר היה נמוך יחסית לזה ששולם לבהאים. במשך שנים רבות המשיך קלווריסקי לשלם את הקנס שנפסק נגדו בחברת יק"א. הקרן הקיימת, אגב, לא ידעה מה לעשות בקרקע, אבל לציונות היו דרכים משלה. על אדמות הכפר אום־ג'וני הוקמה ב־1910 קבוצת דגניה.
עו"ד אמיר שושני, טייס לשעבר, מגיש בכל שבוע פודקאסט על האנשים שהקימו את המדינה שבדרך
The post פרשת הכפר הבהאי: גואלי האדמות המפוקפקים appeared first on מקור ראשון.
בשלהי ינואר 2017, התקשורת הישראלית והאמריקנית רעשו שתיהן: כיצד יכול להיות שנשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, מוציא הודעה רשמית לציון יום השואה הבינלאומי, והמילה "יהודי" אינה מופיעה בה. זה קרה במקביל להאשמות משמאל נגד טראמפ על שאינו מגנה אנטישמיות, ועל תמיכתו לכאורה בתנועת "עליונות לבנה" גזענית. בהודעה נכתב אמנם שהנשיא מגנה את "האימה שהופנתה כלפי חפים מפשע על ידי הטרור הנאצי", אך באופן חריג, היא לא הזכירה כלל את היהודים. הסערה הייתה כה גדולה, עד שאפילו ארגונים יהודיים־אמריקניים מימין, גינו את ההצהרה. דובר הבית הלבן דאז שון ספייסר אמר במסיבת עיתונאים ש"ההצהרה נכתבה בסיוע אדם יהודי שהוא צאצא לניצולי שואה", וכי מדובר באחד היועצים הבכירים של הנשיא. שלושה ימים לאחר מכן פרסם אתר "פוליטיקו", כי גורמים בבית הלבן אומרים שמי שכתב את ההצהרה השנויה במחלוקת הוא עצמו יהודי: בוריס אפשטיין, שהיה יועץ לנשיא במהלך הקמפיין, ולאחר מכן שימש בתפקיד בתחום התקשורת, שהגדרתו לא ברורה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הזקנים שבינינו: הקורונה העלתה את המודעות לאוכלוסייה המבוגרת
– בעזה מאותתים לישראל: השקט עומד להסתיים
– הדרמה אתמול בכנסת מוכיחה: בליכוד איבדו שליטה
כעת, קרוב לארבע שנים לאחר אותה תקרית דרמטית, שחודשים ספורים אחריה עזב אפשטיין את תפקידו בבית הלבן, הוא שב לפעילות פוליטית. כיום הוא משמש יועץ אסטרטגי ל"קואליציות" בקמפיין 2020 – דהיינו, הקמפיינים המיועדים למגזרים ולאוכלוסיות מוגדרות. בנוסף, הוא משמש יו"ר משותף של קואליציה יהודית חדשה למען הנשיא בשם "קול יהודי למען טראמפ". יושבי הראש הנוספים הם בני הזוג ד"ר מרים ושלדון אדלסון (גילוי נאות: בעלי עיתון זה) תומכיו הגדולים של הנשיא.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 20/10/image1-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בשיחה עם "מקור ראשון" לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו השבוע, אפשטיין עדיין לא מוכן להסגיר אם הוא עצמו כתב את ההודעה המדוברת. עם זאת, יש דברים שאפשר להבין בין השורות. "לא אתייחס למי שכתב או היה שותף לכתיבה של כל הצהרה שהיא. אגיד רק שמשפחתי נרצחה בשואה, והקדשתי ואקדיש את כל חיי, עד נשימתי האחרונה, לכך שזה לא יקרה שוב. שיהודים יהיו מוגנים בכל העולם. אם תחזור להצהרה ההיא, תראה שהיא מלאה בכאב ואמפתיה כלפי נרצחי השואה. בשום צורה שהיא אין שם הקטנה של השואה. אם ההצהרה הייתה מתפרסמת על ידי ממשל אובמה, איש לא היה מגנה אותה".
אז התקשורת חיפשה סיפור?
"זה בדיוק מה שקרה. התקשורת ממש התאכזבה כשגילתה שמי שכתב את ההודעה היה אדם יהודי, צאצא לניצולי שואה", הוא משיב וממהר לקדם את הבוס שלו. "הנשיא נלחם באנטישמיות והוא חבר נפלא של ישראל. התקשורת ניסתה להראות שיש נתק בין ישראל וארה"ב, אבל האמת היא שהוא החבר הכי טוב שהיה לעם היהודי ולישראל בחדר הסגלגל".
הכירו את בוריס אפשטיין, 38, נשוי ואב לבן. הוא עבר עם משפחתו מרוסיה לארה"ב בשנת 1993, אחרי נפילת מסך הברזל. המשפחה קבעה אז את ביתה בניו־ג'רזי. במהלך לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון בבית הספר לשירות חוץ, היה חבר באחווה היהודית AEPi. הוא החל את דרכו המקצועית כעורך דין לענייני השקעות, שימש יועץ תקשורת בקמפיין של ג'ון מקיין לנשיאות ב־2008, ועבד בעיקר עם המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא, שרה פיילין. ב־2016 היה יועץ בקמפיין של טראמפ והופיע רבות בתקשורת מטעמו של מי שהיה אז מועמד לנשיאות.
הוא ישיר ולעיתים בוטה: הניו־יורק טיימס פרסם ב־2016 כתבה שבה שלושה פרשנים פוליטיים טענו שאפשטיין "מתנהג לעיתים בצורה גסת רוח או מתנשאת לאנשי צוות ומאפרים", לפני ואחרי הראיונות שהוא מעניק בטלוויזיה. הוא הגיש משדר פייסבוק מיוחד בקמפיין 2016 של טראמפ, לפני העימות האחרון ואחריו – פורמט שהועתק אחר כך לקמפיין של נתניהו. בין השאר פורסם שהוא חבר של בנו של הנשיא, אריק טראמפ, שלמד גם הוא בג'ורג'טאון.
תסביר לי רגע, למה יהודים ממוצא רוסי תומכים לרוב במפלגה הרפובליקנית?
"זו אבחנה נכונה. הסיבה היא שאנשים שחוו בחייהם את שאירע בהתמוטטות הקומוניזם והסוציאליזם, הבינו שעדיף להם להיות בתנועה שיש בה הזדמנות חדשה והכלה – וזו התנועה השמרנית. לא הליברליזם עם העיסוק שלו בצדק חברתי או בסוציאליזם – שנגמר על הקרשים. חוויתי זאת על בשרי בבריה"מ. באופן אישי חוויתי אנטישמיות בצורה הכי מגעילה ובוטה שיש. אנטישמיות גלויה, ישירה ואלימה. אבי ואני נקראנו בשמות גנאי על בסיס מוצאנו ביומנו האחרון בבריה"מ, ואני אזכור זאת עד נשימתי האחרונה. אני יודע איך זה לחיות תחת משטר כזה, ואני רוצה לדאוג לכך שאני, בני ובתקווה גם נכדיי – לא נחיה בארץ כזו – וכך כלל האנשים במדינה היפה שלנו באמריקה. הדיקטטורה של השמאל ושל הקומוניזם היא מפחידה ומלאה בשנאה".
אני שואל אותו על חוויותיו כמהגר יהודי־רוסי בארה"ב בשנות ה־90, כשהאמריקנים לא ממש חיבבו רוסים, והקהילה היהודית־אמריקנית לא חיבקה את המהגרים החדשים. "ברור שכשאתה מהגר למדינה אחרת, לוקח זמן להתאים את עצמך למציאות החדשה. אבל לי ולמשפחתי, זה היה שונה. כל כך התלהבנו מההגירה לארה"ב, שהיינו אופטימיים. זה הצליח לנו. אני שמח על ההצלחה של הוריי בארה"ב, ובענווה – גם על ההצלחה שלי. אני גם שמח שהצלחנו להביא את סבי וסבתי המנוחים, מצד אימי, לחיות בארה"ב, כך שהיה להם פרק חיים חיובי וטוב בסוף ימיהם. לא אספר לך סיפורים עצובים של ילד מהגר – אני כל כך שמח על מה שהמדינה הזאת נתנה לי, ואני רוצה להחזיר לה בחזרה. אעשה זאת בכך שאדאג שהיא תהיה מקום קפיטליסטי, מקום של הזדמנות ומקום של התלהבות".
כאמור, אפשטיין חובש כיום כמה כובעים בקמפיין טראמפ, הוא מוגדר גם כממונה על ההסברה לקהילה היהודית, בנוסף לעבודתו כיועץ לקמפיינים בעבור מגזרים ומיעוטים אחרים. לפני כמה ימים נאם אפשטיין באירוע גדול בברוקלין שבו השתתפו בעיקר יהודים חרדים. הוא הלהיב את הקהל: "שלום לעם היהודי, העם שלי", צעק. "עוד ארבע שנים", הכריז עשרות פעמים והקהל איתו. "זה הנשיא הטוב ביותר לעם היהודי ולמדינת ישראל שהיה לנו אי פעם", הצהיר – והקהל הריע.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 10/1280410321-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />מה כוללת העבודה שלך מול הקהילה היהודית?
"אנחנו מארגנים אירועים רבים ברחבי ארה"ב, ובהם אני גם נואם. אירועים פיזיים וגם מקוונים. הופעתי בבתי כנסת, נפגשתי עם אנשי ה־OU (ההתאחדות האורתודוקסית), דיברתי בעצרת של ישראלים־אמריקנים למען טראמפ, ואני בעיקר מייצג בעבור הבוחרים היהודים את כל מה שהנשיא הזה עשה: העברת השגרירות מתל־אביב לירושלים, הכרה בירושלים כבירת ישראל, הכרה בריבונות הישראלית בגולן. טראמפ קרע לגזרים את ההסכם עם איראן, שהיה איום ונורא ואִיום קיומי על ארה"ב ועל ישראל כאחד. הנשיא הביא לחיסול קאסם סולימאני מפקד כוח קודס, יזם וקידם את הסכמי אברהם, ובעקבות כך מדינות ערביות החלו לחתום על הסכמי שלום עם ישראל".
ומה אתה אומר לקהילה היהודית על פועלו של הנשיא בנושאים פנים־אמריקניים?
"הוא הוציא צו נשיאותי למאבק באנטישמיות, והיה לי הכבוד להיות בבית הלבן כדי לציין את המאורע החשוב הזה. הוא נלחם באנטישמיות, ואף חתם על החוק שנקרא 'לעולם לא עוד', שתכליתו העברת תקציבים לחינוך הדורות הבאים בארה"ב על רצח שישה מיליון יהודים בשואה".
אפשטיין שב וחוזר על כך שטראמפ הוא לא רק ידידה הטוב של מדינת ישראל, אלא גם של העם היהודי. ואני מתווכח איתו על כך: הרי בסקרים שנערכו במהלך הפריימריז במפלגה הדמוקרטית, כל מועמד דמוקרטי, כולל ברני סנדרס היהודי אך אנטי־ישראלי – קיבלו קרוב ל־70 אחוז תמיכה מהקהילה היהודית בארה"ב. "לא פשוט להסביר את העניין, אבל כששואלים אותי אני משיב שקודם כול הנשיא מקבל בסקרים תמיכה גדולה יותר מהקהילה היהודית מאשר בעבר. על פי סקר של Jewish Electorate Institute הוא מקבל 30 אחוז תמיכה מהיהודים, בהשוואה ל־25 אחוז בבחירות הקודמות".
על פי אותו סקר – ביידן מקבל רק 67 אחוזי תמיכה בקרב היהודים, נתון נמוך בהשוואה לתמיכתם במועמד הדמוקרטים בעבר. סקר של מכון "פיו" המעניק לו 70 אחוזי תמיכה. "אם ביידן אכן יקבל 67 אחוז תמיכה מקרב יהודי ארה"ב, זה יהיה הנתון הנמוך ביותר של מועמד דמוקרטי מאז מייקל דוקאקיס (שהפסיד לג'ורג' בוש בבחירות 1988 צ"ק) שקיבל 64 אחוזי תמיכה מהקהילה היהודית.
"הקהילה היהודית מצביעה באינרציה למפלגה הדמוקרטית. בנוסף, בעיניי הקהילה החרדית לא מיוצגת בצורה נכונה בסקרים. הרי רק לאחרונה פורסם סקר של מגזין 'עמי' שהראה תמיכה של 83 אחוז מהיהודים האורתודוקסים בנשיא. ובל נשכח את העובדה שהקהילות החסידיות מקבלות כעת יחס בלתי נאות מהמפלגה הדמוקרטית". בדברים האלה אפשטיין מתכוון לתקנות של מושל ניו־יורק אנדרו קואומו הדמוקרטי, שנועדו ליצור מעין סגר בשכונות חרדיות בגלל התפרצות יוצאת דופן של נגיף הקורונה שם. "אני רואה שהקול היהודי הולך ונהיה לטובתנו, ואני חושב שיש סיכוי שנגיע לכ־50 אחוז תמיכה בנו בקרב היהודים האמריקנים, בניגוד לסקרים. אעשה הכול כדי שזה יקרה".
ימים ספורים לפני שיחתנו השתתף אפשטיין באירוע של הקמפיין עם סגן נשיא ארה"ב מייק פנס וראשי תנועת חב"ד באזור פלורידה. "הנשיא וסגן הנשיא עושים כל שביכולתם לא רק כדי להגן, אלא כדי לכבד ולאהוב את היהודים ואת מדינת ישראל, והקהילה היהודית יודעת זאת ומשיבה אהבה".
על פי סקרים שונים, יחס המועמד לנשיאות אל ישראל, נמצא במקום נמוך למדי במדרג השיקולים להצבעה של רוב יהודי ארה"ב. זאת בניגוד לעבר, אז היה לכך משקל גדול יותר בקרב היהודים.
אולי מכיוון שישראל פחות משמעותית בעבור היהודים האמריקנים, הם מצביעים לביידן. הרי אין עוררין, גם משמאל, לכך שטראמפ היטיב עם ישראל, וקידם הסכמי שלום עם מדינות ערב – דבר שלא נעשה עד כה.
"בעיניי הקהילה החרדית לא מיוצגת כראוי בסקרים. הרי רק לאחרונה פורסם סקר של מגזין 'עמי' שמראה תמיכה של 83 אחוז מהיהודים האורתודוקסים בנשיא"
"ישראל הופכת משמעותית יותר ממה שאתה חושב, אבל מה שבעצם קורה הוא שהשמאל נהיה אנטישמי. חברות קונגרס כגון רשידה טליב ואילהן עומאר שמקדמות חרם על ישראל, לא היו נבחרות עד לפני שנים ספרות, בגלל עמדותיהן הקיצוניות", אומר אפשטיין, אך מבין שיש אנטישמיות גם במפלגתו שלו. "אני מודע לכך שלשמאל הקיצוני ולימין הקיצוני יש אנטישמים מגעילים. אבל השמאל מצביע לאותם קיצוניים לקונגרס. קח את אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, חברת בית הנבחרים – שלא השתתפה באירוע לזכרו של ראש הממשלה הישראלי יצחק רבין, אירוע שארגנה תנועת שמאל (שלום עכשיו, צ"ק). ביידן עצמו השווה בין הנשיא טראמפ ליוזף גבלס, שר התעמולה של המפלגה הנאצית. לינדה סרסור (פעילה חברתית ואנטי־ישראלית ממוצא פלסטיני) נאמה בוועידת המפלגה הדמוקרטית וביידן וסגניתו קאמלה האריס נפגשו עם ג'ייקוב בלייק האב (אביו של ג'ייקוב בלייק, הצעיר השחור ששוטר לבן ירה בו בגבו בוויסקונסין. בלייק האב התבטא כמה פעמים בצורה אנטישמית ברשתות החברתיות, צ"ק). המפלגה הרפובליקנית עומדת לצד ישראל ולצד הקהילה היהודית, המפלגה הדמוקרטית עומדת לצד איראן".
אז אתה מכיר בכך שיש גם במפלגתך אנטישמים.
"יש קצוות ותמיד יהיו. חבר בית הנבחרים הרפובליקני סטיב קינג התבטא בצורה נוראית על 'עליונות לבנה', והניסוח שלו היה מגעיל. הנהגת המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים הוקיעה את דבריו והשעתה אותו מהוועדות שהיה חבר בהן. כאשר אילהן עומאר מתבטאת בצורה אנטישמית, איש לא מנסה להדיח אותה. לצערי רוב הדמויות שהזכרתי מהשמאל הקיצוני, הן עכשיו במה שהיית מכנה ה'מיינסטרים' של הדמוקרטים".
הזכרת את "העליונות הלבנה". הנשיא טראמפ לא מוכן לגנות אותה ואת פעיליה הגזענים.
"זה לא נכון, הוא גינה אותם שוב ושוב. השנה, בשנה שעברה ובשנה שלפני כן. הוא גם גינה אותם בקמפיין 2016. הוא מגנה אותם, אבל התקשורת כל הזמן מנסה להראות כאילו הוא תומך בהם".
הוא ממשיך את רצף המסרים, ופונה לבוחרים בישראל שהם אזרחים אמריקנים. "אם אתם רוצים מנהיג שנלחם למען העם היהודי, נגד האנטישמיות ולמען ישראל – אתם מוכרחים להצביע לטראמפ. בממשל שלו הוחלט שההתנחלויות אינן בלתי חוקיות, והוא גם קיצץ במימון לרשות הפלסטינית. איך אפשר להשוות בינו לבין ביידן שנפגש עם אנטישמים? ביידן שבוי בידי השמאל הקיצוני שהשתלט על המפלגה שלו".
בקמפיין הקודם דיברתם על העברת השגרירות לירושלים, וזה היה אחד המסרים המרכזיים. במה מתמקדים כעת?
"הפוקוס הכי גדול שלנו הוא התמודדות בצורה נכונה עם המשטר הטרוריסטי של איראן. הרי אם ביידן ייבחר, הוא יפלרטט איתם וישחק איתם במשחקי חיזור. רק טראמפ יכול לעמוד מול איראן. בנוסף, בקדנציה הבאה, הוא ימשיך לעבוד עם ישראל ועם העולם הערבי כפי שעשה עד כה כדי להביא שלום למזרח התיכון. הנשיא טראמפ עובד יד ביד עם ישראל. אם ביידן ייבחר, נחזור לאותם ימים חשוכים, כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו התקופה שבה אובמה היה נשיא ארה"ב. אם תרצו לראות כיצד ייראה ממשל ביידן, תסתכלו מה קורה עם ביל דה בלאזיו בניו־יורק וקואומו, כיצד הם מתמקדים ביהודים. איך נוכל לסמוך על ביידן שיגן עלינו מפני אנטישמים? הוא מאוד מסוכן לעם היהודי".
אני חייב לשאול אותך: אני לא מבין את ההתנגדות של הנשיא לעטיית מסכות בתקופת הקורונה. הוא הפך את העניין לפוליטי, כאשר מדובר בנושא בריאותי נטו.
"הנשיא אמר בפירוש בעימות הראשון שהוא בעד מסכות כשזה נצרך, והוא עטה מסכה במקום שלא נשמר בו מרחק מספיק. התקשורת מעדיפה לבקר את הנשיא, ומתעלמת ממה שעשה כדי לשמור על המדינה במהלך נגיף הקורונה הסיני", הוא אומר בעקיצה.
על הסכמי השלום שעוד צפויים לנו, אומר אפשטיין: "לא אזכיר את שמות המדינות, אבל יש עוד הרבה כאלה, והתקווה שלי היא שבקדנציה השנייה נראה עוד מדינות ערביות כמו בחריין ואיחוד האמירויות שירצו להצטרף לגל השלום הזה עם ישראל. אגב, מדובר בשלום אמיתי, לא רק הסכם שמיועד לביטחון לאומי כמו ההסכמים עם מצרים וירדן. ההסכמים כעת הם אמיתיים, ויש בהם אלמנטים כלכליים, תיירותיים ומדיניים. ובכלל, כיום יותר קל לקנות ארוחה כשרה באבו־דאבי מאשר בוושינגטון די־סי." הוא צוחק, וכנראה צודק. "אנחנו צריכים להיפגש שם לארוחה".
סגור. מתי?
"ממש בקרוב, ידידי".
The post המהגר היהודי מרוסיה שהפך לבכיר בקמפיין טראמפ appeared first on מקור ראשון.
