פרסום |
קשרו אלינו
נט4יו
נט4יוכל הרשת הישראלית במקום אחד
נט4יוהחום הרב בו התקבלו היום הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בארמון הנשיאות המפואר בבאקו, שולח מסר ישראלי-אזרבייג'ני משותף נוסף אל עבר השכנה איראן.
רק לפני כחודשיים נפתחה בארץ שגרירות אזרית, זאת לאחר שישראל הייתה לאחת המדינות הראשונות בעולם להכיר בעצמאות אזרבייג'ן המוסלמית, ופתחה בה שגרירות כבר בשנת 1993. בנוסף לפתיחת השגרירות, שר החוץ האזרבייג'ני ביקר השנה בישראל, ושר החוץ כהן החזיר ביקור בבאקו. התחממות היחסים מגיעה בין היתר על רקע הפשרת היחסים בין ישראל לטורקיה, ידידתה הגדולה של אזרבייג'ן.
בתום הפגישה בין הרצוג והנשיא אלייב היום בארמון עטוי נברשות הקריסטל, אמר נשיא המדינה כי "לבקר באזרבייג'ן זו הגשמת חלום עבורי. הביקור הזה מאוד חשוב לישראלים וליחסים המשותפים בין העם האזרבייג׳ני לעם הישראלי". הוא הזמין את הנשיא להגיע לביקור גומלין בישראל, וזה השיב כי יבוא, אם כי לא נקב בתאריך.
"זהו לא סוד שמדינתכם היא מוסלמית עם רוב עיקרי שיעי, ועדיין האהבה והחיבה שיש בין מדינותינו מהוות דוגמה איך אנחנו יכולים לשנות את העולם ולהתקדם קדימה", אמר הרצוג. "אני רואה את אזרבייג'ן עושה שינוי גדול בעולם, במרחב אסיה וכמובן במזרח התיכון, וזה משפיע גם עלינו. אנחנו מסתכלים על המבנה האזורי-ביטחוני שמאוים על ידי איראן, נושא שדנו עליו לעומק בפגישתנו, ואנחנו מצפים לפיתוח שיתופי הפעולה בינינו בתחומים רבים כמו באקדמיה ובחקלאות". אחד הנושאים עליו דנו השניים הוא האפשרות להקים מתקני התפלה באזרבייג'ן על ידי חברות ישראליות, כחלק מהמאמץ המקומי להיאבק במצוקת המים הגוברת במדינה. שר הבריאות והפנים הישראלי, משה ארבל שנוכח גם הוא בביקור, חתם היום לאחר הפגישות הבילטרליות על הסכם שיתוף פעולה עם מקבילו האזרי, בין היתר בתחום החינוך לרפואה.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-16.30.25-750x442.jpeg 750w" sizes="(max-width: 883px) 100vw, 883px" />הנשיא אלייב הוסיף בדבריו לצדו של הרצוג כי אחד התחומים הבולטים בהם ישמחו להרחיב את שיתוף הפעולה עם ישראל הוא תחום הביטחון בסייבר, "ביטחון בסייבר הוא משמעותי באזור, והיכולות של החברות הישראליות בתחום בהחלט יועילו לנו כדי להגן על מדינתנו, ערכינו והשטח שלנו".
לשני המנהיגים חשוב היה להדגיש כי בין שתי המדינות יש יותר מאשר יחסי מסחר בתחום האנרגיה, כלומר, הנפט שרוכשת ישראל מאזרבייג'ן, ומאמצעי הלחימה, שעל פי פרסומים רכשה אזרבייג'ן מישראל וסייעו לה במלחמתה בחבל קרבאך.
בטהרן לא שמחים לראות את הידידות המופגנת לאחרונה בין ישראל ואזרבייג'ן. אם כי המתיחות בין שתי המדינות השכנות נשענת על אדנים רבים, ובהם החשש האיראני מגילויי לאומיות בקרב המיעוט האזרי הגדול שחי בשטחה. המתח בין אזרבייג'ן לאיראן הגיע לשיא, עם רצח של איש ביטחון בשגרירות האזרבייג'נית בטהרן בידי אזרח איראני בתחילת השנה, שהביא לפינוי השגרירות מהמדינה. כך שלצד החמימות הרבה בה מתקבל כאן היום הרצוג, מתאפיין ביקורו של נשיא ישראל גם בטבעת אבטחה הדוקה וכללי ביטחון קפדניים מחשש לניסיון איראני לחבל בו.
בהמשך היום צפוי הנשיא להשתתף באירוע לכבוד 75 שנות עצמאות לישראל, בהשתתפות בכירים מהקהילה היהודית הגדולה החיה באזרבייג'ן.
The post ביקור הנשיא הרצוג באזרבייג'ן – מסר משותף לאיראנים appeared first on מקור ראשון.
לאחר הפיגוע הקטלני היום (ג') ביישוב חרמש שבצפון השומרון, בו נרצח מאיר תמרי הי"ד מתגברים הקולות בקואליציה שקוראים לתגובה משמעותית ומבצע צבאי רחב היקף. שדולת ארץ ישראל תקיים דיון בכנסת על התגברות הטרור בשומרון ודרכי ההתמודדות איתו.
שרת ההתיישבות אורית סטרוק ביקרה גם לאחר הפיגוע הזה את מדיניות הממשלה: "מאיר תמרי הי"ד. מטר מהמקום בו נרצח – יש מחסום, שנפתח, ולמרות גל הטרור, טרם נסגר". סטרוק הוסיפה כי אסור להשלים עם המצב: "כבישי יו"ש הם מסלול ירוק לטרור. זו קריאת השכמה לכל חבריי בממשלה, זה באחריותנו".
"מכסת הניסים בפיגועי הירי שאירעו בשבועות האחרונים ברחבי השומרון הסתיימה היום באירוע רצחני", קבעו בכאב ראשי שדולת א"י ח"כ יולי אדלשטיין, ח"כ לימור סון הר מלך וח"כ שמחה רוטמן. "אנו כואבים את הרצח הנפשע והנורא בידי בני עוולה ומבקשים למסור את החיבוק למשפחה ולתושבי השומרון. הנהלת וחברי שדולת ארץ ישראל קוראים ופועלים למען למאבק בלתי מתפשר בטרור כדי להחזיר את השקט והביטחון לאזרחי ישראל, בכל חלקי ישראל". השדולה תפעל בימים הקרובים לקיים דיון בכנסת אודות התגברות הטרור ודרכי ההתמודדות
"הלב רותח!!!", כתב ח"כ צבי סוכות בחשבון הטוויטר לאחר הפיגוע. "עוד יהודי נרצח רק כי הוא יהודי. לא מעניין מרדף אחרי המחבל הספציפי הזה שוב והיד הארוכה שתשיג אותו. יש תשתית רחבה שמוציאה כל יומיים פיגוע מצפון השומרון ובמשמרת שלנו. זה מוכרח להיגמר. מבצע רחב דחוף בצפון השומרון חייב לקרות וכמה שיותר מהר".
"מיום ליום, החיים ביהודה ושומרון הופכים להיות מסוכנים יותר", כתב ח"כ אביחי בוארון. "הערבים מרגישים שישראל מפקירה את יו"ש ופועלים בהתאם. המציאות הזו חייבת להיפסק. אזור יו"ש אינו אזור הפקרות אקס טריטוריאלי מחוץ למדינת ישראל".
בוארון הפנה אצבע לממשלה ולצה"ל ואמר כי הממשלה חייבת לקדם השקעות עתק בתשתיות ביו"ש כדי לאפשר התיישבות מסיבית של יהודים ביישובי ביו"ש, ומצד שני צה״ל חייב לחזור ולהתייחס לרשות הפלסטינית כאל ישות אויב ולהגן על ישראל ועל הישראלים ביו"ש. "צה"ל לא צריך לחפש את השקט התעשייתי אלא לחפש בין כוונות את האויב הפלסטיני. רק בדרך זו יחזרו הביטחון והשקט ליהודה ושומרון ולישראל, התיישבות וביטחון", הוא כתב.
The post הפיגוע בחרמש: בקואליציה קוראים למבצע צבאי רחב בצפון השומרון appeared first on מקור ראשון.
עם ההחלטה על מועד הבחירות לוועדה למינוי שופטים בעוד שבועיים, יידרשו חברי הכנסת להחליט גם באשר לזהות הנציגים בוועדה למינוי דיינים. על פי המסתמן כרגע, מפלגה אחת תיאלץ להישאר מחוץ לוועדה ולא לשלוח אליה נציג.
בשנה שעברה שינה שר הדתות דאז, מתן כהנא, את הרכב הוועדה, ומספר החברים בה גדל מ-11 ל-13, באמצעות הגדלת ייצוגה של הממשלה בוועדה בשר נוסף (מ-2 ל-3 נציגים), והגדלת ייצוגן של הטוענות הרבנית בוועדה באחת נוספת (מ-1 ל-2). החברים הנוספים בוועדה הם שני הרבנים הראשיים לישראל, שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. החוק קובע כי לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה – יהיו נשים.
השרים בוועדה צפויים להיות שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס, יו"ר הוועדה, השר דודי אמסלם, מתוקף תפקידו כשר במשרד המשפטים ושרה נוספת, כאשר על פניו נותר התפקיד פנוי לשרה אורית סטרוק ממפלגת "הציונות הדתית". בהסכם הקואליציוני סוכם שיהיה נציג של הציונות הדתית בוועדה למינוי דיינים, אבל במפלגה טענו כי "עדיין לא החליטו מי יהיה הנציג". כך גם באשר למפלגת יהדות התורה, שם צפויה הסיעה להתכנס ולהחליט על זהות הח"כ, שבהכרח יהיה גבר.
מבין נציגי חברי הכנסת בהתאם לוועדה למינוי שופטים, קיים הנוהג לפיו אחד מהנציגים הוא מהקואליציה ועוד אחד מהאופוזיציה, ואחת מהם חייבת להיות אישה, כך שגם כאן תידרש האופוזיציה להחליט באשר לזהות חברת הכנסת שישלחו לכהן כחברה בוועדה.
גורמים באופוזיציה אומרים כי אם קארין אלהרר תיבחר לכהן כחברה בוועדה למינוי שופטים, יתפנה המקום לחכי"ת מ"המחנה הממלכתי", על המשבצת הזו יכולות להיבחר פנינה תמנו-שטה או אורית פרקש הכהן.
בחירת נציגי הכנסת לוועדות המינויים יתקיימו ביום רביעי בעוד שבועיים, 14 ביוני. את הצעות המועמדות יש להגיש עד ליום רביעי הבא, שבוע לפני מועד הבחירות. מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על שמות המועמדים לפחות 48 שעות לפני שעת פתיחת המליאה.
The post הוועדה למינוי דיינים: הקואליציה בחרה את נציגיה appeared first on מקור ראשון.
יפעת סלע, יו"ר תנועת האישה הדתית אמונה, מפרסמת היום (ג') קריאה ליו"ר מפלגת הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ ולרב יעקב אריאל, יו"ר הוועדה לבחירת מועמד הציונות הדתית לרב ראשי, לפעול בהקדם לייצוג נשי ראוי בוועדה. זאת בעקבות הפרסומים לפיהם בוועדה צפויים לקחת חלק 35 רבנים ואין בה כלל ייצוג למגדר הנשי.
בפתח מכתבה מציינת סלע, "אחת לעשר שנים אנו ניצבים שוב בפני צומת משמעותי שישפיע על אופייה היהודי של מדינת ישראל. לזהות הרבנים הראשיים לישראל יש השפעה רחבה על תחומים רחבים שמתייחסים כמעט לכל אחד ואחת בחברה הישראלית. לצערנו, הציונות הדתית, שתורת ארץ ישראל מתווה את דרכה, לא הצליחה להעמיד רב ראשי משורותיה ב-30 השנים האחרונות. כעת, נראה כי בבחירות הקרובות נקרתה הזדמנות אמיתית לשוב ולהעמיד רב שיביא את בשורת הציונות הדתית לחברה הישראלית כולה".
"אך בתוך כך, עלינו לזכור כי קיימת חשיבות עליונה לכך שהרב שייבחר יהיה מקובל על קשת רחבה ככל האפשר בציבור הדתי-לאומי", היא מתריעה. "אנו מבינים כי לשם בחירת המועמד הוקמה ועדה בראשות הרב יעקב אריאל ובה חברים רבנים מגוונים שונים של הציבור הדתי-לאומי. עם זאת, להבנתנו וע"פ הפרסומים, הועדה כוללת רבנים בלבד ונעדרות משורותיה רבניות ומורות הלכה".
לדברי סלע, "במסגרת תפקידו, רב ראשי לישראל נותן מענה באופן מלא הן לגברים והן לנשים. מלבד זאת, החלטותיו משפיעות באופן ישיר על אורח חייהן של נשים ופסיקותיו רלוונטיות עבורן בשדות שונים ומגוונים- בבתי הדין הרבניים, בענייני דיני משפחה, נישואין וגירושין, מקוואות, מעמד אישי ועוד. ועדת רבנים שבוחרת מועמד לרבנות הראשית לישראל ללא ייצוג ראוי של המגדר הנשי אינה ראויה ופוגעת פגיעה אנושה בציבור הנשים במגזר הדתי לאומי. אין מדובר כאן במראית עין בלבד, אלא שאלה מהותית על מקומן של הנשים בחברה שלנו ויכולת ההשפעה שלהן על העולם הדתי וההלכתי. עולם שזוכה להצמיח בשנים האחרונות יותר ויותר נשות הלכה, רבניות ומורות הוראה שלנות בעולמה של הלכה ואשר הביאו למהפכה אמיתית בחברה הדתית לאומית. מקומן הראוי הוא גם בוועדה זו שתשפיע באופן ישיר על החברה הישראלית, וגם על כל אישה בישראל".
סלע מזכירה כי "כבר לפני עשור, לקראת הבחירות הקודמות לרבנות הראשית פעלה תנועת האישה הדתית אמונה לצירוף נשים ולייצוג ראוי למגדר הנשי בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. אנו מבינות כיום כי מלאכתנו לא תמה והדרך עוד ארוכה. על כן, אנו פונות אליך לפעול בהקדם עוד טרם כינוס הועדה, להביא לייצוג ראוי של המגדר הנשי בוועדה שתבחר את הרב שייצג את הציונות הדתית. אנו מוכנות לסייע ככל שיידרש על מנת לאתר ולבחור נציגות ראויות לוועדה על מנת שלא תצא תקלה תחת ידיה".
בראש הוועדה עומד רב העיר רמת גן לשעבר ונשיא הישיבה בעיר, הרב יעקב אריאל, ומלבדו חברים גם הרב זלמן מלמד ראש ישיבת בית אל, והרב דב ליאור רבה של קרית ארבע לשעבר. בניהול הועדה יסייעו לרב אריאל הרב אליהו בלומנצוויג ראש ישיבת ירוחם והרב דוד דודקביץ' רב הישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל.
חברי הוועדה יהיו הרבנים (על פי סדר הא-ב): הרב אשר אבידן רב המושב זרחיה, הרב איתן איזמן, הרב שלמה אישון רב מזרח העיר רעננה וראש מכון כת"ר, הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, הרב אחיה אמיתי רב קיבוץ שדה אליהו, הרב חננאל אתרוג ראש ישיבת שבי חברון, הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פוע"ה, הרב משה ביגל רב היישובים מיתר וכרמית, הרב יצחק בן שחר ראש ישיבת קדומים לשעבר, הרב פרופסור נריה גוטל ראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה, הרב אבי גיסר ראש הישוב עפרה לשעבר, הרב ישעיהו יהודה גליק אב בתי הדין בפתח תקווה ואריאל לשעבר, הרב שמואל דוד רב העיר עפולה, הרב ראם הכהן ראש ישיבת עתניאל, הרב זאב ויטמן רב היישוב אלון שבות ורב "תנובה", הרב יהושע ויצמןראש ישיבת ההסדר מעלות ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הרב שמעון כהן ראש מוסדות מוריה בבאר שבע, הרב דוד דב לבנון אב בית דין לשעבר, הרב אליקים לבנון רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת אלון מורה, הרב יגאל לוינשטיין ראש מכינת עלי, הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון, הרב ישראל סמט רב הגרעין בלוד וראש תוכנית "ראשית" בבבר-אילן, הרב מנחם פרל ראש מכון צמת, הרב עמית קולא רב קיבוץ עלומים, הרב צבי קוסטינר ראש ישיבת מצפה רמון, הרב אריה שטרן רב העיר ירושלים, הרב עמי שטרנברג ראש ישיבת הר המור, הרב יצחק שליו רב העיר ירוחם, הרב יהושוע שפירא ראש ישיבת רמת גן, הרב דוד תורג'מן ראש ישיבת דימונה.
The post קריאה לסמוטריץ' ולרב אריאל: צרפו נשים לוועדה לבחירת מועמד הציונות הדתית לרב ראשי appeared first on מקור ראשון.
בטקס מעורר מחלוקת ביום ראשון שעבר החזיר ד"ר יאיר ברק למנהל הווקף הירדני עזאם אל־חטיב את מפתח שער המוגרבים (כיום שער הלל) שנטל בזמן כיבוש ההר. ברק, תושב רמת־גן, הוא עמית מחקר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל־אביב, ומתמחה בתולדות המדיניות הכלכלית של ישראל.
ב־1967, הוא מספר, שירת בגדוד 71, של הצנחנים, בפלוגה ג'. "היינו אמורים לצנוח באל עריש אבל אלוף ישראל טל היה זריז מאיתנו והצניחה התייתרה. כשהחלה הלחימה בירושלים נלקחנו לשם. לפנות בוקר היום השני למלחמה, הפלוגה שלי הייתה הראשונה להיכנס למזרח ירושלים. הגענו לוואדי ג'וז וספגנו שם אש מצלפים ירדנים. חבר שלי, בן הקיבוץ שגדלתי בו, נהרג. התמקמנו בבית הגבוה ביותר בוואדי ג'וז.
"למחרת נכנסנו לעיר העתיקה. לא היינו הפלוגה הראשונה שנכנסה. את הכבוד קיבל יורם זמוש, בן קיבוץ יבנה. נכנסתי בשער האריות, לוויה דולורוזה, להר הבית, ומשם פניתי לשער המוגרבים. מצד שמאל הונח מפתח גדול שמצא חן בעיניי. לקחתי אותו. השער היה פתוח אבל רציתי לבדוק אם המפתח שייך לשער, סובבתי את המפתח בחור המנעול והלשונית יצאה. ירדתי לכותל וכעבור עשר דקות הגיע הרב גורן. הגיעה חבורה שלמה מהרבנות הצבאית. הם תקעו בשופר ונעצו פתקים. לא הכרתי את המנהג הזה".
זמוש מספר על ערבי שהגיע והושיט לו את מפתח השער.
"הארכיאולוג מאיר בן־דב העריך באוזניי בעבר שקיים יותר ממפתח אחד. עיתונאי הארץ ניר חסון גילה שכעבור כמה ימים המדינה החרימה את כל המפתחות, מלבד זה שלי. כשהחזרתי את המפתח בשבוע שעבר, הוא כבר לא התאים לחור המנעול הנוכחי אף על פי שהדלת עצמה לא הוחלפה מאז המלחמה".
למה ראית לנכון להחזיר לווקף את המפתח?
"כי הוא לא שלי".
למה לא החזרת אותו למדינת ישראל?
"למדינת ישראל אין שום בעלות על המפתח הזה".
מוטה גור הכריז כבר במלחמה ש"הר הבית בידינו".
"הוא אמר – אז מה? הבעלות על הר הבית היא של הווקף".
אינך מכיר בזה ששם עמדו שני בתי המקדש ויהודים התפללו אלפיים שנים לחזור לשם?
"אז מה? למה זה נוגע לי? אם תתפלל שהבית שלי יהיה שייך לך, הבעלות עליו תעבור אליך? המוסלמים הם הבעלים המוכחים והברורים שם מהמאה השביעית. כולם מכירים בזה".
הר הבית עבר ידיים 38 פעמים מאז ימי דוד המלך. למה דווקא כשאנחנו כאן זה לא קביל בעיניך?
"הביטוי 'אנחנו' לא מקובל עליי. אתה אינך הבעלים, נקודה. הכיבוש האחרון הוא של הווקף, והירדנים הם הבעלים. האם אתה רשאי להיכנס לשגרירות האמריקנית סתם כך כי אתה רוצה? לא, זו אקס־טריטוריה. אתה במדינת ישראל אבל בפועל זו ארה"ב".
הירדנים שלטו בהר הבית 19 שנים. מאז חלפו כבר 56.
"אתה רוצה להתווכח איתי? אתה צריך להבין שיש אנשים שאינם מדברים בשם 'אנחנו'. אתם אינכם הבעלים. אתם רק טוענים לבעלות. הבעלות על הגדה המערבית, על הר הבית ועל ירושלים המזרחית היא של הערבים. זו הבעלות הנוכחית. אפילו ישראל מכירה בירדן. הנה, כשרציתי להחזיר את המפתח נדרש אישור מירדן. כשיש בעיות בהר הבית נתניהו רץ מוכה אמוק לעבדאללה. כל ההסדרים הם על דעת ירדן".
גם הכותל המערבי איננו שייך לנו לשיטתך?
"ההשתלטות על הכותל היא פוליטית. הייתי שם בזמן אמת וראיתי בעיניי שזו הייתה סמטה ברוחב חמישה מטרים. גילחו את כל השטח כעבור שלושה ימים. מי? המפא"יניקים. דווקא המפד"ל התנגדו לשליטה בהר הבית.
"יש כל מיני מקומות קדושים לכל מיני דתות. זיהוי הקדושה איננו מחייב בעלות פוליטית. אם יש לך אתר קדוש בוורשה, כשפולין תכיר בקדושתו תוכל לבוא לשם באין מפריע ולנהל שם את הפולחן שלך. קיימים בתי כנסת בכל העולם וקדושתם מכובדת ואינך דורש בעלות עליהם. מה יהיה מבחינה פוליטית? אני לא נותן לזה פתרון, אבל לא רק בעיניי ירושלים המזרחית היא שטח כבוש. גבולות אינם נקבעים לפי מה שאתה רוצה אלא בהסכם בין מדינות ובהכרה בינלאומית. לכן הגבול עם מצרים הוא סופי למרות שבצליחה במלחמת יום הכיפורים השתתפתי בכיבוש ארץ גושן. החלטה 242 של האו"ם אינה מכירה בשליטת ישראל בשטחים".
המציאות בהר הבית כיום היא שיהודי שמתפלל שם נעצר. בלי קשר לשאלת הבעלות, זו מציאות תקינה בעיניך?
"כן, כי זו תפילה פוליטית. זו לא תפילה מעומק הלב. אם אתה יהודי מאמין, תדבק באמירה של הבעל שם טוב ש'לית אתר פנוי מיניה' – בכל מקום אפשר לעבוד את א־לוהים. לא צריך את הר הבית כדי להתפלל. רוב היהודים הדתיים כלל לא חיים בארץ, ומתפללים בכל יום במקומם. אני מתנגד לזה שיהודי ייכנס לכנסיה ויקרא שם קריאת שמע, ואני מתנגד לכך שנוצרי ייכנס לבית כנסת וינהל שם מיסה. אותו הדבר בדיוק נכון בהר הבית".
אבל הר הבית איננו כנסייה, אני מבין שלטענתך הוא גם איננו בית כנסת. אז הוא מסגד?
"הוא קדוש למוסלמים. גם הכותל המערבי איננו בית כנסת והוא קדוש ליהדות".
גם הר הבית קדוש ליהדות.
"אבל הוא איננו בבעלותנו".
אז אתה מתחרט על חלקך בכיבוש מזרח ירושלים?
"לא. הייתי חייל בנח"ל המוצנח ובהכרה מלאה שירתי בחטיבת המילואים 55 עד גיל חמישים. נלחמתי גם במלחמת ההתשה וב־73' ובמלחמת לבנון הראשונה. המרחק ביני לבין המוות היה לא פעם בערך חמישה סנטימטרים. אני אזרח תורם, וגם אם הממשלה שלי טועה ושולחת אותי למות – מקומי שם. מתחתי ביקורת על מדיניות ישראל כלפי מדינות ערב מגיל עשרים, ואמרתי שהביקורת שלי תושמע מעמדה של לוחם ולא מעמדה של ג'ובניק. לא מהקריה".
The post "אם תתפלל שהבית שלי יהיה שייך לך, הבעלות עליו תעבור אליך?" appeared first on מקור ראשון.
שמוליקיפוד הוא כינוי מוכר וחביב, אבל שמואל רוזנר הוא בעצם שועל. כזה שנכון בכל עת לשוטט, לחוות חוויות אינטלקטואליות ולגלות דברים חדשים. הדבר שרוזנר שונא, וגם חושש ממנו יותר מכל, הוא השעמום. לכן הוא ממציא לעצמו עיסוקים שמעניינים אותו. חלקם מבשילים למיזמים שמעניינים גם אחרים ומגיעים לכל בית בישראל. או בעצם לא בדיוק. לרוזנר אין שאיפה כזאת. באופן מוצהר הוא מעדיף איכות על כמות ומבכּר לפנות לקהלים מצומצמים, אך מצוינים. הוא מסרב להתבייש בשאיפה לאיכות ולמצוינות ובאמירה ברורה על חשיבותן של אליטות לחברה האנושית.
מיזם "הקיפוד והשועל" שלו כולל סדרת ספרי רעיונות ומחשבות, "לסקרנים ולסקרניות", שעטופים במה שבעיניו חשוב באמת – שיחה על אותם ספרים. בלעדיה – הספרים והרעיונות הכלולים בהם מאבדים מכוחם ואינם משפיעים. את השיחה הזאת הוא מקיים באמצעות הסכת ומאמרים שהוא כותב בעקבות הספרים.
מיזם אחר של רוזנר, בכובעו כעיתונאי וכחוקר במכון למדיניות העם היהודי, הוא אתר "המדד". מעין פלטפורמה אינטרנטית למיזם שמבקש להביא לישראל עיתונות שמנגישה מידע מבוסס-נתונים לציבור. לא להסתפק בהגיגים, פרשנויות וריאיונות, אלא להתבסס על נתונים. אלה נאספים באמצעות סקרים ומחקרי דעת קהל, וגם משחקים אינטרנטיים ושאלונים אינטראקטיביים, שמהם רוזנר ושותפיו – פרופ' קמיל פוקס ונח סלפקוב – שואבים את המידע הסטטיסטי שלהם, ונעזרים בהם כדי לייצר תובנות ואמירות על המציאות הישראלית. זאת מצוינות מסוג אחר – מצוינות עיתונאית.
בהמשך אנחנו מתווכחים על אי מבודד נוסף של מצוינות, ולמעשה על עצם קיומה ועל תיחומה ומאפייניה של הצטיינות יהודית מובחנת. ויכוח שאליו תורם רוזנר גם את ידיעותיו משנים של שהות, כתיבה ופרשנות על יהודי ארצות הברית. לא היה משעמם.
אל תחמיצו את הסטארט-טיפ בסיום השיחה. שנדמה שכל יזם, ובעצם כל מי שמציב לעצמו יעד כלשהו בחיים, צריך לשמוע. ולהפנים.
The post מיזם "הקיפוד והשועל" מביא לשמואל רוזנר קהל איכותי של סקרנים appeared first on מקור ראשון.
הנרצח בפיגוע הירי בכניסה לישוב חרמש שבצפון השומרון הוא מאיר תמרי, תושב חרמש, אב לשני ילדים בני כשנה ו-3. במועצה האזורית שומרון סיפרו כי מאיר היה נשוי לטל, בת היישוב חרמש, והגיע ליישוב חרמש לפני 4 שנים שם הם מגדלים את ילדיהם. בימים האחרונים הם סיימו לבנות את ביתם, בית שמאיר בנה במו ידיו.
תמרי נורה ברכבו, הגיע לכביש הגישה ליישוב שם טופל על ידי צוותי מד"א ופונה במסוק לבית החולים הדסה עין כרם, אך בבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותו: "הפצוע הגיע עם פגיעה אנושה. לצערנו, למרות המאמצים הכבירים של הצוות הרפואי, הצוות נאלץ לקבוע את מותו. הודעה נמסרה למשפחה", נמסר מבית החולים.
במקביל, צה"ל סגר את כביש הכניסה ליישוב, ומצוד מתנהל אחר המחבלים. מסוק הוזנק לפנותו לבית החולים. מדובר צה"ל נמסר כי "אזרח ישראלי שנפצע מירי הגיע לפני זמן קצר לכניסה ליישוב חרמש. האזרח קיבל טיפול רפואי ראשוני במקום ופונה לבית חולים. כוחות צה"ל פתחו במצוד אחר המחבלים ופרסו חסמים במרחב".
באוקטובר 2002 נרצחו שלוש מתושבות היישוב חרמש, אורנה אשל, הדס תורג'מן ולינוי סרוסי, בפיגוע ירי ביישוב. כיום מתגוררות בו כ-70 משפחות. זהו יישוב מבודד יחסית, והיישוב היהודי הקרוב אליו ביותר הוא מבוא דותן. חרמש נמצא מרחק של כרבע שעה נסיעה מהעיר חריש וממחלף עירון בכביש 6.
חובש רפואת חירום במד"א יהודה הורביץ סיפר: "הייתי בשטח פתוח סמוך לחרמש כששמעתי את קולות הירי ובמקביל קיבלתי דיווח ממוקד מד"א על הפצוע. הגעתי במהירות לש"ג וראיתי את הפצוע שוכב בסמוך לרכב כשהוא בהכרה עם פצעי ירי בגופו. יחד עם כוח רפואה של הצבא שהגיע במהירות למקום הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים והוא פונה בניידת טיפול נמרץ של הצבא לבית החולים כשמצבו קשה".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר: "פיגוע מתועב ופחדני בכניסה לישוב חרמש שהתסיים ברצח אזרח ישראלי. תנחומיי למשפחתו ולחבריו. המחבלים מוגי הלב יכולים לנסות לברוח, אך לא להתחבא. כוחות הביטחון שלנו בדרך אליהם".
ח"כ צבי סוכות ("הציונות הדתית") אמר בעקבות הפיגוע בצפון השומרון כי "הלב רותח. עוד יהודי נרצח רק כי הוא יהודי. לא מעניין מרדף אחרי המחבל הספציפי הזה שוב והיד הארוכה שתשיג אותו. יש תשתית רחבה שמוציאה כל יומיים פיגוע מצפון השומרון ובמשמרת שלנו. זה מוכרח להיגמר. מבצע רחב דחוף בצפון השומרון חייב לקרות וכמה שיותר מהר".
The post הנרצח בפיגוע הירי בצפון השומרון: תושב חרמש, מאיר תמרי appeared first on מקור ראשון.
במשטרה נערכים הבוקר (ג') לסדרי הלווייתו של מנהיג הציבור הליטאי הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל אשר הלך לעולמו הבוקר. הלוויה צפויה לצאת בשעה 15:30 מהיכל ישיבת פוניבז' בבני ברק, ולעבור דרך רחובות רבי עקיבא וחזון איש בעיר. כמו כן נמסר כי גבעת ישיבת פוניבז' תהיה סגורה לקהל, התחבורה הציבורית ורכבת ישראל מכל רחבי הארץ יתוגברו החל מהשעה 12 וכי הציבור נקרא לצאת מוקדם ככל האפשר ולהתמקם באזור רחובות רבי עקיבא וחזון איש בעיר.
שידור ישיר מהלוויית הרב גרשון אדלשטיין בבני ברק:
דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי, שבתי גרברצ'יק, אמר כי הצפי במשטרת ישראל הוא להגעה של עשרות אלפים ולקראתה כבר נחסמו רחובות במרכז בני ברק. לדברי גרברצ'יק "אנחנו ממליצים להגיע באוטובוס ולא בכלי רכב פרטיים. המשטרה סוגרת חלק ממרכז בני ברק כדי למנוע הגעה של כלי רכב. ערים חרדיות מתארגנות באוטובוסים שלמים". בבני ברק למודים הלוויות ענק של גדולי הדור הקודמים, ובשל החשש ממקרים מסוכנים, מדגיש גרברצ'יק "אנחנו מבקשים מהציבור לא לנסות לטפס על עמודים, מכוניות ותחנות אוטובוס".
לקראת מסע לוויית הרב גרשון אדלשטיין, אגף התנועה נערך לחסימת כביש 4 לשני הכיוונים בין צומת גנות לצומת מורשה. ציבור הנהגים מתבקש שלא להגיע לציר זה ולבחור בדרכים חלופיות, בשעה זו עומסי תנועה כבדים בצירים הבאים:
עוד נמסר כי מומלץ להיעזר האפליקציות הניווט שיעודכנו בדבר חסימות ושינויים בהסדרי התנועה וכן במוקד המידע של משטרת ישראל 110 ובערוץ הטלגרם של אגף התנועה בלינק המצורף. מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית. חל איסור על נטישת רכב בצד הדרך. רכבים אלו ייגררו ותתבצע אכיפה חסרת פשרות.
https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _27_56-e1656569336434.jpg 660w" sizes="(max-width: 300px) 100vw, 300px" />מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ספד הבוקר לרב המנוח ואמר כי הוא "היה סמל ודוגמה בלימוד תורה ובעמל עד יומו האחרון, זה חסרון עצום וצער גדול לי באופן אישי ולעם ישראל בכלל. ביקרתי אותו בביתו, וקיבלתי מחוכמתו הגדולה ומעצותיו. תנחומיי למשפחתו, לתלמידיו הרבים, לנציגי הציבור שתחת הנהגתו ולכל מוקיריו".
גם במד"א החלו הבוקר להיערך לקראת מסע ההלוויה ובארגון נערכו מבעוד מועד בתיאום עם מחוז תל אביב ומרחב ירקון של משטרת ישראל על בסיס פקודת מבצע להלוויות ענק. הכוחות כוללים מאות חובשים, פרמדיקים ומגישי עזרה ראשונה מרחבי הארץ, אשר יאבטחו רפואית את הצירים ואת מסע הלוויה עם עשרות ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים ואופנועי מד"א הכוללים ציוד רפואי מתקדם. שירותי הדם של מד"א פועלים בשיתוף הפעולה עם בתי החולים בסביבה, על מנת לוודא שמלאי הדם מספיק במקרה של מקרה חירום. בנוסף, ערוכים במגן דוד אדום להגיש סיוע מידי ונרחב בעת אירוע רב נפגעים.
מנכ"ל מד"א, אלי בין, מסר הבוקר כי "מגן דוד אדום מתאבל עם פטירתו של גדול התורה, ראש ישיבת פוניביץ' הרב אדלשטיין זצ"ל. האבטחה הרפואית של הלוויה היא אירוע לאומי, ומגן דוד אדום כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל נערך בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל והרשויות וערוכים בכוננות מלאה לאבטח רפואית את מסע הלוויה, עם מאות חובשים ופרמדיקים שיפרסו בשטח ובאמצעות אמצעים טכנולוגיים ורפואיים. רמת הכוננות של מד"א תעלה. אני קורא למשתתפים בהלוויה להישמע להנחיות כוחות הביטחון והמארגנים, להימנע מצפיפות ולנקוט באחריות וזהירות רבה".
מפקד מחוז דן בכבאות והצלה לישראל, טפסר רונן מכטייב, קיים אחר הצהריים הערכת מצב פיקודית לקראת מסע הלוויתו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב גרשון אדלשטיין שיחל בשעה 15:30 בהשתתפות מאות אלפי אנשים. מפקד המחוז הגיע לתחנת בני ברק על מנת ללוות מקרוב את מאמצי השליטה והפיקוד. מאות לוחמי האש ממחוז דן, מחלצים מיחידת העילית להבה, חניכי קורס חומ"ס, רכבי הכיבוי ואופנועי היחידה לתגובה מהירה פרוסים בצירי התנועה המרכזיים מהיכל ישיבת פוניבז' בגבעה בבני ברק לעבר בית העלמין נציבי ישיבת פוניבז'.
מכבאות והצלה לישראל נמסר כי "כוחות הכיבוי וההצלה הפועלים בזירה בכוננות גבוהה להתערבות מהירה בכל אירוע כפי שידרשו למתן מענה מיטבי לתרחישי הייחוס השונים. כלל הכוחות הפרוסים בשטח, באופן רגלי ורכוב, הכוללים את אופנועי היחידה לתגובה מהירה ורכבי החץ לתגובה מהירה, מצוידים באמצעים קלים וניידים על מנת לספק תגובה עוצמתית, יעילה, מהירה ונחושה, לכל אירוע העלול להתרחש".
The post שידור ישיר מהלוויית הרב אדלשטיין: רחובות מרכזיים בבני ברק נחסמו, עומסי תנועה כבדים במרכז appeared first on מקור ראשון.
נסו לדמיין לעצמכם את שגרת חיים היומית שלכם בסביבה הכי בטוחה- הבית. תחשבו על ערב שקט בבית עם הילדים והמשפחה כשברגע אחד השקט מופר וקליע בקוטר 7.62 חודר דרך החלון ומאיים על החיים של האנשים הכי יקרים לכם. זו פחות או יותר התחושה עימה מסתובבים תושבים בגלבוע אחרי פיגועי הירי שאירעו השבוע ביישוב גן נר.
היישוב גן נר עלה לאחרונה לכותרות לאחר שוויכוח של שני נהגים, יהודי וערבי, הפך לרצח מזעזע על הכביש הסמוך ליישוב. האירועים בשנים האחרונות בגן נר תמיד לוו בניסיון של התושבים להבהיר כי הדו קיום והשכנות הטובה הם מעל הכול, ומאמציהם לרוב נשאו פרי והצליחו להחזיר את שגרת השכנות הטובה, שהייתה אחד הסממנים שאפיינו את האזור. כעת, בגן נר מקווים שהממשלה ומערכת הביטחון יעשו הכול כדי להבטיח את השקט ושגם השכנים מסביב ידעו לקחת צד ולגנות את הטרור החדש שמאיים על השגרה.
Video: חטיבת ג'נין עם תיעוד הירי היום לעבר רכב במבוא דותן
הירי השבוע לעבר היישוב גן נר בגלבוע היה השלישי בתוך כמה ימים. קבוצת הטרור שקיבלה הפעם את אחריות לירי לגלבוע ולאזור מבוא דותן הסמוך מכנה עצמו "קבוצות טארק עז א-דין". הקבוצה החדשה קרויה על שם בכיר הג'יהאד האסלאמי שחוסל במבצע מגן וחץ בעזה, ומשתייכת לגדוד ג'נין של הזרוע הצבאית של הגיהאד האסלאמי. זיהוי האחראים לירי לא מעודד את התושבים.
״לנו אין כיפת ברזל ולהם יש עמדות תצפית מאוד מדאיגות״ אומר מאיר דהן תושב הגלבוע. ״אני עובד המון במבוא דותן ובגן נר ואני אומר לך, האנשים פה חוששים בעיקר מזה שהאירוע יחלוף ולא יהיה מענה. גם אני נוסע פה בכבישים ורואה את ג׳נין ואומר לך שאם ארגוני הטרור שם יבחרו לחורר בתים מרחוק זה יהפוך עד מהרה לסיוט. זה אסור שיקרה״.
הקו האווירי מג׳נין לגלבוע הוא כשני ק״מ. בגן נר יש שתי שכונות – אחת קרובה וגבוהה ודי חשופה והשנייה רחוקה יותר והיא נמוכה מזו הקרובה לגבול. ירי ממרחק כזה לא נחשב למדויק אבל קליע בקוטר 7.62 הוא בעל יכולת פגיעה קטלנית גם מטווח גדול כזה.
יניב בן שימול כבר הפך להיות חלק מ״הנוף״ התקשורתי של היישוב. הוא הרבש"ץ של גן נר וכחלק מתפקידו הוא הראשון שקופץ לכל אירוע ביטחוני. הוא מודה שהעובדה שאין פגיעות בנפש, למרות האירועים האחרונים, זה לא פחות מאשר נס. "הירי הזה נורה בשני כלי נשק מסוגים שונים, שירו מכיפה סמוכה אל מול היישוב שלנו, מעבר לקו ההפרדה", אמר בן שימול השבוע אחרי הירי. "היישוב נמצא מול קו התפר ואפשר לראות ממנו את מסוף ג'למה, המדינה צריכה למצוא דרך לספק כאן ביטחון. אנחנו שומעים כל מה שקורה בצד השני והירי הזה מכניס תושבים לחרדות״.
״יש ימים שאנחנו שומעים צרורות״ מספרת אדווה תושבת היישוב. ״בדרך כלל מתעלמים אבל ברגע שכדור כזה פוגע בבית, בצרור הבא אני לא אתעלם. זה מפחיד מאוד, במיוחד שהילדים לבד בבית ואנחנו בעבודה. אנחנו מיד מתקשרים ומבררים מה קורה והאם הכול בסדר״.
תחושת התושבים מוצדקת ובמערכת הביטחון לא מתכוונים לתת לאירוע הזה להפוך לשגרה. צה״ל כבר נערך להביא את המודיעין על חוליות הטרור וגורם ביטחוני מבהיר כי ״נבוא עימם חשבון״. גם שר הביטחון יואב גלנט נכנס לתמונה ומבקש שיקוף של תמונת מצב על בסיס קבוע. גורם ביטחוני מוסיף: ״אין שום כוונה להפוך את הירי הזה למוכל. כמו שאנחנו יודעים להגיע למחבלים אנחנו נגיע גם לחולייה שביצעה את הירי הזה. אין יותר ערי מקלט למחבלים ביו״ש״, הוא מבטיח לתושבים.
The post פיגועי הירי מג'נין: הסיוט החדש של תושבי הגלבוע appeared first on מקור ראשון.
עו"ד טפת מויאל רוטשילד מהפרקליטות פתחה את יום הדיונים הבוקר (ג') בשאלה לעד הראשון מבין העדים, עו"ד ורו"ח משה אשר, ראש רשות המיסים לשעבר, אודות הסדרי המיסוי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
עו"ד חדד התנגד לשאלה וטען כי היא איננה רלוונטית לכתב האישום, וכי לצורך הבנת המצב החוקי אין צורך לשמוע את העד. השופט שחם הצטרף לשאלה ותהה מדוע יש צורך בעדות אודות המצב החוקי. עו"ד מויאל רוטשילד השיבה כי מטרת העדות היא להפריך שתיים מטענות ההגנה שהעלה נתניהו בנוגע לשאלת התערבותו בתיקון לחוק הנוגע לפטור ממס של ארנון מילצ'ן. טענת הגנה ראשונה נוגעת לאכיפה בררנית בין נתניהו ליאיר לפיד, טענת הגנה שניה נוגעת לאמירתו של נתניהו לפיה גם גורמי המקצוע תמכו בהארכת הפטור.
עו"ד חדד המשיך והסתייג מהדברים, אולם לבסוף הוחלטו לשמוע את התשובה. "איך שנכנסתי לתפקיד היינו צריכים לטפל בחוק ההסדרים לשנים 2013-2014. היו שם הרבה תיקונים, אחד מהם נגע לביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. במקביל לזה שביקשתי לבטל את הפטור מדיווח, היה סעיף נוסף שמסמיך את שר האוצר באישור ועדת הכספים להאריך את תקופת הפטור ממס לתקופות נוספות מעבר לעשר השנים, לתקופה של עד 10 שנים נוספות. לאורך השנים הסעיף הזה לא עודכן ולא תוקן, ועמדת רשות המיסים בהמשך הייתה התנגדות לעשות את זה משלל סיבות. ההתנגדות להגדיל את הפטור הכלכלי נובע מזה שבסופו של יום המטרה של תיקון 168 היא לייצר סוג של משיכה לישראל, כדי שאנשים יעלו או יחזרו לישראל ויראו איך הם מתרגלים. אבל אחרי עשר שנים אזרח כבר לא שונה מאזרח רגיל במדינה וחייב לשלם מיסים בצורה שוויונית. עשר שנים זה זמן מספיק ארוך כדי שאנשים יחליטו מה הם רוצים לעשות, האם להישאר בארץ או לחזור".
"לעניין הפטור מדיווח אני חשבתי שהוא לא ראוי. זאת הייתה העמדה של הגורמים המקצועיים לא רק ברשות המיסים אלא גם במנהל הכנסות המדינה, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד. ישראל היא חלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון. בחסות הפטור מדיווח נפגע העולם של שיתוף פעולה במאבק בהלבנת הון. גופים בינלאומיים העירו על זה לישראל ואנחנו סברנו שהפטור הזה לא ראוי", הוסיף אשר.
עו"ד מויאל רוטשילד שאלה את אשר בפני מי הועלתה העמדה המקצועית הזו, ואשר השיב כי אלו הועלו בפני סגן שר האוצר מיקי לוי, בפני השר יאיר לפיד ובפני מנכ"לית האוצר. אשר ציין כי גורמי המקצוע אישרו את חקיקת ביטול הפטור מדיווח, אולם זה נתקע בוועדת הכספים.
עו"ד מויאל רוטשילד ביקשה להמשיך ולשאול בנושא אך עו"ד חדד שב להתנגד וטען כי מדובר בהרצאה אודות המצב הסטטוטורי, שאיננה אמורה להיות כלולה בעדות. הוויכוח בין הצדדים התלהט בעוד אשר הוצא מהאולם. במהלך הוויכוח הטיח עו"ד חדד בעו"ד מויאל רוטשילד, "אני מבין שאת חוקרת פה פעם ראשונה, אל תטעי את בית המשפט כבר בפעם הראשונה". השופטת פלדמן פרידמן נזפה בו ואמרה, "אנחנו לא מדברים פה באופן אישי". בתגובה נסוג חדד וביקש לקחת את דבריו בחזרה. אולם, הוויכוח אודות מה שיכול להיות כלול בעדותו של אשר נמשך עוד דקות ארוכות. לבסוף הותר לתביעה לשאול בפני מי הוצגה העמדה המקצועית של רשות המיסים בנושא הפטור מדיווח, ולאחר שאשר השיב על כך השופטים לא התירו שאלה נוספת והחקירה הראשית הסתיימה.
בחקירה הנגדית שאל עו"ד חדד אודות שיחה שהתנהלה בינו ובין ראש יאח"ה כורש ברנור. חדד ציין כי השיחה בין השניים היתה ידידותית. משה אשר ציין כי בהפסקת חקירתו נפגש לדקה או שתיים עם ברנור, אולם למרות העובדה שבסיום החקירה נראה היה שהוא יוצא לכורש ברנור טען אשר כי לא נפגש אתו בתום יום החקירה.
בהמשך הציג עו"ד חדד לאשר את התהליכים שהביאו לחקיקת הפטור ממס לתושבים חוזרים, והראה לו כי לפחות חלק מגורמי המקצוע ברשות המיסים וכן במשרדי ממשלה אחרים תמכו מאוד בפטור ממס. חדד הציג פרוטוקולים וציין, "מציגים פה עמדה מאוד מסוימת של גורמי המקצוע, יש הרבה עמדות של גורמי המקצוע, בסוף מי שמחליט הם קובעי המדיניות". משה אשר אישר כי ברשות המיסים היו עמדות מקצועיות שונות.
The post מנהל רשות המיסים לשעבר במשפט נתניהו: היו עמדות מקצועיות שונות משלי appeared first on מקור ראשון.
