שבועיים שלמים חלפו מאז הודיעה המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות על הפסקת ההוראה והבוקר (ב') בתום מו"מ ארוך שנמשך כל הלילה הגיעו הצדדים להסכמות שיביאו להפסקת השביתה בהדרגה.

בשעות הבוקר המוקדמות, הגיעו נציגי ור"ה- ועד ראשי האוניבסיטאות, הוועדה לתכנון ותקצוב- ות"ת, משרד האוצר וארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות להסכמות ולהפסקת השביתה. ההסכמות כוללות תוספות שכר מדורגות לחברי הסגל, קידום מצוינות במחקר ובהוראה, מענים ממוקדים לסוגיות נוספות והתחייבות ליציבות במערכת עד לסוף שנת 2027.

בעקבות ההודעה בשעת בוקר מוקדמת, באוניברסיטאות השונות יחזרו לפעול בהדרגה והודיעו על כך לסטודנטים. החזרה ללימודים בטכניון תהיה היום בשעה 12:30, באוניברסיטת בר אילן ב-10:00, באוניברסיטת בן גוריון בנגב ב-12:00 כאשר הקורסים שחוזרים היום לשגרה יוקלטו ורק ממחר יתקיימו באופן פרונטלי.

שר החינוך יואב קיש בירך על ההסכמות: "‏ההסכם הוא צעד נוסף בקידום מצוינות המחקר ויציבות ההשכלה הגבוהה בישראל. ‏ההסכם יחזק את המאבק בבריחת המוחות וקידום המדענים הישראלים המצטיינים. ‏אמשיך לפעול לקדם נושאים אלו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201817_04_19-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אני מברך את כל הצדדים על הגעה להסכמות מהותיות בתחום שכר הסגל הבכיר, הסכמות אשר יכניסו יציבות למערכת ומהוות בשורה אמיתית לחיזוק האקדמיה בישראל", אמר פרופ' יוסי מקורי יו"ר ות"ת, "באמצעות תוספות שכר משמעותיות, הן לכלל המערכת והן עבור הישגים בתחום המחקר וההוראה, באמצעות הגדלת תוספות המחקר לתחומי החברה הרוח, באמצעות הגדלה הדרגתית של הכספים לשליחויות אקדמיות של חברי סגל צעירים, אפשרות למשוך חברי סגל מצטיינים בתחילת דרכם".

The post הסתיימה שביתת המרצים: הלימודים באוניברסיטאות יתחדשו בהדרגה appeared first on מקור ראשון.

בית המשפט הצבאי גזר אתמול את דינו של מעאד חאמד, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרימת מוות בכוונה. מדובר בעבירה המקבילה לעבירת הרצח באיו"ש. גזר הדין ניתן בגין גרימת מותו של מלאכי רוזנפלד ז"ל בתאריך 29 ביוני 2015. בנוסף הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ובעבירות ביטחון נוספות.

מגזר הדין עולה כי ״הנאשם הורשע בכך שהקים חוליה צבאית מטעם ארגון הטרור חמאס, במטרה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות, ותכנן, ביחד עם חברי חוליה נוספים, לבצע פיגוע ירי. במסגרת זו, ביום 29 ביוני 2015, ירה  הנאשם לעבר רכב פרטי שבו שהו ארבעה נוסעים ישראלים. בפיגוע זה נרצח מלאכי רוזנפלד ז"ל ונפצעו יושבי רכב נוספים. כמו כן, הנאשם הועמד לדין בגין פיגוע ירי נוסף מחודש יוני ״2015.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית המשפט הצבאי על הנאשם שני מאסרי עולם. בנוסף נקבע שהנאשם ישלם פיצויים למשפחת המנוח ולנפגעי העבירה בסך כולל של מליון ו-90 אלף ש"ח.

התביעה הצבאית עומדת בקשר עם בני משפחת המנוח ונפגעי העבירה, מעדכנת אותם בהתפתחויות ומעניקה להם את כלל הזכויות המגיעות להן כנפגעי עבירה על פי חוק. המחבל הוחזק במעצר ברשות הפלסטינית מחודש יולי 2015, עד לחודש אפריל 2022. הוא נעצר על-ידי גורמי הביטחון ביום 13 באפריל 2022, הועמד לדין ושוהה במעצר בכלא ישראלי מאז.

הוא הורשע בשנת 2012 בקשירת קשר לביצוע ירי לעבר כוחות הביטחון ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר. בשנת 2014 היה עצור במעצר מנהלי בגין היותו פעיל חמאס.

חברי החוליה שהקים הנאשם, למעט אחד, נשפטו כבר לפני מספר שנים. על שניים מחברי החוליה נגזר עונש של מאסר עולם ועל חבר אחר נגזר עונש של מאסר עולם ו-30 שנים. חבר חוליה נוסף ברח ולא נעצר נכון לכעת.

The post שני מאסרי עולם למחבל שרצח את מלאכי רוזנפלד בשנת 2015 appeared first on מקור ראשון.

בתום חקירה סמויה, עצרה אתמול המשטרה תושב כפר קאסם בחשד שרימה את הביטוח הלאומי, וקיבל מענקי קורונה בסך 2 מיליון שקלים. המעצר בוצע במסגרת חקירת עבירות הונאה וזיוף מסמכים, תוך מצג שווא לשם הוצאת קצבת אבטלה מהביטוח הלאומי בתקופת הקורונה במרמה.

במהלך השבועות האחרונים ניהלו חוקרי יחידת ההונאה במחוז מרכז חקירה סמויה, יחד עם אגף החקירות של הביטוח הלאומי ויחידת החקירות הארצית של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים. החקירה החלה לאחר שנציגי ביטוח לאומי פנו למשטרה עם מידע וחומרי חקירה שביצעו, בעקבות חשד לעבירות הונאה באמצעותה נגבו כ-2 מיליון שקלים מכספי הציבור.

על פי החשד, החשוד זייף תלושי שכר מחברות הנמצאות בהליכי פירוק, וזאת כדי לייצר מצג שווא לפיו החברות אכן פעילות ומעסיקות עובדים שיצאו כביכול לחל"ת. בעזרת שיטה זו הוציאו במרמה עשרות תושבי כפר קאסם קצבת אבטלה.

אתמול בבוקר, הפכה החקירה לגלויה עת ביצעו השוטרים חיפוש בביתו של החשוד – תושב כפר קאסם בשנות ה-40 לחייו ותפסו מסמכים שונים, מכשירים סלולריים ומסמכים המעידים כי הוא רכש דירה בחו"ל. המשטרה העלתה אתמול בקשה בבית משפט השלום בפ"ת, להאריך את מעצרו לטובת המשך פעולות החקירה הנדרשות. כמו-כן, נעשות פעולות על מנת להחזיר את הכספים שנלקחו במרמה, ובמקביל חקירת המשטרה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי ויחידת החקירות הארצית של הממונה על חדלות פירעון נמשכת.

ירונה שלום, ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, אמרה כי "אגף החקירות של הביטוח הלאומי פועל כל העת כדי לוודא שתשלומי קצבאות ניתנים לזכאים ולא למי שמנסה לפגוע בהתנהלות השוטפת מול הציבור. כל ניסיון מרמה שכזה מראה את חוסר הערבות ההדדית למי שאכן זקוק לסיוע, אך זה לא ימנע מאיתנו להמשיך ולתת שירות ועזרה לזכאים ובמקביל לפעול ללא עקבות מול אלו המנסים לפגוע ביושרה הבסיסית ובחלש בחברה".

בחודשים האחרונים נחשפו מספר ניסיונות לרמות את המוסד לביטוח לאומי ובכך לקבל כספים שלא כדין. בין היתר, דווח כי חקירה נפתחה בחשד לזיוף מסמכים ודיווח כוזב על ידי חשודים ממזרח ירושלים שקבלו בדרך זו עשרות מיליוני שקלים. מעשים אלה נחשפו במהלך השנה החולפת, כאשר חוקרי אגף החקירות של הביטוח הלאומי גילו מספר בקשות רב להכרה בנכות לקטינים שהתקבלו במוסד, והיו בעלות מאפיינים דומים ומחשידים.

בעקבות זאת, החלה החקירה הסמויה בשיתוף עם מפלג ההונאה של משטרת ירושלים. במהלך החקירה הסמויה אותרו מאות בקשות, שעל פי החשד בוצע בהן שימוש במסמכים מזויפים ושהוגשו לסניפים השונים של המוסד. עוד עלה בחקירה, כי במקרים רבים הוגשו בקשות עבור שני ילדים מאותן המשפחות וזאת – על פי החשד, במטרה להגדיל את תשלומי הקצבאות החודשיים. "התשלומים כתוצאה ממעשי הונאה נאמדים על עשרות מיליוני שקלים ואף יותר", מסרו במשטרה ובביטוח הלאומי.

The post תושב כפר קאסם נעצר בחשד להונאת ביטוח לאומי במיליוני שקלים appeared first on מקור ראשון.

באוקטובר האחרון, בסופו של משא ומתן ארוך במיוחד, הגיעו שרי החינוך והאוצר באותם ימים – יפעת שאשא ביטון ואביגדור ליברמן – לסיכום עם יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, על הסכם חדש שכלל העלאת שכר מדורגת למורים וכן עדכון של לוח החופשות במהלך שנת הלימודים.

במסגרת ההסכם הוחלט כי מערכת החינוך תעבוד בימי אסרו חג פסח, שבועות וסוכות, וכן בל"ג בעומר ובתענית אסתר. ימים אלו יועברו ל"גשר" שבין יום כיפור לסוכות ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה.

ביום חמישי האחרון פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך בו פורט מהלך שנת הלימודים הקרובה במסגרות החינוך השונות. בחלק שמתייחס ללוח החופשות בגני הילדים, בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ובכל מוסדות החינוך היהודיים הרשמיים, צוינו כל השינויים שיופיעו בשנת הלימודים, כפי שסוכמו מול הסתדרות המורים, אך לא הופיע שום אזכור לאותם ימי חופש שניתנים למורים לבחירה.

שנת הלימודים בכל מוסדות החינוך הרשמי שמלמדים בהם שישה ימים בשבוע יחלו ביום שישי, ט"ו באלול התשפ"ג, ה-1 בספטמבר בשעה הראשונה על פי מערכת השעות הקבועה והידועה באותו מוסד. בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים תסתיים שנת הלימודים ביום ראשון, כ"ד בסיוון, ה-30 ביוני 2024. בחטיבות הביניים ובתיכונים תסתיים השנה עשרה ימים קודם לכן, ביום חמישי, י"ד בסיוון, ה-20 ביוני.

סך כל ימי הלימוד בבתי הספר היסודיים שמלמדים בהם שישה ימים בשבוע הוא לפחות 221 ימי לימוד, ובבתי הספר העל־יסודיים הוא לפחות 213 ימי לימוד.

בימים שבין יום כיפור לסוכות, לא יתקיימו לימודים, כך שלמעשה, התלמידים יצאו לחופש ב-22 בספטמבר, יום שישי, שלפני ערב יום כיפור שחל בראשון בערב, ויחזרו רק לאחר סוכות, ב-7 באוקטובר, יום ראשון. בשונה משנים קודמות, אסרו חג סוכות נחשב ליום לימודים רגיל.

חופשת חנוכה תחל ביום ראשון, כ"ז בכסלו, ה-10 בדצמבר 2023, ותימשך עד יום ראשון, שבוע לאחר מכן, ה-17 בדצמבר.

חופשת פסח תחל ביום ראשון, ו' בניסן, ה-14 באפריל 2024, ותימשך עד יום שני, כ"א בניסן, ה-29 באפריל. הלימודים יתחדשו למחרת, ביום שלישי, כ"ב בניסן התשפ"ד, 30 באפריל, כאשר בשונה מהשנים הקודמות, אסרו חג פסח הוא יום לימודים.

ל"ג בעומר שחל ביום ראשון, י"ח באייר ה-26 במאי 2024, יהיה יום לימודים רגיל, זאת בשונה מהשנים הקודמות, וכך גם יום המחרת.

חופשת חג השבועות תתקיים בימים שלישי ורביעי, ה'-ו' בסיוון, 11–12 ביוני, והלימודים יתחדשו ביום חמישי, ז' בסיוון, 13 ביוני, כאשר בשונה מהשנים הקודמות – אסרו חג שבועות יהיה יום לימודים מלא.

שנת הלימודים התשפ"ה תחל ביום ראשון, כ"ח באב התשפ"ד, 1 בספטמבר 2024.

The post שינויים בלוח החופשות של בתי הספר: לימודים באסרו חג ול"ג בעומר – גשר בין יום כיפור לסוכות appeared first on מקור ראשון.

"בישיבה בירוחם הרב כהנא היה מצד אחד מישהו שהוא לגמרי בתוך עולם השקיעה בלימוד שהישיבה מאוד התאפיינה בו, יושב בבית המדרש עד 12 בלילה כל יום ולומד. אבל מתוך זה הוא גם היה המקום של האנושיות בישיבה, הוא זה שנתן את החום האנושי", כך מספר ל"מקור ראשון" הרב אברהם סתיו, שהיה תלמידו של הרב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית לכהונת הרב הראשי.

בחירתו של הרב כהנא אתמול (ראשון) על ידי ועדת הרבנים בראשותו של הרב יעקב אריאל הפתיעה רבים, אך מכריו ותלמידיו מספרים על תלמיד חכם משכמו ומעלה, ועל אדם אהוב ומוערך מאוד על חבריו ועל תלמידיו.

הרב כהנא בן ה-54 נולד בבת ים אך גדל בבני ברק ובנעוריו יצא ללמוד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". עם סיום כתה י"ב היה חלק מחבורה שהתארגנה בישיבת נתיב מאיר להליכה משותפת לישיבת קרית שמונה. הרב כהנא למד בישיבת קרית שמונה במחזור י', והתגייס לשירות בצה"ל בחטיבת הצנחנים. רבותיו בישיבת קרית שמונה היו ראשי הישיבה, הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין. בהמשך יצא הרב כהנא לקורס קצינים ואת מרבית שירותו כקצין סדיר עשה בראשית שנות ה-90 ברצועת הביטחון בדרום לבנון. לאחר שירותו הצבאי חזר הרב כהנא לישיבה בקרית שמונה, נישא לרעייתו ברוריה (כיום רופאת נשים מוכרת) ולמד ב"כולל" בישיבת ההסדר שנה אחת נוספת, בסיומה עבר ללמוד לימודי דיינות בכולל "ארץ חמדה" בירושלים. במקביל המשיך הרב כהנא לשרת במילואים בצה"ל, תחילה כקצין קרבי (מ"פ חי"ר) עד שנת 2012, ובהמשך בפיקוד העורף, שם הוא משרת עד היום כסא"ל במילואים.

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה", מספר ל"מקור ראשון" על כשרונו הלימודי הבולט של הרב כהנא, ומציין כי הגיל בו סיים את כל מבחני הדיינות היה צעיר במיוחד, "הרב כהנא גדל אצלנו בארץ חמדה אחרי ההסדר, למד שמונה שנים והפך לתלמיד חכם מהשורה הראשונה. שמונה השנים הללו הן שנים אינטנסיביות מאוד, 12 שעות בכל יום. מעבר ללימודי הדיינות הוא קיבל אצלנו עוד כמה דברים שהם חלק בלתי נפרד מהגדלות בתורה. הקשר עם כלל ישראל, היכולת להסתכל בצורה גדולה ורחבה על הנושאים שהוא עוסק בהם, את הרגישות, ואת החיבור של המציאות עם ההלכה. עם הכלים האלה הוא יצא לישיבת ההסדר בירוחם, שם הוא היה עשר שנים ר"מ ושנה אחת אף מילא את מקומו של ראש הישיבה הרב אליהו בלומנצווייג כשזה יצא לשנת שבתון. מהרבה בחינות הוא היה שם הר"מ המוביל. דרך אגב, את מבחני הדיינות הוא סיים בגיל הכי צעיר בארץ. לא היה עוד מישהו שסיים את מבחני הדיינות כל כך צעיר כמוהו".

הרב כרמל מציין את שירותו הקרבי של הרב כהנא, ואת היותו מ"פ במילואים לאורך שנים, כעדות לחיבורו לכל חלקי העם, "זה היה מילואים קרביים לאורך שנים. אפילו כאשר הוא התמנה לדיין הוא עוד המשיך לשרת כמ"פ במילואים עד שהדבר כבר היה בלתי אפשרי. בסופו של דבר הוא הגיע לדרגת סא"ל והוא עד היום משרת בפיקוד העורף. הרב כהנא הוא אדם מוכשר מאוד. כשהוא היה בגיל 18 הוא התקבל למסלול 'תלפיות' והמשפחה שלו ממש לחצה עליו ללכת לשם אבל הוא לא רצה והעדיף לגדול בתורה. הקב"ה נתן לו במתנה כישרון נדיר, יש לו אישיות כובשת לבבות והחיוך שלו אומר הכל. זה מבטא משהו פנימי, לא חיצוני. הוא תמיד מקשיב לאנשים, מנסה להבין אותם, ומצד שני יש לו דעות ברורות, שמתחשבות במציאות ועם רגישות. זה בא לידי ביטוי גם בבית הדין. הוא עכשיו אחד מאבות בתי הדין באשקלון, וגם שם הוא עושה עבודת קודש ומאוד מוערך".

בהקשר זה מציין הרב כרמל גם את הקשרים הטובים שקשר הרב כהנא עם כל הדיינים במערכת בתי הדין, כולל הדיינים החרדים, דבר שהביא לבחירתו פעמיים ברציפות ליו"ר נציגות הדיינים, "זה תפקיד משמעותי מאוד שמייצג את כל הדיינים במדינת ישראל כלפי כל הרשויות, כלפי הכנסת, כלפי הממשלה, כלפי הנהלת בתי הדין וכלפי בתי המשפט. פעם אחת הוא נבחר פה אחד ובפעם השניה על אף שדיין נוסף התמודד מולו הוא נבחר ברוב גדול מאוד. זה אומר שגם דיינים חרדים רבים וגם דיינים מהציבור המזוהה עם ש"ס גם הם בחרו בו. לא רק כ-30 הדיינים הציוניים שבבתי הדין. כל הדברים הללו מעידים שגם בציבור החרדי אנשים מעריכים אותו, מכבדים אותו ומוקירים אותו למרות שהוא ציוני במלוא מובן המילה. זה גם משום שהוא גדול בתורה וגם משום שהוא אדם כזה שגם כשהוא חולק על מישהו הוא עושה את זה בטוב טעם, עם נימוקים ובדו שיח מכבד. אנחנו רוצים רב ראשי לישראל שיהיה כלל ישראלי, כמוהו".

בשנת ה'תש"ס התמנה כאמור הרב כהנא לר"מ בישיבת ההסדר בירוחם, והוא בן 31. הרב כהנא שימש כר"מ בישיבה משך כעשור, ובין תלמידיו בישיבה ניתן למצוא רבנים ותלמידי חכמים מוכרים, כדוגמת רב העיר ירוחם הרב יצחק שלו, רב הישוב עפרה הרב אחיה בן פזי, רב הישוב דולב הרב יעקב ידידיה לוי ורבנים נוספים. הרב אברהם סתיו, שאף הוא למד כאמור אצל הרב כהנא בירוחם, מוסיף ומספר כי "מה שהיה חשוב לו מאוד זו האנושיות. בשיחות המוסר בחודש אלול הרב כהנא היה מזכיר לחייך לחברים. היה לו חשוב מאוד לזכור את השמות של כל התלמידים בישיבה. בחזרת הש"ץ הוא היה מסתכל על כל התלמידים ומוודא שהוא באמת זוכר את השמות של כולם. אם היה איזה תלמיד מכל ה-300 תלמידים בישיבה שהוא לא היה יודע את השם שלו הוא מיד היה מברר מי זה. וזה היה המקום שלו בישיבה. ככה אני הכרתי אותו ובמובן מסוים עד היום הוא מאוד כזה".

מבחינה אידיאולוגית הרב סתיו מציין כי הרב כהנא דאג להיות מחובר לכל גווני עולם התורה הציוני דתי וללמוד מכולם, "מצד אחד הוא היה מאוד חד, אומר דברים ועומד מאחוריהם. אבל מצד שני הוא היה מאוד עניו. מאוד ביטל את עצמו לרב בלומנצוויג ובעצם זה גם היה הקו האידיאולוגי שלו, ענווה מאוד גדולה כלפי כולם. החינוך שהוא חינוך אותנו בירוחם זה לשמוע דמויות כמו אבא שלי והרב שרלו וללמוד מהם, ובמקביל לשמוע את התורה של רבני הר המור וללמוד גם מהם. זו הייתה הדרך שלו ולכן גם היום אני לא באמת יכול להגיד לך מה הוא חושב בכל נושא. זו לא הייתה סתם זהירות. הרב כהנא חינך אותנו ככה גם בשנים שבהן עוד לא היו רשתות חברתיות ואף אחד לא הקליט אותו. זה לא שהוא פחד שמא משהו שהוא יאמר בשיעור בישיבה ידלוף החוצה, ככה הוא באמת האמין. זה היה החינוך שלו, חינוך שבאמת פתוח לכולם ונותן מקום לכולם".

The post "הקב"ה נתן לו במתנה כישרון נדיר": מועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית הרב מאיר כהנא | פרופיל appeared first on מקור ראשון.

חזאי מטאו-טק, צחי וקסמן, מוסר כי אפיק רדוד מעל טורקיה, גורם באזורינו למזג אוויר נוח יחסית לתקופה.

היום (שני) צפוי להיות מעונן חלקית עד בהיר, והטמפרטורות ממוצעות לעונה.

מחר (שלישי) יהיה מעונן חלקית עד בהיר, והטמפרטורות ממוצעות לעונה.

ביום רביעי צפוי להיות מעונן חלקית עד בהיר, תחול עליה קלה בטמפרטורות.

ביום חמישי תחול התחממות וירידה בלחות, עננות גבוהה ובינונית תכסה חלקית את השמים.

וביום שישי יתפתחו תנאי שרב, עננות גבוהה ובינונית תכסה את השמים, ויתכן גשם מקומי.

The post מזג אוויר רגיל לעונה – סוף השבוע: השרב חוזר | תחזית מזג האוויר appeared first on מקור ראשון.

קצת עליי //

בשבילי זו זכות להיות חלק מהצוות החינוכי באולפנית אמית ישורון. אני עושה את זה כבר כמעט 25 שנה. אכן, חצי יובל. התחלתי את עבודתי בישורון כמורה מחנכת במגמת מוזיקה שהייתה אז בחיתוליה, בהמשך חינכתי את כיתות ט'־י' ולימדתי גם תנ"ך. כיום אני מנהלת את מגמת המוזיקה, שהיא אחת ממגמות הדגל של האולפנית, יחד עם מגמות יצירה נוספות. בנוסף לעבודתי בישורון, אני מורה לפסנתר ומדריכה במשרד החינוך במגמות המוזיקה של החמ"ד. בכל יום אני מודה לקב"ה ולהוריי שפתחו בפני את עולם הנגינה והמוזיקה ואפשרו לי שהיא תהיה חלק מחיי.

בחרתי להצטלם //

בחדר המוזיקה באולפנית אמית ישורון. החדר הזה הוא אחד משלושה חדרי מוזיקה שיש באולפנית, והוא ביתי השני, מקום חשוב ומעצב אישיות לצוות הנהדר שעובד איתי ולתלמידות המקסימות. הוא ממוקם במקלט, מתחת לפני הקרקע, ובו מתרחשים האירועים האמיתיים שמתחת לפני השטח. אירועים שנחרטו בזיכרון שלי ושל כל התלמידות שלמדו בו.

מגמת מוזיקה בישורון היא מגמת־על, כלומר מגמה נוספת שהתלמידה בוחרת. כך יוצא שתלמידות המגמה מגיעות לחדר מוזיקה בימים ובשעות שחברותיהן עדיין ישנות או שכבר הלכו הביתה. ובכל זאת, דווקא בגלל שבחרו בה מרצון, הבנות מגיעות בהתלהבות ושמחות על "השעות הנוספות" שהן משקיעות בבית הספר. מגמות־העל, ובפרט מגמת מוזיקה, משפיעות על ההווי של האולפנית ונותנות ערך מוסף לכל התלמידות. המגמה משתלבת באירועים כמו פסטיבל אביב, טקסים, שירת המונים, פעילות מוזיקלית בהפסקות, ובעצם מלווה בפסקול שלה את חיי האולפנית. הצלילים שבוקעים מחדר המוזיקה ממלאים את כולנו שמחה, ולפעמים המוזיקה היא רק תירוץ לתהליכי עומק חינוכיים שעוברים על התלמידה.

התלמידה שלא אשכח //

וואו, בחירה קשה. כל־כך הרבה תלמידות יקרות וכל־כך הרבה סיפורים של בוגרות אהובות על הגעגועים שלהן למגמת מוזיקה ולאווירה הביתית והמחברת שהייתה בה, מסתובבים לי בראש עכשיו. כשבוגרת של המגמה מגיעה לביקור בישורון, המקום הראשון שהיא מגיעה אליו הוא חדר מוזיקה. אבל אם צריך לבחור בוגרת אחת, אספר על נגה, בתי היקרה, שזכתה ללמוד בישורון במגמת מוזיקה שלנו. נגה מספרת בהתלהבות לכל מי שרק מוכן לשמוע כמה היא שמחה שבחרה במוזיקה, נוסף על מגמות אחרות ומגוונות שהאולפנית איפשרה לה. ההשקעה בתחומים שונים ופיתוח היכולות של מדעים מדויקים ביחד עם מדעי הרוח הרחיבה את אופקיה בכל התחומים, תרמה לאישיות שלה ופתחה עבורה ערוצים רבים. כיום, כשהיא סטודנטית לרפואה, היא חשה שלימודיה במגמה מלווים אותה ומשפיעים עליה עד היום.

המוטו שלי //

להוסיף טוב בעולם. לפני קרוב ל־5 שנים החלטנו עמיר ואני לנסות להוסיף טוב בעולם. למשפחתנו הצטרפו שלושה ילדים מתוקים, אחים, שמשפחתם לא יכולה לגדל אותם. כיום הם חלק אינטגרלי ממשפחתנו וילדינו הביולוגיים קשורים אליהם ורואים בהם אחים לכל דבר. האומנה מלמדת אותנו הרבה על העולם שבו אנו חיים ועל מורכבויות שלא הכרנו קודם. אני מאמינה שכל אדם, בכל מקצוע, יכול להאיר סביבו. זכיתי בעבודה שבה העיסוק החינוכי הוא בנשמות של תלמידות בגיל מורכב, שבו הן מעצבות את אישיותן. העבודה על הנפש דרך עולם המוזיקה נותנת לי הזדמנות יומיומית להוסיף אור.

The post "לפעמים המוזיקה היא רק תירוץ לתהליכי עומק חינוכיים" appeared first on מקור ראשון.

קצת עליי //

נולדתי בעיר בת־ים לשני הורים חירשים ניצולי שואה. אבא נולד חירש בפולין ואימא שנולדה בצרפת הפכה לחירשת בגיל שנתיים. יש לי עוד אח שגדול ממני ואחות קטנה. כולם שומעים. כילד לא אהבתי ללמוד. מה שעניין אותי היה ספורט ובהמשך, נמשכתי לשני דברים שאני אוהב עד היום: ספרים ומוזיקה. מתחת לביתי קיים מרתף שבו שוכנת הממלכה שלי: כ־2500 ספרים ואלפי תקליטים ודיסקים בסגנונות ג'אז, רוק, רוק פרוגרסיב, אלטרנטיבי ועוד. הסופרים האהובים עליי הם שטפן צוויג ואהרן אפלפלד.

בשנה הבאה אציין 30 שנות הוראת היסטוריה במערכת החינוך. לימדתי 22 שנים בתיכון רבין בקריית־גת, ואני מלמד זו השנה הרביעית בתיכון אמית ע"ש רון ארד ברחובות. את אשתי התומכת והמקסימה אורלי הכרתי בקריית־גת. יש לנו שני ילדים: אמתי בן 23 ואמרי בן 17. חוץ מזה יש בבית עוד שני כלבים ושלושה חתולים שאחת ללא רגל ואחד ללא יד. אני מאחל לכל מורה צוות ניהול כמו זה שאני עובד תחתיו. שלוש המדהימות הן קרן שחל המנהלת הראשית, רויטל ברג־ברייטר סגנית המנהלת, ואורית דורון מנהלת חטיבת הביניים.

בחרתי להצטלם //

בחדר העבודה שלי שנמצא במרתף מתחת לביתי. זו הממלכה שמכילה בתוכה את שני התחומים שאני מאד אוהב: מוזיקה בפורמט של תקליטים וספרים. יש לי גם מאות ספרים בנושא נאציזם ושואה.

להיות מורה //

הייתי תלמיד גרוע והרגשתי שלא מאמינים בי. היה לי מורה שנהג לכנות אותי בשם 'כלומניצקי' (על משקל שם משפחתי). מורה אחרת לקחה את התיק שלי כסוג של ענישה על ששכחתי ציוד (בתגובה לקחתי את התיק שלה והשלכתי את הסיגריות שלה לעיני הכיתה). האירועים האלו הותירו בי צלקות. היו לי מחשבות איך אני הייתי מתמודד עם תלמידים כמוני. המחשבות האלה קרמו עור וגידים לאחר הצבא (הייתי לוחם בנח"ל) והשאר היסטוריה.

התלמיד שלא אשכח //

היה לי תלמיד שלא הסתדר איתי וזה הגיע למצב שהיה שיעור אחד שהוא התעמת איתי ויצא בזעם מהשיעור ורץ למנהלת להתלונן עליי. בהמשך לא רק שיושרו ההדורים, הוא לא מצא את עצמו במגמות השונות והגיע למגמה שלי – היסטוריה מורחב 5 יחידות. הוא סיים את המגמה בהצטיינות בשנה שעברה בציון מעל 90. אחיו הצעיר הלך בעקבותיו ולומד אצלי כעת במגמה.

דמות להשראה //

דוד בן־גוריון. מנהיג מוביל ואמיץ שנטל סיכון והחליט להכריז על הקמת המדינה למרות כל הסיכונים שהיו בהחלטה הזו. חסרים לנו מנהיגים מסוגו בימינו.

המורה שהשפיעה עליי //

נעמי אביר ז"ל. היא הייתה המדריכה הפדגוגית שלי בסמינר הקיבוצים וגם לימדה אותי להכיר בחוזקות שטמונים בי.

המוטו שלי //

לטעות זה אנושי ולסלוח זה א־לוהי. אני לא מתבייש להודות בפני תלמידי כשטעיתי. אני גם לא נוטר טינה לאלו שפגעו בי. אני נוטה לשכוח ולסלוח.

The post "לטעות זה אנושי, אני לא מתבייש להודות בפני תלמידי כשטעיתי" appeared first on מקור ראשון.

היררכיה בין ילדים ומבוגרים לא הייתה משהו שיערה ענבר הכירה בילדותה. הוריה,  וכך גם חבריהם, היו מתייעצים איתה ועם אחיה כשווים בין מבוגרים. היא לא הכירה מציאות של דיסטנס עד שהגיעה לצבא וגילתה עולם שמתנהל בשפה אחרת. "באתי לראיון אצל המג"ד, לא זכרתי שצריך להצדיע ופשוט חייכתי אליו. הוא שאל אותי מאיפה אני, עניתי מירושלים, ומיד פתחתי בשיחה ושאלתי אם הוא מכיר את ירושלים. כך הייתי רגילה וכך גדלתי. הוא היה המום, זאת הייתה שבירת תבנית. מבחינתי, קשר אנושי פשוט תמיד היה דבר מובן מאליו. גם כשנולדו לי ילדיי, היה לי ברור שנולדים לי חברים. זו השפה שאני מכירה. אני מדברת איתם על הכול ויכולה להישען עליהם לא פחות משהם יכולים להישען עלי".

גם כיום, כאשר בנותיה כבר משרתות בצבא, היא עדיין חיה בתודעה נטולת היררכיה בין גילים, ומתענגת על הקשר החברי והקרוב שיכול להיווצר בדרך הזו. שפת הקשר הזו היא אחד המאפיינים הבולטים בספר החדש שלה, "רגע לנשום" (ידיעות ספרים). עלילתו עוסקת בלוטם, אישה בשנות הארבעים לחייה, ובשני ילדיה המתבגרים, יפעת ואבינועם. האם מצויה במשבר עמוק, ושני ילדיה יוזמים מסע נודד בארץ. האב נעדר מהתמונה המשפחתית, וסיפורו משתחרר בהדרגה, בטיפין טיפין של פריטי מידע.

יחד עם כלבתם שלכת נודדים השלושה בין נקודות שונות בארץ, ובכל מקום פוגשים דמויות שיתמזגו בחייהם: בראש פינה זוג אמנים; בטבריה ילד שחי עם סבו המשוגע; במחולה – נערה הנמלטת ממוסד. בסופו של המסע, בדרום הארץ, המשפחה סוגרת מעגל. הדמויות נטמעות בסיפור המסע שלהן, והופכות לחוליה בתהליך האישי של כל דמות.

"בילדות שלי מעולם לא הייתה צנזורה בבית, הכול דובר ללא מסננות. היום מנסים לעטוף ילדים בצמר גפן, מתלבטים מה לספר להם ומה לשמור מפניהם. ולא רק ילדים אלא בכלל. עולם הפוליטיקלי קורקט שמקיף אותנו נועד לכאורה להגן, אבל הוא יוצר משהו מסורס, איזו מחיצה בחוויה של העולם"

אנחנו נפגשות בביתה בשכונת בקעה בירושלים, בית ייחודי שהוא בעצם מרתף תת־קרקעי שהפך לחלל מגורים יפהפה. החצר טובלת בירוק פראי, והכלבים רובצים במנוחה למרגלותינו. ענבר (46) היא סופרת, אשת חינוך והגות. מנחה קבוצות לימוד בתלמוד ומדרש למבוגרים וגם לילדים, ומלמדת בבית הספר "הניסויי הלל" בארמון־הנציב. נשואה לגלעד העוסק בקולנוע, ואם לחמישה. היא בתם של המשוררת רבקה מרים והפסיכולוג יחיאל שרשבסקי, ונכדתו של סופר היידיש לייב רוכמן.

ספרה הראשון, "חלום של בין השמשות", נכתב למבוגרים והוקדש לעולם התלמוד, שהיא מחוברת אליו מילדות. ספריה העלילתיים הקודמים, "שביל של רגליים קטנות" ו"שנה אחת בכפר", נכתבו לקהל קוראים צעיר, אך אף שהספר הנוכחי מוגדר כספר נוער, נדמה כי הוא מצליח להרחיב את גבולות הגזרה. הטון הייחודי של יערה, שנעה על הציר שבין ילדי למבוגר, גרם לאנשי ההוצאה להתלבט אם להגדיר אותו כספר לנוער. היא לא חוששת לשתף את קוראיה הצעירים במשברי חיים של מבוגרים ובשאלות שמעסיקות אותם, ומצד שני היא מביאה את הפרץ העז והחי של הנעורים, על הרעננות והראשוניות שלהם.

"המקום של ילדה ומבוגרת מאוד חי בתוכי", אומרת יערה. "הוא חי בבלגן, והוא גם מאוד מאוחד. מהרבה בחינות אני לגמרי ילדה. אני לא יודעת לעשות כל מיני דברים שמבוגרים אמורים לדעת, כמו להתעסק עם הבנק ועם בירוקרטיות ורשויות. אף פעם לא שיתפתי פעולה עם חיים בוגרים, חוץ מלהיות אימא ולביאה, אבל זה אינסטינקט".

מה מפחיד בלהיות מבוגר?

"זה פשוט לא שייך אליי. העניין של ילדים־מבוגרים תמיד היה מאוד נוכח בחיים שלי. תמיד היו לי גם קבוצות מדרש ויצירה לילדים וגם חוג תלמוד למבוגרים. גם בכתיבה שלי, הפנייה שלי היא גם לילדים וגם למבוגרים. אין לי תעודת הוראה, לא תכננתי לעסוק בהוראה ואף פעם גם לא הייתי במקום עבודה מסודר עד שהגעתי לבית הספר הניסויי. הרגשתי שזה מקום נטול מחיצות, הרפתקני, פתוח, מקום שמותר בו להיות משוגעים. במפגש עם ילדים יש תנופה שאין במקומות אחרים. שם אני מרגישה שאני יכולה לחיות את הערבוב הזה כמו שמתאים לי. אם המקום לא היה מתאים לי, לא הייתי מסתדרת עם מסגרת. אני חייבת שזה יהיה בניגון שלי, ולא להתאים את עצמי למשהו קיים".

געגוע תמידי לאיחוי

מעל הספר מרחפת עננת השבר המשפחתי, והמודלים הזוגיים שבו סדוקים. אך למרות השבר, נדמה שמשורטטת תבנית הורית שיש בה הרבה חום, אמון וקִרבה. "אני מאמינה שמתוך טשטוש גבולות, בריחה מתבניות וכפירה בפרוואיות, אפשר להגיע למגע אמיתי ותיקון. בילדות שלי מעולם לא הייתה צנזורה בבית, הכול דובר ללא מסננות. היום מנסים לעטוף ילדים בצמר גפן, מתלבטים מה לספר להם ומה לשמור מפניהם. ולא רק ילדים אלא בכלל. עולם הפוליטיקלי קורקט שמקיף אותנו נועד לכאורה להגן, אבל הוא יוצר משהו מסורס, איזו מחיצה בחוויה של העולם.

"אני גדלתי בלי הגנות ובלי מגננות, אבל זה נבע מתוך תחושה של חיבור מוחלט וסימביוזה עמוקה. זה החיבוק הכי גדול שיכול להיות, שיוצר את ההגנה הכי גדולה. כשאימא מגוננת על הילד שלה ולא רוצה לספר לו מה קרה בחדשות, היא כאילו מגוננת עליו אבל בעצם יוצרת איזו הרחקה. הילד מרגיש אותה ומבין שהוא ממודר".

הבלתי־אמצעיות וחוסר ההיררכיה באו לידי ביטוי גם בעולם המקצועי של אביה, שכיהן כפסיכולוג הראשי של בית החולים הפסיכיאטרי "כפר שאול", ובהמשך כראש מערך השיקום של שירותי בריאות הנפש בישראל. "הוא התייחס בגובה העיניים ובקרבה אמיתית למטופלים שלו, גם כאלה ששהו שנים במחלקות סגורות. היא הזכיר להם שהם בני שיח וחלק חי מהמרקם החברתי, ובשנים הראשונות גם הזמין אותם אלינו הביתה וממש ערבב בין העולמות, מה שיצר לפעמים סיטואציות על סף תהום".

הגישה האחדותית הזו החלה עוד אצל סבה וסבתה, ניצולי השואה. "הם עלו ארצה מתוך הבנה שיכולה להיות כליה בעולם. זה משהו שהם חוו על בשרם. ואז, כשעמדה לפרוץ מלחמת ששת הימים, חברים מארה"ב פנו אל סבא וסבתא והציעו לשלוח אליהם את הילדים. אפשר היה לחשוב שהנה, יש לילדים מחבוא ואפשר להציל אותם, אבל סבי וסבתי התרעמו וטענו שהם והילדים הם אחד, ומה שיהיה איתם יהיה עם הילדים. הם ראו את עצמם כחלק מאותו הדבר, יחידה אחת באש ובמים".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202313_38_27-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 859px) 100vw, 859px" />

חוטים דקים של דמיון נרקמים בין העלילה הבדיונית ובין חייה של יערה. השפה הישירה והאינטימית בין הדמויות; חוויית חיים משוחררת וחופשית; ריחוק מתבניות ומסגרות; כנות רגשית וסקרנות אנושית – כל אלה הם חלק מחייה של יערה ומשפחתה והופכים את הספר לאישי וחשוף.

את תהליך הכתיבה ליווה מסע ממשי של יערה ומשפחתה, בדומה לגיבורות הספר. הם יצאו לשני מסעות של כמה ימים, בצפון ובדרום, מתוך גישה של סקרנות, פתוחים לכל התרחשות. "עשינו את המסע הזה לא כדי לברוח, אלא כמשהו שנבע מתוך הספר וליווה את הכתיבה. נתַנו למקומות ליצור בנו מקום. היה לי חשוב שהמסע הזה לא יהיה קשור בתדמית החיצונית של המקום, שהוא יגיע לפינות הקטנות ויאפשר לנוח ולשהות. הסיפור עצמו לא ביוגרפי, אבל הנוכחות והנשימה לגמרי כן.

אחרי שהספר יצא לאור, סצנה מתוכו גלשה למציאות, אל חצר ביתה של משפחת ענבר, והפכה את הממשות והדמיון לקרובים עוד יותר. "יום אחד יצאתי עם הכלבים לשטח הפרא, בחצר החיצונית שלנו, ופתאום שמעתי זעקות זוועתיות. הכלבה שלנו שביל רצה אלי מייללת, עם לפחות שמונה קוצים נעוצים בה במקומות שונים. אוסף, הגור שלה, רץ בעקבותיה, עם קוץ אחד. אחריהם רץ הדרבן, שדהר לכיוון היציאה דרך החור החפור שלו מתחת לגדר. יחד עם בני הוצאנו את הקוצים מגופם של הכלבים הרועדים. שלכת, הכלבה מהסיפור שדבר דומה קרה גם לה, נכחה לנגד עיניי.

"הרבה אנשים קרובים אמרו לי 'לקרוא את הספר זה להיות איתך'. אין בספר התרחשויות שהיו במסע הפרטי שלנו, אבל כן נכנסו הרבה דברים מהחיים ומהשפה שלנו. אני באמת מקולפת מהרבה בחינות בסיפור הזה, בצורת החוויה שלי עם העולם ובהתמודדות עם הקרע. אני מרגישה שכל החיים זה געגוע תמידי לאיחוי".

מאמינה באהבה

הקרע שיערה מדברת עליו קשור לפרידת הוריה כשהייתה בת 15. חוויית הקרע, היא אומרת, מלווה אותה מאז כל העת. "ההחלטה על הפרידה הייתה של כולנו. עשינו התכנסות משפחתית וזו הייתה החלטה משותפת. הכול היה חשוף ומדובר, לא היו סודות. בדיעבד אני מאמינה שאם כל אחד מאיתנו היה יודע מה זה אומר, ההחלטה הייתה אחרת. לא מבינים מראש מה זה פירוק של בית. זה מאוד עצוב. אבל כנראה זה מה שהיה צריך לקרות מצידו של המושך בחוטים.

"למרות התהום שמתחת והמשברים שבדרך, תמיד היינו גוש משפחתי. בית מאוד שמח וחי. הרגשתי שאני חיה בבית הכי נפלא בעולם. זה כאילו לא סתר. כמו התורה שיש בה סתירות והפכים והיא עדיין מקשה אחת. למרות שדברים היו נראים סותרים מבחוץ, הם הצליחו לדור בכפיפה הרמונית יחד. אבל כשבית מתפרק אין לזה ישועה. כמה שעוברות השנים, הכאב כמעט לא מתקהה ואפילו מתגבר. התחושה היא שהקרקע לא יציבה מתחת לרגליים, ושאנחנו בבגרותנו צריכים ליצור את הקרקע מחדש. ולמרות הקרע שהרגשתי, תמיד הייתה בי האמונה הפשוטה באהבה. הציפיה והאמונה במיתוס של האהבה לא נפגמה".

מה יצר בך את האמונה הזו?

"אני חושבת שגם אימא שלי מאמינה גדולה באהבה. המקום הזה לא נפגם. היה בין ההורים שלי משהו שלא צלח, אבל היה גם ברור למה הם היו ביחד. גם היום, כשאני שואלת את ההורים שלי משהו, הרבה פעמים שניהם משיבים לי באותן מילים. לא סתם נולדנו. כנראה הייתה איזו שליחות בעולם בזיווג הזה. יש בי אמונה טוטלית באהבה, ואני מאמינה שהיא קיימת. לא היו בי פחות ציפיות בגלל השבר שחוויתי".

המסע בספר מציף סדקים ואתגרים משפחתיים – האם מפורקת, האב נעלם, וגם המודלים ההוריים של הסבא והסבתא, שניתקו קשר, פגומים. על רקע המורכבות הזו, הילדים מתגלים כמקור הכוח וכמי ש"מחזיקים" את המארג המשפחתי.

להפוך ילדים למקור של כוח זו עמדה מעצימה, אבל במציאות ילדים דווקא זקוקים למבוגר להישען עליו.

"אני מציירת את זה כמשהו פשוט אבל זה לא פשוט. זו אחריות אדירה. מצד שני, זה כן להרגיש את הכוח שיש בך ולהרגיש קרוב. לכל דבר יש מחירים. אני חושבת שהעוצמה מאוד גדולה. זאת חוויית חיים בלי מחיצות, עם כל הכרוך בזה. גם לגבי שאלת ההיררכיה בין הורים וילדים, כשאני מדמיינת הורים שרואים את עצמם בתפקיד, אני מדמיינת את זה כתפקיד נורא בודד. תפקיד נוסף בבית, מעבר לתפקיד שלנו בחוץ, זה נורא מעייף. הבית זה המקום שבו אתה יכול להיות פשוט אתה".

נפש מתולתלת

מסעות מזמנים לא רק הרפתקאות, אלא גם שאלות של זהות. כשהחבורה מגיעה למחולה עולה עיסוק בשאלה של כיסוי ראש, מול אישה דתית שהסוגיה מעסיקה אותה. אני שואלת את יערה על הבחירה הזו, שנדמית כהזמנה להאזין לשיחת מבוגרים. "מסע הוא גם בנבכי הארץ וגם בנבכי הנפש. אנחנו רבגוניים ויש בנו פסיפס. יש בי משהו מאוד אנטי־מגזרי, וזה חזק דווקא עכשיו, כשיש הסתכלות על קבוצות כמחנות, או על יחידים כמשקפים מחנה מסוים. אני מרגישה שבמסע הזה, הדמויות בסיפור פגשו יחידים ונתנו להם להיות מי שהם בלי לשקף מישהו או משהו. הם היו הם עצמם, עם השאלות והאתגרים וההתלבטויות שלהם".

כשמדברים על שיער אי אפשר שלא לשים לב עד כמה הוא דומיננטי על ראשה של יערה, מתולתל ומלא נוכחות. "כשחלק מחברותיי בחרו לחבוש כיסוי ראש הרגשתי שמבחינות מסוימות זה פוגע לי באינטימיות איתן. פתאום הן נמצאות עם איזושהי כותרת או שייכות. אני מבינה את הכוח והמשיכה שיש בכיסוי ראש, אבל יש בזה משהו שמנופף בהצהרה גם כשנפגשים בארבע עיניים. בשיער יש משהו שמשקף מיד את האישיות. סבא שלי היה אומר שאדם מתולתל גם הנפש שלו מתולתלת. לכן החלקה או תלתול מלאכותי הם באופן מסוים בגידה במי שאתה. יש משהו בהחנקה של השיער שהוא להעלים משהו מעצמך, ואזכשאת פוגשת אדם את מדברת עם חלק ממנו, לא עם כולו. לפני כמה שנים הרגשתי שכיסוי ראש בבית כנסת ממש מקשה עלי להתפלל. כמו להיות עם תחפושת שלא קשורה אלי, דווקא כשאני צריכה להיות עירום ועריה לפני אלוהיי. התחלתי להגיע לתפילה בלי כיסוי, כי הרגשתי שהתפילה יותר חשובה מהכיסוי".

השיער נוכח בספר גם בהקשר אחר, של שיער מלבין. הזדקנות מעסיקה אותך?

יערה צוחקת לרגע. "אני מרגישה מזדקנת, זה נוכח. יש נשים שכשמתחיל לצמוח להן שיער לבן הן תולשות את השערות הלבנות או צובעות את השיער. זה נראה לי תחפושת. לפני כמה שנים אמרתי לבן שלי, שהיה עוד קטן, 'תראה כמה קמטים יש לי'. הוא אמר 'זה כל כך יפה, זה ציור שהחיים עושים לך'. מרוב שאני מרגישה ילדה זה מוזר. תמיד הרגשתי ילדה, אבל מצד שני תמיד הרגשתי גם מאוד זקנה. זקנה אני כן, אבל מבוגרת – לא".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02313_38_26-3-360x504.jpg 360w" sizes="(max-width: 551px) 100vw, 551px" />

ברגע מסוים בסיפור, יפעת מבחינה בשביל לבן בשערה של אישה ומעירה על כך, ואימה לוטם מוכיחה אותה. הנטייה לדבר באופן ישיר, ללא צנזורה, בלי לחשוב אם זה הולם או לא, היא מכנה משותף נוסף שיערה מוצאת בין ילדים וזקנים. המפגש בין הישירות הילדית לישירות שבזִקנה זכור לה היטב מחייה.

"סבתי, אסתר רוכמן, הייתה מאוד ישירה. היא הייתה קרובה להמון אנשים. מצד אחד הבית היה פתוח לכולם, ומצד שני היו הרבה הסתודדויות איתה. פעם ליוויתי אותה למרפאה, ישבנו על ספסל וחיכינו. ישבה לידינו אישה מבוגרת, וסבתא מסתכלת על הרגל של האישה, ובלי לשאול אותה מרימה את הרגל שלה ואומרת לי: "תראי יערהל'ה, כמו גזע עץ ישן". האישה הייתה המומה, אבל סבתא מצידה ראתה קסם בכל דבר. היינו הולכות ברחוב והיא הייתה אומרת על האנשים שצעדו לפנינו, 'תסתכלי על הגב שלהם, איך הם מחזיקים את הגב, לאן הם הולכים? מה הם יספרו היום בבית?'. היא נטעה בי את המבט המתפעל מהעולם".

הפגנה על הכתיב המלא

על רקע המבט שמדלג מעל הגדרות הגיל, השפה של יערה מכוונת גבוה. היא נזהרת שלא להתיילד ומבכרת עושר לשוני על פני דלות, גם במחיר אפשרי של חוסר הבנה. "שפה ומשלב הפונים לילדים זה נורא בעיניי, גם בצנזורה וגם בהורדת הרף. כשאני בוחרת את הספרים שאני מלמדת בבית הספר, לפעמים מורים יגידו שהשפה גבוהה ושהילדים לא יבינו. זה אסון להנמיך את הרף. כל כך חשוב שילדים יקראו שפה אמיתית, את העברית ונפלאותיה, ולא בכפית, גם בתוכן וגם בצורה. גם אם יש מילים שלא מבינים, זה בסדר. מבינים מתוך ההקשר. כילדים קראנו ספרים אמיתיים. הצנזורה מרדדת את הנפש. כל שנה לומדים ספר אחד, וזה הטקסט למשך השנה כולה. אני מאמינה שצריך לצלול למשהו אחד, לעומק ולרוחב, ולא לצרוך רק פרגמנטים של יצירה. חשוב לי שיתחברו לספרות לא רק בקריאה אלא גם בהתנסות בכתיבה".

הזיקה העמוקה אל השפה העברית עברה גם אל הדור הבא. לפני כמה שנים, כשהאקדמיה ללשון עברית הודיעה על שינויים בתחום הכתיב המלא, ילדי המשפחה התגייסו לפעולות מחאה מול בית הנשיא. "יש לי קשר עמוק לאותיות. מילה כפי שהיא במקור, זאת האמת שלה ויש לכך משמעות נסתרת. במובן הגלוי, זה מרחיק אותנו מהכתבים שלנו. בשם הקשר לעברית יוצרים תהומות ופערים שיהיה קשה לגשר עליהם".

לסיום אני שואלת כיצד השפיע עליה הייחוס המשפחתי והיותה "בת של", ומה זה עושה לכתיבה שלה. "בדיוק לימדתי בבית הספר את הסיפור שבו בתו של אלישע בן אבויה (תנא שהתפקר ומכונה בתלמוד "אחר"; פ"ג) ניגשת אל רבי יהודה הנשיא ומבקשת 'פרנסני'. הוא שואל אותה מי היא, והיא אומרת 'בתו של אחר'. אז דיברנו על מה זה אומר להיות בן של מישהו מוכר. זה קשה לא רק כשיש שם רע, אלא גם כשיש שם טוב. מצד אחד זה נותן כוח, מצד שני זה עוד צד בנוכחות שלי כעצמי. כששאלו אותי בתור ילדה מה אני רוצה להיות כשאגדל, אמרתי שאני לא יודעת מה אני רוצה להיות אבל אני כן יודעת שאני לא רוצה להיות מפורסמת. לא רציתי שיזהו אותי בכל מקום.

"כשהיינו ילדים עשינו פעם קיאקים, ובמלתחה אישה ניגשה אל אמא ושאלה, 'סליחה, את לא במקרה רבקה מרים?'. לא רציתי את זה. כשהייתי ילדה ונערה היינו באיזשהו אופן מהות אחת, ופתאום כשאני גדלה ועומדת מול העולם כאדם נבדל זו התמודדות אחרת. גם אימא שלי מדברת על זה בהקשר שלה, כבת של סופר עם מקום חזק בעולם. הם היו מאוד קשורים. הוא נפטר כשהיא הייתה בת 26, ובאיזשהו מקום זה שחרר משהו ואִפשר לה לפרוץ קדימה. רק שבניגוד לתנועה הזו, אני מעולם לא רציתי לפרוץ. אני כותבת בשדות אחרים מאלה של אמא שלי. אני לא מתייעצת ולא מראה עד שאני מסיימת. היא מבינה אותי לגמרי ויש שפה משותפת, אבל יש בינינו נפרדות".

The post "עולם הפוליטיקלי קורקט שמקיף אותנו נועד לכאורה להגן, אבל הוא יוצר משהו מסורס" appeared first on מקור ראשון.

אפס כתבי אישום נגד מפגינים שחסמו כבישים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, רוב מוחלט של העצורים שוחררו, כך עולה מתשובת היועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה לשר יצחק וסרלאוף. מהנתונים שהעבירו היום בפרקליטות כמענה לשר וסרלאוף עולה כי מתוך 96 חשודים שנעצרו בעבירות שונות מאז תחילת המחאות נגד הרפורמה, 92 מהם שוחררו – ו עד כה לא הוגש נגד אף אחד מהם כתב אישום.

בנוסף, מתשובת הפרקליטות עולה כי רק שלושה תיקים הועברו מהמשטרה לבחינת הפרקליטות.  התיקים שהועברו הן תיק אחד על חשד לעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ושני תיקים בלבד בחשד לעבירה של חסימת דרך ציבורית.

לפני 3 חודשים דרש שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף במכתב דחוף ליועמ"שית, למסור מהם מכלול הצעדים המשפטיים הננקטים כנגד התפרעויות, המרדות ופעולות קיצוניות שנעשות במסגרת המחאה ולספק נתונים מפורטים על העמדה לדין, ומעצרים, ביחס לעבירות הקשורות להתפרעויות, חסימות כבישים, המרדות ועידוד או ביצוע סרבנות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 230326TN138-1-750x499.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במכתב מציין וסרלאוף כי הבקשות הן בעקבות העדר אכיפה מול סדרת ההתפרעויות שאירעו במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית וציין במכתבו כי הוצף בפניות של אזרחים שהתלוננו על אזלת היד של מערכת האכיפה אשר חשים פגיעה בביטחון האישי.

"הפרקליטות, שבתקופת ההתנתקות פעלה כמו נמר אימתני והגישה בהליכי בזק מאות כתבי אישום בגין חסימות כבישים, כולל בקשות למעצרים עד תום ההליכים נגד מתיישבים, הפכה כיום לחתול ישנוני", תקף השר וסרלאוף. הוא אמר כי היא לא מתאמצת "לייצר אפילו מראית עין של אכיפה כלשהי. האכיפה הבררנית הזו של הפרקליטות מלמדת היטב כמה נדרשת רפורמה יסודית ומקיפה במערכת המשפט".

במסגרת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית נחסם פעמים רבות כבישי איילון בתל אביב ודרכים נוספות, כשברקע מאמצי המשטרה, לפנותם. "לא נקבל אלימות נגד שוטרים, חסימות כבישים והפרה בוטה של חוקי המדינה. זכות ההפגנה אינה הזכות לאנרכיה. אני נותן גיבוי מלא לשר לביטחון לאומי בן גביר, למפכ״ל המשטרה ולשוטרי משטרת ישראל, שפועלים נגד מפרי חוק שמשבשים את שגרת החיים של אזרחי ישראל", אמר אז ראש הממשלה בנימין נתניהו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /F230326TN155-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

The post "אכיפה בררנית של הפרקליטות": אפס כתבי אישום בהפגנות נגד הרפורמה appeared first on מקור ראשון.